פתיחת התפריט הראשי

פובליוס ונטידיוס בסוס

פובליוס ונטידיוס בסוסלטינית: Publius Ventidius Bassus ‏? - 38 לפנה"ס), איש צבא רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה.

תולדות חייועריכה

בסוס נולד בפיקניום. הוא נלחם כנגד רומא במהלך מלחמת בעלות הברית שפרצה בשנת 91 לפנה"ס ונלקח בשבי על ידי הצבא הרומאי והוצעד בטריומף של גנאיוס פומפיוס סטראבו בשנת 89 לפנה"ס.

את שנותיו הבאות בסוס בילה כמגדל פרדות ככל הנראה לצורכי הלגיונות. ככל הנראה בזמן זה הוא הצליח ללכוד את תשומת לבו של יוליוס קיסר והצטרף לצבא הרומאי בזמן מלחמת גאליה (למרות שלא ידוע לנו דבר על מעשיו בזמן המלחמה).

כתוצאה מתמיכתו של קיסר, שלקח את בסוס תחת חסותו, הוא עלה לגדולה בזמן מלחמת האזרחים בין קיסר לגנאיוס פומפיוס מגנוס. הוא שירת כטריבון הפלבס והפך לחבר הסנאט ושירת כפראיטור בשנת 44 לפנה"ס. כמו כן הוא התמנה לפונטיפקס.

אחרי הירצחו של קיסר באידו של מרץ 44 לפנה"ס בסוס צידד במרקוס אנטוניוס במאבק הפנימי שנוצר בעקבות הרצח. הוא גייס בשביל אנטוניוס שלושה לגיונות לשימוש בקרב מוטינה כנגד אוקטביוס וכוחות הסנאט. אחרי הפיוס בין אנטוניוס לאוקטביוס בסוס מונה למשרת הקונסול של שנת 43 לפנה"ס.

בעקבות הניצחון על רוצחיו של קיסר בקרב פיליפי, אחיו ואשתו של מרקוס אנטוניוס (לוקיוס אנטוניוס ופולביה אנטוניה) התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא. הם עשו זאת על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס. הניסיון שלהם נכשל והם נדחקו לפרוסיה (כיום פרוג'ה שבאיטליה) שם כוחותיו של אוקטביוס הטילו עליהם מצור. בסוס וגאיוס אסיניוס פוליו ניסו להעביר להם סייעו אולם דרכם נחסמה על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפה וקווינטוס סלבידינוס רופוס, שהצליחו לדחוק אותם לפולגיניום (כיום פוליגנו שבאיטליה) והטילו עליהם מצור. עם כניעתו של לוקיוס אנטוניוס בסוס ושאר מצביאיו של אנטוניוס נטשו את צבאותיהם והתפזרו לכל עבר.

לאחר הפלישה של האימפריה הפרתית לפרובינקיות המזרחיות של רומא בשנת 40 לפנה"ס, ניתן לבסוס הפיקוד על מספר לגיונות, והוא נשלח למזרח להביס את הפרתים. בסוס נחל ניצחון מוחץ כנגד הפרתים, הצליח להרוג את קווינטוס לביינוס שהיה מפקד הפלישה בקרב ולכבוש מחדש את כל הפרובינקיות המזרחיות.[1]

למרות ניצחונותיו בסופו של דבר אנטוניוס הדיח את בסוס מתפקידו, ככל הנראה בגלל קנאה בהצלחתו או חשד לשחיתות מצידו. בסוס חזר לרומא ונערך לו טריומף בעקבות הישגיו בשדה הקרב. בסוס נפטר בשנת 38 לפנה"ס.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דיו קסיוס (היסטוריה רומאית, ספר 48, פרק 41, סעיפים 5-4) כותב שפובליוס ונטידיוס הניס את מתתיהו אנטיגונוס השני, מלך יהודה, מארצו וכבש אותה ללא קושי, ושהוא קנס אותו משום שהגיש עזרה לפאקורוס, בנו של המלך שפיקד על הצבא הפרתי.