פאול יוליוס רויטר

מייסד כלי תקשורת בריטי יהודי מומר יליד גרמניה

פאול יוליוס רויטרגרמנית: Paul Julius Freiherr von Reuter; ‏21 ביולי 181625 בפברואר 1899) היה יזם יהודי מומר בריטי יליד-גרמניה בתחום התקשורת במאה ה-19, חלוץ בתחום סוכנויות הידיעות, ומייסד סוכנות הידיעות "רויטרס".

פאול יוליוס רויטר
Paul Julius Reuter
לידה 21 ביולי 1816
קאסל, נסיכות הבוחר מהסן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בפברואר 1899 (בגיל 82)
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, נסיכות הבוחר מהסן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וסט נורווד עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות, נצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רודולף להמן, דיוקן של פאול רויטר, בהיותו בן 53

ביוגרפיה עריכה

נולד בקאסל בשם ישראל בר יהושפט לרב העיר והמדינה רבי שמואל לוי יהושפט ולבטי סנדרס. בהיותו בן 13 נפטר אביו והוא נשלח אל דודו הבנקאי בגטינגן. בגטינגן פגש את קרל פרידריך גאוס, שעסק באותה עת בניסויים בטלגרף, היכרות זו פתחה את התעניינותו בטלגרף כמכשיר להעברת ידיעות במהירות וזרעה את מיקודו העסקי בשנים הבאות.

ב-29 באוקטובר 1845 עקר ללונדון, וב-16 בנובמבר המיר את דתו, בטקס שנערך בקפלה הגרמנית הלותרנית של סט. ג'ורג' (אנ') בלונדון, ושינה את שמו לפאול יוליוס רויטר. צעדו זה לא היה חריג במידה קיצונית בחברה היהודית בגרמניה באותה תקופה, ורויטר שב לגרמניה וקבע את מקום מגוריו בברלין, שם נשא אישה בשם אידה מריה אליזבת קלמנטיין מאגנוס, בתו של תעשיין עשיר.

ב-1848 עם גל מהפכות "אביב העמים" באירופה, וכינונה של הרפובליקה הצרפתית השנייה, עקר לפריז, שם עבד בשירות הידיעות של שרל-לואי הוואס (אנ') כמתרגם. עם כניסת הטלגרף לשימוש ציבורי, החלו סוכנויות שונות להשתמש בו להעברת ידיעות מהירות בעיקר בענייני כלכלה. רויטר זיהה את ההזדמנות ועם פתיחתו לשימוש הציבור של קו הטלגרף ברלין-אאכן, הקים רויטר את סוכנות הידיעות שלו באאכן, ממנה שלח ידיעות לכל חלקי היבשת, כשהוא עושה שימוש ביוני דואר כדי לקצר את זמן הקישור בין הערים הגדולות, באמצעות שילוב זה של ישן וחדש השיג רויטר יתרון מכריע של יום על פני מתחריו שעשו שימוש באמצעי שילוח מסורתיים כמו עגלות דואר. בשלוש השנים הבאות פיתח ושיכלל את התשתיות לתעשיית החדשות שלו שעברה עם הזמן להיות מבוססת לגמרי על קווי הטלגרף, וב-1851 חזר ללונדון והקים את סוכנות הידיעות "רויטרס" בבורסה לניירות ערך בלונדון.

לאחר שביסס את מעמדו כמקור חדשות אמין, פנה לעיתוני בריטניה הגדולים כדי להרחיב את תחום עיסוקה של הסוכנות גם לידיעות מדיניות. כדי להחדיר את מקור המידע החדש לעיתונים הגדולים שהחזיקו שליחים בערי הבירה הגדולות באירופה, והתייחסו לטלגרף בחשדנות, הציע רויטר את שירותי הסוכנות החדשה שהקים בחינם למשך חודש. למרות זאת חדירתו לשוק הייתה איטית ונדרשו שנים עד שכל עיתוני בריטניה הנחשבים ניאותו להשתמש בשירותיו.

ב-17 במרץ 1857 קיבל רויטר אזרחות בריטית. ב-7 בספטמבר 1871 העניק לו ארנסט השני, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה את תואר האצולה הגרמני פרייהר (Freiherr) ושמו בגרמנית שונה ל"Paul Julius Freiherr von Reuter". בנובמבר 1891 העניקה לו ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (ולצאצאיו הגברים) את הזכות להשתמש באותו תואר גרמני בבריטניה, בשמו המקביל באנגלית ברון (Baron).

רויטר מת ב-25 בפברואר 1899 בוילה רויטר, בניס, צרפת. ונקבר בבית הקברות וסט נורווד (אנ') בלונדון.

משפחתו עריכה

בשנת 1845 התחתן רויטר עם אידה מריה מגנוס, בתו של פרידריך מרטין מגנוס, בנקאי גרמני בברלין. נולדו להם שלושה בנים: הרברט, שהפך לברון רויטר השני (שהוחלף על ידי בנו הוברט כברון השלישי), ג'ורג 'ואלפרד. קלמנטינה מריה, אחת מבנותיו, התחתנה עם הרוזן אוטו סטנבוק, ואחרי מותו של סטנבוק, סר הרברט צ'רמסייד, מושל קווינסלנד.

לאחיו של הברון השני ג'ורג 'נולדו שני בנים, אוליבר (שהפך לברון רויטר הרביעי) ורונלד. בת המשפחה האחרונה, מרגריט, הברונית דה רויטר, אלמנת הברון הרביעי ונכדתו של פול יוליוס רויטר, נפטרה ב-25 בינואר 2009 בגיל 96 ללא ילדים והייתה הנצר האחרון לשושלת[1].

אחיו הגדול של רויטר, רבי גרשון יהושפט, מילא את מקום אביו ברבנות קאסל, ולאחר מכן כיהן כר"מ בקלויז בהלברשטט (שם היה רבו של רבי עזריאל הילדסהיימר). נפטר בניסן ה'תרמ"ג (1883).[2]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאול יוליוס רויטר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שירות "הארץ", מתה הנצר האחרון לשושלת רויטרס, באתר הארץ, 27 בינואר 2009
  2. ^ עזריאל הילדסהיימר (הנכד), "רבני הלברשטט וחכמיה", בתוך: יצחק רפאל (עורך), ספר אביעד, מוסד הרב קוק תשמ"ו, עמ' רנ.