ערן חרמוני

עורך דין ופוליטיקאי ישראלי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר וסופרלטיבים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערן חרמוני (נולד ב-18 באפריל 1980) הוא עורך דין, יזם חברתי ופוליטיקאי ישראלי המכהן כמזכ"ל מפלגת העבודה מאז 2017.[1]

ערן חרמוני
ערן חרמוני מזכ"ל מפלגת העבודה. 2021
ערן חרמוני מזכ"ל מפלגת העבודה. 2021
לידה 18 באפריל 1980 (בן 43)
גבעת שמואל, ישראלישראל ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מודיעין‏־מכבים־רעות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה
מפלגה העבודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

חרמוני נולד בגבעת שמואל. בעודו נער, בתקופת ממשלת רבין והסכמי אוסלו, החל בפעילות פוליטית במפלגת העבודה ושימש כיו"ר נוער העבודה הארצי.[2] שירת בצה"ל כלוחם ומפקד במערך האב"כ של חיל ההנדסה הקרבית. לאחר שחרורו נבחר למזכיר סניף מפלגת העבודה בגבעת שמואל.[דרוש מקור]

בשנת 2003 הוביל חרמוני, ביחד עם פעילים נוספים בצעירי מפלגת העבודה, שביתת רעב שארכה 15 ימים במחאה לקיצוצים בתקציבי הרווחה שיזם שר האוצר, בנימין נתניהו.[3]

בשנת 2004 נבחר לתפקיד יושב ראש המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה. במהלך כהונתו עבד כמאבטח בבית החולים בילינסון, ובהתאם להבטחת הבחירות שלו, סירב לעבוד כיועץ לשר או לח"כ, כפי שנהגו ראשי המשמרת עד לאותה עת. כיו"ר המשמרת, יזם והוביל רפורמה ארגונית רחבה להתחדשות ארגון הצעירים של המפלגה. במסגרת הרפורמה התקיים הליך בחירות דמוקרטי ברחבי ישראל. בתקופה זו הוביל חרמוני את המשמרת הצעירה למספר מאבקים ציבוריים ובראשם מאבקים חברתיים כנגד הפגיעה בשכבות המוחלשות והעלאת מחירי הלחם,[4] סולידריות כנגד פגיעה בזכויות העובדים,[5] תמיכה ציבורית בתוכנית ההתנתקות ומאבק בתמיכתם של גורמים פוליטיים בסרבנות פוליטית בצה"ל אשר הושמעה על ידי הנהגת הימין בישראל.[6][7] כמו כן, הוביל משלחות דיאלוג עם גורמים פלסטינים, דבר אשר עורר סערה ציבורית לאחר שחרמוני פגש באקראי במהלך משלחת המשמרת הצעירה לרמאללה שר מטעם החמאס, שוחח עימו וקרא לו לפעול לשחרורו של החייל השבוי, גלעד שליט.[8] לאחר תום כהונתו שימש לתקופה קצרה כיועצו הפוליטי של יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון אהוד ברק, אולם התפטר מתפקידו ביום שבו עזב ברק את מפלגת העבודה לטובת מפלגת העצמאות.[דרוש מקור]

בימי המחאה החברתית בשנת 2011 היה חרמוני ממובילי מאהל המחאה שהוקם בעיר מודיעין,[9][10] ופעל לייצוג ומתן סיוע משפטי לפעילי המחאה שנעצרו בהפגנות.[דרוש מקור]

חרמוני מזוהה עם המאבק לשוויון זכויות של ישראלים יוצאי אתיופיה. בשנת 2008 הוא ייצג בהתנדבות את הקהילה בעתירה לבג"ץ אשר הוגשה על ידי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ויו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליוצאי אתיופיה, גדי יברקן, שדרשה מהממשלה ליישם את החלטתה להעביר יותר מ-800 מיליון שקלים לצמצום פערים בין יוצאי אתיופיה לישראלים הוותיקים, והעתירה התקבלה.[11] בנוסף, חרמוני לקח חלק לאורך השנים במאבקים ובהפגנות השונות של יוצאי אתיופיה למען שוויון וכנגד אלימות משטרתית וייצג בהתנדבות עשרות מבני הקהילה בעניינים שונים מול הרשויות, לרבות בנושא עיגון מעמדם של הקייסים.[12]

בשנים 2010–2012 הקים חרמוני את מטה המאבק לביטול חוק ההסדרים במפלגת העבודה.[13][14]

בשנים 2012–2013 פרסם מאמרים באתר החדשות "וואלה!".[15]

