פתיחת התפריט הראשי

ערוץ 2

ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי

ערוץ 2 (נקרא בעבר "הערוץ השני") היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, שהחל לשדר שידורי תוכן ניסיוניים ב־23 באוקטובר 1986, במימון אגרת הטלוויזיה. הערוץ החל לשדר שידורים מסחריים ב־4 בנובמבר 1993 במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בשנותיו הראשונות הופעל הערוץ בידי שלוש זכייניות (קשת, רשת וטלעד), וב־2005 נותרו רק שתיים מהן כאשר "טלעד" לא המשיכה לשדר עקב הפסדה במכרז של הרשות השנייה באותה שנה.

ערוץ 2
סמליל ערוץ 2
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 4 בנובמבר 1993
תאריך סגירה 1 בנובמבר 2017 (פוצל לקשת 12 ורשת 13)
בעלות פרטית
שפה עברית
משרד ראשי ראול ולנברג 12, רמת החייל, תל אביב (קשת)
הברזל 23, רמת החייל (רשת)
קריית התקשורת נווה אילן, נווה אילן (חברת החדשות)
קלאוזנר 14, רמת אביב, תל אביב (הטלוויזיה החינוכית הישראלית)
דוד מרכוס 20, ירושלים (טלעד, 19932005)
אזור קליטה המזרח התיכון, ניו יורק, קליפורניה
שיטת שידור DVB, PAL
פורמט תמונה 576i (‏SDTV)
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה HOT • ‏yesסלקום tvפרטנר TVעידן פלוס
HOT אפיק 22
yes אפיק 22
סלקום tv ערוץ 2
פרטנר tv אפיק 22
עידן+ אפיק 2
ערוץ 2 באתר הרשות השנייה

ב־31 באוקטובר 2017, כ־24 שנים לאחר עלייתו לאוויר, סיים הערוץ את שידוריו ופוצל לשני ערוצים חדשים: קשת 12 ורשת 13[1][2]. לאחר הפיצול, חברת החדשות שהוקמה במסגרת ערוץ 2, ממשיכה לשדר חדשות בשני הערוצים במקביל.

הערוץ ספג ביקורת לאורך השנים על איכות התוכן המשודר בו, בעיקר על האדרת תוכניות בידור וריאליטי, והשקעה מופחתת בתוכניות מתוסרטות.

תוכן עניינים

הרקע להקמת הערוץעריכה

הצעות להקמת ערוץ טלוויזיה שני עלו כבר במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20[3], זמן לא רב לאחר תחילתם של שידורי טלוויזיה סדירים בישראל. סוגיית הקמתו של ערוץ טלוויזיה נוסף הפכה למוקד מחלוקת פוליטית בין המפלגות הגדולות בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80[4], מחלוקת שמנעה בפועל את הקמתו. ביולי 1978 הקימה הממשלה ועדה לבדיקת הסוגיה בראשות חיים קוברסקי. הוועדה המליצה להקים ערוץ נוסף שיפעל מחוץ למסגרת רשות השידור, בפיקוח רשות נפרדת, וימומן משידור פרסומות. ההמלצות נגנזו עקב התנגדות המפד"ל, שהייתה אז מרכיב חשוב בקואליציה, לשידורים מסחריים. רק באוקטובר 1986 הונחו הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות להקמת רשות שידור שנייה על שולחן הכנסת. כל ההצעות עברו בקריאה ראשונה והיו אמורות להתגבש להצעת חוק אחת. במקביל הורה שר התקשורת, אמנון רובינשטיין להתחיל ב"שידורי ניסיון" בכמה תדרים פנויים. החלטתו של רובינשטיין עוררה בעיה משפטית, שכן לא היה בסיס חוקי לשידורים האלה, אולם רובינשטיין הצדיק אותה בכך שמדובר בשידורי ניסיון בלבד שנועדו לתפוס את התדרים, כדי שלא ישמשו להרחבת שידוריהן של תחנות הטלוויזיה במדינות השכנות.

שידורי ניסיוןעריכה

  ערך מורחב – ערוץ 2 הניסיוני

ערוץ 2 החל לשדר את שידוריו הניסיוניים בספטמבר 1986[5] בתקופה שבה הערוץ הראשון היה הערוץ הישראלי היחיד ששידר בישראל. בתחילה השידורים הכילו תבנית בדיקה, ובחודש אוקטובר באותה השנה החלו לכלול תמונות מנופי ישראל וקטעי מעבר שהסבירו איך לקלוט את השידורים[6]. ב־23 באוקטובר 1986 החלו גם שידורי מוזיקה ווידאו קליפים[7] הנחשבים לתחילת שידורי התוכן בערוץ. בחודשים הראשונים נמשכו השידורים שעתיים או שלוש שעות מדי ערב. בפברואר 1987 הוחלט להעביר במסגרת שידורי הניסיון את משפט דמיאניוק בשידור חי. ביום העצמאות של אותה שנה שידר הערוץ הניסיוני אולפן פתוח בשידור חי במשך כל החג. שידורי יום העצמאות עוררו כעס ברשות השידור, וזו פנתה ליועץ המשפטי לממשלה ודרשה את הפסקת שידורי הניסיון בטענה שאינם חוקיים. היועץ המשפטי לממשלה אישר את המשך השידורים אולם התנה זאת בכך שרשות השידור תפקח עליהם, שכן הכנסת טרם אישרה סופית את חוק הרשות השנייה, ולפי החוק שהיה קיים אז, רשות השידור הייתה הגוף היחיד המוסמך לפקח על השידורים.

בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה התאפשר לערוץ הניסיוני לשדר גם שידורים חוזרים של תוכניות ישנות של רשות השידור. ב־1987 פרצה שביתה ברשות השידור שהביאה להפסקת השידורים בשעות אחר הצהריים והערב למשך 52 ימים. במהלך השביתה קיבל הערוץ השני הניסיוני אישור מהממשלה להרחיב את שעות השידור שלו ולשדר גם סרטי קולנוע ותוכניות רכש שונות. משהתארכה השביתה ברשות השידור קיבל הערוץ הניסיוני אישור לשדר בתדרים של רשות השידור, דבר שנתפס בעיני השובתים כניסיון מצד הממשלה לשבור את השביתה. במהלך השביתה הגיעה אידה נודל לישראל, ועל הערוץ הניסיוני הוטל לשדר את טקס קבלת הפנים בשידור חי. עם תום השביתה הפסיקה רשות השידור את שיתוף הפעולה עם הערוץ השני הניסיוני, אולם שידורי הניסיון לא פסקו. בשלב זה החל הערוץ לשדר הפקות מיוחדות משלו, שחלקן נתפסו כאיזוטריות, אך חלקן זכו לפופולריות רבה. ב־1990 עבר חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו בכנסת, ובכך הסתיים רשמית הפיקוח של רשות השידור על הערוץ השני והוא הפך לערוץ עצמאי.

בתחילת שנות ה־90, על אף הקמת הרשות השנייה, עדיין הוגדרו שידורי הערוץ השני שידורי ניסיון כיוון שלא נבחרו החברות המסחריות שיקבלו את הזיכיונות להפעלת השידורים הסדירים של הערוץ. תהליך הבחירה היה ממושך, וארך כמעט שלוש שנים. בתקופת מעבר זאת החל הערוץ לגבש לוח שידורים מסודר עם תוכניות בנושאים מגוונים. חלק מהתוכניות עדיין נשא אופי לא־שגרתי או אוונגרדי. התוכניות שזכו לפופולריות רבה בתקופה זו היו תוכנית הבידור של ארז טל ואברי גלעד "העולם הערב" ותוכנית האירוח "בשידור חי עם דן שילון". עם פרוץ מלחמת המפרץ הראשונה החל הערוץ לשדר לקט יומי של כתבות מוקלטות מערוצי טלוויזיה זרים (כיוון שבשלב זה אסור היה לערוץ להפיק מהדורות חדשות בעצמו).

השידורים המסחרייםעריכה

 
סקיצה של סמליל ערוץ 2 מתחילת ספטמבר 1993; נוצר על ידי אודי פרידן
 
סמליל ערוץ 2 בימיו הראשונים
 
בתמונה: סמלילה הראשון של זכיינית השידור "רשת"

לצורך הקמת הערוץ נחקק "חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו" והוקמה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, הגוף האחראי על השידור המסחרי. באחריותו פיקוח על הגופים המשדרים. ערוץ 2 מופעל בידי זכייניות שנבחרו על ידי מכרז של הרשות השנייה למשך תקופת הזכיינות. תקופה זו יכולה להתארך לתקופה מוגבלת בהתאם להחלטת הרשות. מתכונת השידורים בערוץ, בה זמן השידור מתחלק בין הגופים על גבי אפיק שידור משותף, מבוסס על מודל ערוץ ITV הבריטי בעת תכנון החוק במהלך שנות ה־70 ונוצר בעקבות החוסר בתדרים פנויים לשידור קרקעי.[8] על מודל זה הושמעה ביקורת על כך שמודל כזה בעייתי מבחינה כלכלית, כיוון שהזכייניות מרוויחות רק בימי השידור שלהן, אך הן פעילות בכלל השבוע.[דרוש מקור] שידורי הזכייניות והגופים המשדרים בערוץ מועברים אל חדר השידור של הרשות השנייה, וזו אחראית להפצת השידורים לכלל הפלטפורמות.

לאחר שבע שנים של שידורים ניסיוניים, במהלכן נעשו ניסיונות כושלים לערוך מכרזים לבחירת זכיינים, הסתיים המכרז לבחירת הזכייניות להפעלת הערוץ, ונבחרו שלוש חברות כמעט אלמוניות: "קשת", "רשת" ו"טלעד" (שגם הייתה חברת הפקה). המכרז הסתיים ב־3 בנובמבר 1993. במקביל הוקמה חברת החדשות של ערוץ 2. הסיבה העיקרית לכישלון המכרזים הקודמים הייתה נעוצה בשאלת הבעלויות הצולבות בין בעלי אמצעי תקשורת שונים. היו שגרסו שיש למנוע או להגביל באופן משמעותי את השתתפותם במכרז של בעלי עניין באמצעי תקשורת אחרים, דוגמת עיתונות מודפסת וחברות כבלים שכבר פעלו באותה עת. המכרז האחרון שפורסם על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה בגיבוי שר התקשורת משה שחל, כלל מגבלות שליטה מסוימות על בעלי אמצעי תקשורת אך איפשר את השתתפותם במכרז. כך בעלי ידיעות אחרונות, אשר החזיקו מניות בחברת הכבלים ערוצי זהב היו בין בעלי המניות של "רשת", ואילו בעלי עיתון מעריב, אשר החזיקו מניות בחברת הכבלים מת"ב נמנו על בעלי המניות של "טלעד".

ב־4 בנובמבר 1993 החל הערוץ לפעול כערוץ מסחרי, לא ממומן באגרת הטלוויזיה, וכלל פרסומות. חברת החדשות פתחה את השידורים הסדירים בצהרי אותו יום במהדורת חדשות קצרה שהגיש יעקב אילון. עם עליית הערוץ, קיבלו שלוש הזכייניות חוזה ל־6 שנים, במהלכו החליפו ביניהן את ימי השידור, כך שלאחת היו שלושה ימי שידור ולשתיים האחרות שני ימים בלבד לכל אחת. בשנת 1999 הוארכו הזיכיונות ב־4 שנים ובהמשך בשנתיים נוספות. עד מהרה נהפך הערוץ לערוץ הטלוויזיה הישראלי המצליח והנצפה ביותר ושידר תכנים בולטים ופופולריים.

