ערים בישראל

רשימת ערכים

שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2023, 74% מתושבי המדינה התגוררו ב-82 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.

שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)
ירושלים

בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.

היסטוריה

עריכה

בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].

בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.

בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 19581962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קריית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.

בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.

נכון לשנת 2024 יש בישראל 82 ערים.

ערי ישראל לפי אוכלוסייה

עריכה

נכון לשנת 2023, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-82 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון, פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.

ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.

הנתונים נכונים לחודש אפריל 2024, על פי נתוני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 20172018.

מספר שם העיר סמל מחוז מספר תושבים 2024 מספר תושבים 2022 מספר תושבים 2020 מספר תושבים 2018 מספר תושבים 2016 שטח תחום השיפוט (בדונמים) צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר)[דרוש מקור] דמוגרפיה,

סוג אוכלוסייה

גידול אוכלוסייה שנתי דירוג חברתי- כלכלי[5] ראש העיר שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים
 
ירושלים 995,073 981,710 951,702 919,438 882,652 125,420 7,685 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.1% 3 משה ליאון (1000−)≈המאה ה-10 לפנה"ס[6] 1863[7]
2 תל אביב-יפו
 
תל אביב 479,153 474,530 465,728 451,523 438,818 51,830 9,031 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.2% 8 רון חולדאי 1909[8] 1934[9]
3 חיפה
 
חיפה 296,187 290,310 285,041 283,640 279,591 64,680 4,374 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית 0.5% 7 יונה יהב 1761[10] 1873
4 ראשון לציון
 
מרכז 264,001 260,450 255,879 251,719 247,323 58,860 4,361 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.0% 7 רז קינסטליך 1882 1950
5 פתח תקווה
 
מרכז 257,388 255,390 249,994 244,275 236,169 35,720 7,048 יהודית 1.8% 7 רמי גרינברג 1878 1937
6 נתניה
 
מרכז 238,796 233,100 223,334 217,243 210,834 29,040 7,730 יהודית 1.5% 6 מרים פיירברג 1928 1948
7 אשדוד
 
דרום 227,393 226,830 226,252 224,628 221,591 46,130 4,900 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.6% 5 יחיאל לסרי 1956[11] 1968
8 בני ברק
 
תל אביב 221,768 218,360 207,824 198,863 188,964 7,310 29,027 יהודית 2.5% 2 חנוך זייברט 1924[12] 1950
9 באר שבע
 
דרום 215,704 214,160 210,453 209,002 205,810 117,320 1,800 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 0.8% 5 רוביק דנילוביץ' (4000−)≈האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע 1950[13]
10 חולון
 
תל אביב 197,673 197,960 196,527 194,273 190,838 19,060 10,314 יהודית 0.9% 6 שי קינן 1940[14] 1950
11 רמת גן
 
תל אביב 175,612 172,490 166,516 159,160 153,674 16,400 10,328 יהודית 1.7% 8 כרמל שאמה הכהן 1921 1950
12 בית שמש
 
ירושלים 165,582 154,700 131,398 118,676 109,762 38,670 3,646 יהודית 4.2% 2 שמואל גרינברג 1950 1991
13 אשקלון
 
דרום 159,836 153,140 146,235 145,967 134,454 45,960 3,241 יהודית 2.6% 5 תומר גלאם 1949 1950[15]
14 רחובות
 
מרכז 152,576 150,760 146,015 141,579 135,726 23,720 6,217 יהודית 2.0% 7 מתן דיל 1890 1950
15 בת ים
 
תל אביב 129,442 128,470 127,903 128,774 128,904 8,160 15,456 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) -0.2% 5 צביקה ברוט 1926 1958
16 הרצליה
 
תל אביב 108,956 106,740 98,999 95,142 93,116 21,770 4,715 יהודית 0.9% 8 יריב פישר 1924 1960
17 חדרה
 
חיפה 104,731 103,040 98,846 95,683 91,707 50,640 1,984 יהודית 2.5% 6 ניר בן חיים 1891 1952
18 מודיעין-מכבים-רעות
 
מרכז 102,283 99,170 94,605 92,406 90,013 48,330 2,006 יהודית 1.5% 9 חיים ביבס 1996[16] 2001[17]
19 כפר סבא
 
