פאנצר משמעו טנק או שריון בגרמנית. הטנקים הגרמניים נקראו בפיהם של הגרמנים Panzerkampfwagen (רכב קרבי משוריין). כקיצור החלו להשתמש במונח פאנצר (משוריין), והשימוש נותר עד היום. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, השתרש בספרות האנגלית (וגם בעברית) המונח 'סימן' - Mark לטנקים הגרמניים, (כך לדוגמה הפאנצר 2 כונה פשוט "סימן 2") אף שהגרמנים עצמם מעולם לא עשו שימוש במונח זה.

קצינים בריטיים בוחנים טנק פאנצר סימן 4 שנפגע, 1944

היו שישה דגמי פאנצרים עיקריים:

שני הדגמים הראשונים נועדו לאימונים בלבד אולם בסופו של דבר השתתפו גם בלחימה פעילה בתחילת מלחמת העולם השנייה.

הפאנצרים סימן 3 וסימן 4 היו עמוד השדרה של השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה.

הדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים מכל בחינה. בעת האנשלוס הם נתקעו במעברי ההרים. הצלחתם בפולין נבעה מהנחיתות של הצבא הפולני ובצרפת בעיקר מתפיסה שגויה של צבא צרפת שפיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים במקום לרכזם ביחידות אורגניות. הדגמים המאוחרים של הפאנצרים, הפנתר והטיגר, היו אמנם טנקים מתקדמים ביותר בכל הקשור לשריון, כח אש, דיוק ירי, טווח ירי אפקטיבי, ואפילו אמצעי ראיית לילה, אך מצד שני הם היו מורכבים מאוד ולכן קשים יותר לייצור, וגם מועדים לתקלות רבות שנבעו מכך שבלחץ המלחמה הם הוכנסו לשירות קרבי לפני שתהליך הפיתוח שלהם באמת הסתיים, והטיגרים, בגלל משקלם הרב, גם היו איטיים וזוללי דלק, וזאת בתקופה שבה הצבא הגרמני סבל ממחסור שהלך והחריף בדלק. [דרוש מקור]

כתוצאה מכך שחיל השריון הגרמני העביר בשנים האחרונות של המלחמה את רוב משאביו מייצור טנקי סימן 4 לייצור טנקי פנתר, ובהמשך בעיקר לטיגר המסובך, נפגעה תפוקת הייצור שהלכה וירדה. הטנקים החדשים היו אמנם רבי עוצמה, אבל יוצרו במספרים נמוכים מאוד ביחס לעשרות אלפי הטנקים שיוצרו בברית המועצות ובארצות הברית. רבים מהם אבדו בשדה הקרב כתוצאה מתקלות טכניות ואף כתוצאה ממחסור בדלק.

בשל נחיתות הפאנצרים הראשונים וקשיי ייצור של התעשייה, הגרמנים גם הפעילו שני סוגי טנקים צ'כוסלובקים, חלקם נלקחו שלל לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה לגרמניה וחלקם יוצרו במפעלים המקוריים.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פאנצר בוויקישיתוף