פוליטיזציה

פוליטיזציה היא תהליך של הכנסת מעורבוּת פוליטית במערכות חברתיות, האמורות, על פי הדובר, להיות נקיות מסממנים פוליטיים.

הגדרות

המסגרת האקדמית השלטת להבנת הפוליטיזציה היא מודל המערכת, הרואה בפוליטיקה זירה או תחום. בפרספקטיבה זו, פוליטיזציה היא התהליך שבו נושאים או תופעות נכנסים לתחום ה"פוליטי", למרחב של מחלוקת וקונפליקט. לחלופין, על פי הגישה הביהביוליסטית למדע המדינה, הרואה בפוליטיקה פעולה או קונפליקט, הפוליטיזציה נתפסת כתהליך שבו נושא או תופעה הופכים להיות גלויים יותר באופן משמעותי בתודעה הקולקטיבית, מה שגורם להתגייסות פוליטית.

על פי מילון מרים וובסטר המשמעות של פוליטיזציה היא מתן אופי או גוון פוליטי. לדוגמה ניסיון לפוליטיזציה של השרות הציבורי. על פי מילון אוקספורד למונח פוליטיזציה יש שתי משמעויות: 1. הפיכה של נושא שאינו פוליטי לסוגיה פוליטית, לדוגמה: פוליטיזציה של המדע, 2. הגדלת המעורבות של משהו/מישהו בפוליטיקה. על פי מילון קיימברידג' ההגדרה היא הפיכת ארגון, יחיד או פעילות, לפוליטי או למודע יותר לעניינים פוליטיים. לדוגמה: אסור לעשות פוליטיזציה לאכיפת החוק.

בעקבות תהליך שכזה, ההחלטות בנושא מסוים מתבצעות משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים. פוליטיזציה נפוצה בהחלטות בנושאים חברתיים, כלכליים, דתיים, מדעיים ומשפטיים.

מאפיינים

המאפיינים העיקריים של פוליטיזציה:

• חדירת שיקולים פוליטיים למערכות מקצועיות - הדבר מתבטא בהתערבות עמוקה של הדרג הפוליטי בתהליכים שאמורים להיות מקצועיים טהורים. תופעה זו כוללת מינוי מקורבים פוליטיים לתפקידים מקצועיים תוך התעלמות מכישורים והכשרה נדרשים, דרישה ל"נאמנות" פוליטית מעובדי ציבור, ועקיפה שיטתית של נוהלי מכרזים ומינויים תקינים. במקרים רבים נעשה שימוש במוסדות מקצועיים לקידום אג'נדה פוליטית במקום לשרת את האינטרס הציבורי.
• אבדן עצמאות מקצועית - אובדן העצמאות המקצועית מתרחש כאשר אנשי מקצוע נתונים ללחץ מתמיד לקבל החלטות על בסיס שיקולים פוליטיים. התופעה כוללת החלשה שיטתית של שומרי סף, פגיעה בעצמאות גופי ביקורת ופיקוח, ודחיקת שיקולים מקצועיים לטובת אינטרסים פוליטיים צרים. במקרים רבים נוצרת אווירת פחד והשתקה המונעת מאנשי מקצוע להביע את דעתם המקצועית באופן חופשי.
• שימוש במשאבים ציבוריים לצרכים פוליטיים - מתבטא בהקצאת תקציבים על בסיס שיוך פוליטי או מגזרי, תוך העדפת אזורים ומגזרים מסוימים על פני אחרים. תופעה זו כוללת שימוש במשאבי ציבור לצרכים מפלגתיים, חלוקת משרות ותפקידים למקורבים פוליטיים, וניצול מערכות תקשורת ממשלתיות לקידום אג'נדה פוליטית במקום שירות הציבור.
• פגיעה באמון הציבור - הפגיעה באמון הציבור היא תוצאה ישירה של הפוליטיזציה, כאשר הציבור מאבד את אמונו במערכות המקצועיות של המדינה. מתפתחת תחושה של אפליה וחוסר הוגנות, פגיעה בשוויון הזדמנויות, וירידה כללית באמון במוסדות המדינה. במקרים רבים נוצרת תחושה של שחיתות מערכתית המערערת את אמון הציבור במערכת כולה.
• השפעה על תהליכי קבלת החלטות - מתבטאת בעיכוב החלטות מקצועיות מטעמים פוליטיים, קבלת החלטות על בסיס לחצים פוליטיים במקום שיקולים מקצועיים, והתעלמות שיטתית מהמלצות מקצועיות. התוצאה היא פגיעה בשקיפות ובקרה, והעדפת שיקולים פוליטיים קצרי טווח על פני תכנון ארוך טווח.
• השפעה על השרות הציבורי - ההשפעה על המערכת הציבורית ניכרת בירידה משמעותית במוטיבציה של עובדים מקצועיים, בריחת מוחות ועזיבת אנשי מקצוע מוכשרים את השירות הציבורי. התוצאה היא פגיעה מתמשכת באיכות השירות לציבור, יצירת תרבות ארגונית מושחתת, והנצחת מעגל של מינויים פוליטיים שממשיך לפגוע במערכת. במדינות שבהן יש ריבוי של מינויים פוליטיים, שירותים ממשלתיים בתחומי חינוך, רווחה, בריאות ועוד נעשים בצורה פחות אפקטיבית. קיים קשר מובהק בין מינויים מקצועיים ועצמאיים בשירות הציבורי לבין אפקטיביות גדולה יותר של הממשלה. מגמת הפוליטיזציה של השירות הציבורי וביטול מגבלות המבטיחות כישורים מקצועיים של בעלי התפקידים ניכרת במדינות החוות שחיקה דמוקרטית.
• השפעות חברתיות - ההשלכות החברתיות של הפוליטיזציה כוללות העמקת שסעים חברתיים קיימים, פגיעה בשוויון בין קבוצות שונות באוכלוסייה, וערעור יסודות הדמוקרטיה. התופעה מובילה לפגיעה בשלטון החוק והחלשת החברה האזרחית, דבר המשפיע על חוסנה החברתי של המדינה.
• השפעות כלכליות - ההשפעות הכלכליות של הפוליטיזציה כוללות פגיעה ביעילות הכלכלית של המשק, בזבוז משאבים ציבוריים, והקצאה לא יעילה של תקציבים המדינה. התוצאה היא פגיעה בצמיחה הכלכלית ועלייה בעלויות התפעול של המגזר הציבורי, דבר המשפיע על כלל האזרחים.

ראו גם

• קיטוב פוליטי