פה דה דה

ריקוד בלט המיועד לזוג רקדנים

בבלט, פָּה דֶה דֵהצרפתית: pas de deux – צעד [ריקוד] לשניים) הוא דואט לשני רקדנים, בדרך כלל גבר ואישה, המציגים ריקוד בלט יחד. הפה דה דה אופייני לבלט הקלאסי וקיים בבלטים ידועים רבים, כגון היפהפייה הנרדמת, אגם הברבורים וז'יזל. אף שבאופן כללי הפה דה דה מוצג על ידי גבר ואישה (רקדן ובלרינה), ישנם יוצאי דופן, כמו למשל בסרט "לילות לבנים" (White Nights), שבו מוצג פה דה דה על ידי הרקדנים מיכאיל ברישניקוב וגרגורי היינס.

רקדנים מבצעים כניסת גראן פה דה דה בבלט "פקיטה"

גראן פה דה דה עריכה

הגראן פה דה דה (grand pas de deux) הוא פה דה דה בעל תבנית המורכבת בדרך כלל מחמישה חלקים: entrée (הקדמה), adagio, שתי וריאציות (סולו לכל רקדן) ו-coda (חתימה). הריקודים המרכיבים את הגראן פה דה דה חולקים נושא משותף, ובדרך כלל מוצגות בו תנועות סימבוליות לסיפור אהבה או תנועות המביעות את הקשר הגלום באהבה, בו הרקדנים יציגו ביטויים רומנטיים מלאי חיבה בין בני הזוג. הגראן פה דה דה נחשב לעיתים קרובות לגולת הכותרת ולסצנת השיא ביצירת הבלט, והוא מבוצע בדרך כלל על ידי זוג רקדנים בדרגת רקדן ראשי ובלרינה.[דרוש מקור]

Entrée עריכה

גראן פה דה דה מתחיל בדרך כלל ב-entrée (בתרגום חופשי: כניסה), המשמש הקדמה קצרה ומציין את תחילתו של מערך המורכב ממספר ריקודים. במהלך ה-entrée הרקדנים יופיעו על הבמה בצורה מרשימה, לעיתים קרובות, יתוודעו אחד אל השני ויתמקמו קרוב כהכנה ל-adagio שיתחיל לאחר מכן. בהתאם לכוריאוגרפיה, הרקדן והבלרינה ייכנסו אל הבמה בו זמנית, או בתזמון שונה בזה אחר זה.

Adagio עריכה

ה-adagio (בתרגום חופשי: איטי) או adage, הוא החלק החינני והמורכב בגראן פה דה דה, שבו הבלרינה תציג ריקוד אלגנטי, איטי ומתמשך כאשר הרקדן תומך בה. הרקדן, מצדו, שואף להציג יציבות וכח ללא מאמץ נראה לעין, תוך מתן תמיכה לבלרינה. הרקדן עשוי לתמוך בבלרינה במגוון דרכים נפוצות: להחזיק אותה, להרים, לייצב תוך כדי סיבובים, או להציע זרוע או יד שישמשו "בר" בתנועות שתציג הבלרינה הדורשות יציבות ושללא עזרה תהיינה מאוד קשות או בלתי אפשריות (פנשה, צלילת דג, פירואט). בשל התמיכה בבלרינה, לעיתים נקרא ה-adagio בשם supported adagio.

וריאציות עריכה

עם השלמת ה-adagio, הרקדנים נפרדים וכל רקדן בתורו מגיע למרכז הבמה ומציג וריאציה (ריקוד סולו). באופן כללי, הווריאציות נועדו להציג קפיצות מרהיבות, אקרובטיקה, סיבובים מרשימים ואת הכישורים והאתלטיות של כל רקדן בפני עצמו. לרוב, הווריאציה של הרקדן מתבצעת ראשונה, ואחריה מתבצעת הווריאציה של הבלרינה.

Coda עריכה

ה-coda (בתרגום חופשי: זנב) הוא קטע הסיום של הגראן פה דה דה. בדרך כלל הוא מכיל אלמנטים המאפיינים את החלקים הקודמים: ה-adagio, הווריאציות או שניהם, וחותם את הגראן פה דה דה בשיא מוזיקלי גדול ומרשים.

פה דה דה בולטים עריכה

 
גראן פה דה דה מתוך "דון קישוט"
  • White Swan Pas de deux, מהמערכה השנייה בבלט "אגם הברבורים".
  • Black Swan Pas de deux, מהמערכה השלישית בבלט "אגם הברבורים".
  • Bluebird Pas de deux, מהמערכה השלישית בבלט "היפהפייה הנרדמת".
  • Coppélia Grand Pas de deux
  • Diane and Actéon Pas de deux
  • Flower Festival in Genzano Pas de deux
  • Flames of Paris pas de deux
  • La Sylphide Pas de deux, מהבלט "הסילפידה".
  • Le corsaire pas de deux
  • Don Quixote Grand Pas de deux, מהבלט "דון קישוט".
  • The Nutcracker Grand Pas de deux, מהבלט "מפצח האגוזים".
  • Paquita Grand Pas de deux
  • The Talisman Pas de deux
  • Harlequinade Pas de deux
  • Pas de deux מהבלט הנערה הסוררת

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פה דה דה בוויקישיתוף