פאולו סורנטינו

שחקן איטלקי

פאולו סורנטינו (באיטלקית:Paolo Sorrentino; נולד ב-31 במאי 1970) הוא במאי, מפיק וסופר איטלקי.

פאולו סורנטינו
Paolo Sorrentino 2018.jpg
לידה 31 במאי 1970 (בן 49)
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, שחקן, מחזאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Daniela D'Antonio עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר (2013)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (2013)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (2013)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (2015)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בנאפולי ברובע ארנלה. בגיל 16 התייתם משני הוריו. בהתייחסות לכך הוא ציין: "עבורי, מראדונה הציל את חיי. במשך שנתיים שאלתי את אבי אם מותר לי ללכת למשחק כדורגל של נאפולי, מאחר שבילינו את סוף השבוע בכפר בבית המשפחה בעיירת הנופש רוקאראזו (אנ').בכל פעם שביקשתי ללכת, הוא ציין שאני עדיין קטן מדי. בפעם האחרונה ששאלתי, נענתי בחיוב: זה היה משחק בין נאפולי לאמפולי. ביקשתי את טובתו של חבר שלי שיקח אותי למשחק. כשהמשחק הסתיים, החבר הודיע לי שקרתה תאונה. אבא ואמא מתו בשנתם. מדברר שהייתה תקלה בתנור, והייתה דליפת גז. הם הורעלו מפחמן חד-חמצני"[1]

סורנטינו החל כבמאי מקומי, אשר עוסק בנושאים הפנימיים הבוערים של איטליה, ושל עירו נאפולי בפרט - פוליטיקאים מושחתים, עולם המאפיה, פערי הדורות ועוד. את הפריצה שלו עשה סורנטינו בעקבות סרטו מ-2004 "ההשלכות של האהבה", שמתאר איש עסקים בודד שעובד בעל כורחו עם הקאמורה - המאפיה הקמפאנית. ב"חבר המשפחה" תיאר את עולם ההלוואות של השוק האפור וב"דיוו"- בפוליטקאי מעורר המחלוקת ג'וליו אנדראוטי. לאחר מכן, הוא עבד על "זה בוודאי המקום", סרט באנגלית שבו מגלם שון פן את דמותו של המוזיקאי רוברט סמית'. ב"יפה לנצח" מתוארים חיי הלילה של רומא מעיניו של ג'פ גמברלה, עיתונאי ופנסיונר, וב"נעורים" המלחין בדימוס פרד בלינגר (מייקל קיין) והמוזקיאי מייק בויל (הארווי קייטל) יוצאים לחופשה בהרי האלפים, שם יתעמתו עם משקעי העבר. סרטו האחרון "הם" היא ביוגרפיה על שערוריותיו של סילביו ברלוסקוני.

בנוסף על סרטיו, בימה וכתב סורנטינו מספר סדרות טלוויזיה: "הקבוצה" על יחידת משטרה בפישינולה נאפולי, הסדרות הקומיות "שבת ראשון שני" ו"הקולות שבפנים" על בסיס מחזותיו של אדוארדו דה פיליפו, ושתי הפקות הענק האפיפיור הצעיר והאפיפיור החדש - דרמות מומצאות על חיי האפיפיור האמריקני הראשון, פיוס השלושה-עשר ועל אנשי הותיקן. סורנטינו ציין כי מבחינתו, כל אחת מן הסדרות היא למעשה "סרט בן 10 שעות". זאת ועוד, סורנטינו נוהג לשתף פעולה ברוב יצירותיו עם השחקן טוני סרבילו (אנ') והצלם לוקה ביגאצי (אנ').

פרסים ופסטיבליםעריכה

חמישה מסרטיו הוצגו בפסטיבל קאן, כאשר סרטו "il divo" זכה בפרס חבר השופטים. ב-2014 סרטו "יפה לנצח" (La grande bellezza) זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותרבאפט"א לסרט שאינו דובר אנגלית ובארבעה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, תשעה פרסי דויד של דונטלו ושש זכיות בסרט הכסף. ב-2015 הוא כתב וביים את סרטו באנגלית "נעורים" (עם מייקל קיין, רייצ'ל וייס והארווי קייטל) שזכה בשלושה פרסי האקדמיה האירופית לקולנוע, כולל לסרט הטוב ביותר. ב-2016 כתב וביים ביחד עם ערוצי Sky וHBO את הסדרה האפיפיור הצעיר (עם ג'וד לאו ודיאן קיטון). ב-2020 עלתה עונת המשך, בשם האפיפיור החדש.

פילמוגרפיהעריכה

סרטים
מספר שנה שם הסרט בעברית שם הסרט באיטלקית תפקידיו בסרט
במאי תסריט שחקן
1 1998 האבק של נאפולי Polvere di Napoli      
2 2001 אדם אחד יותר L'uomo in più      
3 2004 ההשלכות של האהבה Le conseguenze dell'amore      
4 2006 חבר המשפחה L'amico di famiglia)      
5 2006 הקיימן Il caimano      
6 2008 הדיוו Il divo      
7 2009 שאלה של הלב Questione di cuore      
8 2011 זה בוודאי המקום This Must Be the Place      
9 2013 יפה לנצח La grande bellezza      
10 2014 ריו, אני אוהב אותך Rio, Eu Te Amo      
11 2015 נעורים Youth - La giovinezza      
12 2018 הם Loro      
סדרות טלוויזיה
מספר שנה שם הסדרה בעברית שם הסדרה באיטלקית תפקידיו בסדרה
במאי תסריט שחקן
1 2000 הקבוצה La squadra      
2 2004 שבת ראשון שני Sabato, domenica e lunedì      
3 2010 בוריס Boris      
4 2014 הקולות שבפנים Le voci di dentro      
5 2016 האפיפיור הצעיר The Young Pope      
6 2020 האפיפיור החדש The New Pope      

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאולו סורנטינו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Aldo Cazzullo, Sorrentino: «Quella trasferta da ragazzo per vedere Maradona che mi ha salvato la vita», Corriere della Sera, ‏2016-10-22 (באיטלקית)