עשב לימון
עשב לימון (שם מדעי: Cymbopogon; נקרא גם לימונית ריחנית או לֶ֫מון גראס) הוא צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת הדגניים. עשב הלימון צומח במקור באזורים טרופיים בדרום-מזרח אסיה ובאפריקה.
עשב לימון | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | חד-פסיגיים |
סדרה: | דגנאים |
משפחה: | דגניים |
סוג: | עשב לימון |
שם מדעי | |
Cymbopogon ספרנגל, 1815 |
מאפיינים
עריכההצמח מתנשא לגובה של 1–2 מטר. חלקו התחתון של הגבעול מעובה ודומה לבצל ירוק, והעלים משוננים ומחודדים בקצותיהם וטעמם דומה ללימון. זהו צמח שקל לגדלו: הוא גדל כמעט בכל סוג של אדמה וזקוק לחשיפה רבה לאור שמש והשקיה תכופה. ריבויו נעשה על ידי חלוקת גוף הצמח והפרדת שורשיו.
עשב הלימון נפוץ במטבחים דרום- מזרח אסייתים, למשל המטבח התאילנדי, המטבח האינדונזי, המטבח הסרי לנקי, המטבח הווייטנאמי ועוד, כמו גם במטבח הקריבי. בגבעול הבשרני משתמשים לבישול תבשילים ובמחיות קארי, והעלים משמשים לחליטות. מכיוון שהגבעול סיבי, נהוג לקצוץ אותו דק או לכתושו בעלי ומכתש.
הלימונית נחשבת תרופת סבתא עם מספר שימושים: חליטה של עלי עשב הלימון מקובל כמשמש להרגעת מערכת העיכול, להרגעת כאבים ונגד נדודי שינה. שמנים אתריים המופקים מהציטראל, החומר שנותן לעשב הלימון את טעמו הלימוני, משמשים בעיסוי. יש המאמינים כי הוא תורם לחיזוק שרירים והרגעת כאבי עצבים. מאחד ממיני עשב הלימון (Cymopogon nardus) מפיקים את שמן הציטרונלה הנחשב למחטא ומשמש ליצור חומר דוחה יתושים. שמנים אלה משמשים גם בתעשיית הסבונים והבשמים.
מחקר מדעי שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2005 מצא כי לציטראל אפקט של "מוות תאי מתוכנן" הפועל גם על תאים סרטניים, בינתיים במבחנה בלבד[1].
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- עשב לימון, באתר ITIS (באנגלית)
- עשב לימון, באתר NCBI (באנגלית)
- עשב לימון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עשב לימון, באתר Tropicos (באנגלית)
- עשב לימון, באתר GBIF (באנגלית)
- עשב לימון, באתר IPNI (באנגלית)
- plant/citronella-grass עשב לימון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- צמחי לימונית ולואיזה יכולים להרוג תאים סרטניים
- נעים להכיר: למון גראס, באתר nrg
- למון גראס באתר walla
- עשב לימון (למון גראס)
הערות שוליים
עריכה- ^ דקלה קפקא, לימונית ולואיזה נגד סרטן, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2005