פדריקו דה מדרסו

אמן ספרדי

פדריקו דה מדרסוספרדית: Federico de Madrazo; ‏9 בפברואר 181510 ביוני 1894) היה צייר ספרדי.[1][2]

פדריקו דה מדרסו
Federico de Madrazo
Raimundo de Madrazo - Portrait of Federico de Madrazo Painting - Google Art Project.jpg
דיוקן של בנו, ריימונדו דה מדרסו, 1875
לידה 9 בפברואר 1815
ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 ביוני 1894 (בגיל 79)
מדריד, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Federico de Madrazo y Kuntz עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סאן איסידרו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנויות של מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 10 ביוני 1894 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Alberto Lista, Franz Xaver Winterhalter עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה לגיון הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Luisa Garreta y Huerta (18351854) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ריימונדו דה מדרצו אי גרטה, Cecilia de Madrazo, ריקרדו דה מדרסו, Luisa de Madrazo y Garreta עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Signatur Federico de Madrazo y Kuntz.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד ברומא, הוא היה בנו של חוסה דה מדרסו, הצייר והמנהל של מוזיאון הפראדו. סבו של פדריקו מצד אמו היה תדיאוש קונצה, צייר פולני. אחיו היו לואיס דה מדרסו, צייר, פדרו דה מדרסו, מבקר אמנות וחואן דה מדרסו, אדריכל. בין ילדיו היו ריקרדו דה מדרסו, גם הוא צייר, ריימונדו דה מדרסו וססיליה דה מדרסו שנישאה לאמן האוריינטליסטי מריה פורטוני. [3] משפחת מדרסו תוארה כאחת משושלות הציור החשובות ביותר, ששלטה בציור של המאה ה-19 בספרד. [4]

הוא קיבל את ההוראה הראשונה בציור מאביו. בעודו משתתף בשיעורים באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של סן פרננדו, הוא צייר את תמונתו הראשונה, "תחיית ישו" (1829), אשר נרכשה על ידי כריסטינה, מלכת שוודיה. זמן לא רב לאחר מכן צייר את "אכילס באוהל שלו", ולאחר מכן הציג בפני האקדמיה את The Continence of Scipio, מה שהבטיח לו את הקבלה כ"חבר כבוד".

ב-1832 נסע לפריז, שם למד אצל פרנץ וינטרהאלטר, צייר דיוקנאות של הברון טיילור ואנגר. ב-1837 הוזמן להפיק תמונה עבור גלריה בורסאי, וצייר את "גוטפריד מבויון מוכרז כמלך ירושלים". לאחר מכן חזר לרומא, שם עבד על נושאים שונים. אחר כך צייר את מריה כריסטינה בשמלת נזירה ליד מיטת פרדיננד השלישי (1843), המלכה איזבלה, הדוכסית מדינצ'לי והרוזנת דה וילש (1845–1847), זאת מלבד מספר דיוקנאות של האצולה הספרדית, חלקם נשלחו לתערוכת פריז ב־1855.[2]

הוא קיבל את אות לגיון הכבוד ב-1846, ומונה לעמית באקדמיה לאמנויות יפות ב-10 בדצמבר 1853, וב-1873, הוא נבחר לחבר. שלוש שנים לאחר שאביו עזב את תפקידו, הוא גם הפך למנהל מוזיאון הפראדו ולנשיא האקדמיה לאמנויות יפות של סן פרננדו.

הוא מת במדריד.

אחיו, לואיס דה מדרסו, נודע גם כצייר, בעיקר על ידי הציור "קבורתה של ססיליה הקדושה" (1855). תלמידיו הידועים ביותר של פדריקו היו בניו, ריימונדו וריקרדו.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פדריקו דה מדרסו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Federico de Madrazo. Painting. Biography and works at Spain is culture., www.spainisculture.com
  2. ^ 1 2 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Madrazo y Kunt, Don Federico de". Encyclopædia Britannica. Vol. 17 (11th ed.). Cambridge University Press. p. 292.
  3. ^ Caso, E.D., Les Orientalistes de l'école Espagnole, ACR edition, 1997, p. 158
  4. ^ Los Madrazo, una familia de artistas: [Exhibition], Museo Municipal, 1985 [catálogo de la exposición, tapa del libro]