כמו כן, שידר הערוץ ברצועת הצהריים בעת הקמתו את שידורי הטלוויזיה החינוכית. במסגרת הרצועה שודרו תוכניות בידור, תוכניות ילדים, אקטואליה ותרבות. בנוסף לכך שודרו מספר מהדורות חדשות במהלך היום, כולל מהדורה מרכזית בערב, במסגרת חברת החדשות. הערוץ שידר גם תוכניות טלוויזיה מישראל ומהעולם.

מכרז הזכייניותעריכה

בשנת 2005, משחלפו כמעט 12 שנים מיום עלייתו לשידור של הערוץ, התקיים מכרז לקבלת זיכיון לשידור בערוץ 2 בעשר השנים הבאות. בניגוד למצב הקודם, במכרז זה ניתנו רק שני זיכיונות שידור בערוץ. לצורך המכרז, נדרשו המתמודדים להגיש לרשות השנייה מצע שידורים עתידי וכן סכומי כסף משוערים שישולמו כדמי הזיכיון. למכרז ניגשו שלוש הזכייניות הקיימות של ערוץ 2, קשת, רשתנגה ("נגה תקשורת" בתחילה תכננה לגשת כזכיינית עצמאית, אך בהמשך שיתפה פעולה עם "רשת" והן ניגשו למכרז כזכיינית אחת) וטלעד, קבוצת "כאן", אשר הוקמה לצורך מכרז זה ולא שידרה בעבר. מבין הארבע נבחרו ב־13 באפריל 2005 "קשת" ו"רשת" להוביל את שידורי הערוץ לעשור העוקב. תוצאות המכרז נכנסו לתוקף בנובמבר 2005. לקראת סיום השידורים של טלעד בערוץ, ב־28–29 לאוקטובר, הזכיינית קיימה ספיישל של 48 שעות שידור שכלל שידורים חוזרים של הפקות המקור של הזכיינית ומשדר פרידה בשעות הפריים טיים.[9] אז, הפסיקה טלעד את שידוריה בערוץ ושבוע השידורים נמלא בשידוריהן של "קשת" ו"רשת". החל משנת 2008, הן החליפו ביניהן את ימי השידור אחת לשנה־שנתיים, כך שאחת משדרת ארבעה ימים (רביעי–שבת) והשנייה שלושה ימים בלבד (ראשון–שלישי), לפי הסידור הבא:

תקופה זכיינית
קשת רשת
נובמבר 2005 ינואר 2008 רביעישבת ראשוןשלישי
ינואר 2008 ינואר 2010 ראשון–שלישי רביעי–שבת
ינואר 2010 ינואר 2012 רביעי–שבת ראשון–שלישי
ינואר 2012 ינואר 2014 ראשון–שלישי רביעי–שבת
ינואר 2014 נובמבר 2014 רביעי–שבת ראשון–שלישי
נובמבר 2014 נובמבר 2015 ראשון–שלישי רביעי–שבת
נובמבר 2015 נובמבר 2016 רביעי–שבת ראשון–שלישי
נובמבר 2016 31 באוקטובר 2017 ראשון–שלישי רביעי–שבת

סכסוך הפרומואים הצולביםעריכה

באמצע מאי 2010 פנתה קשת לרשת בבקשה לקצר את זמן הפרומואים הצולבים (פרומואים לתוכניות של הזכיינית המתחרה) ב־50% באופן הדדי. בעקבות בקשה זו "רשת" החליטה להוריד את כל הפרומואים הצולבים בטענה ש"קשת" מזה זמן רב מנסה לחבל בשידוריה על ידי שידור תוכניות עתירות רייטינג בערוצים ביפ וערוץ 24 בימי השידור של רשת. בעקבות פעולה זו הפסיקה גם "קשת" את שידורי הפרומואים הצולבים והחל מ־16 במאי הופסקו שידורי הפרומואים של הזכיינית המתחרה בימים שאינה משדרת. באוקטובר 2010 הגיעו שתי הזכייניות לפשרה ושבו לשדר פרומואים צולבים של 20–40 שניות לשעה, ורק בשני ימי שידור של כל אחת מהן (שני–שלישי ושישי–שבת, בהתאמה).

מעבר למסך רחב ושידורי HDעריכה

מאז סוף שנת 2012 הועברו תוכני הערוץ בהדרגה לפורמט מסך רחב, ובמהלך שנת 2013 החלו בערוץ שידורים ביחס תמונה 16:9 לראשונה בשידורי "קשת" ומעט לאחר מכן גם בשידורי "רשת". החל משנת 2014 מרבית התכנים של שתי הזכייניות שודרו ביחס 16:9. למרות זאת, מהדורות חדשות ותוכניות אחרות מטעם חברת החדשות שודרו ביחס תמונה 4:3, כמו גם תוכניות עבר בשידורים חוזרים. המעבר בין שני מצבי השידור בוצע בערוץ באופן אוטומטי.

ב־2010 הגישה "רשת" בקשה לרשות השנייה לקבלת אפיק לשידורי טלוויזיה בהפרדה גבוהה[10] אך המגעים לא הבשילו לכדי תוצאות, אחת הסיבות למצב הזה היא שכלל שידורי הרשות השנייה (שכוללים גם את ערוץ 10) מועברים לספקיות הלווין והכבלים דרך חדר השידור של הרשות השנייה, שאינו ערוך לשידור ב־HD. רון איילון, שהיה מנכ"ל חברת הלווין yes הצהיר שיאפשר לכל ערוץ ברודקאסט לשדר בחינם באיכות HD בשידורי החברה[11]. עם המעבר לשידורי עידן+ הועלו השערות שיתאפשר לזכייניות לשדר ב־HD אך הדבר לא התממש. עד לסגירת הערוץ שתי הזכייניות לא עברו לשדר בהפרדה גבוהה, אף על פי שרוב הפקותיהן צולמו בעת הזאת באיכות HD והיו זמינות לצפייה בשירותי ה־VOD ובאינטרנט באיכות זו.

כחלק מפיצול ערוץ 2 בנובמבר 2017, עברו קשת ורשת לשדר ברישיון שידור באפיקים נפרדים, ואחד מן התנאים לקבלת הרישיון הוא שגוף השידור מחויב לשדר באיכות HD. לקראת פיצול ערוץ 2, קשת החלה לשדר את ערוץ 2 באיכות HD באתר מאקו בימי השידור של הזכיינית. החל מאוקטובר 2017, שתי הזכייניות העלו פרומואים בהן נאמר כי שידורי הערוצים החדשים יועברו באיכות HD.

פיצול ערוץ 2עריכה

 
שקופית סיום השידורים של ערוץ 2 ב־yes

בשלהי 2014 נדונה הצעת חוק לפיצול ערוץ 2, המציעה שסיום תקופת הזיכיון יוקדם מ־2017 לאפריל 2015, ועם סיום תקופת הזיכיון יחלו הזכייניות לפעול באפיקים נפרדים. מהות ההצעה היא סגירת ערוץ 2 כפי שפעל עד 2015, והקמת ערוץ נפרד לכל בעל רישיון לשידור מסחרי[12]. הזכייניות רשת וקשת הודיעו כי הן מעדיפות להמשיך לפעול תחת הזיכיון הנוכחי עד תום תקופתו המקורית ב־2017[13][14]. לבסוף נעצרה ההצעה והחוק לא הועבר[15]. ב־13 באוקטובר 2016 נודע כי רשת הגישה בקשת רישיון למעבר ל־7 ימים בשבוע[16], ובעקבות זאת גם קשת הגישה בקשת רישיון ל־7 ימים בשבוע[17][18].

באפריל 2017 הרשות השנייה פרסמה מכרז על אפיקים להפעלת ערוצים ברישיון – מספרי האפיקים 12–16. הגופים המעוניינים ברישיון נדרשו להגיש הצעה לסכום שמוכנים לשלם על כל אחד מהאפיקים, כאשר ההצעה הגבוהה ביותר זכתה במכרז. קשת זכתה באפיק 12 בסכום של כ־25 מיליון ש"ח, כאשר מטרתה הייתה לשמור על ההזדהות שלה עם המותג "ערוץ 2" ובהתאם הציגה לוגו חדש המשתמש בעיצוב המקורי של הספרה 2 בלוגו של ערוץ 2. הפרומואים לאפיק החדש הציגו את סמל ערוץ 2 כשלאחר מכן מתווספת הספרה 1. רשת השתמשו בעיצוב הלוגו של ערוץ 13 בקו כפול על מנת ליצור הזהדהות עם ערוץ 2. בפרומואים הוצג לוגו ערוץ 2 שהפך לסמל של ערוץ 13 או שהוחלף בסמל. רשת גם השתמשה בפרסום מטעה בפרומו בו נאמר "ערוץ 2 עובר לערוץ 13" ונאלצה להסירו בעקבות דרישה של הרשות השנייה. רשת זכתה באפיק 13 בסכום של 7.77 מיליון ש"ח.[19]בשתי הזכייניות הוצגו פרומואים המשנים את סמל הערוץ בפינת המסך, בקשת על ידי הוספת סמל ה־1 ללוגו וברשת על ידי החלפתו בלוגו החדש. בקשת הציגו גם פרומו שבו כיכבו טאלנטים מתוכניות שונות של "קשת" בו ארז טל מציג את סמל ערוץ 2 ומצרפים אליו לבסוף את סמל ה־1. ב"רשת" יצרו סרטון פארודיה על הסרטון של "קשת" לקידום התוכנית "הצנרת".

 
שתי גרסאות סמליל הערוץ, מימין: גרסת רשת, משמאל: גרסת קשת

ב־26 באפריל 2017 פורסם שהחל מנובמבר 2017 "קשת" תעבור לאפיק 12, "רשת" תעבור לאפיק 13 ולא יהיה שימוש באפיק 22[20]. בהמשך נקבע כי לא יהיה שימוש באפיק 22 למשך ארבעה חודשים מיום הפיצול (עד פברואר 2018), על פי החלטת שר התקשורת איוב קרא, שבמהלכם משודרת שקופית מטעם הרשות השנייה[21].

ב־31 באוקטובר 2017, מהשעה 21:30 עד חצות, בעקבות ממעבר הזכייניות לערוצים נפרדים, בקשת שידרו משדר פרידה מערוץ 2 בשם "ערוץ 2 – השידור האחרון בהחלט", שידור זה חתם את שידורי ערוץ 2 ושידורו גם פתח את השידורים בערוץ 12. המשדר הועבר בשידור חי וליווה את סגירת הערוץ בחצות. את המשדר הנחה ארז טל והשתתפו רבים מכוכבי "קשת". באותו יום בצעד חריג ניתנה לזכיינית המתחרה "רשת", שעת שידור אחת על מנת להפרד מערוץ 2[22]. הביקורות למשדר של קשת היו אדישות, ובעיני המבקרים המשדר נראה כאינו מיוחד ורגיל ואפילו משעמם ואינו נחוץ[23]. הרייטינג של המשדר, במונחי ערוץ 2, היה נמוך[24]. חברת החדשות חשפה באותו יום את האולפן החדש שהוקם בעקבות המעבר לשידור ב־HD בסוף המשדר האחרון של חברת החדשות בערוץ, לאחר שהוצגו מספר טיזרים בחודשי הבנייה של האולפן. האולפן הקודם פורק ובו נבנה האולפן החדש, והשידור של חברת החדשות הועבר מאולפן זמני במהלך הבנייה כאשר ברקע הוקרנה הקלטה של האולפן הקודם ונעשה שימוש בהקלטות קיימות של צילומי רחף באולפן. השידור מאולפן זה סבל מהד.

