מרדכי ארנון

**מרדכי ארנון**
	ארנון בתמונת יחסי ציבור לסרט "אלדורדו"
	ארנון בתמונת יחסי ציבור לסרט "אלדורדו"
לידה	23 באפריל 1941; נחלת יהודה, ישראל
פטירה	3 בינואר 2020 (בגיל 78)
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1959–1975 (כ־16 שנים)
עיסוק	זמר ושחקן
שפה מועדפת	עברית
מספר צאצאים	6
	פרופיל ב-IMDb

ברוך מרדכי (פופיק) ארנון (23 באפריל 1941 – 3 בינואר 2020) היה זמר ושחקן ישראלי. ארנון התפרסם כאחד מחברי ההרכב שלישיית התאומים. באמצע שנות השבעים ארנון חזר בתשובה, הפך ליהודי חרדי והשתייך לזרם הליטאי.

ביוגרפיה עריכה

ארנון נולד וגדל בנחלת יהודה כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון^[1]. הוא סיים את לימודיו בבית הספר החקלאי כדורי^[2], שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה. ב-1959 התגייס לצה"ל ושירת בלהקת הנח"ל^[3]. הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת 1962.

קריירת משחק עריכה

ביום שחרורו מהצבא בסוף 1962 הוזמן להשתתף בסרט "אלדורדו" בבימויו של מנחם גולן על פי ספרו ומחזהו של יגאל מוסינזון^[3]. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר 1963 וזכה להצלחה רבה^[4]. במקביל החל לשחק בתיאטרון העונות של נסים אלוני, במחזה "ארלקינו", עיבוד סצנריו של קומדיה דל ארטה מאת נסים אלוני, ובבימויו^[5]. ואחר כך במחזה "עסקי נישואין", נוסח עברי לארבע מהתלות מאת אנטון צ'כוב שעיבד אלוני. ההצגה הצליחה מעל המשוער, והציגה כ-160 פעמים^[6].

בסוף 1963 הוזמן להשתתף בשני סרטים: "אולי תרדו שם", סרט ילדים מבוסס על ספרו של פוצ'ו באותו השם^[7], ו"סאלח שבתי" בבימויו של אפרים קישון, בתפקיד מרדכי בנו של סאלח^[8].

בקיץ 1964 החל לשחק בתיאטרון חיפה, במחזה "חלום ליל קיץ" של שייקספיר בתפקיד פוק^[9], אחר כך חזר ל"תיאטרון העונות" ושיחק במחזה "אל תגעו בנוימן" מאת שבתי שביט^[10]. באותה שנה גם שיחק בסרט "דליה והמלחים".

בשנת 1966 שיחק בסרט "שני קוני למל" המבוסס על תרגום המחזמר היידי "שני קוני למל" לצד מייק בורשטיין, וחבריו לשלישיית התאומים אושיק לוי וחנן גולדבלט. ב-1967 שיחק בסרט "999... עליזה מזרחי"' סרט קומי-בלשי ישראלי בבימוי מנחם גולן^[11].

בשנת 1968 שיחק בסרטים "השכונה שלנו" לצד שלישיית הגשש החיוור, ובסרט הקצר הקומי "הצד השני", לצד זאב רווח ששודר בטלוויזיה. באותה שנה שיחק גם במחזמר "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", שהועלה על ידי המפיק אברהם דשא בבימויו של שייקה אופיר, במסגרת "התיאטרון העממי"^[12].

בראשית שנות ה-70 שיחק בסרטים "שבלול" ו"מציצים". בשנת 1974 שיחק בסרט הטלוויזיה "כנרת, כנרת"^[13] ובסדרת הטלוויזיה "לול".

במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים^[14], כמו "עלילות פופאי" שבו הוא שיחק את פופאי המלח^[15].

קריירה מוזיקלית עריכה

בסוף 1965 חבר לחנן גולדבלט ואושיק לוי והקימו את שלישיית התאומים^[16]. השלישייה העלתה תוכנית בסגנון הבידורי הקל, הכוללת מערכונים ופזמונים, בדומה לשלישיית הגשש החיוור שהוקמה שנה קודם. את תוכניתה הראשונה, "הערב יוצאים", ביים יוסי בנאי^[17].

להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם נעמי שמר, על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של גי ביאר. הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב יורם טהרלב והלחין יאיר רוזנבלום, וגרסה עברית ל-"Hit the Road Jack", אותו תרגם דוד אבידן כ"הסתלקי רות". האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-1966 והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת 1969.

להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב יעקב רוטבליט והלחין שלום חנוך, ונכלל באלבומו היחיד, "כל אחד", שיצא ב-1970.

