פוסום זנב-טבעת
פוסום זנב-טבעת (שם מדעי: Pseudocheirus) הוא סוג של פוסום בינוני במשפחת הפוסומים הטבעתיים שכולל 2 מינים החיים באוסטרליה. הסוג הוקם בשנת 1837 על ידי הזואולוג האירי ויליאם אוגילבי, ובעבר נכללו בו פוסום הסלע, פוסום למורי, דאון ענק, פוסום זנב-טבעת דק ופוסום זנב-טבעת מדומה עד שהוקצו עבורם סוגים נפרדים. משמעות השם המדעי של הסוג היא "יונק בעל יד חמישית" בהתייחס לשימוש הרב שהפוסום עושה בזנבו הגמיש במהלך הטיפוס על עצים.
פוסום זנב-טבעת | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | קנגוראים |
תת־סדרה: | דמויי-קוסקוס |
משפחה: | פוסומי זנב טבעת |
סוג: | פוסום זנב-טבעת |
מינים | |
2 | |
שם מדעי | |
Pseudocheirus אוגילבי, 1837 | |
תחום תפוצה | |
תיאור
עריכהלפוסום הטבעת מבנה גוף עגלגל וגוצי, ראש קטן ומעוגל עם חוטם חרוטי ואף גדול וריבועי. אוזניו השעירות גדולות ורחבות ביחס לסוגים אחרים, ועיניו גדולות ומותאמות לראיית לילה. בכפות היד והרגל יש בהונות מנוגדות לשאר האצבעות (ביד שתיים וברגל אחת), והן מאפשרות לפוסום ללפות את הענף משני צדדיו; לפוסום הטבעת תכונות נוספות המסייעות לו בטיפוס על עצים: כריות הצמדה בכפות, טפרים חדים וזנב ארוך ומתפתל שבקצהו טבעת לפיתה. אורך הראש והגוף של המינים בסוג נע בין 29 ל-40 סנטימטרים, אורך זנבם: 41-29 סנטימטרים ומשקלם 1.3-0.7 קילוגרם.
הפרווה של פוסומי הטבעת צפופה ושעירה, וצבעה הכללי משתנה בהתאם למין ונע בין אפור-כסוף וכתום לערמון-שחרחר. הצד התחתון לבנבן בדרך כלל, האוזניים בהירות והגפיים חומות או כתומות. מספר אזורים בגוף חשופים וורודים: קצה הזנב, האצבעות, פנים האוזניים והאף.
תפוצה ואקולוגיה
עריכהפוסומי הטבעת הם יונקים ליליים; במהלך היום הם ישנים בקן שבנו מעלים, שרכים וקליפות, ולפעמים גם בשקעים וחללי עצים. הם מבלים את מרבית חייהם על העצים ויורדים לאדמה בתדירות נמוכה למדי. בניגוד לבני הסוג פוסום זנב-טבעת דק או פוסום זנב-טבעת מדומה שחיים בגפם, בני סוג זה חברתיים יותר וחיים בקבוצה שמורכבת משתי נקבות וצאצאיהן. תזונתם העיקרית היא מעלים, אך הם אוכלים לעיתים קרובות גם פרחים, ניצנים, פירות וצוף.
לנקבות יש כיס מפותח שבתוכו ארבע פטמות, לעומת נקבות הסוגים פוסום טבעת דק ופוסום טבעת מדומה שלהן רק שתי פטמות. הפוסומית ממליטה פעם או פעמיים בשנה, ובכל המלטה גודל השגר נע בין צאצא אחד לשלושה. הגורים מבלים את החודשים הראשונים לחייהם בכיס ולאחר מכן רוכבים על גבה של האם. הם נגמלים בגיל 6–7 חודשים ומגיעים לבגרות בסביבות שנה.
המינים בסוג אנדמיים ליבשת אוסטרליה ומאכלסים אזורים נפרדים לחלוטין משני צידי היבשת. בית הגידול שלהם מורכב מיערות אקליפטוס, חורש ים-תיכוני יער גשם טרופי ואף בתה סבוכה, אך בדרך כלל נמנעים מבתי גידול יבשים מדי. המינים בסוג הסתגלו גם לחיים בסביבה עירונית; בניגוד לפוסום זנב-מברשת מצוי, המינים הללו נרתעים יחסית מן האדם, ואינם נחשבים למטרד סביבתי כמו האחרון. ההימצאות שלהם בקרבת מגורי אדם, גורמת לכך שרבים מהם נטרפים על ידי חתולי בית או נדרסים בעת חציית כבישים.
מינים
עריכה- פוסום זנב-טבעת מצוי (Pseudocheirus peregrinus) - המין הנפוץ. מצוי לאורך קו החוף המזרחי של יבשת אוסטרליה.
- פוסום זנב-טבעת מערבי ( Pseudocheirus occidentalis) - המין הנדיר והגדול. אנדמי לדרום-מערב אוסטרליה ונחשב בעבר כתת-מין של הראשון.
קישורים חיצוניים
עריכה- פוסום זנב-טבעת, באתר ITIS (באנגלית)
- פוסום זנב-טבעת, באתר NCBI (באנגלית)
- פוסום זנב-טבעת, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- פוסום זנב-טבעת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- פוסום זנב-טבעת, באתר GBIF (באנגלית)