ויקיפדיה

פיג'ו

יצרנית רכב צרפתית
(הופנה מהדף פג'ו)
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחברה צרפתית לייצור רכב. אם התכוונתם למרדכי פיג'ו, לוחם אצ"ל, ראו מרדכי פיג'ו.

פיג'ו (בצרפתית: Peugeot, מבוטא פֶּז'וֹ) היא חברה צרפתית לייצור רכב שמהווה חלק מקבוצת סטלנטיס. החברה נוסדה בסוף המאה ה-19 כחברה לייצור מכונות ברזל קטנות ואופניים, ובתחילת המאה ה-21 הייתה יצרנית הרכב הגדולה ביותר בצרפת. אחת מבעלות המניות בחברה היא ממשלת צרפת, ובעלת מניות נוספת היא משפחת פיג'ו - צאצאי מייסדי החברה[1].

פיג'ו
Peugeot
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מוטו Motion & Emotion
מייסדים ארמאן פז'ו
תקופת הפעילות 1810–הווה (כ־214 שנים)
חברת אם PSA Peugeot Citroën
חברות בנות IKAP עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה פואסי עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי צרפתצרפתפריז, צרפת
ענפי תעשייה trade in cars and vehicles עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות
מנכ"ל לינדה ג'קסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 198,220 (2016, כולל את כל עובדי קבוצת PSA פיג׳ו-סיטרואן)
 
www.peugeot.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

פיג'ו החלה את דרכה ב-1810 כמפעל משפחתי קטן לייצור מטחנות קפה בעיירה הרמניקור. מפעל זה עבר בהמשך לייצור להבי מסורים והתגלגל לייצור אופניים. ארמאן פז'ו הציג את דגם ה"לה גראנד בי" של אופני "גרוש ולירה" ב-1882. מאז ייצרה החברה טווח נרחב של דגמי אופניים, עד אשר עסקי הרכב והאופניים פוצלו ב-1926.

 
סמליל פיג'ו הקודם

לאחר שארמאן פז'ו נפגש עם גוטליב דיימלר וחלוצי רכב אחרים הוא החליט להיכנס לעסקי המכוניות. דגם ראשון מתוצרת פיג'ו הוצג בשנת 1886, וזו הייתה מכונית תלת-אופנית ממונעת קיטור שנקראה פיג'ו סוג 1.

מסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 ייצרה ברישיון את דגם דה דיון בוטון תלת-אופן שהיה כלי תחבורה בתצורת תלת-אופן ממונע שנבנה בצרפת על ידי "De Dion-Bouton" (אנ')[2]

ההנעה בקיטור חייבה מנוע כבד וגדול, ודרשה הכנה ממושכת לחימום המים בטרם הנסיעה, ועד מהרה נזנחה לטובת מנוע בעירה פנימית. בשנת 1890 הוצג דגם הפיג'ו הראשון עם ארבעה גלגלים ומנוע בעירה פנימית מתוצרת דיימלר.

בשנת 1892 נבנו 92 מכוניות פיג'ו, סכום מכובד לאותם ימים, ובאותה שנה פיג'ו הייתה היצרנית הראשונה שהרכיבה צמיגי גומי על מכוניות מונעות בנזין. אלו היו צמיגים ממקשה אחת; צמיגים מנופחי אוויר הגיעו ב-1895. עם זאת, המכוניות עדיין הזכירו בצורתן ובאופן ניהוגן כרכרות ללא סוסים.

בשנת 1896 כבר השתמש פיג'ו במנועים מתוצרתו, שהוכנסו תחת מכסה המנוע בקדמת הרכב כמקובל מאז אמצע המאה ה-20. כמו כן המכונית נשלטה באמצעות גלגל הגה והחלה להידמות למכוניות של ימינו.

בשנת 1897 ייצרה פיג'ו את דגם פיג'ו סוג 15. עד שנת 1901 בנתה "פיג'ו" 276 יחידות.

בשנת 1899, בנוסף לדגם ה"פיג'ו סוג 27", בנתה "פיג'ו" שמונה דגמים : "פיג'ו סוג 14 ("Peugeot Type 14" (אנ')), פיג'ו סוג 15, פיג'ו סוג 16, "פיג'ו סוג 21 ("Peugeot Type 21" (אנ')),פיג'ו סוג 24, "פיג'ו סוג 26 ופיג'ו סוג 28[3]

בסך הכל יוצרו על ידי "פיג'ו" בשנת 1899 300 כלי רכב.

ב-1903 החלה פיג'ו לייצר גם אופנועים, ב-1913 הושק פיג'ו 500 M, ומאז היא ממשיכה לייצר אופנועים וקטנועים.