במלחמת יום הכיפורים חבר ארנון למתי כספי, לאושיק לוי ולאילנה רובינא, והרביעייה הופיעה בפני חיילים בשם "רובינא, פופיק, כספי ואושיק". שירם המפורסם ביותר היה "אין לנו מילים".

חזרתו בתשובה עריכה

בעקבות השבר של מלחמת יום הכיפורים והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת 1975 חזר בתשובה^[18] ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד בישיבת אור שמח^[19]. בשנת 1976 החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב אברהם רביץ ואיקא ישראלי^[20]. ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב ידוענים מתחום הבידור והאמנות של שנות ה-70, יחד עם אורי זוהר, אלונה איינשטיין, איקא ישראלי וניסים מנחם (מצמד הפרברים). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת שערי חסד החרדית בירושלים^[21], ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי תדמית במגזר החרדי. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם אורי זוהר שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק^[22].

בשנת 1993, החל להגיש בשידורי קשת בערוץ 2 פינה בתוכנית לילדים, בו סיפר סיפורים תנכ"יים^[23].

ב-2003 הקים יחד עם איקא ישראלי ואורי זוהר את "גלריית המקלט" לאמנות.^[24]

בשנת 2004 יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי תקליטור.

התנגד להקמת קהילות נפרדות עבור בעלי תשובה וקרא להשתלבותם באופן מלא בקהילות הדתיות הקיימות^[25].

בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין החרדי 'משפחה' שבו הוא המליץ על תזונה נכונה ואורח חיים בריא. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מהרפואה האלטרנטיבית. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית^[26].

מותו עריכה

ארנון נפטר ב-3 בינואר 2020 כתוצאה ממחלת הסרטן, נקבר בהר המנוחות לצד ידידו איקא ישראלי.

חיים אישיים עריכה

ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נישא לתרצה, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. במותו היה סב ל-21 נכדים^[1].

אחיו הבכור, מנחם ארנון, קיבל את צל"ש הרמטכ"ל ב-1961, כאזרח חבר קיבוץ תל קציר. זאת במסגרת המאבק על עיבוד שדות בשטח המפורז ברמת הגולן, מול סוריה, ביצע חריש בשדות, למרות האש היעילה שנפתחה לעברו^[27].

פילמוגרפיה עריכה

אלדורדו (1963) – עבריין צעיר
אולי תרדו שם (1964) – אריק
סאלח שבתי (1964) – מרדכי שבתי
דליה והמלחים (1964) – מלח
שני קונילמל (1966) – חבר של מקס
999... עליזה מזרחי (1967) – השוטר פליקס
השכונה שלנו (1968) – טאוויל, מאבטח של לוקה
הצד השני (1968)
שבלול (1970) – כתב בידור
מציצים (1972) – מאיר, נהג המונית

קישורים חיצוניים עריכה

מרדכי ארנון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
מרדכי ארנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מרדכי ארנון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מרדכי ארנון, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
מרדכי ארנון, באתר שירונט
מרדכי ארנון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרדכי ארנון, באתר Discogs (באנגלית)
מרדכי ארנון, באתר Tab4u
מרדכי ארנון, דף שער בספרייה הלאומית
מרדכי ארנון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
מרדכי ארנון, בביצוע בלדה בין כוכבים, סרטון באתר יוטיוב
ראיון שלו ל"מקור ראשון"
תיאטרון העונות מציג: אל תיגעו בנוימן, 1964, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

רן בוקר, הזמר והשחקן מרדכי פופיק ארנון הלך לעולמו, באתר ynet, 3 בינואר 2020
איתמר זהר, פופיק ארנון: להיט אחד גדול ולא מעט שירים שכנראה נתפשו אישיים מדי, באתר הארץ, 4 בינואר 2020
דרכו האחרונה: בשערי חסד נפרדו מהרב מרדכי ארנון, באתר בחדרי חרדים, 4 בינואר 2020

