ערים בישראל
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 92%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לתחילת שנת 2019, 74% מתושבי המדינה מתגוררים ב-77 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה. בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררת כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.
מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.
היסטוריהעריכה
בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].
בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.
בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נוף הגליל וקריית שמונה בצפון.
בשנת 1982 הוכרזו רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית.
נכון לשנת 2021, יש בישראל 77 ערים.
ערי ישראל לפי אוכלוסייהעריכה
נכון לתחילת שנת 2019, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-77 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שבע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים בני ברק, חולון, רמת גן ואשקלון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.
ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן).
הנתונים נכונים לדצמבר 2018, על פי אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017-2018.
שם העיר | מחוז | מספר תושבים 2018 | מספר תושבים 2017 | מספר תושבים 2016 | שטח תחום השיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) | דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה |
גידול אוכלוסייה שנתי | דירוג חברתי- כלכלי[4] | ראש העיר | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ירושלים | ירושלים | 919,438 | 901,302 | 882,652 | 125,420 | 7,186 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. | 2.1% | 3 | משה ליאון | המאה ה-10 לפנה"ס[5] | 1863[6] |
תל אביב-יפו | תל אביב | 451,523 | 443,939 | 438,818 | 51,830 | 8,565 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. | 1.2% | 8 | רון חולדאי | 1909[7] | 1934[8] |
חיפה | חיפה | 283,640 | 281,087 | 279,591 | 64,680 | 4,346 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית. | 0.5% | 7 | עינת קליש-רותם | 1761[9] | 1873 |
ראשון לציון | מרכז | 251,719 | 249,860 | 247,323 | 58,860 | 4,245 | יהודית | 1.0% | 7 | רז קינסטליך | 1882 | 1950 |
פתח תקווה | מרכז | 244,275 | 240,357 | 236,169 | 35,720 | 6,729 | יהודית | 1.8% | 7 | רמי גרינברג | 1878 | 1937 |
אשדוד | דרום | 224,628 | 222,883 | 221,591 | 46,130 | 4,832 | יהודית | 0.6% | 5 | יחיאל לסרי | 1956[10] | 1968 |
נתניה | מרכז | 217,243 | 214,101 | 210,834 | 29,040 | 7,373 | יהודית | 1.5% | 6 | מרים פיירברג | 1928 | 1948 |
באר שבע | דרום | 209,002 | 207,551 | 205,810 | 117,320 | 1,769 | יהודית | 0.8% | 5 | רוביק דנילוביץ' | האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע | 1950[11] |
בני ברק | תל אביב | 198,863 | 193,774 | 188,964 | 7,310 | 26,508 | יהודית | 2.5% | 2 | אברהם רובינשטיין | 1924[12] | 1950 |
חולון | תל אביב | 194,273 | 192,624 | 190,838 | 19,060 | 10,106 | יהודית | 0.9% | 6 | מוטי ששון | 1940[13] | 1950 |
רמת גן | תל אביב | 159,160 | 156,277 | 153,674 | 16,400 | 9,529 | יהודית | 1.7% | 8 | כרמל שאמה הכהן | 1921 | 1950 |
