פוג'יירה
פוג'יירה (בערבית: الفجيرة) היא אחת משבע אמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. שטחה הוא כ-1,165 קמ"ר והיא בין האמירויות הקטנות בממדי אוכלוסייתה בין אמירויות האיחוד.
| |||
מדינה | איחוד האמירויות הערביות | ||
---|---|---|---|
מושל | שייח' חמד בן מוחמד א-שרקי | ||
בירת האמירות | פוג'יירה | ||
תאריך ייסוד | 1953 | ||
שטח | 1,165 קמ"ר | ||
גובה | 134 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ באמירות | 256,256 (2019) | ||
‑ צפיפות | 113 נפש לקמ"ר (2008) | ||
קואורדינטות | 25°07′59″N 56°19′59″E / 25.133055555556°N 56.333055555556°E | ||
אזור זמן | UTC +4 | ||
אתר האמירות | |||
גאוגרפיה
עריכהאמירות פוג'יירה מתפרשת על פני שטח של כ-1,165 קמ"ר והיא מהווה כ-1.5% משטחי איחוד האמירויות הערביות. חלק ניכר משטחה הוא הררי, ועל כן יש בה מדי שנה ממוצע גבוה של גשמים. מזג האוויר משתנה בהתאם לעונות השנה, אך על פי רוב יש בה מזג אוויר חם ונוח. ממוצע הטמפרטורות השנתי מתחלק נע בתחום שבין 25 ל-40 מעלות צלזיוס.
כלכלה
עריכהכלכלת פוג'יירה מבוססת על סובסידיות ומענקים ממשלתיים הניתנים לה על ידי ממשל איחוד האמירויות הערביות שמקום מושבו באבו דאבי. התעשייה המקומית באמירות מורכבת בעיקרה מתעשיות בטון, חציבת סלעים וכריית מכרות. אלו נהנים מהצמיחה הגדולה בבנייה שמתרחשת בפוג'יירה עצמה ובאיחוד, כאשר עיקר המסחר נעשה באזור הסחר החופשי של פוג'יירה תוך חיקוי ההצלחה באזור הסחר החופשי של דובאי שהתפתח מסביב לנמל הימי ג'בל עלי.
מקור התעסוקה העיקרי הוא בשירות המדינה ובמגזר השירותים. הממשלה מטילה מגבלות מסחריות נוקשות על פיהן אין ביכולתו של אדם שאינו תושב האמירות להיות בעל יתר מ-49% מבית עסק. מגבלות אלו אינן חלות על אזור הסחר החופשי של פוג'יירה. התפתחות השירותים המסחריים באמירות נזקפת על פי רוב לפעילותו של השייח' סאלח א-שרקי, אחיו של האמיר. יחד עם זאת, שיעור האבטלה בפוגיי'רה גבוה במיוחד (בין 50 ל-60 אחוזים), ואילו אלו המצויים בשוק העבודה משתכרים משכורות נמוכות של כ-10 דולרים אמריקניים ברוטו לפועלי בניין עבור יום עבודה בן 12 שעות. תוכניות הפיתוח של הממשל מתמקדות בקידום התיירות, במסגרתם יפותח מתחם בעלות של מאות מיליוני דולרים ובו יחידות דיור ומלונות יוקרה.
אדמות האמירות אינן ניתנות לרכישה בידי גורמים זרים שאינם תושביה. ביכולתם של תושבי האמירות לרכוש קרקעות מידי הממשלה לאחר שהוכיחו אזרחותם.
ממשל
עריכהפוג'יירה מצויה משנת 1974 תחת שלטונו של השייח' חמד בן מוחמד א-שרקי, בנו של השליט הקודם השייח' מוחמד בן חמד בן עבדאללה א-שרקי. השייח' מתקיים מעסקיו הפרטיים לצד תפקידו הרשמי, אך בפועל כמעט ואין הבחנה בין ממונו הפרטי לבין כספי האמירות. מתוקף סמכותו לשייח' שליטה מוחלטת בתחום התחיקה, אך מן הנוהג שאין הוא מערער על תקפות חוקים שאושרו על ידי רשויות המדינה. הקבינט באמירות מורכב מהשייח' ומשפחתו ונכללים בו גם נציגים ממשפחות מקומיות בעלות מעמד שלהם סמכות ייעוץ בלבד. החלטות הקבינט נכנסות לתוקף רק לאחר אישור השייח' והן מגולמות בצורת חוקים או כצווים מטעמו של האמיר, שאינם עומדים בפני תהליך חקיקה וניתן להם תוקף מיידי.
שרותי בריאות וחינוך
עריכהשרותי הבריאות בפוג'יירה ניתנים על ידי מוסדות ממלכתיים ופרטיים כאחד. תושבי האמירות זכאים לטיפול רפואי ללא תשלום בבתי החולים הממלכתיים, המסובסדים במלואם על ידי הממשלה. כן הוקמו על ידי הממשלה מרפאות קהילתיות.
מערכת החינוך בפוג'יירה מכילה גם ההיא שילוב של מוסדות ממלכתיים ופרטיים. בתי הספר הממלכתיים מיועדים בראש ובראשונה לחינוך התושבים הקבועים, בעוד רבים מהתושבים שמוצאם מתת-היבשת ההודית עושים שימוש בבתי ספר פרטיים בהם אומצו כללי החינוך של מועצת ההשכלה ההודית. התעודות הניתנות על ידי בתי הספר הפרטיים מוכרות על ידי מדינות זרות שבהן מוכרת תעודת הגמר המקובלת באנגליה. בתי ספר אחרים מזוהים עם קהילות אתניות אחרות, דוגמת יוצאי פקיסטן ואיראן.
בפוג'יירה מעון ילדים יחיד שבו ניתן להשאיר ילדים מגיל שנתיים. האקדמיה של פוג'יירה מספקת שירותי חינוך בתשלום לבנים ובנות בגילאי 3.5 עד 18 ובוגריה זכאים לתעודה המוכרת באופן בינלאומי בארצות דוברות אנגלית.
דגל האמירות
עריכהדגל האמירות בין השנים 1902–1952 היה בעל רקע אדום וללא תכנים אחרים. לאחר מכן נוסף הכיתוב "פוג'יירה" בערבית במרכז הדגל, עד עלייתו של חמד בן מוחמד א-שרקי לשלטון והחלפת הדגל בדגל הפדרלי הנוכחי בעל שלושה פסים אופקיים בצבע ירוק (למעלה), לבן ושחור כאשר משמאלם פס אנכי בצבע אדום.
קישורים חיצוניים
עריכה- מדריך לתיירים בפוג'יירה בויקימסע האנגלי (באנגלית)
- פוג'יירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)