הזכייניות קשת ורשת הקימו אולפנים חדשים שישמשו את תוכניות האקטואליה והאירוח של הערוצים. קשת החלה להשתמש באולפן החדש כבר בתוכנית שעלתה לקראת המעבר, "ערב טוב עם גיא פינס" ורשת הציגה פרומו המציג את תוכניות האקטואליה שיעברו ותוכניות חדשות שיעלו על רקע האולפן החדש שהוקם. בהמשך, הוקם אולפן נוסף ששימש לתוכניות אקטואליה שמשודרות בשעות הצהריים והערב, שיחת היום ולפני החדשות. אולפן זה משמש גם למשדרים המיוחדים, אך ברקע מוצגת שקופית המתייחסת לנושא המשדר ולא חדר הבקרה של התוכנית כפי שנעשה בתוכניות האחרות שמשודרות מאולפן זה. אולפן זה הוחלף לאחר מספר חודשים. כחלק מהקידום, הזכייניות החלו גם להציג את מבנה המשרדים שלהן במעברונים. בקשת, החלו זאת בערוץ 2 בהפקת מערכונים עבור תקופת החגים שצולמו בתוך משרדי קשת. לפני תחילת חלק מן התוכניות בשעות הפריים טיים, מוצג המבנה יחד עם קריינות. לפני החדשות, מוצג גם כן המבנה ומוצג צד נוסף של המבנה שלכאורה משמש כחדר הבקרה של חברת החדשות (למרות שמבנה חברת החדשות איננו נמצא שם בפועל). ברשת, הוצג בפרומואים לקראת סגירת ערוץ 2 המבנה כך שעליו מופיע גם סמל ערוץ 2 ולאחר מכן בערוץ 13 כאשר על המבנה מוטבע סמל ערוץ 13 וחזית המבנה מוצג כמעיין מסך שעליו מוצגים סמלילים של התוכניות האקטואליה של "רשת".

בטרם סיום שידורי הערוץ, החלו הזכייניות לקדם את האפיקים החדשים בפרומואים באמצעות התוכניות איתן הן מזוהות – פרומואים שקידמו את תוכניות הזכיינית והציגו את האפיק החדש בו תשודר. כמו כן, החלו לשדר תוכניות חדשות לקראת סגירת הערוץ שלאחר סיום השידורים המשיכו לשדר אותן בערוצים החדשים. מאז ההחלטה על החוק לפיצול, הופיעו בשידורי הזכייניות סמל הזכיינית בשידוריהן בצד שמאל בתחתית המסך.

לאחר הפיצול, במהלך זמן הפרסומת מופיעה הכתובית "מיד נשוב" עם שם התוכנית. מהלך שהחל בערוץ "קשת 12" ואומץ לאחר מכן ע"י שאר ערוצי הברודקאסט. בקשת 12 בסמל הפרסומות מופיעה אנימציה בו הסמל נצבע מבפנים החוצה בצבעי הקשת ולאחר מכן הצבע מוסר באותו אופן. אנימציה דומה קיימת במעבר לפרסומות ובחזרה מהפרסומות שמשלבת את הופעת או היעלמות סמל הערוץ. רשת 13 נוהגת לעצב את סמל הפרסומות עבור חלק מן התוכניות בהתאם לסמל התוכנית. בקשת 12 וברשת 13, עבור תוכניות מסויימות גם כן מותאם סמל הערוץ לתוכנית המשודרת. מהלך זה היה נהוג גם בערוץ 2, לפעמים למהלך כל יום השידור ולא רק בזמן שידור התוכנית, על מנת לקדם תוכניות שישודרו בפריים טיים, למרות שמהלך זה לא היה נפוץ, ונעשה רק על ידי "רשת". בתחילת השידורים של רשת 13 סמל הערוץ כלל גם את הכיתוב "רשת" ותגיות כמו "שידור חי" היו מופיעות תחתיו ולא תחת הסמל "13", הייתה מופיעה לעיתים אנימציה של הלוגו שכללה צביעה שלו בצבעים שונים והיה נהוג להציג אנימציה שמציגה את התוכניות הבאות שישודרו במהלך היום במהלך תוכניות הבוקר.

 
צילום מסך מתוך הפרומו המציג את האפיקים החדשים

בעקבות הפיצול הרשות השנייה הפיקה תשדיר המציג את האפיקים החדשים אשר שודר בערוץ 2 ובערוץ 10. בעקבות המעבר לאפיקים החדשים והשידור ב־HD נוצר מעברון חדש ולוגו חדש במראה שטוח לרשות.

במלוא שנה לפיצול, ערוץ "קשת 12" ציין יום הולדת לערוץ באמצעות מעברונים אודות התוכניות ששודרו במהלך שנת השידור הראשונה וציון זאת סמוך לסמליל הערוץ בכיתוב "חוגגים יומולדת" ובאנימציה של הסמליל שכללה זיקוקים ובלונים בצבעי הקשת, אשר הופיע למשך מספר ימים.

