פופ-פאנק

(הופנה מהדף פאנק פופ)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פופ-פאנקאנגלית: Pop-punk) הוא סגנון מוזיקלי המהווה תת-ז'אנר של סוגת הפאנק רוק ומהווה חלק ממוזיקת הפופ. פופ-פאנק מתאפיין בסגנון קליל ונוסחתי, בדומה לפופ, אך שעדיין שומר על עקרונות הפאנק.

פופ-פאנק
מקורות סגנוניים פאנק רוקפופ רוקפאוור פופגל חדש
מקורות תרבותיים אמצע שנות ה-70 בממלכה המאוחדת, בארצות הברית ובקנדה
מוצא קנדה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלים גיטרה חשמליתבסתופים
פופולריות מיינסטרים רמות שונות של הצלחה מסחרית מסוף שנות ה-70. הסגנון זכה להצלחה מסחרית בינלאומית מסיבית מאמצע שנות ה-90 ועד היום
נושאים קרובים
פוסט-פאנקסקא פאנקרוק אלטרנטיביאימו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

החל מאמצע שנות ה-80 החלה מתפתחת בארצות הברית דרישה לשירי פאנק יותר נגישים זאת כנגד סגנון ההארדקור פאנק שהתבלט אז.

שיאו של הפופ-פאנק הגיע בתחילת שנות ה-90 לאחר שנירוונה הוציאו את אלבומם Nevermind ב-1991 שהיה לאלבום פורץ דרך הן אמנותית ובעיקר מסחרית. נירוונה הוכיחו לקהילת הפאנק שגם לרוק על גוניו היותר מחוספסים יש מקום במיינסטרים ושלהקת פאנק זוכה להשמעות בשידורים מסחריים פופולריים בטלוויזיה וברדיו. ב-1994 הוציאה גרין דיי את אלבומה, Dookie, שזכה להצלחה ענקית הן במונחי מכירות והן במונחי השמעות. חודשיים לאחר מכן הוציאה אופספרינג את אלבומה, סמאש, שמכר בלמעלה מ-11 מיליון עותקים והפך לאחר מההוצאות המצליחות ביותר של כל הזמנים של לייבל מוזיקה עצמאי. שתי הלהקות האלו היו בולטות בסצנת הפאנק, הופיעו ואף שחררו אלבומים שנים רבות טרם פריצתם. פריצה זו הצביעה הן על שינוי בהרגלי צריכת המוזיקה של הקהל ובעיקר על המחשבה המסחרית ועל השינוי האומנותי שחל אצל הלהקות עצמן שביקשו להגיע לקהל רחב יותר.

לרוב, השירים בנויים לפי תבנית לירית ומלודית קליטה ועוסקים באהבה, אכזבה, חברויות, נעורים, פרידות והתבגרות בערים פרבריות. תת-ז’אנר זה מיוחס לאלפי, אם לא לעשרות אלפי, להקות ברחבי העולם, ועשוי להיות מושפע מסצנות של גראז’ רוק, הארדקור, סקא, פופ, ראפ, רוק אלטרנטיבי, רוק אנד רול, רוק גותי ו-Emo.

ב-1999 הגיע גל נוסף של להקות פופ-פאנק שבהן אפשר למצוא את גוד שארלוט, ניו פאונד גלורי ובלינק-182. גל זה אופיין בתמיכה של חברות התקליטים הגדולות, זאת בניגוד לגל להקות הפופ-פאנק של תחילת שנות ה-90 שנוהלו באמצעות לייבלים קטנים ועצמאיים. יחסית לשאר להקות הפופ-פאנק בבלינק-182 ניכר כי הם ביצעו מעבר אומנותי חד ובוטה במטרה לפזול לקהל חדש ורחב הרבה יותר. האלבום של בלינק אופיין במלודיות קליטות והמנוניות וכתיבה פשוטה שפונה לקהל צעיר ומתאפיין בהומור נמוך.

באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 מספר להקות התחילו לשלב פופ-פאנק עם סוגי מוזיקה אחרים כמו אימו ופוסט-הארדקור. לדוגמה: +44, דה אקדמי איז..., All Time Low, Cartel, Cute Is What We Aim For, The Early November, Hit The Lights, The Matches, Motion City Soundtrack, Paramore, The Pink Spiders, The Red Jumpsuit Apparatus, Hawk Nelson, and Stellar Kart.

ביולי 2007, יצאו האלבום של סם 41, "Underclass Hero" והאלבום של MxPx, "Secret Weapon". באלבומים אלה ניתן לראות כיצד הלהקות חוזרות לנגן מוזיקת פופ-פאנק כמו בתחילת הקריירה שלהן. האלבומים הנ"ל זכו ליותר הצלחה בקרב המעריצים הישנים והחדשים כאחד. גם להקת גוד שארלוט הודיעה על כך שהיא חוזרת לנגן פופ-פאנק באלבומה הרביעי, "Good Morning Revival".

פופ-פאנק בישראל עריכה

בשנת 1994 קמה בחיפה, ישראל להקת הפופ-פאנק Useless ID, אשר זכתה להצלחה רבה ביחס לשאר להקות הפאנק בארץ. בראשית דרכה הייתה הלהקה לא ידועה, והייתה מאופיינת במוזיקת פאנק רועשת כמעט חסרת מילים. בהמשך דרכם, כשיצא האלבום Bad Story, Happy Ending - אשר הוקלט בלייבל המכובד קונג-פו (בו הקליטו בלינק-182 את אלבומם הראשון), התפרסמה הלהקה ברחבי העולם, ונעשתה מצליחה במיוחד בארצות הברית, קנדה, ויפן.

ביקורת

שומרי הסף של האתיקה, הזהות, הערכים והעקרונות של תרבות הפאנק נוטרים טינה מסוימת לזרם הפופ-פאנק. זאת, בשל התמסחרותו, כניעתו למוסכמות, השתלבותו בזרם המרכזי והתפשרותו על חופש היצירה, שלא להזכיר את כפיפותו הברורה לתאגידים מסחריים ולממסד הפוליטי. לפי שומרי הסף האלו, מטרותיה של תרבות הפאנק היא לפרוץ גבולות, לערער על סמכויות ולאתגר את הממסד הפוליטי. למרות זאת, הפופ-פאנק קידם נורמות של גלובליזציה, פרסום, מסחור ושיווק והכחיד את האלמנט הנשכני, המחאתי והעצמאי

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פופ-פאנק בוויקישיתוף