פול קרוצן

פול קרוצן
Paul Crutzen
לידה	3 בדצמבר 1933; אמסטרדם, הולנד
פטירה	28 בינואר 2021 (בגיל 87); מיינץ, גרמניה
ענף מדעי	atmospheric chemistry, מטאורולוגיה
מקום לימודים	אוניברסיטת סטוקהולם (1973)
מנחה לדוקטורט	Bert Bolin
מוסדות	אוניברסיטת אוטרכט; המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה; אוניברסיטת מיינץ; עיריית אמסטרדם; אוניברסיטת סטוקהולם ;
מונחה לדוקטורט	Johannes Lelieveld, Deliang Chen
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1995); פרס טיילר להישג סביבתי (1989); פרס הסביבה של וולוו (1991); עמית אלכסנדר פון הומבולדט; פרס המחקר של מקס פלנק (1994); הרצאת לאו סילארד (1985); מפקד במסדר האריה של הולנד; עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר; פרס הומבולדט; עמית האיגוד הגאופיזי האמריקאי; חבר זר של החברה המלכותית; מדליית הזהב של לומונוסוב (2019); Environment Prize (1994) ;

פול יוזף קרוצן (בהולנדית: Paul Josef Crutzen;‏ 3 בדצמבר 1933 – 28 בינואר 2021) היה קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995.^[1]^[2]^[3] היה מוכר בשל מחקריו בנושא שינוי האקלים, ובשל הפצת המונח אנתרופוקן, המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה הכחדת מינים המונית.

ראשית חייועריכה

קרוצן נולד בהולנד. בשנת 1940 החל את לימודיו בבית ספר יסודי. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה בצרפתית, אנגלית וגרמנית. בנוסף, התמקד בלימודיו גם במדעי הטבע. בהמשך למד הנדסה אזרחית, אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.

קריירה ומחקרעריכה

מחקריו של קרוצן התמקדו בכימיה אטמוספירית, והוא היה ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא הידלדלות שכבת האוזון.^[4]^[5]^[6]^[7]^[8]^[9] בשנת 1970 הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות החנקן החמצני בסטרטוספירה - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובר בדשנים.^[10]

אנתרופוקןעריכה

ערך מורחב – אנתרופוקן

קרוצן ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה.^[11] הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, יוג'ין סטורמר, את המונח אנתרופוקן לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:

לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ההולוקן). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "גזי חממה" באטמוספירה - בפרט CO2 ו-CH4. זמן זה חופף להמצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס וואט בשנת 1784.^[12]

אף שקמו לה מתנגדים,^[13] קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.^[14] עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.

התחממות עולמיתעריכה

ערך מורחב – התחממות עולמית

בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות תחמוצת החנקן (N₂O) במהלך ייצור דלקים ביולוגיים תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.^[15]

חורף גרעיניעריכה

ערך מורחב – חורף גרעיני

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

פרסים ואותות כבודעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חיים אישייםעריכה

קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, אילונה וסילביה.^[1]

נפטר ב-28 בינואר 2021.

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא פול קרוצן בוויקישיתוף

פול קרוצן, באתר פרס נובל (באנגלית)
פול קרוצן, באתר גוגל סקולר
פול קרוצן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² Autobiography from nobelprize.org
^ CV from nobelprize.org
^ An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.
^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034. Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)
^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133.
^ Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052.
^ Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818.
^ Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669.
^ Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777.
^ Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. אורכב מ-המקור ב-2017-08-09. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017.
^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
^ "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016.
^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
^ Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N₂O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.

[Autobiography_from_nobelprize.org-1] ¹ ² Autobiography from nobelprize.org

[2] CV from nobelprize.org

[3] An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.

[4] Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034. Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)

[5] Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133.

[6] Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052.

[7] Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818.

[8] Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669.

[9] Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777.

[10] Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. אורכב מ-המקור ב-2017-08-09. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017.

[11] ttp://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html

[12] "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016.

[13] ttp://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm

[14] ttp://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf

[15] Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N₂O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


לידה	3 בדצמבר 1933 אמסטרדם, הולנד
פטירה	28 בינואר 2021 (בגיל 87) מיינץ, גרמניה
ענף מדעי	atmospheric chemistry, מטאורולוגיה
מקום לימודים	אוניברסיטת סטוקהולם (1973)
מנחה לדוקטורט	Bert Bolin
מוסדות	אוניברסיטת אוטרכט המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה אוניברסיטת מיינץ עיריית אמסטרדם אוניברסיטת סטוקהולם
מונחה לדוקטורט	Johannes Lelieveld, Deliang Chen
פרסים והוקרה	פרס נובל לכימיה (1995) פרס טיילר להישג סביבתי (1989) פרס הסביבה של וולוו (1991) עמית אלכסנדר פון הומבולדט פרס המחקר של מקס פלנק (1994) הרצאת לאו סילארד (1985) מפקד במסדר האריה של הולנד עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר פרס הומבולדט עמית האיגוד הגאופיזי האמריקאי חבר זר של החברה המלכותית מדליית הזהב של לומונוסוב (2019) Environment Prize (1994)