 
סמל "חברת החדשות"

חברת החדשות תמשיך להתקיים בבעלות משותפת של שני גופי השידור עד למיזוג רשת וערוץ עשר בעקבות ההחלטה המשותפת בין הגופים, ומרבית תוכניות חברת החדשות (למעט תוכניות מגזין) משודרות במקביל בשני הערוצים, אך השידור נקטע בהפסקות הפרסומות הכוללת גם תשדירי פרומואים ובמהלך זמן זה גופי השידור עצמם משדרים (גם בתקופת ערוץ 2 השידור היה עובר לגוף השידור ששידר בזמן שידור החדשות ובהתאם היו המעברונים לפרסומות שכללו את לוגו ערוץ 2 וחסויות לפני תחילת השידור אשר היו מעוצבים בהתאם ללוגו הזכיינית, כך לדוגמא היה מקרה בו נקטע השידור במהלך שידורי החינוכית עבור חדשות והופיעו מעברונים וחסויות בהתאם) ובחסות לתחזית מזג האוויר במהלך היום ובמהדורה המרכזית (אז גם משודרים פרומואים על חשבון זמן החסות), אשר מלווה בשתי שקופיות: שקופית של חברת החדשות ושקופית של הערוץ הכוללת את סמל הערוץ. במהלך שידור תוכניות חברת החדשות, מתחת לסמל הערוץ מופיע גם סמל חברת החדשות, למעט בתחזית מזג האוויר. במהלך תוכניות המגזין, מופיע על גבי המסך גם קידום תוכניות בצד המסך בדומה לתוכניות אחרות וברצועה המופיעה בזמנים מסוימים בחלקו התחתון של המסך כאשר שאר המסך מכווץ, אשר אינו משודר במהלך תוכניות החדשות. בערוצים מציגים מעברון המקדם את שידור החדשות של חברת החדשות באפיק. כמו כן, קיימים גם פרומואים לכתבות ספציפיות שישודרו במהלך המהדורה המרכזית, לרוב עבור "חדשות סוף השבוע", כאשר סמל האפיק מופיע בנוסף לסמל התוכנית. קידום כתבות חברת החדשות היה נהוג גם בערוץ 2.

במקור החוק איפשר את האחזקה המשותפת לתקופה של 3 שנים מסגירת ערוץ 2 (עד נובמבר 2020). במידה והזכייניות היו ממשיכות לחלוק את שידורי החדשות ביניהן, לאחר תקופה זו החברה הייתה ככל הנראה מועמדת למכרז או שהיה מתבצע תמחור בין הזכייניות, תהליך שהוקדם כבר פחות משנה ליום הפיצול. בטרם סיום שידורי ערוץ 2 ועוד לפני שהוחלט על מיזוג רשת–עשר, נעשה ניסיון לרכישה של המניות של רשת בחברת החדשות מקשת, אך רשת סירבה.

בעקבות הפיצול נותק הקשר בין חברת החדשות לתוכניות גופי השידור, שהתבטא ב:

  • השתתפות עובדי חברת החדשות בתוכניות, כמו בסרטי תעודה שהופקו על ידי חברת החדשות ושודרו בשעות הפריים טיים
  • קידום תוכניות, על ידי כתבות ובסיום המהדורה בציון שם התוכנית המובילה או בפנייה אל התוכנית על ידי המסכים באולפן, או בשידור תחילת התוכנית ממסכי האולפן לפני מעבר לשידור על ידי הזכיינית.
  • הופעת מגישי המבזק לצד תוכניות במסך מפוצל בתוכניות הבוקר

למרות זאת, בתוכניות האקטואליה של רשת קיימת פנייה אל מנחי התוכנית בתוכניות חברת החדשות כאשר מדובר בתוכניות בלעדיות לרשת ומתקיים ראיון עם דסק החדשות אודות הכתבות שישודרו במהדורה המרכזית.

השפעת הפיצול על ערוצים אחריםעריכה

ערוץ 10עריכה

  ערך מורחב – ערוץ עשר

בנוסף לאמור על הצעת החוק לפיצול ערוץ 2, גם ערוץ 10 נכלל בהצעה, והערוץ עבר ב־1 בנובמבר 2017 לשדר באפיק אחר. במכרז על האפיקים זכה ערוץ 10 באפיק מספר 14 תמורת שקל אחד ו־54 אגורות. את הסכום גייס ערוץ 10 בפרויקט שהעלה באתר הדסטארט[25].

ב־19 בספטמבר 2017, בעקבות פיצול ערוץ 2 והמעבר לאפיק 14, הערוץ עבר מיתוג מחדש לשם מילולי "עשר" במקום הספרות של אפיק השידור הקודם. יממה לפני כן, פורסם סרטון של ערוץ 10 בו נחשף סמליל חדש שלו, המורכב מהמילה "עשר" בתוך עיגול, כאשר בצד מופיעה הספרה 14 – מספר האפיק החדש.

פחות משנה לפיצול ערוץ 2, החליטו בעלי המניות של שני הערוצים – "רשת 13" וערוץ עשר, להתמזג.

מכאן 33עריכה

על אף שלא היה כל קשר בין ערוצי הברודקאסט של הרשות השנייה (2 ו־10) לבין ערוצי תאגיד השידור הישראלי, פיצול ערוץ 2 עתיד השפיע על הרגלי הצפייה של חלק מהציבור הערבי בישראל שהמסתמך על מערך עידן פלוס. באוקטובר 2017 החליטה הרשות השנייה להעביר את "מכאן 33" למרבב השני של עידן פלוס (DVB-T2) ובכך להשאיר את "קשת 12" ו"רשת 13" במרבב הנוכחי (DVB-T). המשמעות היא, שצופים שאין ברשותם ממיר תומך ב־DVB-T2, לא יוכלו לקלוט את שידורי הערוץ החל מ־1 בנובמבר 2017. החלטה זו של הרשות הוסברה בעקבות הרייטינג הנמוך של הערוץ וגם עקב העובדה ש"מכאן 33" משדר רק בחלק משעות היממה. יו"ר תאגיד השידור הישראלי, גיל עומר, התנגד להחלטה זו של הרשות בטענה כי "מדובר בהחלטה בלתי סבירה שפוגעת באזרחי ישראל הערבים"[26][27].

