פאול ארליך

מדען גרמני יהודי

פאול ארליךגרמנית: Paul Ehrlich (מידעעזרה)‏; 14 במרץ 1854 - 20 באוגוסט 1915) היה מדען גרמני יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1908. ארליך נודע בזכות מחקריו בהמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה. ארליך חזה את התופעה האוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגיהנום". הוא שטבע את המונח "כימותרפיה". גם הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, וכן לזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח.

פאול ארליך
Paul Ehrlich
פאול ארליך, 1915
פאול ארליך, 1915
לידה 14 במרץ 1854
סטז'לין, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באוגוסט 1915 (בגיל 61)
באד הומבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי המטולוגיה, אימונולוגיה, כימותרפיה
מקום מגורים גרמניה
מקום קבורה בית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Karl Weigert, רוברט קוך עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אוגוסט פון וסרמן, Georgij Norbertovič Gabritschewssky עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
טבע את המונח "כימותרפיה"; אף הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, ולזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח
חתימה Paul Ehrlich signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קברו בבית העלמין היהודי הישן בפרנקפורט

קורות חייםעריכה

 
שטר כסף גרמני עם דיוקנו של פאול ארליך

פאול ארליך נולד בעיירה שטרהלן שבשלזיה בשנת 1854, למשפחה יהודית אמידה. כבר מילדותו גילה התעניינות וכשרון מיוחד לכימיה.[1] ב-1864 החל ללמוד בגמנסיה בורוצלב (נקראה אז ברסלאו והייתה בשטח גרמניה). ולאחר מכן החל בלימודי רפואה בשטרסבורג (שגם היא הייתה בגרמניה באותה תקופה), ומאוחר יותר בפרייבורג, ואוניברסיטת לייפציג.[2]

כבר בהיותו תלמיד בית ספר וסטודנט לרפואה הוא התעניין בצביעת רקמות לצורך התבוננות במיקרוסקופ. בשנת 1878 הוא הגיש את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג, שעסקה ב "Beiträge zur Theorie und Praxis der histologischen Färbung", מילולית: "תרומות לתאוריה ולמעשה בצביעה היסטולוגית". עבודה זו הייתה אחת התוצאות של התעניינותו הרבה בצבעי אנילין, שהתגלו על ידי ויליאם הנרי פרקין בשנת 1853.[2]

לאחר שהשלים את השכלתו הקלינית סיים את עבודת החובה במסגרת ההתמחות להשלמת התואר (Das Sauerstoffbedürfnis des Organismus, מילולית: "צורכי החמצן של האורגניזם") הוזמן לעבוד כרופא בבית החולים שאריטה בברלין, אך העדיף להמשיך במחקריו.[1]

בשנת 1884 זכה ארליך בתואר פרופסור, ובשנת 1887 הוזמן לכהן באוניברסיטת ברלין.

ארליך בילה שנתיים במצרים, כשהוא מחלים ממחלת השחפת. כשחזר לגרמניה גילה שמישרתו נתפסה על ידי פרופסור אחר, ולכן פתח מעבדה פרטית והתמסר למחקריו. בשנת 1990 הזמין רוברט קוך את ארליך לעבוד במכון למחלות מידבקות שבניהולו.

במקביל עבד ארליך עם חברו אמיל אדולף פון בהרינג על פיתוח נוגדן למחלת הצפדת. מחקרים אלה הביאו לו בשנת 1897 את ההשראה לתאוריה בדבר "תגובת השרשרת הצידית", המסבירה את התגובה החיסונית ואת השפעת נוזל הדם, ומאפשרת את מדידת הנוגדן.

בשנת 1896 התמנה ארליך למנהל המכון החדש לחקר נוזל הדם בשטייגליץ, ברלין. בשנת 1899 המכון העביר משכנו לפרנקפורט והפך להיות המכון המלכותי לרפואה ניסיונית. בשנים אלה חקר ארליך על כימותרפיה ומחלות מידבקות. בשנת 1904 קיבל ארליך תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטינגן.

בשנת 1906 גילה ארליך את נוסחת המבנה של אטוקסיל (atoxyl), חומר כימי שהוכח כי הוא יעיל בטיפול במחלת השינה. לאחר תגלית זו הוא ניסה להפחית את רמת הרעילות של החומר. בשנת 1909 הוא ותלמידו סהאצ'ירו האטה, פיתחו את הסלברסן (Salvarsan), טיפול יעיל יחסית נגד עגבת. לעבודה זו הייתה חשיבות עצומה והיא היוותה זרז למחקר שהוביל לפיתוח תרופות הסולפה, פניצילין ואנטיביוטיקה נוספת.

