פוינט פורטין
פוינט פורטין (באנגלית: Point Fortin) היא עיר השוכנת בחלקו הדרום-מערבי של האי טרינידד שבטרינידד וטובגו. העיר שוכנת במרחק של 32 ק"מ מדרום-מערב לסן פרננדו. לאחר גילוי הנפט באזור ב-1906, צמחה העיר להיות מרכזו של הפקת המשאב החיוני וצמחה במיוחד החל משנות הארבעים ועד לשנות השמונים. לאחר סיומה של תקופת השגשוג של ענף הנפט, עברה פוינט פורטין מיתון בשנות השמונים ובית הזיקוק של העיר נסגר. פתיחתו של מתקן ההפקה של גז טבעי נוזלי שיפרה את מצבה הכלכלי של העיר.
 | |
| מדינה |
 טרינידד וטובגו |
|---|---|
| מחוז | פוינט פורטין |
| ראש העיר | קלייד פול |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד |
1783  |
| שטח | 23.88 קמ"ר |
| גובה | 10 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 18,800[1] (2010) |
| קואורדינטות | 10°10′00″N 61°40′00″W / 10.166667°N 61.666667°W |
| אזור זמן | UTC -4 |
| http://pointfortinborough.com/home/ | |
|
(למפת טרינידד וטובגו רגילה)  | |
  | |
בראשית המאה ה-20, לפני גילוי הנפט, הייתה פוינט פורטין קהילה חקלאית שפעילותה הכלכלית התרכזה סביב מטעי קקאו וקוקוס. התחבורה אל העיר הייתה באמצעות ספינות קיטור, שכן לא היו אז כבישים סלולים באזור. האזור המיושב היה ממוקם לאורך החוף.
רוב רובה של האוכלוסייה שעבדה בתעשיית הנפט הייתה מורכבת מאנשים שהגיעו מכל רחבי טרינידד ללא משפחותיהם. לפיכך, בשנות השלושים מנתה אוכלוסייתה העיר כמה מאות תושבים ולא היו בה בתי ספר או מוסדות אחרים. כדי למשוך כוח אדם איכותי יותר לתעשיית הנפט החלה הממשלה לפתח את העיר ולהקים בה בתי ספר, דואר, תחנת משטרה, בנקים ומוסדות ממשלתיים שונים.
בשנות השישים חוותה העיר שקיעה עקב צמצום בשאיבת הנפט. התאוששות מה חלה בעקבות הקמתו של מפעל צמיגים, אך הצמיחה הכלכלית הושגה רק בראשית שנות השבעים כתוצאה מהביקוש המוגבר לנפט והלאמתם של שדות הנפט.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פוינט פורטין