גופי שידור בעברעריכה

הפקות מקור בולטות בערוץעריכה

  ערך מורחב – תוכניות וסדרות מקור ששודרו בערוץ 2
שם התוכנית שנת התחלה שנת סיום סוגה אודות התוכנית זכיין מקורי
אולפן שישי 1997 2017[30] חדשות / אקטואליה / תחקיר חברת החדשות
ארץ נהדרת[31] 2003 2017[32] תוכנית בידור תוכנית בידור וסאטירה בהנחיית איל קיציס ובכיכובם של אורנה בנאי, אלי פיניש, מריאנו אידלמן, טל פרידמן, דב נבון, עלמה זק, ואחרים קשת
בשידור חי עם דן שילון[31] 1991 2000 תוכנית אירוח רשת
גלגל המזל 1994 2000 שעשועון בהנחיית ארז טל, מירב לוין ואחרים קשת
האח הגדול[31] 2008 2017 תוכנית מציאות בהנחיית ארז טל, אסי עזר וקורין גדעון קשת
החמישייה הקאמרית 1993 1997 תוכנית בידור תוכנית סאטירית רצופת מערכונים שנוצרה על ידי אסף צפור ואיתן צור בהשתתפות קרן מור, מנשה נוי, דב נבון, שי אביבי ורמי הויברגר טלעד
החרצופים[31] 1996 1999 תוכנית בידור תוכנית הומור וסאטירה בהשתתפות טוביה צפיר, שרית סרי ותומר שרון טלעד
הישרדות 2007 2017[33] תוכנית מציאות תוכנית ריאליטי בה 16 מתמודדים מתחרים על התואר "השורד האחרון". החל מעונתה השביעית, התוכנית משודרת ברשת. ערוץ 10
העולם הערב 1990 1993 תוכנית בידור תוכנית הבידור הראשונה של ערוץ 2 הניסיוני, בכיכובם של אברי גלעד, ארז טל, עינב גלילי ויאיר ניצני ערוץ 2 הניסיוני
הפוך 1996 1998 סדרת דרמה דרמה קומית מאת שמואל חיימוביץ' בכיכובם של אורנה פיטוסי, אסנת חכים, גילי שושן, דני שטג, יואב הייט, מיכאל וייגל, ניר לוי, ועינת ויצמן קשת
הקומדי סטור[31] 1994 1997 תוכנית בידור תוכנית בידור בכיכובם של צביקה הדר, רובי דואניאס, אסף אשתר, גיל ססובר, ליאור כלפון, יניב קציר ואיתי שגב טלעד
הראשון בבידור[31] 1994 2004 תוכנית אירוח תוכנית בידור ואירוח בהגשת דודו טופז קשת
חלומות בהקיציס 1999 2003 תוכנית אירוח תוכנית בידור הומוריסטית בהנחיית איל קיציס וטל פרידמן קשת
טירונות 1998 2001 סדרת דרמה סדרת דרמה צבאית מאת אורי ובני ברבש בכיכובו של אקי אבני רשת
כוכב נולד[31] 2003 2012 תוכנית מציאות תוכנית מציאות מוזיקלית בהנחיית צביקה הדר בהשתתפות נינט טייב, הראל סקעת ואחרים קשת
מאסטר שף 2010 2017[32] תוכנית מציאות תוכנית מציאות לבישול של חובבני בישול בה הם לומדים לבשל בזמן קצוב. התוכנית בהנחייתם של השפים: חיים כהן, אייל שני, מיכל אנסקי, רפי אדר (עונה ראשונה) ומהעונה השנייה יונתן רושפלד מחליף את רפי אדר קשת
מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2[31] 1993 2017[30] חדשות / אקטואליה / תחקיר בהגשת יונית לוי / דני קושמרו (נכון ל־2017) חברת החדשות
מצב האומה 2010 2015 תוכנית בידור תוכנית סאטירה בהנחייתו של ליאור שליין, ובהשתתפותם של גורי אלפי, אורנה בנאי, עינב גלילי ומשתתף נוסף המתחלף בכל תוכנית רשת
עובדה[31] 1993 2017[32] חדשות / אקטואליה / תחקיר תוכנית תחקירים בהנחייתה של אילנה דיין טלעד
פלורנטין[31] 1997 2001 סדרת דרמה סדרת דרמה מאת איתן פוקס בכיכובם של קארין אופיר, אורי בנאי, סמי הורי, איילת זורר, עדי טרר, דנה מודן, עמי סמולרצ'יק, אבשלום פולק, וניר פרידמן טלעד
פספוסים 1994 2008 תוכנית בידור תוכנית מתיחות בהנחיית יגאל שילון רשת
פרפר לילה 1997 2000 תוכנית אירוח תוכנית בידור ואירוח לילית בהנחיית טל ברמן רשת
רמת אביב גימל 1995 2000 אופרת סבון אופרת סבון מאת יואל זילברג וגל פרידמן בכיכובם של יעל בר זוהר, גילת אנקורי, שלמה סדן, נועה תשבי, ברוך דרור, ניר שלמון, יונתן קוניאק ואחרים טלעד
רק בישראל 1998 2003 תוכנית בידור תוכנית בידור הומוריסטית בהנחיית ארז טל ואורנה בנאי קשת
 
מימין לשמאל: אבי קושניר, דובל'ה גליקמן ומוני מושונוב, מתוך "זהו זה! חי" ששודרה ב"רשת" מ־1995 ועד 1998, אחרי שעברה מהטלוויזיה החינוכית

חריגות מתנאי הזיכיוןעריכה

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, המפקחת על פעולתו של ערוץ 2, הטילה פעמים אחדות קנסות של מאות אלפי ש"ח על זכייניות הערוץ, "רשת" ו"קשת", עקב חריגות מתנאי הזיכיון. בין הסיבות לקנסות: שידור מופרז של תוכניות בידור על חשבון תוכניות איכותיות, הכנסת פרסום סמוי לתוכניות המשודרות[34]. בנוסף נפסלו לשידור תוכניות שבהן נכלל תוכן שיווקי[35].