מרכז 101,440 101,560 101,662 100,764 98,981 14,500 7,017 יהודית 1.1% 8 רפי סער 1903 1962
20 לוד
 
מרכז 86,968 85,350 80,470 75,726 73,608 12,090 6,796 יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.4% 4 יאיר רביבו (6000−)≈ האלף ה-6 לפנה"ס 1877
21 מודיעין עילית
 
יהודה ושומרון 85,643 83,360 78,594 73,080 66,847 4,830 16,729 יהודית 4.8% 1 יעקב גוטרמן 1990 2008
22 רהט
 
דרום 81,837 79,060 73,489 69,033 64,462 19,630 3,860 ערבית-בדואית 3.6% 1 פאיז אבו צהיבאן 1972 1994
23 רמלה
 
מרכז 81,498 79,130 76,871 75,538 74,964 12,050 6,443 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית -0.2% 4 מיכאל וידל (800)≈המאה ה-8 1877
24 רעננה
 
מרכז 81,434 80,260 76,820 73,999 71,686 14,820 5,285 יהודית 1.6% 8 חיים ברוידא 1922 1982
25 נצרת
 
צפון 77,912 78,010 77,748 77,063 75,922 14,140 5,508 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.8% 3 עלי סלאם (0)≈ תקופת בית שני 1875
26 ראש העין
 
מרכז 75,187 73,680 66,819 56,344 45,487 15,840 4,502 יהודית 10.9% 7 רז שגיא 1949 1994
27 ביתר עילית
 
יהודה ושומרון 67,142 64,020 61,085 56,746 51,636 4,920 12,814 יהודית 5.7% 1 מאיר רובינשטיין 1988 2001
28 קריית גת
 
דרום 66,853 64,440 58,405 54,972 52,585 15,910 3,793 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 1.7% 4 כפיר סויסה 1954 1972
29 נהריה
 
צפון 66,445 63,950 58,994 56,880 54,903 11,140 5,436 יהודית 2.1% 6 רונן מרלי 1935 1961
30 הוד השרון
 
מרכז 66,008 65,610 64,605 62,325 58,914 19,400 3,366 יהודית 3.7% 8 אמיר כוכבי 1924[18] 1990
31 עפולה
 
צפון 63,489 61,520 56,539 51,737 47,014 29,310 2,010 יהודית 4.6% 5 אבי אלקבץ 1925 1972
32 גבעתיים
 
תל אביב 62,226 61,920 60,862 60,212 58,508 3,250 18,863 יהודית 1.7% 8 רן קוניק 1922 1959
33 קריית אתא
 
חיפה 62,120 61,140 59,230 58,268 56,635 16,320 3,678 יהודית 1.6% 6 יעקב פרץ 1925 1969
34 אום אל-פחם
 
חיפה 59,672 58,660 56,673 55,183 53,306 26,060 2,209 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סמיר מחאמיד 1265[19] 1984
35 יבנה
 
מרכז 57,262 56,230 49,415 46,705 44,050 16,310 3,261 יהודית 3.3% 6 רועי גבאי 1949 1986
36 אילת
 
דרום 53,590 53,150 52,423 51,935 50,072 98,760 534 יהודית 1.3% 6 אלי לנקרי 1951 1959
37 עכו
 
צפון 52,530 51,420 49,545 48,929 47,808 14,260 3,484 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית,

מעט דרוזית

1.0% 4 עמיחי בן שלוש (1500−)≈המאה ה-15 לפנה"ס 1877
38 נתיבות
 
דרום 50,766 46,370 39,286 35,631 32,513 10,150 4,115 יהודית 3.9% 3 יחיאל זוהר 1956 2000
39 אלעד
 
מרכז 50,191 49,490 49,164 47,865 45,854 3,470 14,243 יהודית 2.3% 2 יהודה בוטבול 1998 2008
40 טבריה
 
צפון 50,171 48,470 45,598 44,233 43,148 16,280 2,869 יהודית 1.2% 4 יוסי נבעה 20 1877
41 נס ציונה
 
מרכז 50,151 50,340 50,533 50,213 48,161 15,730 3,217 יהודית 2.0% 8 שמואל בוקסר 1883 1992
42 קריית מוצקין
 
