פאנצר
פאנצר משמעו טנק או שריון בגרמנית. הטנקים הגרמניים נקראו בפיהם של הגרמנים Panzerkampfwagen (רכב קרבי משוריין). כקיצור החלו להשתמש במונח פאנצר (משוריין), והשימוש נותר עד היום. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, השתרש בספרות האנגלית (וגם בעברית) המונח 'סימן' - Mark לטנקים הגרמניים, (כך לדוגמה הפאנצר 2 כונה פשוט "סימן 2") אף שהגרמנים עצמם מעולם לא עשו שימוש במונח זה.
היו שישה דגמי פאנצרים עיקריים:
- פאנצר סימן 1 טנק קל מוקדם שהיה חמוש במקלעים בלבד ונועד לאימונים.
- פאנצר סימן 2 מחליפו של הפאנצר סימן 1, חומש בתותח אוטומטי 20 מ"מ ופותח כאמצעי ביניים עד לייצור טנקי הפאנצר 3 ו-4.
שני הדגמים הראשונים נועדו לאימונים בלבד אולם בסופו של דבר השתתפו גם בלחימה פעילה בתחילת מלחמת העולם השנייה.
- פאנצר סימן 3 טנק בינוני.
- פאנצר סימן 4 טנק בינוני מתקדם יותר מקודמו, חומש בתותח 75 מילימטר.
הפאנצרים סימן 3 וסימן 4 היו עמוד השדרה של השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה.
- פאנצר סימן 5 - "פנתר", טנק בינוני מתקדם ביותר שפותח כתשובה ל T-34 הסובייטי.
- פאנצר סימן 6 - "טיגר" (נמר), טנק כבד חמוש בתותח 88 מ"מ.
- פאנצר סימן 6 B - "קניגסטיגר", טנק כבד חמוש בתותח 88 מ"מ ארוך קנה.
הדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים מכל בחינה. בעת האנשלוס הם נתקעו במעברי ההרים. הצלחתם בפולין נבעה מהנחיתות של הצבא הפולני ובצרפת בעיקר מתפיסה שגויה של צבא צרפת שפיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים במקום לרכזם ביחידות אורגניות. הדגמים המאוחרים של הפאנצרים, הפנתר והטיגר, היו אמנם טנקים מתקדמים ביותר בכל הקשור לשריון, כח אש, דיוק ירי, טווח ירי אפקטיבי, ואפילו אמצעי ראיית לילה, אך מצד שני הם היו מורכבים מאוד ולכן קשים יותר לייצור, וגם מועדים לתקלות רבות שנבעו מכך שבלחץ המלחמה הם הוכנסו לשירות קרבי לפני שתהליך הפיתוח שלהם באמת הסתיים, והטיגרים, בגלל משקלם הרב, גם היו איטיים וזוללי דלק, וזאת בתקופה שבה הצבא הגרמני סבל ממחסור שהלך והחריף בדלק. [דרוש מקור]
כתוצאה מכך שחיל השריון הגרמני העביר בשנים האחרונות של המלחמה את רוב משאביו מייצור טנקי סימן 4 לייצור טנקי פנתר, ובהמשך בעיקר לטיגר המסובך, נפגעה תפוקת הייצור שהלכה וירדה. הטנקים החדשים היו אמנם רבי עוצמה, אבל יוצרו במספרים נמוכים מאוד ביחס לעשרות אלפי הטנקים שיוצרו בברית המועצות ובארצות הברית. רבים מהם אבדו בשדה הקרב כתוצאה מתקלות טכניות ואף כתוצאה ממחסור בדלק.
בשל נחיתות הפאנצרים הראשונים וקשיי ייצור של התעשייה, הגרמנים גם הפעילו שני סוגי טנקים צ'כוסלובקים, חלקם נלקחו שלל לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה לגרמניה וחלקם יוצרו במפעלים המקוריים.
- פאנצר 35(t) טנק קל חמוש בתותח 37 מ"מ.
- פאנצר 38(t) גרסה משופרת מהיר יותר ובעל שריון עבה יותר.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- תולדות פיתוחם של טנקי הפאנצר, סרט (56 דקות, באנגלית), 2009, בערוץ Janson Media
- פאנצר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)