פגאניזם גרמאני

התאולוגיה והאמונות הדתיות של העמים הגרמניים עד להתנצרותם

המונח פגאניזם גרמאני מתייחס לתאולוגיה ולאמונות הדתיות של העמים הגרמניים החל מתקופת הברזל עד להתנצרותם בימי הביניים. הפגניזם הגרמאני תואר כמערכת של אמונות ותפישות עולם הקשורות אחת לשנייה וקרובות אחת לשנייה, ולא כדת אחת. האמונה הפגאנית בקרב השבטים הגרמאנים התבססה על מאמינים בודדים ומסורות משפחתיות וקבוצות אשר התאגדו ביחד, בתוך מסגרת אמונתית רחבה יותר.

סלע רונות נורדי. המיתולוגיה הנורדית היא דוגמה לחלק מהפגאניזם הגרמאני
מפה של האימפריה הרומית וגרמאניה במאה השנייה לספירה

הפגאניזם הגרמאני לבש צורות שונות במקומות שונים בעולם הגרמאני. הגרסה אשר מתועדת בצורה הטובה ביותר היא המיתולוגיה הנורדית מהמאה ה-10 והמאה ה-11, אף על פי שמקורות אחרים יכולים להימצא ממקורות אנגלו-סקסונים וממקומות אחרים באירופה היבשתית. מקורות מוקדמים יחסית נמצאים גם בכתבים רומאיים, את המקורות ניתן לאמת עם ממצאים ארכאולוגיים ואמונות מהפולקלור הגרמאני מהתקופה שלפני הנצרות.

הפגאניזם הגרמני היה פוליתאיסטי בדומה לדתות אחרות באירופה הקדם נוצרית. אלים גרמאנים רבים הופיעו עם שם דומה או זהה בקרב העמים הגרמאניים השונים. דוגמה לכך הוא האל הנורדי אודין אשר הופיע בשמות שונים מאותו מקורב מקורות מתקופות וממקומות שונים, כמו וודאן, כשמקור כל השמות הללו הוא במילה הפרוטו-גרמאנית *ווד'אנאז.[1]

היסטוריה עריכה

 
הדף הראשון מביאוולף, אפוס סקנדינבי המהווה מקור מידע חשוב בנוגע לפגאניזם הגרמאני

רוב המקורות אשר תיעדו את הפגאניזם הגרמאני ככל הנראה אבדו. מאיסלנד ישנה ספרות תיעודית חשובה, בעיקר הסאגות והאדות; אף על פי שרוב הטקסטים מסוג זה נכתבו זמן רב לאחר ההתנצרות של איסלנד. מידע מסוים נמצא בשירת הניבלונגים. הטקסט הספרותי הקרוב ביותר למקור ככל הנראה הוא ביאוולף, אשר חוקרים מניחים כי נכתב בסביבות המאה ה-8, ולכן נחשב למקור ראשוני מאחר שנכתב כאשר הזיכרון של הפגאניזם האנגלו-סקסי. מידע מוגבל נמצא גם בעבודה האנתרופולוגית של טקיטוס "גרמאניה". מידע נוסף על הפגאניזם הגרמאני מצוי בפולקלור הגרמני, גם אם עוות מעט בידי הנצרות או בידי הזמן, אשר כולל בתוכו גם חוקים שונים, תאריכים בלוחות שנה, סיפורים מהפולקלור וסימבוליזם באומנות הפולקלור. מידע רב גולה זמן האחרון בזכות תגליות ארכאולוגית, אשר כוללות בתוכן את אתר הקבורה המלכותי האנגלו-סקסוני סאטון הו. בלאדות הנורדיות העתיקות שמרו אף הן ידע רב על הפגאניזם הגרמאני. הדמות אשר אולי אחראית על הרס של הכי הרבה עדויות לפגאניזם הגרמאני הוא בנו של הקיסר קארל הגדול, לואי החסיד.

התקופה שלפני נדידת העמים עריכה

התקופה הגרמאנית המקובלת התחילה עם עידן הברזל האירופאי, ביחד עם התרבות הקלטית בדרום. מאפיינים העידן הזה צמחו ממנהגים עתיקים יותר מתקופת הברונזה הנורדית. ההיסטוריה הגרמאנית המוקדמת נשארת בפרהיסטוריה עד לתיעוד הרומאיים במאה הראשונה לפנה"ס.

יוליוס קיסר עריכה

הצורות המוקדמות ביותר של דת בגרמאניה יכולות רק להיות משוערות על בסיס עדויות ארכאולוגיות. העדות הכתובה הראשונה המדברת על הדת הגרמאנית מצויה בחיבורו של יוליוס קיסר מלחמת גאליה, בו הוא מדבר על המסורות הדתיות השונות ברחבי העולם הגרמאני.

