פאולו סאבי
פאולו סאבי (באיטלקית: Paolo Savi; 11 ביולי 1798 – 5 באפריל 1871) היה גאולוג ואורניתולוג איטלקי.
 | |
| לידה |
11 ביולי 1798 פיזה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באפריל 1871 (בגיל 72) פיזה, איטליה |
| ענף מדעי |
גאולוגיה, אורניתולוגיה |
| מוסדות |
אוניברסיטת פיזה |
| תלמידי דוקטורט |
פיליפו פסיני |
| פרסים והוקרה |
מסדר סנט מוריס ולזרוס |
  | |
חייו עריכה
סאבי נולד בפיזה. אביו, גאטנו סאבי, היה פרופסור לבוטניקה באוניברסיטת פיזה. ב-1820 היה פאולו מנחה בזואולוגיה באוניברסיטה, ושלוש שנים מאוחר יותר היה לפרופסור, ולימד גם גאולוגיה. הוא הקדיש מאמצים רבים לפיתוח המוזיאון של האוניברסיטה (Museo storia naturale di Pisa), שהפך לאחד מאוספי הטבע החשובים באירופה[1].
סאבי נחשב לאבי הגאולוגיה האיטלקית. הוא חקר את הגאולוגיה של האלפים האפואניים ו-Monti Pisani (אזור הררי בצפון-מרכז טוסקנה), והסביר את המקור המטמורפי לשיש שבקרארה, הוא תרם למאמרים שעסקו בשכבת המיוקן ומאובנים בהר במבולי (Monte Bamboli), במחצבי הברזל באלבה ובנושאים נוספים.
סאבי התפרסם גם בתחום האורניתולוגיה (חקר העופות) ופרסם את החיבורים Ornitologia Toscana (1827 - 1831) ו-Ornitologia Italiana (1873 - 1876). סאבי היה הראשון לתאר את חרגולן זמירי, ציפור שיר קטנה, הנקראת באנגלית על שמו Savi's Warbler.
סאבי נפטר ב-5 באפריל 1871 ונקבר בבית הקברות בפיזה ופסל לזכרו נמצא בגן הבוטני בעיר.
