פאטס נבארו

מוזיקאי אמריקאי

תיאודור "פאטס" נבארואנגלית: Theodore "Fats" Navarro;‏ 24 בספטמבר 1923 - 6 ביולי 1950) היה חצוצרן ג'אז אמריקאי, מחלוצי סגנון הבי בופ בשנות ה-40. סגנונו של נבארו השפיע על נגנים רבים, אחד הבולטים בהם היה קליפורד בראון.

פאטס נבארו
Fats Navarro
Fats Navarro (Gottlieb 06551).jpg
לידה 24 בספטמבר 1923
קי וסט, פלורידה, ארצות הברית
פטירה 6 ביולי 1950 (בגיל 26)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1943 – 7 ביולי 1950 (כ־7 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז, בי בופ
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה חצוצרה
חברת תקליטים בלו נוט עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

נבארו נולד בקי וסט שבפלורידה, להורים ממוצא קובני, אפריקאי וסיני. הוא החל לנגן בפסנתר בגיל שש, אך לא התעניין ברצינות במוזיקה עד שהחל לנגן בחצוצרה בגיל שלוש-עשרה. אחרי סיום לימודיו בבית הספר התיכון, נבארו רצה לעזוב את קי וסט והצטרף לתזמורת ריקודים בדרכה למערב התיכון.

קריירהעריכה

לאחר שהתעייף מסיבובי הופעות עם מספר להקות, בהן צבר ניסיון רב ערך והשפיע  על ג'יי ג'יי ג'ונסון הצעיר בתקופתם יחד בלהקתו של סנוקאם ראסל, השתקע נבארו בניו יורק ב-1946. נבארו ניגן, בין השאר, עם צ'ארלי פארקר, אך לא הצטרף להרכביו כיוון שדרש שכר גבוה. נבארו ניגן עם הביג בנדז של אנדי קירק, בילי אקסטיין, בני גודמן וליונל המפטון והקליט בהרכבים קטנים עם קני קלארק, טאד דמרון, אדי "לוקג'ו" דייוויס, קולמן הוקינס, אילינוי ג'אקט, הווארד מק'גי ובאד פאוול.

מותועריכה

נבארו פיתח התמכרות להרואין, חלה בשחפת וסבל מבעיית משקל (הוא אף כונה Fat Girl "שמנה"). תופעות אלו הובילו להתדרדרותו ומותו בגיל עשרים ושש בלבד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פאטס נבארו בוויקישיתוף