ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

לפי הכלל לא אד"ו ראש, ערב ראש השנה אינו חל בימים שבת, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים ראשון, שני, רביעי ושישי.

מנהגים דתייםעריכה

  • בקהילות האשכנזים, נוהגים להאריך בסליחות יותר משאר ימי הסליחות באלול ובעשרת ימי תשובה.
  • עריכת התרת נדרים[1].
  • אין אומרים תחנון[2].
  • קהילות הנוהגות לתקוע בשופר בחודש אלול מפסיקות זאת בערב ראש השנה[3], כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מנהג לבין התקיעות בראש השנה, שהן מצווה מן התורה[4]
  • יש הנוהגים לטבול במקווה[5].
  • יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה[6].
  • יש הנוהגים להשתטח על קברי צדיקים[7].
  • יש להדליק נר שיבער לפחות 26 שעות, על מנת שאפשר יהיה לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה השני של ראש השנה.
  • למנהג יהודי אשכנז אומרים סליחות ופיוטים רבים, שהמרכזי שבהם הוא "זכור ברית[8]", שחיבר רבנו גרשום מאור הגולה.

מנהגים חילונייםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיי אדם כלל קלח, ח.
  2. ^ אולם, ברוב הקהילות כן אומרים תחנון בסליחות, ורק בתפילת שחרית לא אומרים.
  3. ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ג'.
  4. ^ מגן אברהם תקפא, יד על פי הלבוש (בסימן תקפא). לעומתם בעל מטה משה כתב (בסימן תשעח) טעם אחר: "מפסיקין בערב ראש השנה, כי אז יהיה סבור השטן שיום הדין עבר". בקצת קהילות אשכנז המערבי, מפסיקים לתקוע שלשה ימים קודש ראש השנה.
  5. ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ד'.
  6. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ב'.
  7. ^ דיני חודש אלול, סעיף יג בקיצור שולחן ערוך
  8. ^ מקובל לכנות את ערב ראש השנה ואת לילו על שם פיוט זה: "זכור ברית" ו"ליל זכור ברית" בהתאמה.
  9. ^   אנשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את יוסף שפרינצק ערב ראש השנה תשי"א. יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 2:05)