פועל יוצא (בלועזית: טרַנזיטיבי) הוא פועַל שאינו עומד בפני עצמו, וזקוק למשלימים על מנת לשמש במשפט בעל משמעות. הגדרת המונח פועל יוצא השתנתה לאחרונה בחקר הבלשנות עם הרחבת השימוש בו לניתוח שפות זרות שאינן עברית, וכיום יש לו שתי משמעויות: ההגדרה המקורית בעברית עליה עמד לפני כאלף שנה אדונים הלוי (דונש בן לברט), והגדרה חדשה ונרחבת יותר של הבלשנות המשווה.

דונש זיהה את הפועל העומד בלשון העברית, לאחר שלמד עליה מן הדקדוק בלשון הערבית.

המונח משמש הן לצורך ניתוח והסבר של מונחים בכתבים ישנים, וכן לחקר התפתחות היכולת הלשונית בילד או בלומדי שפות חדשות.[1] ישנה כיום מחלוקת בין החוקרים אם זוהי הגדרה לקסיקלית דקדוקית בלבד או מונח בחקר המורפולוגיה והמשמעות.

ההגדרה הישנה והחדשהעריכה

ההגדרה לפי מדקדקי הלשון העבריתעריכה

לפי ההגדרה המקורית, פועל יוצא הוא פועל המשמש במשפט עם מושא ישיר להשלמתו. לדוגמה הפועל גידל במשפט האיש גידל את הצמח הוא פועל יוצא, כי המשלים "צמח" שהוא מושא ישיר (המקבל את מילת היחס את כשהוא מיודע) משמש כמשלים לפועל גידל.

לעומת פועל עומד, כמו במשפט האיש עמד על המדרגה, בו אין מושא ישיר אלא עקיף (המקבל את מילית היחס ל, ב, מ וכדומה). גם המשפט ללא מושא כלל יוגדר כפועל עומד. לדוגמה העציץ נשבר, או האיש נפל. במקרים אלו הפועל מתאר מעשה העומד בפני עצמו ואינו מפעיל מושא מחוץ לו.

ההגדרה החדשה לפי הבלשנות המשווהעריכה

עקב מחקרים חדשים בבלשנות משווה ובדיקת הדקדוק של שפות נוספות, התקבלה הגדרה חדשה, מורחבת יותר (כפועל יוצא מצמצום משמעות "פועל עומד"). לפי הגדרה זו:
פועל טרנזיטיבי הוא פועל שמצריך משלימים של לפחות מושא ישיר אחד, על מנת לשמש במשפט בעל משמעות, בשונה מפועל אינטרנזיטיבי, שאינו דורש מושא ישיר כלל.

למשל, המשפט "אני רוצה" אינו משפט תקין העומד בפני עצמו, שכן "רוצה" מצריך מושא למשל "אני רוצה את הספר", או הקשר במשפטים נוספים שממנו יובן המושא, כמו השאלה: "מי רוצה את הספר?". לכן הפועל "רוצה" הוא פועל יוצא.[2]

לעומת זאת פועל עומד, לפי הגדרה זו, הוא פועל שכדי לשבצו במשפט משמעותי, אין צורך להשלימו במושא כלל. הפועל העומד נקרא כך כי הוא "עומד בפני עצמו" ולמעשה אינו צריך משלימים. המושא העקיף רק מלווה אותו עם תוספת מידע, אך פעולתו נעשית בפני עצמה. פועל יוצא לעומת זאת מצריך דבר שאותו הוא מפעיל (ואליו הוא כביכול "יוצא").

פועל שיכול לשמש גם עם משלים מושאי וגם בלעדיו הוא אמביטרנזיטיבי - כלומר אין לגביו עמדה אם הוא עומד או יוצא.

טיעוני הפועל וערכיותועריכה

ניתן לסווג פעלים יוצאים על פי מספר המשלימים - המילים המשלימות הנדרשות לצד הפועל (לפניו ואחריו), על מנת שישמש במשפט בעל משמעות. אלו יכולים להיות נושא המשפט או מושאים במשפט, כשלפחות אחד מהם במקרה של פועל יוצא הוא מושא ישיר. משלימים אלו נקראים טיעוני הפועל ובלעז ארגומנטים (נקראים גם מקדמים או משתנים).

המונח ארגומנט (הנקרא בעברית טיעון, מקדם או מִשתנה) - מקורו בתחום המחשבים והחשבון, בו רכיבים של נוסחה מסוימת קובעים את התוצאה שלו. כל רכיב כזה מקבל שם ייחודי ונקרא טיעון, מקדם או משתנה של הפעולה.

ערכיותעריכה

המונח ערכיות מורה על מספר הטיעוני הפועל שאינם נושא המשפט.

לפי ההגדרה החדשה של הבלשנות המשווה (בלשנות הכוללת ניתוח דקדוקי של שפות שאינם עברית), ערכיות של פועל נקבע לפי מספר המשלימים. אם הפועל יכול לעמוד כשלעצמו ללא נושא וללא מושא ישיר הוא בעל ערך אפס (או בלתי ערכי), ואם משלים אותו נושא או מושא ישיר בודד הוא חד-ערכי מונו-טרנזיטיבי. לדוגמה: אני עומד - הוא חד ערכי ובלעז מונוטרנזיטיבי כולל טיעון-הפועל "אני" שהוא הנושא במשפט זה. האיש גידל את הצמח יהיה דו ערכי או פעלים די-טרנזיטיביים" ((אנ'), בהתעלמות מנושא המשפט - שהוא האיש, ובהתעלמות ממושאים נוספים אפשריים כמו: בעציץ כי מיקום הפעולה אינו נדרש - כלומר אינו מוצרך, ולכן העציץ אינו משלים כי אם לוואי ואינו נחשב אחד מהטיעונים.

לַּפּוֹעַל נתן נדרשים שלושה טיעונים: מי נתן, מה ניתן, ולמי ניתן - להשלמת המשפט. לפיכך הפועל נתן ייקרא תלת-ערכי או טריטרנזיטיבי. לדוגמה: האיש נתן את הטבעת לאישה, כשהאיש הוא הנושא - טיעון-פועל שאינו מחושב בבחינת הערכיות, בעוד טבעת היא המושא הישיר, ואישה היא המושא העקיף ושניהם נספרים.

לעומת זאת לפי ההגדרה הישנה בה שימוש במושא ישיר מגדיר את הפועל כפועל יוצא, הערכיות נקבעת על פי מספר המושאים, שהראשון בהם הוא מושא ישיר. וכך, השימוש במושא ישיר אחד, כמו האיש גידל את הצמח יהיה חד ערכי, בהתעלמות מנושא המשפט - שהוא האיש, ובהתעלמות ממושאים נוספים אפשריים כמו: בעציץ שלא נרשמו במשפט זה. הפועל נתן יהיה תלת ערכי במשפט בעל המשמעות: האיש נתן את הטבעת לאישה, כשהאיש הוא הנושא, טיעון פועל שאינו נחשב מבחינת ערכיות, טבעת הוא המושא הישיר, ואישה היא המושא העקיף.

קישורים חיצונייםעריכה

הערותעריכה

  1. ^ השימוש בפעלים יוצאים ופעלים המורים על שינוי מצב מחקרה של סנדרה ק' רייט, ירחון אגודת הבלשנות (באנגלית), אתר אגודת הבלשנות
  2. ^ יציאת הפועל (טרנזיטיביות) בדקדוק ובשיחה כתב העת לשון (Language, כתב עת בשפה האנגלית), יוני 1980 עמ' 251-299, כרך 56 (אתר אוניברסיטת פילדלפיה)
  ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.