אשקלון | דרום | 145,967 | 137,332 | 134,454 | 45,960 | 3,001 | יהודית | 2.6% | 5 | תומר גלאם | 1949 | 1950[14] |
רחובות | מרכז | 141,579 | 138,379 | 135,726 | 23,720 | 5,834 | יהודית | 2.0% | 7 | רחמים מלול | 1890 | 1950 |
בת ים | תל אביב | 128,774 | 128,655 | 128,904 | 8,160 | 15,767 | יהודית | -0.2% | 5 | צביקה ברוט | 1926 | 1958 |
בית שמש | ירושלים | 118,676 | 114,371 | 109,762 | 38,670 | 2,958 | יהודית | 4.2% | 2 | עליזה בלוך | 1950 | 1991 |
כפר סבא | מרכז | 100,764 | 100,039 | 98,981 | 14,500 | 6,899 | יהודית | 1.1% | 8 | רפי סער | 1903 | 1962 |
הרצליה | תל אביב | 95,142 | 93,989 | 93,116 | 21,770 | 4,317 | יהודית | 0.9% | 8 | משה פדלון | 1924 | 1960 |
חדרה | חיפה | 95,683 | 93,973 | 91,707 | 50,640 | 1,856 | יהודית | 2.5% | 6 | צבי גנדלמן | 1891 | 1952 |
מודיעין- מכבים- רעות | מרכז | 92,406 | 91,328 | 90,013 | 48,330 | 1,890 | יהודית | 1.5% | 8 | חיים ביבס | 1996[15] | 2001[16] |
נצרת | צפון | 77,063 | 76,551 | 75,922 | 14,140 | 5,414 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.8% | 3 | עלי סלאם | תקופת בית שני | 1875 |
לוד | מרכז | 75,726 | 74,604 | 73,608 | 12,090 | 6,171 | יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.4% | 4 | יאיר רביבו | האלף ה-6 לפנה"ס | 1877 |
רמלה | מרכז | 75,538 | 75,668 | 74,964 | 12,050 | 6,280 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | -0.2% | 4 | מיכאל וידל | המאה ה-8 | 1877 |
רעננה | מרכז | 73,999 | 72,810 | 71,686 | 14,820 | 4,913 | יהודית | 1.6% | 8 | חיים ברוידא | 1922 | 1982 |
מודיעין עילית | יהודה ושומרון | 73,080 | 70,081 | 66,847 | 4,830 | 14,510 | יהודית | 4.8% | 1 | יעקב גוטרמן | 1990 | 2008 |
רהט | דרום | 69,033 | 66,791 | 64,462 | 19,630 | 3,402 | ערבית-בדווית | 3.6% | 1 | פאיז אבו צהיבאן | 1972 | 1994 |
הוד השרון | מרכז | 62,325 | 61,102 | 58,914 | 19,400 | 3,150 | יהודית | 3.7% | 8 | אמיר כוכבי | 1964[17] | 1990 |
גבעתיים | תל אביב | 60,212 | 59,518 | 58,508 | 3,250 | 18,313 | יהודית | 1.7% | 8 | רן קוניק | 1922 | 1959 |
קריית אתא | חיפה | 58,268 | 57,518 | 56,635 | 16,320 | 3,524 | יהודית | 1.6% | 6 | יעקב פרץ | 1925 | 1969 |
נהריה | צפון | 56,880 | 56,071 | 54,903 | 11,140 | 5,033 | יהודית | 2.1% | 6 | רונן מרלי | 1935 | 1961 |
ביתר עילית | יהודה ושומרון | 56,746 | 54,557 | 51,636 | 4,920 | 11,089 | יהודית | 5.7% | 1 | מאיר רובינשטיין | 1988 | 2001 |
אום אל-פחם | חיפה | 55,183 | 54,240 | 53,306 | 26,060 | 2,081 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | סמיר מחאמיד | 1265[18] | 1984 |
קריית גת | דרום | 54,972 | 53,487 | 52,585 | 15,910 | 3,362 | יהודית | 1.7% | 4 | אבירם דהרי | 1954 | 1972 |
אילת | דרום | 51,935 | 50,724 | 50,072 | 98,760 | 514 | יהודית | 1.3% | 6 | מאיר יצחק-הלוי | 1951 | 1959 |
ראש העין | מרכז | 56,344 | 50,453 | 45,487 | 15,840 | 3,185 | יהודית | 10.9% | 7 | שלום בן-משה | 1949 | 1994 |
עפולה | צפון | 51,737 | 49,169 | 47,014 | 29,310 | 1,678 | יהודית | 4.6% | 5 | אבי אלקבץ | 1925 | 1972 |
נס ציונה | מרכז | 50,213 | 49,108 | 48,161 | 15,730 | 3,122 | יהודית | 2.0% | 8 | שמואל בוקסר | 1883 | 1992 |
