פוקסי בראון
פוקסי בראון (באנגלית: Foxy Brown) הוא סרט בלקספלויטיישן אמריקאי משנת 1974. הסרט נכתב ובוים על ידי ג'ק היל. מככבת בו פאם גריר כדמות ראשית, אישה סקסית ועוצמתית, שנלחמת ברשעים.[1] הסרט משתמש ברפרנסים תרבותיים אפרו-צנטריים בביגוד ובשיער. גריר כיכבה בשישה סרטי בלקספלויטיישן של חברת American International Pictures, אשר הוציאה סרט זה כמופע כפול עם סרט הבלקספלויטיישן Truck Turner.
כרזת הסרט באנגלית | |
בימוי | ג'ק היל |
---|---|
הופק בידי | באז פייטסהאנס |
תסריט | ג'ק היל |
שחקנים ראשיים |
פאם גריר (פוקסי בראון) סיד הייג בויד מורגן דון סטנסוק טרי קרטר אנטוניו פארגאס פיטר בראון הארי הולקומב |
מוזיקה | Willie Hutch |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | American International Pictures |
חברה מפיצה | American International Pictures, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1974 |
משך הקרנה | 87 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | Blaxploitation, סרט ויגילנטה, גירלס ויד' גאנס, סרט פעולה |
דף הסרט ב־IMDb | |
הסרט הוחרם באנגליה על ידי הרשויות (פי סעיף 3 של חוקי התועבה הבריטים משנת 1959) במהלך התקופה המכונה "פאניקת הווידאו המרושע" (video nasty panic). בצרפת הפך פוקסי בראון לסרט פולחן.
עלילה
עריכהפוקסי בראון (פאם גריר) מבקשת נקמה לאחר שבן זוגה, סוכן ממשלה. נורה על ידי חברי ארגון סמים בפתח ביתה. היא מגלה שקיים קשר בין הרוצחים לבין "סוכנות דוגמנות" המנוהל על ידי סטיב אליאס (פיטר בראון) ומיס קתרין (קתרין לודר), ומשרת אישים מקומיים בולטים, ביניהם שופטים, חברי קונגרס, וקציני משטרה. פוקסי מחליטה להתחזות לזונה כדי לחדור לארגון, והיא מסייעת בהצלה של אישה שחורה אחרת מחיי ניצול מיני וסמים, ומאחדת אותה עם בעלה ובנה.
זמן לא רב אחרי שהיא נטמעת בארגון הפשע, נחשפת מערכת היחסים שלה עם בן זוגה הנרצח, ועם אחיה לינק בראון, שמתגלה כמי שהלשין עליו. היא נתפסת לפני שהיא מצליחה לברוח. לאחר חילופי מילים ואיומים, מיס קתרין מחליטה להשאיר אותה בחיים, בתקווה שהיא תהיה שווה כסף בסחר לעבדות מין. הם מזריקים לה הרואין ושולחים אותה לחווה, שהוא בעצם מפעל לייצור סמים, עם שניים מחייליה של מיס קתרין. כשהיא מתעוררת, היא מנסה להימלט משוביה, אבל אחד השומרים תופס אותה בעזרת שוט, גורר אותה חזרה לחדר השינה, וקושר אותה למיטה. אחרי שהשומר השני מסמם אותה שנית, זה שקשר אותה קורע ממנה את בגדיה, אונס אותה, ועוזב.
פוקסי משתמשת בסכין גילוח כדי להשתחרר, ובורחת משוביה אחרי שהיא מציתה את החווה באש. מיס קתרין מורה לחבר שלה, סטיב, להרוג את פוקסי. הוא מנסה להפחיד את אחיה, לינק, להוציא ממנו מידע, אך ללא הועיל, וסטיב הורג את לינק ואת חברתו. פוקסי פונה לחבריה בפנתרים השחורים לעזרה. הם תופסים את סטיב וכורתים את איבר מינו. פוקסי מגיעה לביתה של מיס קתרין, ומראה לה את הצנצנת המכילה את איבר מינו של סטיב. היא הורגת את שני השומרים, ויורה בזרועה של קתרין. פוקסי אומרת לה שמוות זה פתרון קל מדי, ושהיא רוצה שמיס קתרין תסבול כפי שהיא עצמה סבלה בידיה.
