פול קרוצן

קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995

פול יוזף קרוצןהולנדית: Paul Josef Crutzen; נולד ב-3 בדצמבר 1933) הוא קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995.[1][2][3] הוא מוכר בשל מחקריו בנושא שינוי האקלים, ובשל הפצת המונח אנתרופוקן, המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה הכחדת מינים המונית.

פול קרוצן
Paul Crutzen
Paul Crutzen.jpg
לידה 3 בדצמבר 1933 (בן 86)
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לכימיה (1995)
  • פרס טיילר להישג סביבתי (1989)
  • פרס הסביבה של וולוו (1991)
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט
  • פרס המחקר של מקס פלנק (1994)
  • הרצאת לאו סילארד (1985)
  • מפקד במסדר האריה של הולנד
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר
  • פרס הומבולדט
  • עמית האיגוד הגאופיזי האמריקאי
  • חבר זר של החברה המלכותית
  • מדליית הזהב של לומונוסוב (2019)
  • Environment Prize (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייועריכה

קרוצן נולד בהולנד. בשנת 1940 החל קרוצן את לימודיו בבית ספר יסודי. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה בצרפתית, אנגלית וגרמנית. בנוסף, הוא התמקד בלימודיו גם במדעי הטבע. בהמשך למד הנדסה אזרחית, אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.

קריירה ומחקרעריכה

מחקריו של קרוצן מתמקדים בכימיה אטמוספירית, והוא ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא דלדול האוזון.[4][5][6][7][8][9] בשנת 1970 הוא הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות החנקן החמצני בסטרטוספירה - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובד בדשנים.[10]

אנתרופוקןעריכה

  ערך מורחב – אנתרופוקן

קרוצן ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה.[11] הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, יוג'ין סטורמר, את המונח אנתרופוקן לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:

לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ההולוקן). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "גזי חממה" באטמוספירה - בפרט CO2 ו-CH4. זמן זה חופף להמצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס וואט בשנת 1784.[12]

אף שקמו לה מתנגדים,[13] קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.[14] עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.

התחממות עולמיתעריכה

  ערך מורחב – התחממות עולמית

בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות תחמוצת החנקן (N2O) במהלך ייצור דלקים ביולוגיים תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.[15]

חורף גרעיניעריכה

  ערך מורחב – חורף גרעיני

פרסים ואותות כבודעריכה

חיים אישייםעריכה

קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, שמותיהן אילונה וסילביה.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פול קרוצן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Autobiography from nobelprize.org
  2. ^ CV from nobelprize.org
  3. ^ An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.
  4. ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. PMID 11739947. doi:10.1126/science.1064034.  Unknown parameter |citeseerx= ignored (עזרה)
  5. ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze". Journal of Geophysical Research 106 (D22): 28,371–28,398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133. 
  6. ^ Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052. 
  7. ^ Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research 101 (D17): 22,869–22,889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818. 
  8. ^ Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. PMID 17734705. doi:10.1126/science.250.4988.1669. 
  9. ^ Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777. 
  10. ^ Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content". Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. בדיקה אחרונה ב-29 באפריל 2017. 
  11. ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
  12. ^ "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016. 
  13. ^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
  14. ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
  15. ^ Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N2O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels". Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.