קישורים חיצונייםעריכה

קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך ‏2018-09-19, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)
  מדיה וקבצים בנושא ערוץ 2 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נתי טוקר, הרשות השנייה אישרה: קשת ורשת יוכלו לקבל רישיון לערוץ חדש, באתר TheMarker‏, 29 בינואר 2017
  2. ^ יונתן כיתאין, ‏תתחילו להתרגל: קשת באפיק 12, רשת ב-13, ערוץ 10 ב-14, באתר גלובס, 26 באפריל 2017
  3. ^ טלוויזיה: רשות הדיבור להנהלה, דבר, 15 בדצמבר 1972
  4. ^ בגין: אפעל להקמת ערוץ שני, בלתי תלוי, דבר, 9 ביולי 1981
  5. ^ מנסים אפיק 22 U.H.F עבור הערוץ השני, מתאריך 7 באוקטובר 1986, בעיתון מעריב (באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  6. ^ הערוץ השני — החגיגה מוקדמת, מתאריך 21 באוקטובר 1986, בעיתון מעריב (באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  7. ^ מדונה ופול ניומן בערוץ השני - אולי כבר בעוד חודשיים, מתאריך 23 באוקטובר 1986, בעיתון מעריב (באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  8. ^ אביבה קרול, ‏זכייני ערוץ 2 מתמרמרים על ההחלטה לקיים מכרז לשני זכיינים, באתר גלובס, 16 ביוני 2004
  9. ^ טלעד תיפרד מערוץ 2 בספיישל שידורים של 48 שעות, גלובס, 11 בספטמבר 2005
  10. ^ לי-אור אברבך, ‏המירוץ ל-HD: רשת הגישה בקשה להתחיל בשידור HD מלא, באתר גלובס
  11. ^ לי-אור אברבך, ‏yes תאפשר לערוצי ברודקאסט לקבל אפיק HD בחינם, באתר גלובס
  12. ^ נתי טוקר, ועדת השרים אישרה: ערוץ 2 יפורק כבר ב-2015, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2014
  13. ^ נתי טוקר, גם קשת מתבצרת בערוץ 2: הגישה בקשה לזיכיון עד 2017, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2014
  14. ^ אופיר דור, רשת מודיעה רשמית: לא רוצים לעבור לערוץ עצמאי ב-2015, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2014
  15. ^ רוני זינגר ואופיר דור, כלכליסט, נתניהו עוצר את פיצול ערוץ 2: הגיש ערר נגד החוק, באתר ynet, 12 בנובמבר 2014
  16. ^ נתי טוקר, עוזבים את ערוץ 2: רשת רוצה לעבור לשדר בערוץ חדש ברישיון, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2016
  17. ^ אלירן מלכי, רשת תגיש בקשה לרישיון ותעבור לשדר 7 ימים, באתר כלכליסט, 13 באוקטובר 2016
  18. ^ נתי טוקר, עוד שלב בפירוק ההיסטורי של ערוץ 2: גם קשת הגישה בקשה לרישיון, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2016
  19. ^ נועה פרייס, המכרז על האפיקים: קשת תשדר בערוץ 12 - תמורת 25 מיליון שקל, וואלה! ברנז'ה, 26 באפריל 2017
  20. ^ נתי טוקר, תשכחו מ-22 ו-10: המספרים החדשים של ערוצי הטלוויזיה - וכמה שילמו על זה קשת וערוץ 10?, באתר TheMarker‏, 26 באפריל 2017
  21. ^ נתי טוקר, שר התקשורת: "להקים קרן השקעות במקום התאגיד"; אפיקים 22 ו-10 יוחשכו בהוט ויס, באתר TheMarker‏, 17 באוקטובר 2017
  22. ^   שעת שידור של רשת ביום האחרון של ערוץ 2 - 31.10.17, סרטון באתר יוטיוב
  23. ^ רוגל אלפרהאבסורד יצא מכלל שליטה ב"פרידה" של חברת החדשות מערוץ 2, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2017
  24. ^ נועה פרייס, ערב בלי כוכב: משדר הפרידה מערוץ 2 עם פחות מ-20%, וואלה! ברז'נה, ‏1 בנובמבר 2017
  25. ^ הפרויקט "ערוץ עשר עובר לאפיק 14" באתר הדסטארט
  26. ^ סאגת עידן פלוס ביום שאחרי הפיצול: למי שזה אומר לו משהו - ערוץ 33 הוא שיעבור למרבב החדש וכך ערוצי רשת וקשת יוכלו להישאר במרבב הישן, מאת המשתמש @YonatanKit בטוויטר
  27. ^ בעקבות פיצול ערוץ 2 - ערוץ 33 נפלט מממירי עידן+, מאת עידן יוסף באתר מחלקה ראשונה
  28. ^ הרשות השנייה - גופי שידור
  29. ^ הרשות השנייה - הקמת ערוץ 2
  30. ^ 30.0 30.1 נכון ל־2017, התוכנית ממשיכה לרוץ בערוצים קשת 12 ו־רשת 13
  31. ^ 31.0 31.1 31.2 31.3 31.4 31.5 31.6 31.7 31.8 31.9 עינב שיף , 22 הרגעים הגדולים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 נכון ל־2017, התוכנית ממשיכה לרוץ בערוץ קשת 12
  33. ^ נכון ל־2017, התוכנית ממשיכה לרוץ בערוץ רשת 13
  34. ^ לי-אור אברבך, ‏הרשות השנייה: קנסות ב-1.4 מיליון שקל לזכייניות ערוצים 2 ו-10, באתר גלובס, 21 ביולי 2013
    אופיר דור, קנסות של 1.5 מיליון שקל לערוץ 2 ו-10: שידרו פרסומת מוסווית בניגוד לחוק, באתר כלכליסט, 21 באוקטובר 2013
  35. ^ אופיר דור, הצופים התלוננו על עודף תוכניות ריאליטי: קשת ורשת נקנסו ב-240 אלף שקל, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2013