פול המילטון
פול המילטון (באנגלית: Paul Hamilton; 16 באוקטובר 1762 – 30 ביוני 1816) היה מזכיר הצי השלישי של ארצות הברית ומושל קרוליינה הדרומית ה-42.
 | |||||||
| פול המילטון | |||||||
| לידה |
16 באוקטובר 1762 סינט פול, קרוליינה הדרומית, האימפריה הבריטית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1816 (בגיל 53) ביופרט, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | אחוזת קלרנדון, גריי היל, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה עריכה
פול המילטון נולד ב-16 באוקטובר 1762 בסיינט פול שבקרוליינה הדרומית. בגיל 16 הוא הפסיק את לימודיו בבית הספר בשל בעיות כלכליות. במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית הוא שירת בתפקידים צבאיים בדרום ולחם תחת פיקודו של גנרל פרנסיס מריון. הוא השתתף בכיבוש פורט בלפור תחת פיקודו של קולונל ויליאם הרדן.
לאחר המלחמה הוא היה לבעל מטעים ודמות ציבורית. הוא שימש במגוון תפקידים ציבוריים בקרוליינה דרומית, כולל חבר בית הנבחרים של המדינה (1787) וחבר הסנאט שלה (1794), מבקר המדינה (1800) והמושל ה-42 שלה (1806-1804).
ב-1809 בחר הנשיא ג'יימס מדיסון בהמילטון לתפקיד מזכיר הצי של ארצות הברית. תקופת כהונתו בתפקיד זה כללה את החודשים הראשונים של מלחמת 1812, שבמהלכם נחל צי ארצות הברית הקטן כמה ניצחונות ראויים לציון על הצי המלכותי הבריטי. המילטון היה תומך במוכנות צבאית, במיוחד בהקמתם של ביצורי חוף. אף על פי שהוא רצה לחזק את הצי, הוא נתקל בקונגרס עוין ובנשיא שהיה אדיש לדעותיו. עם זאת, הוא היה אחראי להעברתו של "חוק בתי החולים הימיים של 1811". בסוף שנת 1812 התפטר המילטון מתפקידו ושב לקרוליינה הדרומית.
פול המילטון נפטר ב-30 ביוני 1816 בביופרט שבקרוליינה הדרומית.
צי ארצות הברית הנציח את שמו באניית סקונר שהייתה בשירות בתחילת המאה ה-19 ובשלוש משחתות ובאונית ליברטי אחת שהיו פעילות במהלך המאה ה-20. בג'ורג'יה קיימת עיירה הנושאת את שמו.[1]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה