פתיחת התפריט הראשי

פארק יצחק רבין

פארק יצחק רבין הוא פארק מיוער המשתרע על פני שטח בן כ-15,000 דונם. הפארק נמצא באזור שער הגיא. בצד מערב נמצאים נחשון ובקוע ובצד מזרח האנדרטה לזכר פורצי הדרך לירושלים שליד מחלף שורש.

פארק יצחק רבין
תמונה 346.jpg
תצפית משלוחת השיירות על כביש שער הגיא באזור קבר האימאם עלי
מיקום שער הגיא, ישראל
שטח הפארק 15,000 דונם
קואורדינטות 31°49′02″N 34°59′43″E / 31.817222222222°N 34.995277777778°E / 31.817222222222; 34.995277777778
על שם יצחק רבין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דרך בורמה בפארק יצחק רבין
החאן בשער הגיא (2008)
שלט הדרכה אודות הפארק, בסמוך לאנדרטת המח"ל

שם הפארקעריכה

הפארק נקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין, אשר היה מפקד חטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. אחד מתפקידיה החשובים של החטיבה היה להגן על הדרך מהשפלה לירושלים באזור שער הגיא. מבנה הח'אן בשער הגיא שהיה נטוש שנים רבות, שוקם על ידי הקרן קיימת לישראל ובעתיד יהיה בו מרכז מידע למבקרים בפארק רבין. תהליך השיקום הופסק ובשנת 2008 היה המקום שוב עזוב.

מאפייניםעריכה

הפארק נמצא בשפלת יהודה ובהרי יהודה וחוצות אותו דרך בורמה, דרך הג'יפים, רכס השיירות ורכס המשלטים. שער הגיא הוא נקודת חיבור בין שתי יחידות הנוף המרכזיות בפארק שהן שפלת יהודה והרי יהודה. שפלת יהודה הוא האזור ממערב לכביש צומת שער הגיא - צומת שמשון כביש 3 והרי יהודה הם האזור ממזרח לכביש. ברחבי הפארק דרכי עפר המתאימות לנסיעה ברכב פרטי, מצפורים וחניוני נופש. בפארק מצויים אתרי מורשת קרבות תש"ח, כמו דרך בורמה והמשלטים בשמורת המסרק. בפארק מדרגות ושרידי חקלאות קדומה באזור דרך המשלטים ודרך דיפנבייקר (על שם ג'ון דיפנבייקר שהיה ראש ממשלת קנדה). במסלולי הפארק נמצאים שרידי דרך רומית ומבנים ביזאנטיים ועות'מאנים. הפארק כולל גם את חאן שער הגיא, את רכס השיירות, את רכס המשלטים, את מצפה הראל, את תצפית נווה שלום, את עיינות סוסין ואת מרכז הקרן הקיימת באשתאול. בפארק נמצא גן יפני על שם האב טקג'י אוצוקי אשר פותח בסיוע אגודת הנוצרים היפנים ידידי ישראל (בית שלום יפן)[1].

רוב שטחו של הפארק מכוסה יערות נטועים וחורש טבעי. באשתאול נמצאת משתלה גדולה של הקרן הקיימת והיא מספקת את רוב העצים לייעור במקום. היער הראשון באזור ניטע בשנת 1930 בידי מחלקת הנטיעות של ממשלת המנדט הבריטי. המטרה הייתה להאט את סחף הקרקע מהרי יהודה ולהחזיר לנוף את המראה המקורי מהעבר המקראי בו הייתה נפוצה חקלאות מדרגות. בשנות ה-50 של המאה ה-20, בימי העלייה הגדולה לישראל, הועסקו עולים רבים בעבודות ייעור ונטיעה במקום. ב-2 ביולי 1995 פרצה במקום שריפה גדולה, שפגעה בשטחי יער נרחבים ופגעה גם ביישובים שנמצאו בשולי היער. בשנים האחרונות הורחבו המגוון של מיני העצים שנטעו ביער כדי לחזור ליער הטבעי. סך כל שטח היערות בפרוזדור ירושלים הוא כ-100 אלף דונם ונטועים בו כ-7 מיליון עצים שקרן קיימת לישראל החלה בנטיעתם בשנות ה-20 של המאה ה-20.

הכניסות לפארקעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פארק רבין באתר קק"ל