פאול זינגר (פיזיקאי)

פרופסור פאול זינגר (1934–2005) היה פיזיקאי ישראלי. היה דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון במשך כשש שנים (1969–1972, 1974–1976).

פאול זינגר

לידה	1934
פטירה	2005 (בגיל 71 בערך)
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל,רומניה
מנחה לדוקטורט	נתן רוזן
תרומות עיקריות
מחקרים בפיזיקה גרעינית

ביוגרפיה

זינגר נולד בשנת 1934 ברומן שברומניה ועלה לישראל לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון. את לימודיו לתואר ראשון בטכניון סיים בהצטיינות ב-1956. את עבודות המאסטר והדוקטורט עשה בהדרכת פרופסור נתן רוזן מהפקולטה לפיזיקה בטכניון. זינגר קיבל את הדוקטורט בפיזיקה עיונית ב-1961, ושיתף פעולה עם עמיתו אשר פרס.

את שירותו הצבאי עשה זינגר תוך כדי לימודיו לתארים גבוהים בשנים 1956–1960, וסיים את שירותו בדרגת סרן. ב-1958 נישא ליוכי, שליוותה אותו כל חייו. לאחר השתלמות פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות נורת'ווסטרן וקולומביה חזר זינגר לטכניון בדרגת פרופסור חבר ב-1964, והקים את הפעילות הטכניונית בפיזיקה תאורטית של אנרגיות גבוהות. הוא הוביל והנהיג את הקבוצה עד ליום פרישתו ב-2002.

פעילות מחקרית

עבודתו הראשונה של פרופ' זינגר בתחום האנרגיות הגבוהות עסקה בנושא תפיסת מואונים על ידי גרעינים. ב-1961 פרשו פרופ' זינגר ועמיתו בראון את חלקיק הסיגמא בתור רזוננס של שני חלקיקים אחרים - פאיונים. החלקיק סיגמא היה ידוע בזמנו בשם "בראון-זינגר רזוננס". מאוחר יותר קנה פרופ' זינגר שם עולמי בשל עבודותיו בתחום הדעיכה הקרינתית של האדרונים והוזמן לכינוסים רבים להרצות על הנושא. בשנים 1987–1990 השכיל להשתמש בדעיכה הקרינתית של מזוני K ומזוני B כדי לנבא את המסה של ה-Top quark שנתגלתה ב-1994. תרומה משמעותית זו זכתה להכרה בינלאומית רחבה ביותר. הוא הופקד על הקתדרה לפיזיקה על שם צ'ארלס וולפסון שבה החזיק עד ליום פרישתו. הוא הוזמן להשתתף בעבודות מחקר במקומות יוקרתיים כמו מעבדות CERN בשווייץ, מרכז לחקר הגרעין בסאקליי שליד פריז, מעבדת המאיץ SLAC, המעבדה הלאומית בארגון אילינוי, מעבדות לוס אלאמוס, אספן קולורדו, אוניברסיטת קרנגי מלון, פיטסבורג ומעבדות מכובדות נוספות.

פרופ' זינגר היה דיקן הפקולטה לפיזיקה בטכניון במשך כשש שנים (1969–1972, 1974–1976), בתקופתו גדלה הפקולטה והועמק המחקר בנושאים חשובים כגון מצב מוצק, חלקיקים יסודיים ועוד. הוא חינך דורות של תלמידי מחקר, שחלקם תופסים משרות אקדמיות מכובדות בישראל ומחוץ לה. ועידות מדעיות שארגן זכורות לחוקרים בהצלחתן המדעית והארגונית.

פעילות אקדמית ציבורית

רבגוניותו של פרופ' זינגר לא הצטמצמה למחקר מדעי גרידא, הוא היה פעיל הן בטכניון והן במישור הארצי והבינלאומי בקידום החינוך המדעי והמחקר המדעי והיה במרכז העשייה המדעית והחינוכית במגוון של תפקידים.

כיהן כמשנה לנשיא הטכניון לפיתוח אקדמי (1976–1980), כמשנה הבכיר לנשיא הטכניון (1990–1994), חבר בוועדה המרכזת, חבר במועצת המנהלים של מוסד שמואל נאמן ומוסד הטכניון למחקר ופיתוח וחבר הוועד המנהל של הקורטוריון. בכל אלה תרם רבות לדמותו של הטכניון ולעיצובו כמוסד מוביל במחקר והוראה. בתפקידו כמשנה הבכיר לנשיא הטכניון, אז תפקיד חדש בטכניון, עיצב את תחומי הפעילות והמשימות של הטכניון ואת פיתוחו ארוך הטווח. השנים שבהן שימש כמשנה הבכיר היו שנים שבהן עבר הטכניון תקופת גידול והתפתחות עם גל העלייה הגדול ממדינות ברית המועצות לשעבר.

תפקידו החשוב ביותר במישור הארצי היה יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע בשנים 1995–2002 ויו"ר הנהלת תוכנית ביכורה מ-2002 עד לפטירתו. בהנהגתו הפכה הקרן למדע למכשיר העיקרי למחקר הבסיסי בישראל ותקציבו הוגדל ביותר מפי 2 לסכום העולה על 50 מיליון דולר לשנה. להגדלת מספר המענקים ונפחם הייתה השפעה משמעותית על היקף המחקר במדינת ישראל ועל איכותו. פרופ' זינגר הפגין ראייה ארוכת טווח, כישרון ייחודי לשכנע את הרשויות המממנות בחשיבות גישתו, ותמיכה בהקצבת כספי המחקר תוך תחרות הוגנת ושקיפות מרבית.

פעילות כסגן יו"ר ועדת ההיגוי הישראלית לתוכנית המו"פ של הקהילה האירופית (מ-1997 ואילך) קידמה את מעמדה של ישראל בקהילה ותרמה להגדלת הנתח של ישראל במחקרים הממומנים על ידי הקהילה האירופית. כנציג ות"ת האקדמיה הלאומית הישראלית פעל להגדלת ההשקעות הממשלתיות, מהלך שהביא תוך שנים ספורות להשתלבות המדע הישראלי באירופה ולשיתוף פעולה ענף עם חוקרים רבים באירופה.

קיבל על עצמו תפקידים אקדמיים וציבוריים רבים במישור הלאומי והבינלאומי ובין השאר היה פעיל בחבר הנאמנים במכללת תל חי ובוועדה הישראלית לאנרגיה אטומית במשך 20 שנה. היה חבר במשך שבע שנים (1984–1990) במועצה להשכלה גבוהה, שבה יזם ופעל רבות. בין השנים 2002–2004 היה חבר בוועדה הבינלאומית לעתיד המאיצים בעולם.

לאות הוקרה על פעילותו הציבורית הענפה במוסדות מחקר וגופים אקדמיים. פעילות שתרמה להשבחת החינוך האקדמי והמדעי בישראל ולהגדלת המימון למחקר בארץ, קיבל פרופסור זינגר ב-2003 את פרס קרן רוטרי.

קישורים חיצוניים

• פאול זינגר, במגזין הטכניון, 2005
• פאול זינגר, באתר הטכניון (באנגלית)