עכו | צפון | 48,929 | 48,303 | 47,808 | 14,260 | 3,387 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. | 1.0% | 4 | שמעון לנקרי | מאה 15 לפנה"ס | 1877 |
אלעד | מרכז | 47,865 | 46,896 | 45,854 | 3,470 | 13,515 | יהודית | 2.3% | 2 | ישראל פרוש | 1998 | 2008 |
רמת השרון | תל אביב | 46,721 | 46,019 | 45,066 | 16,620 | 2,769 | יהודית | 2.1% | 9 | אבירם גרובר | 1923 | 2002 |
כרמיאל | צפון | 46,124 | 45,919 | 45,300 | 21,930 | 2,094 | יהודית | 1.6% | 6 | משה קונינסקי | 1964 | 1986 |
יבנה | מרכז | 46,705 | 45,483 | 44,050 | 16,310 | 2,789 | יהודית | 3.3% | 6 | צבי גוב-ארי | 1949 | 1986 |
טבריה | צפון | 44,233 | 43,664 | 43,148 | 16,280 | 2,682 | יהודית | 1.2% | 4 | שמעון מעתוק (יו"ר ועדה קרואה) | 20 | 1877 |
טייבה | מרכז | 43,128 | 42,401 | 41,577 | 18,870 | 2,247 | ערבית-מוסלמית | 2% | 3 | שועאע מסארווה מנצור | המאה ה-17[19] | 1990 |
קריית מוצקין | חיפה | 42,014 | 41,440 | 40,750 | 3,840 | 10,792 | יהודית | 1.7% | 7 | חיים צורי | 1934 | 1976 |
שפרעם | צפון | 41,559 | 41,024 | 40,535 | 19,580 | 2,095 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים | 1.2% | 3 | עורסאן יאסין | תקופת התנאים | 1910 |
נוף הגליל | צפון | 41,169 | 40,596 | 40,244 | 33,020 | 1,229 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.9% | 5 | רונן פלוט | 1957 | 1974 |
קריית ים | חיפה | 39,908 | 39,710 | 39,416 | 4,580 | 8,670 | יהודית | 0.7% | 5 | דוד אבן צור | 1941 | 1976 |
קריית ביאליק | חיפה | 39,927 | 39,582 | 39,294 | 8,470 | 4,673 | יהודית | 0.7% | 7 | אלי דוקורסקי | 1934 | 1976 |
קריית אונו | תל אביב | 39,985 | 39,398 | 38,596 | 4,540 | 8,678 | יהודית | 2.1% | 8 | ישראל גל | 1939 | 1992 |
מעלה אדומים | יהודה ושומרון | 38,193 | 37,817 | 37,670 | 46,480 | 814 | יהודית | 0.4% | 6 | בני כשריאל | 1977 | 1991 |
אור יהודה | תל אביב | 36,864 | 36,706 | 36,536 | 6,700 | 5,479 | יהודית | 0.5% | 5 | ליאת שוחט | 1949 | 1988 |
צפת | צפון | 35,716 | 35,276 | 33,636 | 29,980 | 1,177 | יהודית | 4.9% | 2 | שוקי אוחנה | ימי בית שני | 1877 |
נתיבות | דרום | 35,631 | 33,779 | 32,513 | 10,150 | 3,328 | יהודית | 3.9% | 3 | יחיאל זוהר | 1956 | 2000 |
דימונה | דרום | 34,135 | 33,666 | 33,452 | 173,010 | 195 | יהודית | 0.6% | 4 | בני ביטון | 1955 | 1969 |
טמרה | צפון | 33,851 | 33,380 | 32,804 | 29,320 | 1,138 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | סוהיל דיאב | תקופת האמוראים[20] | 1996 |
סח'נין | צפון | 31,056 | 30,548 | 29,856 | 9,820 | 3,111 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 2.3% | 3 | ספות אבו ריא | התקופה הכנענית, | 1995 |
יהוד-מונוסון | מרכז | 29,929 | 29,689 | 29,312 | 5,000 | 5,938 | יהודית | 1.3% | 8 | יעלה מקליס | 1948 | 1995[21] |
באקה אל-גרבייה | חיפה | 29,394 | 29,035 | 28,526 | 9,060 | 3,205 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 3 | מורסי אבו מוך | לא ידוע | 1996 |
אופקים | דרום | 29,021 | 27,771 | 25,625 | 10,240 | 2,712 | יהודית | 4.3% | 3 | יצחק דנינו | 1955 | 1995 |
גבעת שמואל | מרכז | 26,023 | 25,776 | 25,544 | 2,550 | 10,108 | יהודית | 0.9% | 8 | יוסי ברודני | 1944 | 2007 |
טירה | מרכז | 26,163 | 25,721 | 25,268 | 11,790 | 2,182 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 4 | מאמון עבד אלחי | לא ידוע | 1991 |
