ערס

כינוי גנאי בסלנג העברי לאדם ממוצא מזרחי המייחס לו חזות מצועצעת לשון עילגת והתנהגות אלימה

עַרְס הוא קטגוריה חברתית שלילית בשיח הישראלי, המייחסת לחלק מהגברים היהודים מזרחים אופי עברייני, נטייה לאלימות, חזות חיצונית מצועצעת, ולשון עילגת. היא מזוהה באפיון התנהגותי-תרבותי וכוללת מוטיבים לשוניים, התנהגותיים, תרבותיים ותעסוקתיים רבים.

יש המבקשים לטשטש את ההקשר העדתי ולטעון כי הכינוי עוסק רק באופי ולא במוצא עדתי ושהוא מתייחס בעיקר לדמויות "לא נחמדות" ול"עושי צרות" למיניהם. אך בפועל הסממנים התרבותיים והעדתיים וקיומם של ביטויים כמו "ערס אשכנזי" או "ערס רוסי" מראים כי לא כך הדבר וזהו סטריאוטיפ המשויך בעיקר למזרחי.

אטימולוגיה וכינויים אחרים

מקור המילה ערס במילה הערבית عَرْص (תעתיק מדויק: עַרְץ), שמשמעותה המקורית רועה, ובהשאלה רועה זונות - סרסור, או נָבָל.

הגינונים אשר יוחסו לסרסורים שימשו בסטראוטיפ לגברים ממוצא מזרחי ויוחס להם רקע עברייני, מגורים בשכונות רוויות פשע, חזות חיצונית מצועצעת, ריבוי צמידי זהב ("גורמטים") ושרשראות מוזהבות. בנוסף יוחס להם דיבור בשפה עילגת, חוסר השכלה ושימוש באלימות מילולית ופיזית.

הדימוי של הערס רווח במדינה עוד מיום הקמתה. פעם הוא זכה לביטוי "פושטק" ("ריקני" - מיידיש) ולאחר מכן - צ'חצ'ח.

דמות נשית המקורבת לערס כונתה בשם פרחה. סטריאוטיפ זה כרוך ברקע חברתי דומה: הפרחה עשויה להיות בת-זוגו, שכנתו, או בת משפחתו של הערס, אך לה גינונים שונים משל הערס הגברי. בשנים האחרונות נוצרו גם הביטויים "ערסית", כאשר זו קרובה יותר בתדמיתה אל הערס, ו"פְרֵח" (פרחה בלשון זכר) או "פרחול", הקרוב אל הפרחה.

לעיתים מכונים בלעג אנשים המאיימים לריק בכינוי "ערס צעצוע", מכיוון שהם מנסים לאיים באופן המזוהה עם הערס, אך חסרים את היכולת לבצע את איומם, בדומה לצעצוע.

ביטוי שמשמש לעיתים במקום "ערס" הוא "ערסוואת". מונח זה הוא חידוש יהודי-ישראלי דמוי-ערבית;[1] צורת הריבוי הנכונה של ערס בערבית היא ערסאת.

הערס בתרבות

מאז שנות השבעים הוצגו דמויות כערסים מזרחים ב"סרטי בורקס" דוגמת "צ'רלי וחצי" ו"אסקימו לימון" וסטנדאפיסטים, צביקה הדר למשל, בדמותו של "ז'וז'ו חלסטרה" בסדרת הטלוויזיה "הקומדי סטור". המבטא ודרך ההתבטאות שהניחו הסטנדאפיסטים, חידד את השתייכותו העדתית, של סטריאוטיפ הערס למוצא מזרחי.[2]

ביטויים רבים מהסלנג הישראלי שנוצרו בהשפעת השפה והתרבות הערבית מיוחסים בטעות ל"ערסים". כך, "אללה יסתור", "אשכרה", "חרטה בארטה", אשר משמשים כדרך להצגת "ערס" בבידור הישראלי, יחד עם שימוש מודגש בח' וע', לפעמים באופן שגוי כמו החלפת כ' בח'.

מודל הערס כפי שהשתקף בבידור, משוקע בתרבות הישראלית.

כביטוי לשיח היומיומי בשכבות מסוימות אף התפתחה תת-תרבות "נאו-ערסית", המאופיינת בהחצנת השליליות הערסית ועידונה. בחירת שם האתר "וואלה" או הבלוג "ערס פואטי" (שהוא משחק מילים על "ארס פואטיקה" - "אמנות השירה" בלטינית) והשימוש הנרחב בביטויים יכולים להיות סוג מסוים של נאו-ערסיות, כמו גם החייאתה של המוזיקה המזרחית, שנחשבה פעם על ידי רבים כמאפיינת את הערס, ומיתוגה החל מסוף שנות ה-90 בזרם המרכזי של הבידור והתרבות.

ב-2014 יצא רון כחלילי בסדרה תיעודית ששודרה בערוץ yes בשם "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", על אפליית מזרחים בישראל.

כתב העת לתרבות וספרות "הכיוון מזרח" הקדיש בשנת 2008 גיליון שלם ל"ערסים ופרחות", ובו נאמר במאמר הפתיחה: "הסיפור של 'הערסים והפרחות' הוא סיפור מכאובם של המזרחים בפגישתם עם התרבות הישראלית האשכנזית... הערס והפרחה הם הקצנה של הסטריאוטיפ של 'ההוויה המזרחית', שאי אפשר לסכמה בצבע עור או במוצא אתני, גם לא במעמד כלכלי או בעמדה פוליטית או אסתטית".

בפסיקה

פסק הדין מישל מלכה נגד התעשייה האווירית לישראל[3] עסק בתביעה שהגיש מועמד לעבודה נגד מעסיק, לפיו הופלה בקבלה לעבודה עקב מוצאו המזרחי. בין השאר נאמר שמנהל בנתבעת הגיב בשאלה "מי זה הערס הזה" למראה קורות החיים של התובע. בית הדין האזורי לעבודה העיר על כך: "נראה כי 'ערס' היא מילת גנאי המקושרת להתנהגות וולגארית ומזוהה יותר – גם אם לא רק – עם זהות מזרחית סטריאוטיפית".

בפסק דין אחר של בית דין האזורי לעבודה בתל אביב נאמר: "לאחר ששקלנו את הדברים בהתחשב באופי המיוחד של יחסי עובד-מעסיק, אנו סבורים שהביטוי שנאמר על ידי איתן פעמיים ('ערס קטן') הוא ביטוי העלול לבזות אדם בשל מעשים או תכונות המיוחסות לו. אין מדובר בקללה 'סתם' כגון 'אידיוט' אלא במילת גנאי שמטרתה לייחס לאדם שיוך קבוצתי מסוים על מנת להשפילו או לרמוז על נחיתותו."[4]

בשפות אחרות

סטריאוטיפ דומה, אך לא מוכוון עדתית, קיים ברחבי העולם, למשל: צ'אב (Chav) - בבריטניה, גוֹפְּנִיק (го́пник) - במזרח אירופה, קאני (Cani) - בספרד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רוני סבג-אלבין, ה-ע' של הערס, באתר "העוקץ", 29 באוקטובר 2012
  2. ^ רוני סבג-אלבין ה-ע' של הערס באתר העוקץ
  3. ^ תעא (ת"א) 3816-09 מישל מלכה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, ניתן ב-2 באוגוסט 2013
  4. ^ סעש (ת"א) 42003-03-15 כהן דניאל נ' אייקו מעצבי שיער בע"מ, ניתן ב-6 במרץ 2017