פול סימור
פול נורמן סימור (באנגלית: Paul Norman Seymour; 30 בינואר 1928 – 5 במאי 1998) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1947–1960, ואימן בה בין השנים 1956–1969. ממוצעיו הכוללים לאורך קריירת המשחק ב-NBA הם 9.4 נקודות, 3.1 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק.[1]
לידה |
30 בינואר 1928 טולדו שבאוהיו, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
5 במאי 1998 (בגיל 70) ג'נסן ביץ' שבפלורידה, ארצות הברית |
עמדה | רכז, קלע |
גובה | 1.85 מטר |
מכללה | אוניברסיטת טולדו |
קבוצות כשחקן | |
1946–1947 1947–1948 1948–1960 |
טולדו ג'יפס בולטימור בולטס סירקיוז נשיונלס |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (1955) 2 בחירות לחמישייה השנייה של העונה (1954, 1955) 3 בחירות למשחק האולסטאר (1953–1955) | |
קבוצות כמאמן | |
1956–1960 1960–1961 1965–1966 1968–1969 |
סירקיוז נשיונלס סנט לואיס הוקס בולטימור בולטס דטרויט פיסטונס |
הישגים כמאמן | |
מאמן במשחק האולסטאר (1961) |
במשחק השני של סדרת חצי גמר המזרח 1953, אשר נגרר ל-4 הארכות, שיחקו סימור ורד רוצ'ה מסירקיוז נשיונלס 67 דקות – ומאז הם מחזיקים יחדיו בשיא למספר דקות במשחק פלייאוף.[2][3][4]
קריירת משחק
עריכהסימור נולד וגדל בעיר טולדו שבאוהיו, ובין השנים 1945–1946 למד באוניברסיטת טולדו.
בשנת 1946 החל לשחק כדורסל מקצועי בקבוצת "טולדו ג'יפס" מליגת ה-NBL, ושנה לאחר מכן עבר לבולטימור בולטס מליגת ה-BAA. לאחר 22 משחקים בלבד עזב את בולטימור, אשר זכתה בלעדיו באליפות הליגה, ועבר לשחק עבור סירקיוז נשיונלס אשר השתתפה אז ב-NBL, ובעונת 1949/1950 עברה ל-NBA. בעונות 1953 עד 1955 השתתף במשחק האולסטאר לצד חברו לקבוצה דולף שייס, ובעונות 1954 ו-1955 אף נבחר לחמישייה השנייה של העונה. בעונת 1954/1955 קבע שיאי קריירה של 14.6 נקודות ו-6.7 אסיסטים בממוצע למשחק, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה. לאחר 4 משחקים בעונת 1959/1960, שהייתה עונתו ה-13 כשחקן בסירקיוז, פרש סימור ממשחק.
קריירת אימון
עריכהלאחר 12 משחקים בעונת 1956/1957, בהיותו שחקן הקבוצה, החליף את אל סרבי כמאמן הראשי של הנשיונלס. לאחר כ-3 עונות וחצי בסירקיוז, במהלכן רשמה הקבוצה מאזן חיובי 155–124 (55.6%), פוטר סימור והוחלף על ידי אלכס האנום.
בעונת 1960/1961 עבר לאמן את סנט לואיס הוקס, והוביל אותה למאזן השני בטיבו בליגה, 51–28, ולהעפלה למעמד הגמר. בסדרת הגמר עצמה הפסידו ההוקס מול בוסטון סלטיקס בתוצאה 1–4, על אף יכולת מצוינת של קליף הייגן ובוב פטיט אשר קלעו לאורך הסדרה 29.4 ו-28.4 נקודות בממוצע למשחק, בהתאמה. לאחר שפתח את העונה העוקבת עם מאזן שלילי 5–9, פוטר סימור מתפקידו.
בעונת 1965/1966 אימן את בולטימור בולטס. בעונת 1967/1968 שימש כעוזר מאמן בדטרויט פיסטונס, ובמהלך העונה העוקבת מונה למאמן הראשי של הקבוצה והדריך אותה למאזן שלילי 22–38. מאזנן הכולל של הקבוצות אותן אימן סימור עומד על 271 ניצחונות ו-241 הפסדים (52.9%) בעונה הסדירה, ו-14 ניצחונות ו-21 הפסדים (40.0%) בשלבי הפלייאוף.[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פול סימור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סטטיסטיקות קריירת המשחק של סימור ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ מחזיקי השיא למספר דקות במשחק פלייאוף, בדף הטוויטר של ה-NBA, 3 במאי 2013
- ^ סיכום המשחק בין הנשיונלס לסלטיקס, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 5 במרץ 1979
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין הנשיונלס לסלטיקס, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של סימור ב-NBA, באתר basketball-reference.com