חרמוני שימש כמזכיר סניף מודיעין-מכבים-רעות של מפלגת העבודה. בינואר 2017 נבחר לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה.[1] בוועידת המפלגה ב-14 בספטמבר של אותה שנה הועברו סמכויותיו על פי הצעתו של יושב הראש אבי גבאי, שהצהיר בריאיון לחיים לוינסון מעיתון הארץ כי אינו מרוצה מתפקודו של חרמוני.[16] במסגרת ההחלטה שהועברה, קיבל אבי גבאי לידיו את סמכויות הניהול של המפלגה והשליטה במינויים ובתקציבים, ופגע בכך בתפקידו ומעמדו של המזכ"ל.[17]

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שוריין במקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה, בבחירות לכנסת ה-22 שובץ במקום השמיני ברשימת "העבודה-גשר", בבחירות לכנסת העשרים ושלוש שובץ במקום ה-13 ברשימת העבודה-גשר-מרצ ובבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-11 ברשימה.[18] בכל הבחירות האלה לא נבחר חרמוני לכנסת.

עד בחירתו לתפקיד המזכ"ל שימש כמנהל המרכז הרעיוני של קרן ברל כצנלסון. במסגרת תפקידו בקרן הקים בין היתר את המכינה הקדם צבאית על שם ברל כצנלסון ויזם את הפקת עלוני "שיחת השבת" - עלוני בתי כנסת ברוח תנועת העבודה שמופצים אחת לשבועיים בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת בישראל.[דרוש מקור]

ביולי 2022 התמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש וזכה ב-16% מהקולות, לעומת 82% ליו"ר המכהנת מרב מיכאלי.

חיים אישיים עריכה

חרמוני חי במודיעין-מכבים-רעות. הוא נשוי ואב לבת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ערן חרמוני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 ערן חרמוני נבחר לתפקיד מזכ"ל מפלגת העבודה, בעמוד הפייסבוק של מפלגת העבודה, 29 בינואר 2017
  2. ^   עפרה אידלמן, נוער הנרות מפיק לקחים ומנסה להבין מה השתבש, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2015
  3. ^ ערן חרמוני, באתר מפלגת העבודה
  4. ^ המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה: לא להצביע בעד התקציב בשל ייקור הלחם, באתר ynet, 9 במאי 2006
  5. ^ ב"ש: המשמרת הצעירה של "העבודה" הפגינה עם נהגי "מטרודן", באתר ynet, 23 בינואר 2005
  6. ^ אטילה שומפלבי, צעירי העבודה פוקדים את ... מרכז הליכוד, באתר ynet, 14 בפברואר 2005
  7. ^ גם סרבני חברון יקבלו "צל"שים" ביום ראשון, באתר ynet, 29 באוגוסט 2007
  8. ^ צעירי "העבודה" נפגשו עם שר מחמאס, באתר ynet, 14 באפריל 2007
  9. ^ יאיר אטינגר, גם במודיעין, בירת המעמד הבינוני נופצו האשליות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2011
  10. ^   ערן חרמוני בהפגנה הגדולה בתולדות העיר מודיעין 3.9.2011, סרטון בערוץ "Ohelmodiin", באתר יוטיוב (אורך: 02:14)
  11. ^ נציגי יוצאי אתיופיה עותרים לבג"צ נגד הממשלה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2008
  12. ^ דיון מיוחד של ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא המחסור של קייסים מהעדה האתיופית למתן הכשר באירועים של יוצאי העדה., באתר main.knesset.gov.il, ‏20.12.2016
  13. ^ צבי זרחיה, מפלגת העבודה ופעילים חברתיים הקימו מטה לביטול חוק ההסדרים, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2012
  14. ^ טוביה חוסיד, יוזמת חרמוני לביטול חוק ההסדרים, באתר הבלוג האישי של טוביה חוסיד, ‏2010-02-16
  15. ^ ערן חרמוני‏, שלום. מישהו שומע?, באתר וואלה!‏, 3 ביוני 2012
  16. ^   חיים לוינסון, הריצה של גבאי: "מי שיפריע לי להשיג 30 מנדטים, אני אזיז אותו", באתר הארץ, 25 באוגוסט 2017
  17. ^ אור רביד‏, "ניצח במבחן הכוח הראשון: ועידת העבודה אישרה את השינויים של גבאי", באתר וואלה!‏, 15 בספטמבר 2017
  18. ^ מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי, רשימת המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת