פום
קלייר פומה (בצרפתית: Claire Pommet; נולדה ב-2 באוגוסט 1996, בליון, צרפת), מוכרת בשם הבמה פום (Pomme), היא זמרת, פזמונאית ומוזיקאית צרפתייה.
פום בהופעה בפריז, ינואר 2020 | |
לידה |
2 באוגוסט 1996 (בת 28) דסאן-שרפיו, ליון, צרפת |
---|---|
שם לידה | Claire Isabelle Geo Pommet |
שם במה | Pomme |
מוקד פעילות | צרפת |
תקופת הפעילות | מ-2014 |
עיסוק | זמרת, פזמונאית, מוזיקאית |
סוגה | שאנסון • פולק רוק |
שפה מועדפת | צרפתית |
כלי נגינה | קול • גיטרה • אוטוהארפ • צ'לו • אומניקורד • גלוקנשפיל • קונטרבס |
חברת תקליטים | Polydor |
בן או בת זוג | Safia Nolin |
פרסים והוקרה | |
pommemusic | |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהקלייר פומה גדלה באזור ליון. מגיל 6 למדה תורת המוזיקה, בגיל 7 הצטרפה למקהלת הילדים La Cigale de Lyon, ובגיל 8 למדה לנגן בצ'לו.[1] אמה מנגנת בחליל צד ואביה מתווך נדל"ן.[2] היא אוטודידקטית.
בספטמבר 2017, בגיל 21, היא הופיעה לראשונה באולם ההופעות "לה בול נואר". באוקטובר באותה שנה היא הוציאה את אלבום השאנסון הראשון שלה, À peu près. האלבום תואר כ"תערובת של פופ ופולק" על ידי סלומה רוזרול-דאגלאס מהעיתון לה פיגארו,[3] כ"מעודד מאוד" על ידי ז'יל רנו מליברסיון,[2] בעוד מרי-קתרין מרדי מ-RFI, הרדיו הצרפתי הממלכתי, אמרה כי "המילים לא משכנעות [לגמרי]" אך שיבחה את קולה של פומה.[1][4][5] העיתונים ליברסיון ולה פיגארו הדגישו את איכות הופעותיה החיות, אשר במהלכן היא מנגנת במיוחד באוטוהארפ ובגיטרה.
פום הופיעה בחלקו הראשון של סיבוב ההופעות של המוזיקאי אסף אבידן בסתיו 2017.[5] בפברואר 2018, היא הופיעה באולם ההופעות "קפה דה לה דאנס" שבפריז, שם חיממה את הזמרת לואן אמרה והזמר ויאני.[3] בנוסף, באמצע שנת 2018 היא הופיעה ב"לה סיגל", ובתחילת 2019 ב"לה טריאנון".[6]
מילות שיריה כוללות לרוב מוטיבים של אהבה, מוות ו"סיטואציות יומיומיות אשר פונות לרומנטיקה".[1][3] האהבה המובעת בשיריה איננה רק הטרוסקסואלית, אלא גם ביסקסואלית או הומוסקסואלית. אחד משיריה מוקדשים לזמרת הקנדית-צרפתייה ספייה נולין, שהייתה בת זוגה.[1] בריאיון למגזין Télérama היא הסבירה: "נוח לי עם ההומוסקסואליות שלי באופן טבעי, כמו למשל כשאני משתמשת בכינויי גוף נשיים בשירים שלי. ואני חושבת שזה משמעותי, בהתחשב בכמות הודעות התודה שאני מקבלת. כנערה, הייתי גם אוהבת לזהות את עצמי אצל זמרות לסביות".[6]
בשנת 2020, היא זכתה בפרס Victoires de la Musique בקטגוריית האלבום החדש של השנה (Album Révélation of the Year), עבור אלבומה השני, Les failles.[7] בשנת 2021, היא הוכתרה כזמרת השנה.[8]
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכהשם | פרטי האלבום | מיקומי שיא | ||
---|---|---|---|---|
צרפת[9] | בלגיה (ולוניה) | אוסטריה[11] | ||
À peu près |
|
91 | 200 | — |
Les failles |
|
— | 68 | 87 |
consolation |
|
מיני-אלבומים
עריכהשם | פרטי האלבום |
---|---|
En cavale |
|
A Peu Près – Sessions Montréalaises |
|
סינגלים
עריכהשם | שנה | מיקומי שיא | אלבום |
---|---|---|---|
בלגיה (ולוניה) | |||
"Okay" (מתייה מנדס בהשתתפות פום) | 2013 | 57 | Echo |
"J'suis pas dupe" | 2015 | 66 | En Cavale |
"Même robe qu'hier" | 2017 | 76 | À peu près |
"Mon frère" (גרסה ראשונית) | 2018 | — | לא מתוך אלבום |
"De là-haut" (רמיקס) | — | À peu près | |
"J'attends" (בהשתתפות בן מאזואה) | — | Les femmes idéales | |
