עת"מ יוהנס למה באיו נגד משרד הפנים
עת"מ (י-ם) 8717/08 יוהנס למה באיו נ' משרד הפנים[1] הוא פסק דין, שניתן בשנת 2009. העתירה הוגשה על ידי מי שמוכר כפליט במדינת ישראל, במטרה לשמור על מעמדו ועל רישיונה של בת זוגו לישיבה בישראל ועל זכויותיהם לחיי משפחה בישראל מבלי לפגוע בפרטיותם ובחייהם האישיים. פסק הדין קובע כי יש לתת מעמד תושבות ארעי לבת זוגו של העותר הנובע ממעמדו המיוחד של העותר כפליט בישראל וחשיבותו של פסק דין זה נובעת משינויי מדיניות שקרו בעקבותיו.
הרקע לפסק הדין והעותרים
עריכההעותר, יוהנס באיו, הוא יליד אתיופיה שהוכר כפליט בהגיעו לישראל, והוענק לו מעמד של תושב ארעי. את העותרת, אזרחית ליכטנשטיין, הכיר במסגרת עבודתם והשניים הפכו לבני זוג. בני הזוג פנו למשרד הפנים בבקשת מתן מעמד בישראל לעותרת מכוח זוגיותה עם העותר. בקשתם הראשונה נדחתה מפני חשש להשתקעות, סירוב שגרם להגשת העתירה.
לאחר הגשת העתירה הודיע משרד הפנים כי יסכים להעניק לעותרת מעמד תושבות ארעי, אותו ניתן יהיה לחדש מדי שנה, בהתאם לקיומו של הקשר בין בני הזוג והוכחת כנותו. כל זאת עד שבני הזוג יעמדו בתנאים המאפשרים לעותר לקבל אשרה ולעבור לליכטנשטיין, מעבר המחייב מגורים משותפים של בני הזוג במשך חמש שנים. אם בתום התקופה ירצו העותרים להמשיך להתגורר בישראל יהיה עליהם להוכיח, שוב, את כנות הקשר הזוגי וכי אין באפשרותם לעבור לליכטנשטיין.
הדיון
עריכהטענות באיו (העותר)
עריכה- העותרת זכאית לקבל מעמד בישראל כל עוד העותר (בן זוגה) נהנה ממעמדו כפליט בישראל. העותרת זכאית לקבלת מעמד זה על פי האמנה הבין-לאומית משנת 1951 בדבר מעמדם של הפליטים.
- אחרי תקופת שהות ארוכה של באיו בישראל, דרישת משרד הפנים כי יעזוב את ישראל בשל סירוב המשרד להמשיך לתת מעמד לבת זוגו, אם עדיין ייהנה מהגנה על פי אמנת הפליטים, אינה סבירה ועומדת בניגוד לסעיף 34 לאמנת הפליטים.
- משרד הפנים מנצל את זוגיותו של באיו לצורך הפסקת ההגנה שהוא זכאי לה מתוקף מעמדו כפליט ופוגעת באופן חמור בתחושת הביטחון והיציבות לה הוא זכאי.
- יכולתם של באיו וזוגתו לעקור מישראל לליכטנשטיין הוא שיקול זר ובלתי רלוונטי ולפיכך המשיב אינו רשאי להביאו במניין שיקוליו, גם לאחר שימלאו 5 שנים לקשר הזוגי שבין העותרים.
טענות משרד הפנים (המשיב)
עריכה- העיקרון העומד בבסיס האפשרות הניתנת למי שהוכר כפליט לבקש מעמד עבור בני משפחתו אינו תקף במקרה הנוכחי מפני שכשבאיו שהוכר כפליט הוא טרם הכיר את העותרת.
- מימוש זוגיותם של העותרים במדינת ליכטנשטיין היא החלופה העדיפה, שכן זכויותיה של העותרת במדינתה עולות על זכויותיו של באיו בישראל ושהבקשה למעבר נעשתה על מנת לפגוע פגיעה מינימלית בזכויותיהם.
- אין בכוונת המשיבים לטעון כי על העותרים להימנע מהזכות לחיי משפחה אלא כי מימוש זכות זו צריך להיעשות במדינה אחרת. היות שהעותרת היא אזרחית בעלת זכויות מלאות במדינת מוצאה ראוי שזכות בסיסית זו תמומש שם.
פסק הדין
עריכהעתירת הזוג התקבלה על ידי בית המשפט. בית המשפט קבע כי מדינת ישראל, בהיותה חברה באמנת הפליטים, מכירה בצורך המיוחד להכיר באדם כפליט, בזכויותיו באופן כללי ובזכותו לחיי משפחה בפרט.
בית המשפט קבע שקבלת מעמד בישראל אפשרית לא רק למי שהיה בן זוג של הפליט במועד הכרתו כפליט, אלא גם לבן זוג עמו יצר קשר לאחר מכן. זכות זאת נובעת מהצורך להעניק לפליט את מכלול זכויות היסוד, שיאפשרו לו לקיים אורח חיים סביר, הכולל בתוכו את הזכות לחיי משפחה.
אין הצדקה לכרוך את הענקת המעמד לעותרת ביציאת בני הזוג מישראל ומעברם למדינת ליכטנשטיין. מדובר בשיקול שאין המשיב רשאי לשקול, ואינו רלוונטי לצורך מתן המעמד לעותרת. יותר מכך, שיקול זה פוגע בזכויותיו של העותר כפליט ופוגעת פגיעה קשה בחיי המשפחה.
בית המשפט קבע כי מתן מעמד בישראל לבת זוגו של העותר הוא פועל יוצא ממעמדו המיוחד של העותר בישראל כפליט, וצעד לכיבוד זכויותיו הטבעיות הן כאדם והן כפליט. היות שמדינת ישראל התחייבה להעניק לעותר מעמד של פליט, עליה לכבד את מעמדו וכנות הקשר הזוגי בין העותרים.
השלכות פסק הדין
עריכהכפי שעולה הן מפסקי דין מאוחרים יותר[2] והן מפסקי דין בעבר התגלו לקויות של הוועדה המייעצת בענייני פליטים בטיפול במקרים נוספים[3] בדומה למקרה הנוכחי כמו גם התעלמות מאמנות האו"ם עליהן חתומה ישראל. מאז קבלת הערעור מונה יושב ראש לוועדה. כמו כן נכנס לתוקף בשנת 2011 נוהל חדש, "נוהל הטיפול במבקשי מקלט"[4], הכולל את סעיף 12 המתייחס לבני זוג וילדי הפליטים והענקת מעמד לחיי משפחה, אך עיקר עיסוקו בפליטים המגיעים עם בני זוג לישראל ולא באלה הפוגשים את בני זוגם בישראל.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- טלי קריצמן-אמיר,"תפקידו של בית המשפט בעיצוב מדיניות המקלט של מדינת ישראל", מעשי משפט 5: 175-192, 2013.
- טלי קריצמן- אמיר, "הביקורת השיפוטית על ההליך המנהלי של בחינת בקשות מקלט-פרשת גונזלס", מבזקי הארות פסיקה 12, יולי 2013.
- ובל לבנת, "פליטות ומעמד קבע במדינת מקלט(הקישור אינו פעיל)", פליטים בישראל:היבטים חברתיים ומשפטיים,2014