הגרמאנים נבדלים ממנהגים אלו בהרבה, מאחר ואין להם דרואיד לשבת בראש התפקידים המקודשים שלהם, וגם אינם מחשיבים במיוחד הקרבת קורבנות. הם דרגו את מספרם של האלים אותם הם מחשיבים לחשובים, ואת אלו אשר ישירות מביאים לרווחם, משמע, השמש, האש, והירח; הם לא שמעו על האלים האחרים אפילו מעט

חוקרים מודרניים לא נותנים משקל רב לעדויות של יוליוס קיסר, מאחר שאלו האחרונות סותרות ממצאים אחרים מהתקופה אליה הוא מדווח.

טקיטוס עריכה

תיאור מדויק ומפורט בהרבה של הדת הגרמאנית נמצא אצל טקיטוס בחיבורו "גרמאניה" מהמאה ה-1 לספירה. הוא מתאר בספרו קורבן בעלי חיים וקורבן אדם כאחד. הוא זיהה את האל הראשי של הגרמאנים עם האל הרומאי מרקוריוס, אשר קיבל קורבנות אדם, ואילו אלים שונים כגון הרקולס ומרס אשר זוהו בידי טקיטוס רבלו קורבנות של בעלי חיים.

תקופת נדידת העמים עריכה

 
מדליית זהב אשר מתארת את האל הגרמאני וואדן

במהלך תקופת נדידת העמים הפגאניזם הגרמאני היה חשוף להשפעות נרחבות של הנצרות ושל התרבות הים תיכונית. החיבור גטיקה של יורדנס הוא תיאור מהמאה ה-6 של הגותים, אשר נכתב כמאה וחצי אחרי שהנצרות החליפה את רוב המסורות והדתות הישנות של הגותים. לפי גטיקה האל הראשי של הגותים היה מרס, אשר הם האמינו שנולד בקרבם. הפרנקים, לומברדים, אלמנים(אנ'), אנגלו-סקסונים, סקסונים ופריסיאנים(אנ') התנצרו בסביבות המאה ה-6 לספירה עד המאה ה-10 לספירה. לקראת תחילה המאה ה-11 רק הסקנדינבים נשארו פגאנים בין השבטים הגרמאנים.

 
תליונים של מיולניר, מקבתו של האל תור, נמצאים באתרי קבורה רבים, בעיקר לקראת סוף האמונה בפגאניזם

עידן הוויקינגים עריכה

האמונות בעידן הוויקינגים מתועדות טוב בהרבה מהאמונות אשר היו לפניהן, רובן כתובות באדות ובסאגות האיסלנדיות משנת 1150 עד 1400 לערך.

טקס הקרבת הקורבנות הטיפוסי נודע כבלאוט(אנ'), חגיגה עונתית בה מתנות וזבחים הוצעו לאלים, וניסיונות לחיזוי העונות הבאות בוצעו. אירועים דומים לעיתים אורגנו בעתות משבר, בהם בוצעו פחות או יותר אותם המנהגים. האלה הגרמאנית פריה ככל הנראה פוצלה לשתי אלות שונות הקשורות רבות אחת לשנייה: פריג ופרייג. במסורות המוקדמות יותר של המיתולוגיה הנורדית רואים גרסאות שונות, בחלק שתי האלות אלה אחת, בחלקן האלה נשואה לאודין, בחלקן לאל בשם אודר.

ימי הביניים עריכה

בימי הביניים רוב סקנדינביה והעמים הגרמאנים התנצרו, אם כי בתחילתם סגידה לאלים פגאנים הייתה עדיין נסבלת. הפגאניזם הגרמאני השפיע רבות על העולם המודרני ובכללו על הנצרות, והביא מסורות פגאניות לחגים נוצרים, כגון חג המולד.

מיתולוגיה עריכה

אלים עריכה

 
פריה, אלה גרמאנית מהמיתולוגיה הנורדית

הפגאניזם הגרמאני היה פוליתאיסטי וסבב סביב הסגידה לאלים שונים. אלים מסוימים נסגדו בחלקים נרחבים מהעולם הגרמאני, אף כי בשמות שונים. אלים אחרים היו מקומיים לאזורים קטנים יחסית, ומוזכרים גם בטקסטים אנגלו-סקסונים וגם בטקסטים איסלנדיים, בהם הם תוארו כ"רוחות הארץ אשר חיות בארץ זאת".

האסיר, היה מעגל מצומצם של אלים או אבות רחוקים בעלי כוחות נרחבים, למשל:

גופים שמימיים הוגדרו כאלים לעיתים, סול כשמש, מאני כירח ואאורוונדיל ככוכב הערב. עדיין, לא קיימת האנשה ברורה של בחלק מהמקורות של הגופים הללו.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פגאניזם גרמאני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאן דה פריס, Altnordisches etymologisches Wörterbuch, 1957, עמ' 416. גרמנית)