פאול דה לגארד
פאול אנטון דה לגארד (בגרמנית: Paul Anton de Lagarde; 2 בנובמבר 1827 – 22 בדצמבר 1891) היה חוקר מקרא ומזרחן גרמני.
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1827 ברלין, ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1891 (בגיל 64) גטינגן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גטינגן |
| מדינה |
ממלכת פרוסיה |
| ענף מדעי |
מזרחנות, היסטוריה |
| השכלה | |
| תלמידי דוקטורט |
גאורג שטיינדורף |
| השקפה דתית |
נצרות פרוטסטנטית |
  | |
לצד עיסוקו המדעי, היה דה לגארד מעורב גם בפוליטיקה, הוא השתייך למפלגה הפרוסית השמרנית והיה אנטישמי[1][2] קיצוני. מרירותו ושנאתו משתקפת בכתביו, במיוחד בספרו הלאומני "כתבים גרמניים". דה לגארד היה הוגה תוכנית מדגסקר, לריכוז יהדות אירופה באי מדגסקר, תוכנית אשר הנאצים חשבו לבצעה בשלביה הראשונים של מלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פאול דה לגארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב בורוט, עודד היילברונר, האנטישמיות הגרמנית: הערכה מחדש, עם עובד, 2000, עמ' 138, מסת"ב 978-965-13-1414-8
- ^ ספר השנה על שם ליאו בק, הארץ, 1 באפריל 1960