חיפה 49,287 48,000 45,295 42,014 40,750 3,840 12,099 יהודית 1.7% 7 ציקי אבישר 1934 1976
43 רמת השרון
 
תל אביב 48,092 48,180 47,475 46,721 45,066 16,620 2,881 יהודית 2.1% 9 יצחק רוכברגר 1923 2002
44 כרמיאל
 
צפון 47,761 47,320 46,164 46,124 45,300 21,930 2,105 יהודית 1.6% 6 משה קונינסקי 1964 1986
45 טייבה
 
מרכז 46,705 46,020 44,542 43,128 41,577 18,870 2,400 ערבית-מוסלמית 2% 3 שועאע מסארווה מנצור (1700)≈המאה ה-17[20] 1990
46 קריית ביאליק
 
חיפה 45,565 44,620 41,496 39,927 39,294 8,470 5,092 יהודית 0.7% 7 אלי דוקורסקי 1934 1976
47 נוף הגליל
 
צפון 44,792 44,180 41,961 41,169 40,244 33,020 1,288 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 0.9% 5 רונן פלוט 1957 1974
48 קריית אונו
 
תל אביב 44,243 43,240 40,737 39,985 38,596 4,540 9,179 יהודית 2.1% 9 מיכל רוזנשיין 1939 1992
49 שפרעם
 
צפון 43,949 43,540 42,372 41,559 40,535 19,580 2,195 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית 1.2% 3 עורסאן יאסין (100)≈תקופת התנאים 1910
50 קריית ים
 
חיפה 42,708 41,100 39,441 39,908 39,416 4,580 8,579 יהודית 0.7% 5 דוד אבן צור 1941 1976
51 אור יהודה
 
תל אביב 40,039 38,850 36,628 36,864 36,536 6,700 5,476 יהודית 0.5% 5 ליאת שוחט 1949 1988
52 צפת
 
צפון 38,760 38,030 36,299 35,716 33,636 29,980 1,234 יהודית 4.9% 2 יוסי קקון (0)≈

ימי בית שני

1877
53 מעלה אדומים
 
יהודה ושומרון 38,073 38,050 37,828 38,193 37,670 46,480 808 יהודית 0.4% 6 גיא יפרח 1977 1991
54 דימונה
 
דרום 37,514 36,780 34,913 34,135 33,452 220,520 167 יהודית 0.6% 4 בני ביטון 1955 1969
55 חריש
 
חיפה 36,765 33,380 19,600 7,688 1,376 7,000 4,176 יהודית 24.5% 5 יצחק קשת 1982 2022
56 אופקים
 
דרום 36,723 35,500 32,234 29,021 25,625 10,240 3,303 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 4.3% 3 יצחק דנינו 1955 1995
57 טמרה
 
צפון 36,370 35,830 34,829 33,851 32,804 29,320 1,205 ערבית-מוסלמית 1.8% 2 סוהיל דיאב (400)≈תקופת האמוראים[21] 1996
58 שדרות
 
דרום 35,295 33,000 28,795 26,455 24,016 6,300 4,840 יהודית 4.7% 4 אלון דוידי 1953 1996
59 סח'נין
 
צפון 33,675 33,190 32,195 31,056 29,856 9,820 3,329 ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית 2.3% 3 ספות אבו ריא (2000−)≈התקופה הכנענית,

האלף ה-2 לפנה"ס

1995
60 באר יעקב[22]
 
מרכז 33,325 31,325 28,744 26,123 20,400 8,600 3,466 יהודית 5.4% 7 ניסים גוזלן 1907 2021
61 באקה אל-גרבייה
 
חיפה 31,917 31,400 30,407 29,394 28,526 9,060 3,414 ערבית-מוסלמית 1.8% 3 ראיד דקה לא ידוע 1996
62 יהוד-מונוסון
 
מרכז 31,673 31,400 29,984 29,929 29,312 5,000 6,114 יהודית 2.8% 7 אמנון סעד 1948 1995[23]
63 טירת כרמל
 
חיפה 30,174 28,750 24,171 22,209 20,313 5,920 4,492 יהודית 7.4% 5 דודו כהן 1949 1992
64 כפר יונה
 
