פאי (סרט)

מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי

פאיאנגלית: Pi, ביוונית: π) הוא מותחן פסיכולוגי סוריאליסטי משנת 1998. זהו סרט הביכורים של הבמאי דארן ארונופסקי. הסרט מתאר את קורותיו של מקסימיליאן כהן - מתמטיקאי מבריק המחפש תבניות בבורסה וסובל ממספר מחלות גופניות ונפשיות כאחד.

פאי
Pi
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דארן ארונופסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי דארן ארונופסקי
אריק ווטסון
סקוט ווגל
תסריט דארן ארונופסקי
אריק ווטסון
שון גילט
שחקנים ראשיים שון גילט
מארק מרגוליס
בן שנקמן
סמיה שואיב
אג'יי ניידו
פמלה הארט
סטפן פרלמן
מוזיקה קלינט מנסל עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום מת'יו ליבטיק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרוטוזואה פיקצ'רז
חברה מפיצה ארטיסן אנטרטיינמנט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 ביולי 1998
משך הקרנה 84 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מותחן, סרט מדע בדיוני, מספר בלתי מהימן, סרט אימה, סרט דרמה, arthouse science fiction film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 60,000$
הכנסות 3,221,152$
הכנסות באתר מוג'ו pi
פרסים פסטיבל סאנדנס
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

מקסימיליאן "מקס" כהן (מגולם על ידי שון גילט) הוא מתמטיקאי מבריק. בגיל 16 הוא פרסם מאמר ראשון ובגיל 20 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת קולומביה. כשהיה ילד צעיר, אמרה לו אמו לא להביט בשמש וכשהיה בן 6 הוא התבונן בה באופן ישיר וכמעט התעוור. מקס מספר כי ראייתו חזרה אליו בסופו של דבר, אך הוא השתנה בעקבות כך. בגלל מצבו הרפואי, מקס לוקח תרופות רבות בצורות שונות. הוא סובל מפרכוסים, התקפים, התעלפויות, חזיונות שווא, דימומים מהאף, תחושת פרנויה ותחושת רדיפה. מקס מסתגר בביתו ומנסה לדחות מעליו קשרים אנושיים מלבד שכנתו דבי (מגולמת על ידי סמיה שואיב) והמנטור המתמטי שלו סול רובסון (מגולם על ידי מארק מרגוליס).

משנתו של מקס היא:

  1. מתמטיקה היא שפת הטבע.
  2. כל מה שסביבנו מיוצג ומובן באמצעות מספרים.
  3. אם מבטאים מספרים בכל מערכת בגרף, מתגלים דפוסים. על כן, הדפוסים קיימים בכל מקום בטבע. מהי הבורסה אם כן? עולם של מספרים המייצג את כלכלת העולם. מיליוני ידיים עובדות, מיליארדי מוחות, רשת עצומה, מלאת חיים, יצור חי.

ההשערה שלי: גם בתוך הבורסה קיים דפוס הנמצא ממש מתחת לאף שלי, המסתתר מאחורי המספרים. הוא תמיד היה שם.

כשסול ומקס נפגשים הם משחקים בגו. בתחילת הסרט, סול מפציר במקס להאט את הקצב, להירגע ולקחת הפסקה ממחקרו. סול עצמו חקר את המספר פאי וחיפש בו תבניות. עקב כך הוא סבל משבץ שבעקבותיו נאלץ לפרוש ממחקר.

מקס מאמין כי ניתן למצוא תבניות של מספרים בכל תחומי החיים ועל כן הוא מחפש תבניות, כדי לחזות את התנהגות הבורסה.