תמות
עריכהסטריאוטיפים
עריכהלדברי איבון די. סימס בספרה Women of Blaxploitation, הסרט "פוקסי בראון" ספג ביקורת קשה, לא רק בשל הייצוג "המטריד" של נשיות שחורה, אלא גם בשל השימוש בסטראוטיפים של אלימות ושימוש בסמים בתרבות השחורה. בתקופה שבה ארגונים אפריקאים-אמריקאים הרגישו שהם מתקדמים מבחינה פוליטית, חברתית, ותרבותית, הגיבורה של "פוקסי בראון" סתרה את התמונה שהם ניסו ליצור עבור עצמם בחברה. על אף שפוקסי נחשבת לגיבורה בסרט, תפקידה בתור אישה שחורה נוקמת המוכנה להתחזות לזונה ולחשוף את גופה לכל אורך הסרט יוצא כנגד מה שהמיינסטרים מצפה מגיבורה. הביקורת גם התייחסה להחפצה של נשים שחורות. מצד שני, פאם גריר אומצה על ידי פמיניסטיות רבות דווקא בשל האופן שבו שילבה בתפקידיה גם את המיניות שלה, גם אומץ לב, וגם יכולתה להתנקם בגברים שפגעו בה.[2]
בלקספלויטיישן
עריכהבלקספלויטיישן הוא ז'אנר של סרטי ניצול שבדרך מופנים לקהלים שחורים, בקהילות אורבניות. בלקספלויטיישן היה מאוד פופולרי בתקופה שבו נעשה הסרט הזה, בשנות ה-70, לאחר שבתעשיית הסרטים הבינו את הפוטנציאל המסחרי הלא מנוצל בקרב הקהילה השחורה. עם הזמן סרטי הבלקספלויטיישן עברו מסיווג של סרטים שחורים נמוכי תקציב, למעמד של קלאסיקות אמריקאיות, סרטים שנלמדים, נחקרים וממשיכים להשפיע. למרות הביקורת על היות הז'אנר ערוץ נוסף של ניצול התרבות האפריקאית-אמריקאית, בו בזמן, הוא היה אחד ממעט מאוד דרכים עבור שחורים להיכנס לתעשיית הקולנוע. גריר דיברה על כך בריאיון למגזין Essence ב-1979:
"למה שאנשים יחשבו שאני אי פעם אבזה את האישה השחורה? אני נשפטת ומורשעת מבלי שאפילו נתנו לי הזדמנות להעיד להגנתי. נכון, הרבה מהסרטים בז'אנר הזה אולי לא היו מספיק טובים, אבל הם היו כל מה שהיה בנמצא. הם סיפקו עבודה עבורי ועבור מאות שחורים. כולנו היינו צריכים לעבוד. כולנו היינו צריכים לאכול."
תנועת כוח לנשים
עריכההסרט מדבר ישירות לתנועת הנשים, ולמאבקה בשנות ה-70. פוקסי בראון ייצגה מודל חדש של גיבורה נשית, שאומצה בהתלהבות על ידי יוצרים ומעריצים של הבלקספלויטיישן. פאם גריר הגדירה מחדש יופי, מיניות ונשיות שחורה ותרמה במובהק לגיוון בקרב השחקניות השחורות על המסך. על זה אמרה גריר:
"שנות ה-1970 היו תקופה של חופש ושל נשים שהיו צריכות העצמה. בשנות ה-70 הייתה יותר כוח נשי וגילוי-עצמי מכל עשור שאני זוכרת. בכל רחבי המדינה, הרבה נשים היו לפתע פוקסי בראון ו-Coffy. כלומר: עצמאיות, נלחמו כדי להציל את משפחותיהן ולא הסכינו עם אונס או הפיכתן לקורבנות.... זה קרה בכל רחבי הארץ. אני במקרה עשיתי את זה בסרטים. זה לא דרש ממני גאונות גדולה או דמיון עצום. אני רק המחשתי את זה לנשים, שיקפתי את זה לחברה."
בנוסף, הסרטים "פוקסי בראון" ו-"Coffy" הראו שנשים יכולות לעמוד על שלהן ולמען הדברים שהן מאמינות בהם. פוקסי בראון בשמלת ערב, מצוידת באקדח, היא ייצוג חזותי של הרעיון החדשני באותו זמן, שלא צריך להיות גברי כדי להיות חזק ובשליטה במצב".
השחקנים
עריכה- פאם גריר: פוקסי בראון
- אנטוניו פרגאס: לינקולן "לינק" בראון
- פיטר בראון : סטיב אליאס
- קתרין לודר: מיס קתרין וול
- טרי קרטר: מייקל אנדרסון
- הארי הולקומב: שופט פנטון
- סיד הייג: הייז
- חואניטה בראון: קלאודיה
- בוב מיינור: אוסקר
- טוני ג'ורג'יו: אדי
- פרד לרנר: בניין
- ה. ב. הגרטי: ברנדי
- בויד 'רד' מורגן: סלוסון
הפקה
עריכהלדברי הבמאי ג'ק היל, בשל המתח בינו לבין American International Pictures (AIP), הוא לא הוזמן לביים את סרט ההמשך של Coffy עד לרגע האחרון. המתיחות עלתה בהקרנה של סרט אחר של AIP, אשר הם היו להוטים להראות להיל. היל יצא משם לא מתרשם, ומנהלי AIP נדרו לא לשכור אותו שוב. מייסד AIP סמואל זי. ארקוף יישב עם היל את ההדורים, עם זאת, לאחר ההצלחה של Coffy.[3]
"פוקסי בראון" היה אמור להיות סרט המשך של Coffy, גם בכיכובה של פאם גריר, ושמו המקורי היה ""Burn, Coffy, Burn!" עם זאת, AIP החליטה ברגע האחרון ש"פוקסי בראון" יהיה סרט עצמאי ולא סרט המשך ולכן לא מוזכרת עבודתה של פוקסי בראון ("Coffy" הייתה אחות).