פאול ארליך קיבל את פרס נובל לרפואה יחד עם איליה מצ'ניקוב בשנת 1908, על תרומתו להבנת מערכת החיסון. אחת התרומות של ארליך לאימונולוגיה הייתה העברת נסיוב שהכיל נוגדנים כדי לטפל ולנטרל דיפתריה, דבר שהוא ביצע יחד עם אמיל אדולף פון ברינג. ארליך העלה את ההשערה לפיה לתאים יש מעין קולטן שמתחבר לחומרים מסוכנים. הרכיבים המתקבלים נופלים מהתאים והופכים לנוגדנים.[2]

בשנת 1913 קיבל ארליך הצעה לעמוד בראש האוניברסיטה העברית והסכים לעמוד בראש הוועדה להקמתה, אך הדבר לא יצא לפועל בשל מלחמת העולם הראשונה.[3]

ב-20 באוגוסט 1915 נפטר ארליך משבץ, בגיל 61, ונקבר בבית העלמין היהודי בפרנקפורט.

משפחתועריכה

באוגוסט 1883 נישא ארליך בעיר נוישטט (כיום פרודניק, בדרום-מערב פולין) להדוויג פינקוס (שהייתה אז בת 19) ולזוג נולדו שתי בנות, שטפי ומריאנה.

בתו של ארליך, מריאנה, נישאה לאדמונד לנדאו, מייסד המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.[4]

כדור הקסםעריכה

חייו של ארליך תוארו בסרט כדור הקסם אשר התמקד בפיתוח הסלברסן (Salvarsan), תרופתו לעגבת. עבודתו הניבה את ההכרה במחסום דם-מוח. רעיון "כדור הקסם" מגיע מן הניסיון של המאה התשע-עשרה של מדענים גרמנים לצבוע רקמות בצורה סלקטיבית לצורך בדיקה היסטולוגית, ובמיוחד לצבוע חיידקים בצורה סלקטיבית (הליך שארליך היה כשרוני בו במיוחד ופיתח את הטכניקה שקדמה לצביעת גראם לחיידקים). ארליך חשב שאם ניתן לגרום לכך שחומר מסוים יצבע באופן סלקטיבי אורגניזם מסוים שהוא גורם מחלה (ולא את הרקמה שסביבו), אזי ניתן להביא גם את הרעלן של אותו אורגניזם אל האורגניזם יחד עם אותו גורם סלקטיבי. מכאן "כדור הקסם" הבורר לו את מטרתו והורג רק את אותם אורגניזמים שלשמם נועד.

הבעיה בשימוש ברעיון "כדור הקסם" כאשר מנסים ליישם אותו, להבדיל מצביעה היסטולוגית, היא שאנשים מבלבלים בין הצבע עצמו לבין אותו גורם שמזהה את האורגניזם שיש לצבוע. פרונטוזיל, תרופת סולפה שהגורם הפעיל בה הוא סולפנילמיד, היא דוגמה קלאסית לכך שהצבע אינו הכרחי לפעילות אנטיביוטית.

הרעיון של "כדור הקסם" הגיע למלוא הגשמתו רק בהמצאת נוגדנים מונוקלונליים.

הנצחתועריכה

  • כבר בשנת 1910 נקרא רחוב על שמו ברובע זקסנהאוזן שבפרנקפורט. בשנת 1938, במהלך השלטון הנאצי, שונה שם הרחוב, אך הוחזר לשמו המקורי זמן קצר לאחר תום המלחמה.
  • רחובות נוספים ברחבי גרמניה נקראו על שמו.
  • רחוב בבאר שבע נקרא על שמו.
  • רחוב ביפו נקרא על שמו.
  • הסרט האמריקאי כדור הקסם (Dr. Ehrlich’s Magic Bullet) משנת 1939 עוסק בחייו ובפועלו. בתפקיד הראשי שיחק אדוארד ג'י רובינסון.
  • קרן הקרויה על שמו מעניקה משנת 1952 את "פרס פאול ארליך ולודוויג דרמשטדטר" לחוקרים פורצי-דרך בתחום ההנדסה הביו-רפואית. זהו הפרס היוקרתי ביותר בגרמניה בתחום זה.
  • בשנת 1954 הנפיק הדואר הגרמני בול לזכרו ולזכר החוקר הגרמני אמיל אדולף פון בהרינג, שנולד יום אחריו.
  • המשרד הפדרלי הגרמני לחיסון השוכן בעיר לנגן, הסמוכה לדרמשטאדט, נקרא על שמו (Paul-Ehrlich-Institut).
  • שטר של 200 מארק גרמני נשא את דיוקנו.
  • בשנת 1970 נקרא מכתש על הירח על שמו.
  • בעיר הולדתו, סטז'לין, היום בפולין, יש אנדרטה גדולה במרכז העיר עם פסל שלו.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאול ארליך בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 א. פוירשטיין, יהודים חתני פרס נובל, עמ' 26
  2. ^ 1 2 3 הביוגרפיה של ארליך באתר פרס נובל לרפואה
  3. ^ א. פוירשטיין, יהודים חתני פרס נובל, עמ' 28
  4. ^ בני הזוג לנדאו עלו לירושלים בשנת 1927, אבל חזרו לאחר מספר שנים לגרמניה.