ערב ראש השנה
בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).
לפי הכלל לא אד"ו ראש, ערב ראש השנה אינו חל בימים שבת, שלישי וחמישי, כלומר הוא יכול לחול רק בימים ראשון, שני, רביעי או שישי.
מנהגים דתיים עריכה
- למנהג יהודי אשכנז אומרים סליחות ופיוטים רבים, שהמרכזיים שבהם הם "שופט כל הארץ" שחיבר רבי שלמה אבן גבירול, ו"זכור ברית[1]" שחיבר רבנו גרשום מאור הגולה.
- עריכת התרת נדרים[2].
- אין אומרים תחנון בשחרית ובמנחה. אולם, ברוב הקהילות כן אומרים תחנון בסליחות, הנאמרות לפי המנהג המקורי באשמורת הבוקר, ורק החל מתפילת שחרית לא אומרים.
- קהילות הנוהגות לתקוע בשופר בחודש אלול מפסיקות זאת בערב ראש השנה[3], כדי ליצור הפסקה בין התקיעות שאינן אלא מנהג לבין התקיעות בראש השנה, שהן מצווה מן התורה[4]
- יש הנוהגים לטבול במקווה[5].
- יש הנוהגים להתענות בערב ראש השנה[6].
- יש הנוהגים להשתטח על קברי צדיקים[7].
מנהגים חילוניים עריכה
- יהודים מברכים זה את זה בברכת "שנה טובה", בפגישות פנים אל פנים, בטלפון, באיגרת שנה טובה ובדואר אלקטרוני וכו'. מנהג זה מתחיל כבר ימים אחדים לפני החג.
- ראשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את נשיא המדינה לרגל השנה החדשה[8].
- העיתונים בישראל יוצאים בגיליונות גדולים במיוחד, הכוללים סיכומים שונים של השנה החולפת בישראל, דברי ספרות ועוד. כאשר מונה גרשום שוקן לעורך "הארץ" הוא החל מסורת שנמשכה שנים רבות, של פרסום סיפור מאת ש"י עגנון בגיליון ערב ראש השנה ובגיליון ערב פסח מדי שנה.
לקריאה נוספת עריכה
- ש"י עגנון, ימים נוראים, הוצאת שוקן, 1998, הפרק "סדר ערב ראש השנה", עמודים מד-נב.
- הרב משה הררי, מקראי קודש - הלכות ראש השנה, ירושלים תשע"ג, פרק ב: הלכות ערב ראש השנה, עמודים ק - קכט
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "ערב ראש השנה", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הרב מרדכי אליהו, ערב ראש השנה, באתר "ישיבה"
- הרב אליעזר מלמד, ערב ראש השנה, באתר "פניני הלכה"
- הרב דוד יוסף, הלכות ומנהגי ערב ראש השנה
הערות שוליים עריכה
- ^ מקובל לכנות את ערב ראש השנה ואת לילו על שם פיוט זה: "זכור ברית" ו"ליל זכור ברית" בהתאמה.
- ^ חיי אדם כלל קלח, ח.
- ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ג', ויש שמפסיקים מספר ימים קודם לכן.
- ^ מגן אברהם תקפא, יד על פי הלבוש (בסימן תקפא). לעומתם בעל מטה משה כתב (בסימן תשעח) טעם אחר: "מפסיקין בערב ראש השנה, כי אז יהיה סבור השטן שיום הדין עבר". בקצת קהילות אשכנז המערבי, מפסיקים לתקוע שלשה ימים קודם ראש השנה.
- ^ הרמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ד'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"א, סעיף ב'.
- ^ דיני חודש אלול, סעיף יג בקיצור שולחן ערוך
- ^
אנשי הסגל הדיפלומטי בישראל מברכים את יוסף שפרינצק ערב ראש השנה תשי"א. יומני כרמל ספטמבר 1950 (התחלה 2:05)