במרוץ אינדיאנפוליס 500 של 1913 זכתה מכונית פיג'ו נהוגה בידי ז'ול גו. מכונית זו הונעה במנוע בן ארבעה צילינדרים בטור שתוכנן על ידי ארנסט הנרי. לזכייה של מכונית מתכנון שכזה הייתה משמעות רבה על התפתחות מנועי המרוץ, שכן זה היה המנוע הראשון בעל גל זיזים עילי כפול וארבעה שסתומים לצילינדר (תצורה שהייתה מקובלת בתחילת המאה ה-21 במנועי מכוניות רבים). בשנה זו כבר ייצרה פיג'ו כמחצית מכלל המכוניות שיוצרו בצרפת והמשיכה בניצחונותיה באינדיאנפוליס גם ב-1916 וב-1919, השנה בה נפתח מפעל פיג'ו בעיר סושו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה עסקה פיג'ו בעיקר בייצור מלחמתי - תחמושת, וכלי רכב מאופניים ועד טנקים. עם תום המלחמה התחדש היצור האזרחי וב-1926 נפרדה חטיבת האופניים מחטיבת הרכב.

הפיג'ו 201, שהוצגה בשנת 1929, הייתה המכונית הראשונה שסומנה בשיטת הסימון של פיג'ו: שלוש ספרות כשם הדגם, כאשר הספרה האמצעית היא אפס (סימן רשום של פיג'ו). זו הייתה גם המכונית הראשונה בייצור המוני עם מתלים קדמיים נפרדים.

מעט לאחר הצגתה החל השפל הכלכלי הגדול, שפגע קשות במכירות. בתקופת מלחמת העולם השנייה השתלטו הנאצים על מפעלי החברה והסבו אותם לייצור צבאי. המפעלים הופצצו כבדות בידי בעלות הברית. הייצור האזרחי חודש בשנת 1948 עם דגם ה-203, שאחריו באו דגמים נוספים שהתאפיינו בקו אלגנטי של המעצב האיטלקי פינינפארינה. פיג'ו החלה במכירות בארצות הברית ב-1958 ושיתפה פעולה עם רנו ווולוו בתכנון דגמים שונים.

 
פיג'ו 404

בשנת 1974 רכשה פיג'ו 30% מחברת סיטרואן, והשתלטה עליה כליל ב-1976. חובבי סיטרואן המושבעים טענו מאז, כי חדשנותה ונועזותה של סיטרואן נפגעו בשל השתלטות זו. החברה המאוחדת נקראה PSA‏ (Peugeot Société Anonyme), ושמרה על שני שמות המותג החולקים ביניהם מכללים שונים ומשאבים טכניים.

דגם ה-404 המפורסם הוצג לעולם בשנת 1960, ולאחריו הושלמה סדרה 4 במלואה, מהפיג'ו 104 ועד ה-604.

פיג'ו השתלטה גם על החטיבה האירופאית של קרייזלר (לשעבר רוטס וסימקה) בשנת 1978, עת שהחברה האמריקאית נאבקה על קיומה. המפעלים שנרכשו היו מיושנים ובמצב בלאי מתקדם, מה שגרם לקשיים כלכליים ניכרים לקבוצת PSA. דגמי קרייזלר/סימקה נמכרו תחת המותג טלבו (Talbot) עד שהוא נגנז ב-1986. בשנות ה-80 שיווקה פיג'ו את דגמי קרייזלר הישנים ותכננה דגמי טלבו חדשים ובהם הסולרה, הסמבה והטאגורה הסלונית.

בשנת 1983 השיקה פיג'ו את אחד הדגמים המוצלחים ביותר בתולדותיה, מכונית הסופרמיני פיג'ו 205, שיוצרה במשך כ-15 שנים וזכתה להצלחה גדולה בעולם. עם זאת, מכירות פיג'ו בארצות הברית נחלשו, בעיקר עקב אי התאמת דגמיה לטעם הקהל שם. ב-1991 הפסיקה פיג'ו את מכירותיה בארצות הברית לאחר 33 שנות פעילות בשוק זה.

בינואר 2021 אוחדה באופן רשמי פיג'ו-סיטרואן עם פיאט-קרייזלר תחת קבוצת סטלנטיס שהפכה להיות קבוצת הרכב הרביעית בגודלה בעולם[4]. כמנכ"ל החברה המשותפת נבחר קרלוס טוורס, אשר כיהן כמנכ"ל פיג'ו-סיטרואן.

ספורט מוטורי

עריכה

פיג'ו זכתה להצלחה רבה בתחום הספורט המוטורי, ובפרט במרוצי ראלי עם הפיג'ו 504 העמידה, גרסאות בעלות הנעה כפולה ומגדש-על של פיג'ו 205 ופיג'ו 206. פיג'ו זכתה בראלי דקר ברציפות מ-1987 עד 1990.