"2019" | 2019 | — | לא מתוך אלבום |
"Je sais pas danser" | — | Les failles | |
"Anxiété" | — |
וידאו קליפים
עריכהשם | שנה | אלבום | במאי (ם) |
---|---|---|---|
"J'suis pas dupe" | 2015 | En cavale | סבסטיאן ברודרט |
"Je t'emmènerais bien" | לא מתוך אלבום | ||
"En cavale" | En cavale | ||
"Jane & John" | |||
"Sans toi" | 2016 | ||
"De là-haut" | 2017 | À peu près | מרתה בבאקווה |
"A Lonely One" | |||
"On brûlera" | |||
"Pauline" | |||
"Je sais pas danser" | 2019 | Les failles | ולדימיר פרל |
"Anxiété" | הוגו פיאר |
ראו גם
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל להט"ב |
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של פום (בצרפתית)
- פום, ברשת החברתית פייסבוק
- פום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פום, ברשת החברתית אינסטגרם
- פום, ברשת החברתית טיקטוק
- פום, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פום, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פום, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- פום, באתר ספוטיפיי
- פום, באתר AllMusic (באנגלית)
- פום, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פום, באתר דיזר
- פום, באתר Discogs (באנגלית)
- פום, באתר Songkick (באנגלית)
- פום, באתר Genius
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 Bonnaud, Maguelone (13 בינואר 2019). "Concert: on craque pour Pomme". Le Parisien (בצרפתית). ארכיון מ-29 במרץ 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Renault, Gilles (9 באוקטובר 2017). "Pomme, le fruit détendu". Libération (בצרפתית). ארכיון מ-30 ביולי 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 3 Rouzerol-Douglas, Salomé (24 בפברואר 2018). "La voix est libre pour la chanteuse Pomme". Le Figaro (בצרפתית). ארכיון מ-2 במאי 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Onirisme et grands frissons avec Pomme à la Boule Noire". RockNfool (בצרפתית). 19 בספטמבר 2017. ארכיון מ-30 במרץ 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Mardi, Marie-Catherine (12 בדצמבר 2017). "L'ascension soyeuse de Pomme". RFI Musique (בצרפתית). ארכיון מ-29 במרץ 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 Lehoux, Valérie (28 בינואר 2019). "Pomme: "Ado, j'aurais aimé pouvoir me reconnaître dans des chanteuses lesbiennes"". Télérama (בצרפתית). ארכיון מ-21 בספטמבר 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Victoires de la musique : Les Failles de Pomme, album révélation". Le Figaro (בצרפתית). 2020-02-14. ארכיון מ-2020-02-20. נבדק ב-2020-06-22.
- ^ "Victoires de la Musique : Pomme sacrée meilleure artiste féminine de l'année". Le Figaro (בצרפתית). 2021-02-13. נבדק ב-2021-07-12.
{{cite web}}
: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Pomme discography". lescharts.com. Hung Medien. ארכיון מ-30 במרץ 2018. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 1 2 "Discographie Pomme". ultratop.be. Hung Medien. ארכיון מ-22 בנובמבר 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Pomme – Les failles". hitparade.ch. Hung Medien. ארכיון מ-22 בנובמבר 2019. נבדק ב-2019-11-22.
{{cite web}}
: (עזרה)