ויקיפדיה

ערן לאור

ערן לאור (ד' בסיוון תר"ס, 1 ביוני 1900, צִיפֶר, הונגריה – כ"ד בסיון תש"ן, יוני 1990) היה משורר, הוגה דעות, איש הסוכנות היהודית ואספן מפות. אוסף המפות שלו הוא בסיסו ועיקרו של אוסף המפות של הספרייה הלאומית בירושלים.

ערן לאור
ערן לאור תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
ערן לאור
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1900 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1990 (בגיל 90 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Erich Landstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה לפי הגאוגרף היווני תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף ערן לאור, הספרייה הלאומית
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה לפי הגאוגרף היווני תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף ערן לאור, הספרייה הלאומית

תולדות חייו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאור נולד בשם אריך ישראל לאנדשטיין (Erich Landstein) בעיירה צִיפֶר (Ciffer, כיום Cífer) שבחלק ההונגרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית, לימים בצ'כוסלובקיה וכיום בסלובקיה. אביו, מאיר, היה רופא והמשפחה המתבוללת חיה ברווחה. אולם בהיותו בן 14 נפטר אביו והמשפחה עברה לעיר ברטיסלאבה והחלה לחיות בדוחק. בברטיסלאבה למד בבית ספר לעסקים, עד שנת 1918. בשנים 1920–1925 למד פילוסופיה וספרות בווינה וכן למד סחר בינלאומי. בשנת 1925, בהיותו בן 24 עבר לאיסטנבול לעבוד בעסק המשפחתי. באיסטנבול נפגש עם המזרח, שקסם לו, ועם הקהילה היהודית במקום, והחל לחזור לשורשיו. חי בטורקיה כעשור. מאז 1926 היה חבר בלשכת הבונים החופשיים דוברי הגרמנית. אחד מחבריו שם, בעל סוכנות אניות החליט לפתוח סניף לסוכנותו בחיפה, והציע ללאור לנהל סניף זה. לאור נענה, הוא למד עברית, ובשנת 1934 עלה לארץ ישראל - שם גם כיהן כנשיא הראשון של לשכת "לבנון" של הבונים החופשיים בחיפה - לשכה דוברת גרמנית, בין השנים 1938 עד 1940. עיסוקו בתעבורה ימית המשיך עד תחילת מלחמת העולם השנייה. משנת 1940 עד סוף 1943 פעל בשירות החשאי של בעלות הברית. בשנים 1945–1946 שהה במשך 11 חודשים בפרס בשליחות הסוכנות. באותה עת החל לאסוף תחילה חומר היסטורי-גאוגרפי על פרס והקהילה היהודית שלה ולאחר מכן על ארץ ישראל. בחנויות עתיקות בטהראן רכש מפות עתיקות, ספרי מסע ומדריכים של המזרח התיכון. מפות רבות רכש בחנויות הגדה השמאלית בפריז וכן ברחוב ראסל בלונדון. מתום מלחמת העולם פעל במסגרת הסוכנות למען העלייה ובין השאר בעניין האניה אקסודוס. משנת 1949, למשך 25 שנים שירת כנציג המוסדות הציוניים בחו"ל במגוון תפקידים, וכל העת הגדיל את אוסף המפות ואף לא זנח את הכתיבה היוצרת. הוא חיבר ספרי שירה, הגות ואוטוביוגרפיה.

לאור הלך לעולמו בשנת 1990, בן 90 במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[1].

פסל לזכרו הוצב ב-2013 בכניסה הצפונית לפארק טדי ברחוב יצחק קריב, מול חניון קרתא ושער יפו. בבסיסו מפת התלתן, היא מפת בינטינג, ומעליה מבנה בצורת כדור הארץ. הפסל, "מרכז העולם", יצירת האמן דוד ברויר-וייל (David Breuer-Weil), נתרם על ידי אלמנתו של לאור, הלן סטון לאור, באמצעות "הקרן לירושלים".

אוסף המפות עריכה

עם שובו ארצה מאירופה בשנת 1974, הצטרף לחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. בשנת 1975 תרם לאור את אוסף המפות שלו לספרייה הלאומית, שהקימה חדר מיוחד עבורו.

הרכב האוסף, לדברי לאור, ”דומה לתאור העולם כפי שהיה מקובל בימי הביניים - ירושלים כטבור העולם. סביב ירושלים במעגל מתרחב תאורי ארץ ישראל והמזרח התיכון”[2].

באוסף מצויות 200 מפות שונות של ירושלים וכ-1,100 מפות של ארץ ישראל והוא אחד האוספים החשובים בעולם בתחומים אלה. כן כללה התרומה כ-4,500 מפות עתיקות נוספות, אטלסים, ספרי מסעות, בעיקר בארץ ישראל וסביבתה אך גם ברחבי העולם, מדריכי טיולים, דוחות של משלחות חקר לארץ ישראל מהמאה ה-19 וספרי תנ"ך והברית החדשה הכוללים מפות.

האוסף נקרא רשמית "אוסף הקרטוגרפיה על שם ערן לאור". הוא כולל בין היתר מפת תלמיד הגר"א ומפת ארץ ישראל של אברהם בר יעקב משנת 1695.