בראיון האודיו ב-DVD של הסרט, היל אומר שהתנגד לתלבושות שנבחרו עבור פוקסי בראון על ידי מעצבת התלבושות. מכיוון שפאם גריר הפכה לכוכבת בעקבות Coffy, היה לחץ להלביש אותה באופן יותר מסוגנן. את 14 התלבושות שלבשה בסרט עיצבה האופנאית רותי וסט, מעצבת שהלבישה בין היתר גם את ג 'קסון 5, תלמה יוסטון, בובי ג'נטרי, האחים קרטיס, האחיות לאב, ואחרים.[4] היל סבר שהתלבושות היו אופנתיות באופן מאוד ספציפי לתקופה, ושתוך כמה שנים יגרמו לסרט להיראות ישן ובלתי רלוונטי. מאז צאת של הסרט היל שינה את דעתו לאור העובדה ש"פוקסי בראון" זכה למעמד של אייקון בתרבות הפופ, וגם בשל הנוסטלגיה האדירה לשנות ה-1970 תנועה שהחלה ב-1991 עם תנועת הגראנג' וסרטיו של קוונטין טרנטינו ונמשכה עמוק אל תוך המאה ה-21.
היל גם ציין שהדמות של פוקסי בראון הפכה לסמל של העצמת נשים אשר מתעלה על הזמן והמקום של הסרט ולכן גם בגדיה ותסרוקותיה של פוקסי רק מוסיפים לקסם של הדמות.
ביקורת
עריכה"פוקסי בראון" היה הצלחה מסחרית. הסרט הופק בתקציב של 500,000 דולר, והכניס $2,460,000.
הסרט זכה לביקורות מעורבות מהמבקרים. מגזין מגוון נתן לסרט ביקורת שלילית.[5] על פי הביקורת, הסרט היה "מבולגן", והסצנות המזוויעות של אלימות והסקס המפורש הפכו את הסרט לקשה לעיכול, ולנמוך יותר מ"רמת הרחוב של כל הז'אנר". הביקורת התייחסה גם לקהל האוהדים של גריר, וסברה שהיא יכולה לעשות יותר מאשר סוג התפקידים שהיא מגלמת בסרטי הבלקספלויטיישן.[6]
בביקורות החיוביות, גריר מתוארת ככוכבת הוליוודית נוצצת וחדשה, ושיבחו את היכולת שלה להיות סקסית וגם עוצמתית, אינטליגנטית וגם מצחיקה, וכל זאת בפאות ותלבושות מתחלפות.[7] לסרט יש דירוג של 60% "fresh" באתר Rotten Tomatoes.[8]
ב-2003, הדמות פוקסי בראון הייתה אחד מתוך 400 דמויות שנכללו ברשימת מאה שנים... מאה גיבורים ונבלים.[9]
פסקול
עריכההשירים בסרט נכתבו ובוצעו על ידי וילי האץ'. אלבום הפסקול יצא מאת מוטאון רקורדס ב-1975.
השפעה
עריכה"פוקסי בראון" הוא אחד מסרטי הבלקספלויטיישן המשפיעים ביותר;[10][11] הדמות של פאם גריר נחשבת רבות כאב-טיפוס של גיבורת הז'אנר. הסרט השפיע ישירות על, או הוזכר בהרבה סרטים אחרים, כולל:
- Girl 6 (1996)
- ג'קי בראון (בכיכובה של פאם גריר) (1997)[12]
- אגדה עירונית (1998)
- אגדה עירונית 2 (2000)
- Bones (בכיכובה של פאם גריר) (2001)
- Undercover Brother (2002)
- אוסטין פאוורס - גולדממבר (2002)[13]
- House of the Dead (2003)
- אגדה עירונית 3 (2005)
הסרט לעיתים קרובות מוזכר על ידי היסטוריונים של הקולנוע בתור סרט הבלקספלויטיישן הראשון אשר הציג דמות של אישה חזקה ועצמאית; עד להופעתה של גריר, נשים לעיתים קרובות התקיימו בסרטים אך ורק כדי לתמוך בגברים שלהן בתפקידים מינוריים, או כזונות ודמויות רקע אחרות.