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979
^ צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959
^ ¹ ² פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963
^ זאב רב-נוף, "אלדוראדו" גורף זהב, דבר, 8 בספטמבר 1963
הצגת־הבכורה של הסרט"אלדורדו", קול העם, 6 בספטמבר 1963
^ נחמן בן-עמי, תוסס, תוסס - וחמצמץ, מעריב, 24 בספטמבר 1963
^ נחמן בן-עמי, אשה וארבעה גברים, מעריב, 14 ביוני 1964
^ איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963
"אולי תרדו משם" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 4 בספטמבר 1963
^ "סלאח שבאתי" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 30 באוקטובר 1963
^ דב בר-ניר, ערבי בכורה - חסרון המאגיה - "חלום ליל קיץ" בחיפה, על המשמר, 10 ביולי 1964
"חלום ליל קיץ"־ בתיאטרון החיפני, למרחב, 18 ביוני 1964
^ בכורת השבוע, "אל תגעו בנוימן", דבר, 19 בנובמבר 1964
^ סרטי השבוע, על המשמר, 24 במרץ 1967
^ יורם קניוק, אחרי בכורה: "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", דבר, 11 במרץ 1968
^ כל העולם במת צילומים..., מעריב, 6 באוגוסט 1974
^ הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975
^ יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971
^ תאומים אורחי שלישיה, קול העם, 25 בנובמבר 1965
^ חוה נובק, תאומים תאומים, דבר, 25 באוקטובר 1965
^ יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975
^ ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976
^ לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976
^ ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982
^ נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980
^ רונית הורביץ, אבא, ממי זה האיש הזה עם הזקן?, חדשות, 5 באוקטובר 1993
^ אתר האינטרנט הרשמי של גלריית המקלט
^ מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז
^ איה חיות, אושיק לוי: "הבת של פופיק צלצלה רק בבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו", באתר הארץ, 4 בינואר 2020
^ חגי סגל, לא שכחנו, חדשות, 17 במאי 1991
אורי דרומי, צל"ש לאזרח, באתר הארץ, 4 ביוני 2010

[שבתאי-1] ¹ ² שבתאי לביא, שלושה גידלתי, מעריב, 6 בספטמבר 1979

[2] צבי לביא, המסורת והפחד בבי"ס כדורי, מעריב, 2 בינואר 1959

[מעריב1-3] ¹ ² פופיק עושה קריירה, מעריב, 10 בספטמבר 1963

[4] זאב רב-נוף, "אלדוראדו" גורף זהב, דבר, 8 בספטמבר 1963
הצגת־הבכורה של הסרט"אלדורדו", קול העם, 6 בספטמבר 1963

[5] נחמן בן-עמי, תוסס, תוסס - וחמצמץ, מעריב, 24 בספטמבר 1963

[6] נחמן בן-עמי, אשה וארבעה גברים, מעריב, 14 ביוני 1964

[7] איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם", מעריב, 3 בספטמבר 1963
"אולי תרדו משם" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 4 בספטמבר 1963

[8] "סלאח שבאתי" - סרט ישראלי חדש, למרחב, 30 באוקטובר 1963

[9] דב בר-ניר, ערבי בכורה - חסרון המאגיה - "חלום ליל קיץ" בחיפה, על המשמר, 10 ביולי 1964
"חלום ליל קיץ"־ בתיאטרון החיפני, למרחב, 18 ביוני 1964

[10] בכורת השבוע, "אל תגעו בנוימן", דבר, 19 בנובמבר 1964

[11] סרטי השבוע, על המשמר, 24 במרץ 1967

[12] יורם קניוק, אחרי בכורה: "דבר מצחיק קרה לי בדרך לסואץ", דבר, 11 במרץ 1968

[13] כל העולם במת צילומים..., מעריב, 6 באוגוסט 1974

[14] הילדים משחקים ילדים, מעריב, 4 באוגוסט 1975

[15] יעקב העליון, עזית היא כלב לעומת פופיי, מעריב, 26 באוגוסט 1971

[16] תאומים אורחי שלישיה, קול העם, 25 בנובמבר 1965

[17] חוה נובק, תאומים תאומים, דבר, 25 באוקטובר 1965

[18] יעקב העליון, שחקנים מחפשים אלוהים, מעריב, 23 ביולי 1975

[19] ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה), מעריב, 2 בנובמבר 1976

[20] לוי יצחק הירושלמי, בנות בישיבה, מעריב, 24 בספטמבר 1976

[21] ערן יסעור, ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים", מעריב, 27 בדצמבר 1982

[22] נחום ברנע, אלטרנטיבה, דבר, 18 ביולי 1980

[23] רונית הורביץ, אבא, ממי זה האיש הזה עם הזקן?, חדשות, 5 באוקטובר 1993

[24] אתר האינטרנט הרשמי של גלריית המקלט

[25] מרדכי ארנון, תשובה: מסע אישי אל הכלל, צריך עיון, י"ט אלול תשע"ז

[26] איה חיות, אושיק לוי: "הבת של פופיק צלצלה רק בבוקר — הוא לא רצה שנראה אותו במצבו", באתר הארץ, 4 בינואר 2020

[27] חגי סגל, לא שכחנו, חדשות, 17 במאי 1991
אורי דרומי, צל"ש לאזרח, באתר הארץ, 4 ביוני 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]