פול קרוצן
פול יוזף קרוצן (בהולנדית: Paul Josef Crutzen; 3 בדצמבר 1933 – 28 בינואר 2021) היה קלימטולוג וכימאי הולנדי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1995.[1][2][3] היה מוכר בשל מחקריו בנושא שינוי האקלים, ובשל הפצת המונח אנתרופוקן, המעיד על השפעתו הנרחבת של האדם על כדור הארץ, ובראשה הכחדת מינים המונית.
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1933 אמסטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 2021 (בגיל 87) מיינץ, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי |
הכימיה של האטמוספירה, מטאורולוגיה, שכבת האוזון |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ברט בולין |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Johannes Lelieveld, Deliang Chen |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ראשית חייו עריכה
קרוצן נולד בהולנד. בשנת 1940 החל את לימודיו בבית ספר יסודי. במהלך לימודיו בתיכון הוא הגיע לשליטה גבוהה בצרפתית, אנגלית וגרמנית. בנוסף, התמקד בלימודיו גם במדעי הטבע. בהמשך למד הנדסה אזרחית, אך לימודיו אלה נקטעו בשל גיוס לשירות חובה בצבא הולנד - שם שירת במשך כשנתיים.
קריירה ומחקר עריכה
מחקריו של קרוצן התמקדו בכימיה אטמוספירית, והוא היה ידוע בעיקר בזכות מחקריו בנושא הידלדלות שכבת האוזון.[4][5][6][7][8][9] בשנת 1970 הצביע על כך שפעילות האדם עלולה להגדיל את כמות החנקן החמצני בסטרטוספירה - תוצאה של תגובת שרשרת הנגרמת בשל השימוש הגובר בדשנים.[10]
אנתרופוקן עריכה
ערך מורחב – אנתרופוקן
קרוצן ייחס להשפעת האדם על כדור הארץ במאות השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית, משמעות כה רבה עד כי ניתן להגדירה כתקופה גאולוגית חדשה.[11] הוא הציע ביחד עם שותפו למחקר, יוג'ין סטורמר, את המונח אנתרופוקן לציון התקופה הגאולוגית הנוכחית. באשר לשאלה מתי התחיל עידן האנתרופוקן, הם אמרו:
לקבוע תאריך ספציפי יותר לתחילת "האנתרופוקן" נראה שרירותי במקצת, אך אנו מציעים את החלק האחרון של המאה ה -18, אם כי אנו מודעים לכך שניתן להציע הצעות חלופיות (חלקן אולי אפילו יכללו את כל ההולוקן). עם זאת, אנו בוחרים בתאריך זה מכיוון שבמשך אלפיים השנים האחרונות ההשפעות הגלובליות של פעילויות אנושיות התגלו בבירור. זו התקופה בה נתונים שאוחזרו מליבות הקרחונים מראים את תחילת הגידול בריכוזים של כמה "גזי חממה" באטמוספירה - בפרט CO2 ו-CH4. זמן זה חופף להמצאת מנוע הקיטור בידי ג'יימס וואט בשנת 1784.[12]
אף שקמו לה מתנגדים,[13] קיבלה התפיסה של קרוצן תמיכה רחבה מגאולוגים רבים. בשנת 2008 פורסם מאמר רב מחברים, התומך בגישת האנתרופוקן.[14] עם זאת, אין עדיין הגדרה רשמית לתחילת האנתרופוקן, והמונח נתון במחלוקת עזה.
התחממות עולמית עריכה
- ערך מורחב – התחממות עולמית
בינואר 2008 פרסם קרוצן ממצאים המראים שפליטות תחמוצת החנקן (N2O) במהלך ייצור דלקים ביולוגיים תורמות יותר להתחממות כדור הארץ מאשר הדלקים המאובנים שהם מחליפים.[15]
חורף גרעיני עריכה
- ערך מורחב – חורף גרעיני
פרסים ואותות כבוד עריכה
חיים אישיים עריכה
קרוצן נישא בשנת 1958 לטרטו סויניין. לזוג נולדו שתי בנות, אילונה וסילביה.[1]
נפטר ב-28 בינואר 2021.
קישורים חיצוניים עריכה
- פול קרוצן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פול קרוצן, באתר גוגל סקולר
- פול קרוצן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פול קרוצן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Autobiography from nobelprize.org
- ^ CV from nobelprize.org
- ^ An Interview - Paul Crutzen talks to Harry Kroto Freeview video by the Vega Science Trust.
- ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Kiehl, J.T.; Rosenfeld, D. (2001). "Aerosols, Climate, and the Hydrological Cycle". Science. 294 (5549): 2119–2124. Bibcode:2001Sci...294.2119R. CiteSeerX 10.1.1.521.1770. doi:10.1126/science.1064034. PMID 11739947.
- ^ Ramanathan, V.; Crutzen, P.J.; Lelieveld, J.; Mitra, A.P.; Althausen, D.; et al. (2001). "Indian Ocean Experiment: An integrated analysis of the climate forcing and effects of the great Indo-Asian haze" (PDF). Journal of Geophysical Research. 106 (D22): 28, 371–28, 398. Bibcode:2001JGR...10628371R. doi:10.1029/2001JD900133.
- ^ Andreae, M.O.; Crutzen, P.J. (1997). "Atmospheric Aerosols: Biogeochemical Sources and Role in Atmospheric Chemistry". Science. 276 (5315): 1052–1058. doi:10.1126/science.276.5315.1052.
- ^ Dentener, F.J.; Carmichael, G.R.; Zhang, Y.; Lelieveld, J.; Crutzen, P.J. (1996). "Role of mineral aerosol as a reactive surface in the global troposphere". Journal of Geophysical Research. 101 (D17): 22, 869–22, 889. Bibcode:1996JGR...10122869D. doi:10.1029/96jd01818.
- ^ Crutzen, P.J.; Andreae, M.O. (1990). "Biomass Burning in the Tropics: Impact on Atmospheric Chemistry and Biogeochemical Cycles". Science. 250 (4988): 1669–1678. Bibcode:1990Sci...250.1669C. doi:10.1126/science.250.4988.1669. PMID 17734705.
- ^ Crutzen, P.J.; Birks, J.W. (1982). "The atmosphere after a nuclear war: Twilight at noon". AMBIO. 11 (2/3): 114–125. JSTOR 4312777.
- ^ Crutzen, P.J. (1970). "The influence of nitrogen oxides on the atmospheric content" (PDF). Q. J. R. Meteorol. Soc. 96 (408): 320–325. doi:10.1002/qj.49709640815. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2017-08-09. נבדק ב-2017-04-29.
- ^ http://www.mpch-mainz.mpg.de/~air/anthropocene/Text.html
- ^ "Opinion: Have we entered the "Anthropocene"?". IGBP.net. נבדק ב-2016-12-24.
- ^ http://geology.about.com/od/geotime_dating/a/anthropocene.htm
- ^ http://www.geosociety.org/gsatoday/archive/18/2/pdf/i1052-5173-18-2-4.pdf
- ^ Crutzen, P. J.; Mosier, A. R.; Smith, K. A.; Winiwarter, W (2008). "N2O release from agro-biofuel production negates global warming reduction by replacing fossil fuels" (PDF). Atmos. Chem. Phys. 8 (2): 389–395. doi:10.5194/acp-8-389-2008.