גם בתקופתה, פמיניסטיות מ"תנועת גלוריה סטיינם" הזדהו עם דמותה של פוקסי בראון, על פי פאם גריר;[14] אך גם בפמיניזם העכשווי, בניתוח ההיסטוריה של הקולנוע, יש אהדה גדולה לגריר ודמותה. היא הייתה הראשונה לגלם אישה חזקה, אינטליגנטית ועצמאית ובכך חוללה מהפכה בתחום. פאם גריר חתרה תחת הסטנדרטים המקובלים והצפויים לדמות של אישה בכל מצב אפשרי. למשל, אם דמות אישה בסרטים הייתה סקסית, היא הייתה גם חלשה או מבולבלת ונתמכת. כאן פוקסי בראון סקסית וגם חזקה. אם אישה שהייתה קורבן פשע נראתה בוכיה, והקורבנות הגדירה אותה, בסרט זה פוקסי לא נשברת אפילו לאחר אונס, ונותרת חזקה ומתנקמת. בסרטים מאוחרים יותר עם דמות נשית חזקה, כגון "אליין", דמותה של ריפלי היא עוצמתית ועצמאית, אך היא אינה סקסית במובן ה"קלאסי" של המילה, ולבטח לא קורבן.[15]
בנוסף, "פוקסי בראון" ו-Coffy הם ייחודיים בכך שהם מציבים את סוחרי הסמים והסרסורים כנבלים. לפני הסרטים האלה, ז'אנר הבלקספלויטיישן לעיתים קרובות הציג אמפתיה למעמד החברתי של אנשים אלה.
פאם גריר קראה לספר זיכרונותיה Foxy: My Life in Three Acts (2010).[16]
סדרת טלוויזיה
עריכהבדצמבר 2016, דווח שסדרת טלוויזיה המבוססת על הסרט בפיתוח על ידי שירות הסטרימינג Hulu, עם מייגן גוד בתפקיד פוקסי בראון.[17]
קישורים חיצוניים
עריכה- "פוקסי בראון", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "פוקסי בראון", באתר נטפליקס
- "פוקסי בראון", באתר AllMovie (באנגלית)
- "פוקסי בראון", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "פוקסי בראון", באתר אידיבי
- "פוקסי בראון", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- תבנית:IMDb title
- ג'ק היל על "פוקסי בראון" באתר Trailers From Hell
הערות שוליים
עריכה- ^ "Pam Grier looks back on blaxploitation: 'At the time some people were horrified'". The Los Angeles Times.
- ^ Sims, Yvonne (2006). Women of Blaxploitation: How the Black Action Film Heroine Changed American Popular Culture. North Carolina: McFarland. p. 76.
- ^ Walker, David; Rausch, Andrew; Watson, Chris (2009). Reflections on Blaxploitation: Actors and Directors Speak. Plymouth, UK: Scarecrow Press, Inc. pp. 237. ISBN 978-0-8108-6706-2.
- ^ Peters, Ida (6 באוקטובר 1973). "Designer for "Foxy Brown"". The Baltimore Afro-American.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Foxy Brown". Variety. 1973-12-31. אורכב מ-המקור ב-2012-11-07. נבדק ב-2018-10-12.
- ^ Beau (17 באפריל 1974). "Foxy Brown (Color)". Variety.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "Pam Grier, New Star". Atlanta Daily World. 7 באפריל 1974.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Foxy Brown (באנגלית)
- ^ "AFI's 100 Years...100 Heroes & Villains Nominees" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-11-04. נבדק ב-2018-10-12.
- ^ "The 50 Best Blaxploitation Movies". Complex (באנגלית).
- ^ "Action Bronson Discusses Foxy Brown's Influence On Hip Hop". HipHopDX (באנגלית אמריקאית).
- ^ "12 Fascinating Facts About Jackie Brown" (באנגלית). 2016-01-28.
- ^ "Austin Powers In Goldmember". Chicago Sun Times. אורכב מ-המקור ב-2012-09-14. נבדק ב-2020-10-12.
- ^ The Original Foxy Brown! '70s Star Pam Grier on Black Films, Strong Women and the Single Life, JANINE RUBENSTEIN, People, November 18, 2016
- ^ The Revolutionary Power of Pam Grier's 'Foxy Brown', Kristen Yoonsoo Kim, Broadly, Jan 18 2018
- ^ Lee, Felicia R. (2010-05-04). "Pam Grier's Collection of Lessons Learned". The New York Times.
- ^ Andreeva, Nellie (13 בדצמבר 2016). "'Foxy Brown' TV Series Reboot Starring Meagan Good In the Works At Hulu From DeVon Franklin, Tony Krantz & MGM TV". Deadline.
{{cite web}}
: (עזרה)