פתיחת התפריט הראשי

פולחן האביב

יצירה מוזיקלית לבלט מאת איגור סטרווינסקי

פולחן האביברוסית: Весна священная) הוא יצירה מוזיקלית לבלט מאת המלחין הרוסי איגור סטרווינסקי. שמה העברי והאנגלי (The Rite of Spring) מתבסס על שם היצירה בצרפתית: Le Sacre du printemps אף שתרגום השם הרוסי הוא בעצם "אביב הקדוש".

כתיבת היצירהעריכה

בעת כתיבת יצירתו ציפור האש החל סטרווינסקי להיות מושפע מהתרבות הפגנית, והחלו לנבוט בראשו הרעיונות העומדים בבסיס פולחן האביב. סטרווינסקי נפגש עם ניקולאי רוריך, ובעזרתו הניח את הבסיס של היצירה. פולחן האביב נכתב בין השנים 1912 ו-1913, עבור להקת הבאלה רוס של סרגיי דיאגילב. הופעת הבכורה הייתה ב-23 במאי 1913 בתיאטרון שאנז אליזה בפריז. באותה שנה נערכה גם ההופעה הראשונה בלונדון.

הופעת הבכורהעריכה

 
הבלט הרוסי בפריז, ניו יורק טיימס 1913-06-07

במהלך הופעת הבכורה בפריז התעוררו ויכוחים רבים בקהל בין אוהבי היצירה לבין שונאיה. ויכוחים אלה הידרדרו לכדי מהומות, והפכו את ההופעה לידועה לשמצה בהיסטוריה של המוזיקה. המלומדים חלוקים בדעתם בשאלה מה בעצם הסעיר יותר את הקהל: האם היה זה הנושא של הבלט - טקס הקרבה פגני, או הכוריאוגרפיה של ואצלב ניז'ינסקי או שמא הייתה זו המוזיקה הברוטלית והאלימה של סטרווינסקי. סברה אחרת היא שמתנגדיו של סטרווינסקי שכרו אנשים שיתפרעו באולם ויהפכו את הבכורה לכישלון. הופעות נוספות של הבלט נכשלו אף הן, אולם הופעה קונצרטית של המוזיקה לבדה בפריז, באפריל 1914 הייתה הצלחה גדולה.

חלקי היצירה ונושאיהםעריכה

היצירה מורכבת משני חלקים שבכל אחד מספר סצנות המתארות את האופי הפראי של האביב. לדברי סטרווינסקי המוזיקה מתארת את טקס הפולחן הפגני המבוצע בסוף החורף. בטקס יושבים זקני השבט במעגל וצופים בנערה בתולה הרוקדת לפניהם עד מותה כקורבן לאל האביב.


חלק ראשון: הערצת הארץ

  • מבוא
  • מנבאי האביב
  • טקס החטיפות
  • סיבובי האביב
  • טקס השבטים הלוחמים
  • צעדי הזקנים החכמים
  • נשיקת האדמה
  • ריקוד מתוך האדמה

חלק שני: הקורבן

  • מבוא
  • מעגל מיסטי של הנערות הצעירות
  • קריאת שמה ומתן כבוד לנערה הנבחרת
  • זימון האבות (זימון האובות)
  • טקסי האבות
  • ריקוד הקורבן של הנערה הנבחרת

מאפיינים מוזיקלייםעריכה

המוזיקה של סטרווינסקי היא הרפתקנית בהרמוניות שלה ואף דיסוננטית. היא מתאפיינת בשינויי קצב תכופים, סינקופות, ומשקלים א-סימטריים. כמו כן עושה בה סטרווינסקי שימוש בטכניקת התבליט- טכניקת הלחנה בי-טונאלית היוצרת הרמוניות מנוגדות ולא קונבנציונליות.
במאפיינים אלו ניתן לראות את ההשפעה הרבה שהייתה באותה התקופה למלחין ההונגרי בלה בארטוק ולזרם ה"פולקלור ואקזוטיקה" על סטרווינסקי, שניסה אף הוא להטמיע מוזיקה עממית מזרח אירופאית במסגרות של מוזיקה קלאסית תזמורתית באמצעים קומפוזיטוריים בלתי שגרתיים.


ביצוע היצירהעריכה

היצירה מבוצעת לרוב על ידי תזמורת גדולה הכוללת פיקולו שלושה חלילים, חליל אלט, אבובים, קרן אנגלית, שלוש קלרניתות (לרבות קלרנית בס), ארבעה בסונים וקונטרה בסון, שמונה קרנות צרפתיות, ארבע חצוצרות, שלושה טרומבונים ושתי טובות, כמו כן מספר רב של כלי קשת וכלי הקשה.

פסקול לסרטיםעריכה

פולחן האביב היה חלק מהפסקול של סרט האנימציה - פנטסיה - סרטו של וולט דיסני משנת 1940.

אף שהיצירה של סטרווינסקי לא הייתה מוגנת בזכויות יוצרים בארצות הברית, שילמה חברת וולט דיסני בשנת 1961 סך של $1,200 על מנת לאפשר את הקרנת הסרט במדינות אירופה. סטרווינסקי התייחס לסרט האנימציה כאל "אי הבנה של הקטע המוזיקלי".

המוזיקה של פולחן האביב נכללת בסצנה הרביעית של הסרט פנטסיה בו מתוארת התפתחות החיים על פני הארץ - מצורות החיים הפרימיטיביות ועד הדינוזאורים, ולבסוף השמדתם של הדינוזאורים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פולחן האביב בוויקישיתוף