פרסומיו עריכה

  • ערן לאור, גמר חשבון עם המערב (תורגם מגרמנית על ידי יצחק עקביהו), ירושלים: סטון, תשמ"ח.
  • Orientalische Renaissance: ein Brief an die Juden, Genève Editions Pea, 1956.
  • Die grosse Einheit: Zerfall u. Neugest. unseres Weltbildes, Genf: Agens-Verlag, 1959.
  • A new sense of purpose: four letters to the Jews (translated by Maurice Carr; preface by Jacob Sonntag), London Vallentine, Mitchell, 1967.
  • Abrechnung mit dem Abendland, Wien: Sensen-Verlag, 1982.
  • Wie ein Staat entsteht und andere Abenteuer mehr, [s.l.]: [s.n.], 1985.
  • Die königliche Kunst: freimaurerische Ansprachen und Vorträge, Wien: Sensen-Verlag, 1986.

שירה עריכה

  • השמים קורסים העולם שוקע (תרגום: זאב וייס), [ירושלים : חמו"ל, 198-?] – שירה; תרגום של "Der Himmel stuerzt ein, die Welt geht unter"; עברית וגרמנית עמוד מול עמוד.
  • Achtzehn Gedichte, Geneve: Editions Pea, 1956.
  • Der Himmel stuerzt ein, die Welt geht unter, Wien: Verlag Typographische Anstalt, 1970.
  • Umkehr und Aufstieg, Wien: Verlag Typographische Anstalt, 1971.
  • Ich komme von weit her: Gedichte aus mehr als fünf Jahrzehnten, Genève: [s.n.], 1973.

הגות עריכה 

De la simplicité de Dieu (traduit par Albert Cavin et Raymond Geissmann), Paris: Editions de la Terre Retrouvée, 1963.

אוטוביוגרפיה, זיכרונות והיסטוריה עריכה

הטרילוגיה האוטוביוגרפית:

  1. בשבילי האתמול: זיכרונות מחיי יהדות סלובאקיה-הונגריה (תרגם מגרמנית: זאב וייס; ערך, הקדים מבוא והביא לדפוס: אשר וילכר), ירושלים: כרמל, תש"ס 2000.
  2. חיים למען ישראל (תרגם מגרמנית: זאב וייס; ערך, הקדים מבוא והביא לדפוס: אשר וילכר), תל אביב: וילנסקי הוצאה לאור, תשס"ז 2007.
  3. עמוד ענן – עמוד אש: שיבה לארץ הבחירה (תרגם מגרמנית: זאב וייס; ערך, הקדים מבוא והביא לדפוס: אשר וילכר), ירושלים: כרמל, תשנ"ג 1992.
  • "Unbekanntes Judentum. I. Buch: Vorfahren, Verwandte und Geschichte des slowakischen Judentums, 1700-1900", Bulletin des Leo Baeck Instituts 9 (1966), 213-277.

Autobiograpie:

  1. Vergangen und ausgelöscht: Erinnerungen an das slowakisch-ungarische Judentum, Stuttgart: Deutsche Verlags-Anstalt, 1972 (Veröffentlichung des Leo Baeck Instituts).
  2. Ein Leben für Israel: Rückblicke eines juedischen Weltbuergers, Bonn: Keil Verlag, 1980.
  3. Wolkensäule, Feuersäule: Rückkehr ins Gelobte Land, Wien: Boehlau Verlag, 1987.
  • Wie ein Staat entsteht und andere Abenteuer mehr, [s.l.]: [s.n.], 1985.
  • Erinnerungen eines Landkartensammlers: mit besonderem Hinblick auf den Nahen Osten, Jerusalem: [E. Laor], 1989.

מפות עריכה

  • Maps of the Holy Land: cartobibliography of printed maps, 1475-1900, based on the Eran Laor collection at the Jewish National and University Library, Jerusalem; compiled by Eran Laor, assisted by Shoshana Klein, New York: A.R Liss, 1986. (הספר בקטלוג ULI)

לקריאה נוספת עריכה

  • מקצוי ארץ - לארץ ישראל: תערוכת מפות מן האוסף על שם ערן לאור; ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשל"ז.
  • מחשכת ארץ לאור מפות: תערוכת מפות מאוספו של ערן לאור ז"ל במלאת שנה לפטירתו; הקדימה מבוא וערכה את הקטלוג: שושנה קלין, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"א.
  • גליה גרבלר-ריצ'לר, 'בין אירן לארץ ישראל: השליחות הציונית שיצרה את "אוסף המפות על שם ערן לאור"', עת־מול 220, דצמבר 2011, עמ' 32–33.
  • "Eran Laor", in: A. Robert Neurath, Bratislava, Pressburg, Pozsony: Jewish secular endeavors (1867-1938), Bloomington, Ind.: Xlibris, 2011, pp. 191-194.
  • "Eran Laor, in: A. Robert Neurath, Newcomers' accomplishments, 2015, pp. 41-44.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אוסף המפות של ערן לאור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ המצבה ומקום הקבר של ערן ישראל אריק לאור, באתר "פרויקט גלעד"
  2. ^ Laor, Eran. "Momoirs of a map-collector". In My Head is a Map, London, Francis Edwards and Carta Press, 1973, p. 120.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ערן_לאור&oldid=38322309"