בשנות ה-90 התחרו מכוניות פיג'ו במרוץ 24 השעות של לה מאן, וזכו בו בשנים 1992 ו-1993.

פיג'ו אף מספקת מנועים לקבוצות המתחרות בפורמולה 1, כקבוצת "פרוסט" ב-1998–2000.

בשנת 2022 פיג'ו תחזור להתחרות במרוץ 24 השעות של לה מאן[5].

מוצרים אחרים

עריכה

פרט לכלי רכב שונים, פיג'ו מייצרת גם מטחנות פלפל ומלח האהודות על חובבי הבישול.

בישראל

עריכה
 
פג'ו 807

דגמי פיג'ו זכו לפופולריות רבה בישראל, במיוחד טרם הגעת המכוניות היפניות בשנות ה-70 המאוחרות. צה"ל השתמש רבות במכוניות פיג'ו, ובכך הקנה להן הילת אמינות ואיפשר לנהגים רבים לעמוד על טיבן ממקור ראשון.

מכוניות הפיג'ו 404 וה-504 זכו למוניטין בשל עמידותן ואמינותן היוצאות דופן בתנאים קשים, קלות הטיפול העצמי בהן ונוחותן. עד היום הן מבוקשות מאוד בקרב תושבי הרשות הפלסטינית ובמדינות אפריקה[דרוש מקור]. ייצור הפיג'ו 504 נמשך בניגריה עד לשנות ה-90.

בשנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 זכתה פיג'ו 205 להצלחה רבה בשוק הרכב בישראל. נוחות הנסיעה, הביצועים, מחירה הנמוך וכן התנהגות הכביש המצוינת תרמו להצלחתה, כמו גם בחירתו של צה"ל ב-205 כרכב לסגני אלופים. ה-205 שווקה בישראל במספר גרסאות, הבסיסית שבהן צוידה במנוע בנפח 1 ליטר והבכירה ביותר הייתה גרסת הספורט, 205GTi, ששווקה עם מנוע 1.9 ליטר.

באמצע שנות ה-90 הכריזה פיג'ו על החלפת של ה-205 בשני דגמים חדשים, פיג'ו 106 ו-פיג'ו 306. שניהם זכו להצלחה סבירה בישראל אולם לא הצליחו לשחזר את הצלחתה של ה-205, שהמשיכה להימכר לצידם עד לשנת 1999, אז הוחלפה בפיג'ו 206, שהוחלפה בשנת 2007 בפיג'ו 207. באותה שנה החלה להימכר גם פיג'ו 107 בקטגוריית מכוניות המיני, וזכתה להצלחה יחסית בישראל, החל משנת 2009 עם החלת רפורמת ה"מיסוי הירוק" של כלי הרכב בישראל. המכונית נמכרת בישראל עם מנוע בנזין בנפח 1 ליטר ותיבת הילוכים ידנית או אוטומטית-רובוטית.

נתוני מכירות

עריכה

על פי נתוני קארזון (עיבוד מאגר כלי רכב פרטים ומסחרים עד 3.5 טון)[6]:

שנה מכירות מיקום כללי % שינוי
2019 6,731 12 5.3
2018 6,394 13 -0.7
2017 6,437 16 4.0
2016 6,191 16 6.0
2015 5,838 15 39.8
2014 4,176 18 -2.3
2013 4,276 17 -30.8
2012 6,177 12 -21.2
2011 7,834 11 34.1
2010 5,841 15 33.8

דגמי פיג'ו

עריכה

פיג'ו מכנה את דגמי מכוניותיה בשם מספרי, בתבנית x .x0y מתאר את הקבוצה בה המכונית מסווגת (1 מכונית עירונית, 2 סופרמיני, 3 משפחתית, 4 משפחתית גדולה, 5-6 רכב מנהלים, 8 מיניוואן בינוני), ו-y מתאר את הדגם (y גדול יותר משמעו דגם חדיש יותר). באופן זה, פיג'ו 406 היא גם גדולה יותר וגם חדישה יותר מפיג'ו 305. ניתן לציין חריגים לכלל זה, כדוגמת דגם ה-309 (שפותח במקור כטלבו) והקדים את הפיג'ו 306.

מסורת מספור זו החלה ב-1929 עם הפיג'ו 201. כל המספרים מ-101 ועד 909 עם אפס במרכזם הם סימנים רשומים של פיג'ו. אף שב-1963 אולצה פורשה לשנות את שם דגם הקופה החדש שלה, 901, ל-911 בשל עובדה זו, פיג'ו התירה למכוניות מסוימות מתוצרת בריסטול ופרארי לשמור על שם הדגם שלהן, שהכיל אפס באמצעו.

פיג'ו משתמשת גם בשיטת מספור בת ארבע ספרות, כאשר שתי האמצעיות הן אפסי, ומסמלת דגמי פנאי. מכונית הקונספט פיג'ו 4002 הייתה הראשונה להציג את המספור החדש, ובשנת 2005 הוחל בשיווקה של מכונית ה-פיג'ו 1007, שהיא דגם מוגבה (מבוסס על שלדת ה-206). 4007 הוא רכב שטח רך שנקנה ממיצובישי ומבוסס על דגם האאוטלנדר שלה.

דגמים נוכחיים

עריכה
 
5008 דור 2
  • 108- מכונית מיני קטנה. הוצגה בשנת 2013 כמחליפה של ה-107. פותחה יחד עם סיטרואן וטויוטה, ונמכרת גם כטויוטה אייגו וסיטרואן C1.
  • 208- סופר מיני. הוצגה בשנת 2012 ועברה מתיחת פנים ב-2015.
  • 301- מכונית משפחתית קטנה (נקראת גם תת-משפחתית) המיועדת לשווקים מתפתחים.
  • 308- מכונית משפחתית הנמכרת בתצורות האצ'בק וסטיישן. הוצגה ב-2013 ועברה מתיחת פנים ב-2017.
  • 508- משפחתית גדולה (מנהלים). הדור הנוכחי הוצג ב-2012 ועבר מתיחת פנים ב-2016. דור חדש הוצג בתערוכת ז'נבה 2018.
  • 2008- דגם פנאי קטן, המבוסס על שלדת ה-208.
  • 3008- דגם פנאי קומפקטי שמבוסס על שלדת ה-308.
  • 5008- מבוסס על גרסה מוארכת של שלדת ה-3008, ומציע שבעה מקומות ישיבה[7].
  • לנדטרק- טנדר המחילף את פיג'ו 404, הוצג בשנת 2020.
  • פיג'ו בוקסר- מסחרית.
  • פיג'ו 408 - קרוסאובר קופה, נחשף ב-22 ביוני 2022.

דגמי עבר

עריכה

מבחר חלקי מדגמי העבר של פיג'ו:[8]

 
פיג'ו 107
 
פיג'ו 206
 
פיג'ו 307CC
 
פיג'ו 405
 
פיג'ו 505 SR
 
פיג'ו 607

ספורט

עריכה

מכוניות מרוץ

עריכה

מכוניות קונספט

עריכה

מסחריות

עריכה
 
פיג'ו אקספרט. זהה לסיטרואן ג'אמפי

מכוניות מסחריות רבות של תאגיד פיג'ו סיטרואן פותחו בשיתוף עם פיאט ומיוצרות במפעלים משותפים:

רכב חשמלי מונע מצבר

עריכה

צבא

עריכה
  • P4 4x4 צבאי

קטנועים

עריכה

אופנועים

עריכה

אחרים

עריכה
  • J5
  • J7
  • J9
  • קווארק

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פיג'ו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ marketscreener, PEUGEOT SA, www.marketscreener.com
  2. ^ Posthumus, Cyril; Richmond, Dave (1978). Motorräder gestern und heute [Motorcycles yesterday and today] (in German). Heyne. p. 15. ISBN 3-453-52080-7.
  3. ^ Georgano, G. N. Cars: Early and Vintage, 1886-1930. (London: Grange-Universal, 1985), p.22
  4. ^ גיל מלמד, יום היסטורי: פיג'ו-סיטרואן ופיאט-קרייזלר התאחדו תחת סטלנטיס, באתר www.thecar.co.il, ‏16/01/2021
  5. ^ רון ג'ראד, פיג׳ו תחזור למירוץ לה מאן בשנת 2022, באתר פורטל הרכב גיר, ‏22 בספטמבר 2020
  6. ^ מכירות פיג'ו בישראל, קארזון
  7. ^ פיג'ו 5008 בישראל, CarsForum
  8. ^ דגמי פיג'ו בין השנים 1889–1978 (ראו משמאל ברשימת יצרני רכב (כרונולוגית) : "Peugeot"oldtimer-klassiker.de/peugeot
  9. ^ פיג'ו חושפת את ה-508, CarsForum
פיג'ו – לוח זמנים, 1950 - 2009
1950–1959 1960–1969 1970–1979 1980–1989 1990–1999 2000–2009 2010–2019
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מכונית מיני 104 106 107 108
סופרמיני 203 204 205 206 207 208
משפחתית 304 305 309 306 307 308
משפחתית גדולה / "מנהלים" 403 404 405 406 407 508
מכונית סלון 504 505
604 605 607
טנדרון פרטנר פרטנר II
מיקרוואן 1007
מיניוואן 806 807
רכב שטח ופנאי גדול P4 4007 4008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פיג%27ו&oldid=39391052"