פתיחת התפריט הראשי
גוש קלקר

פוליסטירן (Polystyrene; בעברית נפוץ השם קלקר לפוליסטירן מוקצף) הוא פולימר עשוי מהמונומר סטירן, פחמימן נוזלי שמיוצר באופן מסחרי מנפט. בטמפרטורת החדר, פוליסטירן הוא בדרך כלל תרמופלסטי מוצק, אך ניתך בטמפרטורות גבוהות יותר, לטובת עיצוב או הבלטה ואז מיצוק מחדש. סטירן הוא מונומר ארומטי, ופוליסטירן הוא פולימר ארומטי.

פוליסטירן התגלה בשנת-1839 על ידי אדוארד סימון, רוקח מברלין. מלבנה, השרף של עץ הפאולוניה, הוא זיקק חומר שמנוני, מונומר אותו הוא כינה "סטירול", מספר ימים אחר כך מצא סימון שהסטירול הסמיך, כנראה בגלל חמצון, הפך לג'לי אותו הוא כינה תחמוצת סטירול ("סטירולוקסיד"). ב-1845 הכימאי האנגלי ג'ון בלית' והכימאי הגרמני אוגוסט וילהאלם פון הופמאן מצאו כי אותה טרנספורמציה של סטירול מתרחשת בהיעדרות חמצן. הם קראו לחומר שלהם מטאסטירול. ניתוח מאוחר יותר, הראה כי החומר זהה באופן כימי ל"סטירולוקסיד".

ב-1866 זיהה מארסלין ברת'לות כהלכה את ההתהוות של מטאסטירול מסטירול כתהליך פולימרי. כ-80 שנה חלפו עד שהובן כי חימום של סטירול מתחיל תגובת שרשרת שיוצרת מאקרומולקולה, בעקבות התיזה של הכימאי האורגני הגרמני הרמן שטאודינגר (18811965). חברת אי גה פארבן החלה לייצר פוליסטירן בלודוויגסהאפן, גרמניה, בערך ב-1931 בתקווה כי זה יהיה תחליף ראוי ליציקות אבץ ביישומים רבים. הצלחה הושגה כאשר הם פיתחו כור (ריאקטור) המפיק את החומר ובתהליך שיחול (אקסטרוזיה) מייצר פוליסטירן מוקצף (בצורת כדוריות) (הנקרא בישראל קלקר).

פוליסטירן מוצק טהור הוא חסר צבע, פלסטיק קשה המוגבל בגמישותו. אפשר להזריקו לתוך תבניות עם פרטים עדינים. פוליסטירן יכול להיות שקוף או בצבעים שונים. הפוליסטירן חסכוני ושימושי לייצור דגמי הרכבה מפלסטיק, סכו"ם פלסטיק, מארזי תקליטורים ומוצרים אחרים אשר דורשים קשיחות נאותה, מחיר זול ושימוש בצבעים רבים. כמו כן, משמש החומר לבידוד תרמי ולכן משתמשים בו לייצור מכלים לנוזלים. לעומת ABS גמישותו פחותה, וכן עמידותו לאורך זמן. בישראל, נפוץ יותר השם קלקר, על פי שמו של מפעל "קל-קר עין כרמל" בקיבוץ עין כרמל, אשר מייצר מוצרי פוליסטירן מאז 1967. שם זה כרוך בשמו של אחד המוצרים הראשונים של החברה - ג'ריקן פלסטיק העטוף בפוליסטרין מוקצף ע"מ לבודד את המים מהתחממות.

פוליסטירן מוקצף (קלקר) נחשב כחומר שאינו מתכלה. ב-2015 גילו חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד כי זחלים של חיפושית מסוג Tenebrio molitor מסוגלים להתקיים על דיאטת קלקר.

תהליך יצירת השרשרת הפוליסטרנית

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.