מרכז 30,065 29,450 25,960 23,061 22,254 11,340 2,444 יהודית 5.7% 7 אלברט טייב 1932 2014
65 גבעת שמואל
 
מרכז 29,322 29,000 27,174 26,023 25,544 2,550 10,982 יהודית 3.6% 8 יוסי ברודני 1944 2007
66 ערד
 
דרום 29,320 28,170 27,129 26,451 24,713 102,610 268 יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) 2.2% 3 יאיר מעיין 1962 1995
67 טירה
 
מרכז 28,181 27,800 26,965 26,163 25,268 11,790 2,318 ערבית-מוסלמית 1.5% 5 מאמון עבד אלחי לא ידוע 1991
68 מגדל העמק
 
צפון 27,666 27,090 25,748 25,636 25,084 8,750 2,973 יהודית 3.6% 5 יקי בן חיים 1953 1988
69 עראבה
 
צפון 27,470 28,170 26,246 25,369 24,450 8,250 3,226 ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית 1.9% 3 אחמד נאסר העת העתיקה 2016
70 קריית מלאכי
 
דרום 26,198 25,700 24,273 23,124 22,948 4,540 5,503 יהודית 2.4% 4 אליהו זוהר 1950 1998
71 כפר קאסם
 
מרכז 25,776 25,290 24,219 23,206 22,265 9,370 2,632 ערבית-מוסלמית 2.2% 3 עאדל בדיר (1700)≈המאה ה-17 2008
72 יקנעם עילית
 
צפון 25,278 24,620 24,046 23,311 22,014 8,210 2,948 יהודית 1.9% 7 רומן פרס 1950 2006
73 קלנסווה
 
מרכז 24,543 24,200 23,436 22,788 21,893 8,400 2,835 ערבית-מוסלמית 1.4% 3 עבד אל באסט סלאמה לא ידוע 2000
74 גני תקווה
 
מרכז 24,515 23,650 22,970 20,398 17,311 2,130 11,276 יהודית 4.2% 9 ליזי דלריצ'ה 1949 2023
75 מע'אר
 
צפון 24,319 24,000 23,250 22,609 21,907 20,760 1,137 דרוזית, ערבית-מוסלמית,

ערבית-נוצרית

1.6% 3 תאיר קיזל (400−)≈המאה ה-4 לפנה"ס[24] 2021
76 נשר
 
חיפה 23,780 23,760 23,954 23,982 23,684 13,020 1,825 יהודית 0.2% 7 רועי לוי 1921 1995
77 קריית שמונה
 
צפון 23,515 22,490 22,442 22,624 22,948 14,560 1,538 יהודית 0.6% 5 אביחי שטרן 1949 1974
78 מעלות-תרשיחא
 
צפון 22,709 22,520 22,146 21,423 21,142 9,220 2,416 יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית 0.6% 5 מוטי בן דוד 1957[25] 1995
79 אור עקיבא
 
חיפה 22,522 20,870 19,392 18,237 17,568 5,540 3,575 יהודית 1.1% 5 שמחה יוסיפוב 1951 2001
80 אריאל
 
יהודה ושומרון 20,965 20,520 20,485 20,455 19,220 14,360 1,369 יהודית 2.1% 6 יאיר שטבון 1978 1998
81 כפר קרע
 
חיפה 20,486 20,020 19,294 18,675 17,967 7,810 2,581 ערבית-מוסלמית 1.8% 5 פיראס בדחי מסראווה (1800)≈המאה ה-18 2023
82 בית שאן
 
צפון 19,354 19,070 18,546 18,226 17,587 7,440 2,501 יהודית 1.3% 4 נועם ג'ומעה 1949 1999

תמונות מערים שונות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ערים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
    האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931
  2. ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
  3. ^ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
    קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008.
  4. ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ‏2 ביוני 2024
  5. ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
  6. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  7. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
  8. ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
  9. ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
  10. ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
  11. ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
  12. ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
  13. ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
  14. ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
  15. ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
  16. ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
  17. ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
  18. ^ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
  19. ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
  20. ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
  21. ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
  22. ^ הפכה רשמית ל"עיר" בשנת 2021
  23. ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
  24. ^ אודות כפר מע'אר
  25. ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.