ערד | דרום | 26,451 | 25,530 | 24,713 | 102,610 | 249 | יהודית | 3.3% | 4 | ניסן בן חמו | 1962 | 1995 |
מגדל העמק | צפון | 25,636 | 25,371 | 25,084 | 8,750 | 2,900 | יהודית | 1.1% | 4 | אלי ברדה | 1953 | 1988 |
שדרות | דרום | 26,455 | 25,138 | 24,016 | 6,300 | 3,990 | יהודית | 4.7% | 4 | אלון דוידי | 1953 | 1996 |
עראבה | צפון | 25,369 | 24,972 | 24,450 | 8,250 | 3,027 | ערבית-מוסלמית | 2.1% | 2 | ואכד עומר | העת העתיקה | 2016 |
נשר | חיפה | 23,982 | 23,749 | 23,684 | 13,020 | 1,824 | יהודית | 0.3% | 7 | רועי לוי | 1921 | 1995 |
קריית שמונה | צפון | 22,624 | 22,844 | 22,948 | 14,560 | 1,569 | יהודית | -0.5% | 5 | אביחי שטרן | 1950 | 1974 |
יקנעם עילית | צפון | 23,311 | 22,746 | 22,014 | 8,210 | 2,771 | יהודית | 3.3% | 7 | סימון אלפסי | 1950 | 2006 |
כפר קאסם | מרכז | 23,206 | 22,743 | 22,265 | 9,370 | 2,427 | ערבית-מוסלמית | 2.1% | 3 | עאדל בדיר | המאה ה-17 | 2008 |
כפר יונה | מרכז | 23,061 | 22,537 | 22,254 | 11,340 | 1,987 | יהודית | 1.6% | 7 | שושי כחלון-כידור | 1932 | 2014 |
קלנסווה | מרכז | 22,788 | 22,370 | 21,893 | 8,400 | 2,663 | ערבית-מוסלמית | 2.2% | 2 | עבד אל באסט סלאמה | לא ידוע | 2000 |
קריית מלאכי | דרום | 23,124 | 22,337 | 22,948 | 4,540 | 4,540 | יהודית | 2.4% | 3 | אליהו זוהר | 1950 | 1998 |
מעלות- תרשיחא | צפון | 21,423 | 21,267 | 21,142 | 9,220 | 2,307 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית | 0.6% | 5 | ארקדי פומרנץ | 1957[22] | 1995 |
טירת כרמל | חיפה | 22,209 | 21,256 | 20,313 | 5,920 | 3,591 | יהודית | 4.6% | 4 | אריה טל | 1949 | 1992 |
אריאל | יהודה ושומרון | 20,455 | 19,626 | 19,220 | 14,360 | 1,367 | יהודית | 2.1% | 6 | אליהו שבירו | 1978 | 1998 |
אור עקיבא | חיפה | 18,237 | 17,759 | 17,568 | 5,540 | 3,206 | יהודית | 1.1% | 5 | יעקב אדרי | 1951 | 2001 |
בית שאן | צפון | 18,226 | 17,704 | 17,587 | 7,440 | 2,380 | יהודית | 0.7% | 4 | ז'קי לוי | 1949 | 1999 |
תמונות מערים שונותעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- הרשויות המקומיות בישראל 2008, אתר הלמ"ס
- ערים בישראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931 - ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
- ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
- ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
- ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
- ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
- ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
- ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
- ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
- ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
- ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
- ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
- ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
- ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
- ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
- ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
- ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
- ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.