עקב פגישה מקרית בבית קפה עם לני מאייר (מגולם על ידי בן שנקמן), צעיר יהודי חרדי המחפש צופן בתורה באורך 216 ספרות על ידי שימוש בגימטריה, מתכנת מקס את המחשב שלו "אוקליד" להשתמש בסדרת פיבונאצ'י כדי לחזות את התוצאות. המחשב פולט תוצאות לא הגיונית ומדפיס דף המכיל מספר ארוך, ואז המעבד של המחשב נשרף. מקס המתוסכל משמיד את המחשב, זורק את התוצאות לאשפה וחוזר לדבר עם המנטור שלו. כשסול שואל אותו על המספר הארוך, מקס אומר שאינו זוכר אותו. סול שב ושואל על אורכו של המספר: "...האם הוא מאה? אלף? 216? כמה?..." מקס מבין כי סול יודע יותר מאשר הוא מגלה לו. לאחר מכן מקס מגלה כי התחזית של אוקליד התבררה כנכונה וכדי לשחזר את התוצאות, הוא מסכים לקבל שבב מחשב חדיש, ניסיוני ונדיר ממרסי (מגולמת על ידי פמלה הארט), נציגת חברה לחיזוי עסקי שרוצה לקבל את תוצאות המחקר של מקס לידיה. מקס חובר אל לני מאייר כדי לעזור לו במחקרו על התורה. למרות שאינו יהודי מאמין, הוא מתפלל עם לני ואף מניח תפילין. התקפיו של מקס מחמירים והוא מגלה צלקת חדשה בראשו. מקס מגלח את שיערו והופך לפראנואיד יותר ויותר. מקס שב לסול בשלישית וסול אומר לו שלדעתו המחשב הופך להיות מודע לעצמו רגע לפני שהוא קורס. סול שוב מבקש ממקס לחדול ממחקרו, אך מקס נחוש לגלות את פשר הדברים. מקס פוגש במרסי שמכה אותו מפני שמקס לא העביר לה את התוצאות של המחקר. היא מצאה את הפלט אותו זרק מקס אך הוא הכיל רק חצי מן המספר אותו גילה. את מקס מצילים לני וחבריו, אך גם הם מכים אותו כשהוא אינו מוכן לתת להם את המספר המלא.

מקס מתעלף וכשהוא מתעורר הוא מוקף בקבוצה של קבליסטים. מנהיגם, הרב כהן, מסביר לו כי המספר אותו גילה הוא השם המפורש שהיה ידוע רק לכהן הגדול שהיה נכנס אל קודש הקודשים. אם הכהן היה טהור, אזי הייתה מובטחת לעם ישראל שנה טובה ומוצלחת. אם הכהן לא היה טהור הוא היה מת. מכיוון שמקס אינו יהודי מאמין, הרב כהן אומר לו שהוא ימות. מקס אומר לו שהסוד ניתן לו על ידי אלוהים ורק לו וכי הוא אינו מוכן להעביר אותו לאף אחד אחר. מקס עוזב את הקבליסטים והולך לבקר את סול, שם מודיעים לו כי היה לו אירוע מוחי נוסף. בביתו של סול מוצא מקס דף עם מספרים עליו. הוא לוקח את הדף וחוזר לביתו. בביתו מקס שורף את הפתק של סול וקודח עם מקדחה לתוך גולגולתו במקום המצולק. לאחר מכן מקס מאבד את היכולת המתמטית שלו, אך נראה רגוע, חברותי ושמח. שכנתו הצעירה מבקשת ממנו לחשב בראשו תרגיל מתמטי מסובך, כפי שנהגו לעשות לפני כן, אבל הפעם אינו יודע את התשובה. הוא מביט בשמיים, והם אטומים, נטולי שמש.

נושאים מרכזים בסרט עריכה

קבלה עריכה

מספר האותיות בהשם המפורש - 216, מגיע מספר שמות, פרק י"ד, פסוקים י"טכ"א, שם כל פסוק מכיל 72 אותיות. כאשר כותבים את שלושת הפסוקים בצורת בוסטרופידון מקבלים 72 טורים בעלי 3 אותיות כל אחד המהווים את שמות האל[1].

ייתכנות עריכה

כאשר מבקש הרב כהן ממקס את המספר אותו מצא, אומר לו מקס כי המספר לשם עצמו הוא חסר משמעות. ללא הבנת הסוד המספר הוא סתם מספר. הוא מניח כי הרב כהן חקר את כל המספרים בעלי 216 ספרות ולא מצא את הקוד. ניסיון שכזה אינו אפשרי בידי אדם מפני שישנם   מספרים כאלו, יותר ממספר האטומים ביקום הנראה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה