פוקסקון

**פוקסקון**
נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית
בורסה	בורסת טייוואן (1991–2317); הבורסה לניירות ערך בהונג קונג (3 בפברואר 2005–2038); הבורסה לניירות ערך בלונדון (HHPD) ;
מייסדים	Terry Gou
תקופת הפעילות	1974–הווה (כ־50 שנה)
חברות בנות	SMART Technologies; CircuTech International; פוקסקון (איי קיימן); FIH Mobile Limited; Cloud Network Technology; Foxconn Technology CZ; Belkin International, Inc.; Global Services Solutions; Foxconn European Manufacturing Services; Foxconn Technology; Foxconn Europe Digital Solutions; Foxconn CZ; שארפ; פוקסקון (סין); Hon Hai Precision Industry Co., Ltd.; פוקסקון (הממלכה המאוחדת); Foxconn Holdings; פוקסקון (ארצות הברית); Foxtron ;
מיקום המטה	ניו טאיפיי
משרד ראשי	טוצ'נג, ניו טאיפיי, טאיוואן
ענפי תעשייה	תעשיית האלקטרוניקה, אלקטרוניקה
מוצרים עיקריים	רכיבים אלקטרוניים, שונות
הכנסות	59.32 מיליארד דולר (2010)
רווח תפעולי	174,939,501,000 דולר טאיוואני חדש (נכון ל־2016)
רווח	2.2 מיליארד דולר (2010)
נשיא	טרי גו
יו"ר	טרי גו
מנכ"ל	טרי גו
עובדים	1.3 מיליון (2015)
	foxconn.com

הון האי תעשיות מדויקות, הנסחרת בשם פוקסקון (באנגלית: Foxconn) היא יצרנית רכיבים אלקטרוניים בינלאומית, המבוססת בטוצ'נג, ניו טאיפיי, טאיוואן. היא היצרנית הגדולה בעולם של רכיבים אלקטרוניים. פוקסקון מוגדרת כ'יצרנית עבור מותג אחר' (ODM) ולקוחותיה כוללים פירמות אמריקאיות, אירופאיות ויפניות. מוצרים נבחרים שהחברה מייצרת הם אייפד,‏ Xiaomi Mi Phones ,אייפון, קינדל, פלייסטיישן 3, wii ו-Xbox 360.

פוקסקון היא היצואנית הגדולה ביותר בסין רבתי (כינוי לסין, הונג קונג, מקאו וטאיוואן), והמעסיקה הגדולה ביותר הקיימת בשוק העבודה הפרטי בסין. שמה של פוקסקון נקשר במספר שערוריות, בעיקר ביחס לתנאי העסקת העובדים במפעליה בסין, היכן שהיא כאמור המעסיקה הגדולה ביותר בשוק העבודה הפרטי. בשנת 2012 נשכר "איגוד העבודה ההוגנת" (Fair Labor Association) על ידי חברת אפל כדי לבחון את תנאי ההעסקה במפעלי פוקסקון.

היסטוריה עריכה

חברת הון האי תעשיות מדויקות הוקמה בטאיוואן ב-1974 כיצרנית של רכיבים אלקטרוניים (בעיקר חיבורי חשמל עבור רכיבי מחשב, שבהם השתמשו עבור קונסולת המשחק אטארי 2600). השם פוקסקון שימש בתחילה כשם המסחר של חברת הון האי, ומאוחר מכן הפך לשם של חברה בת שלה. מפעלה הראשון של חברת הון האי בסין עצמה הוקם בבאואן (宝安) (Bao’an) שבשנג'ן, במחוז גואנגדונג, בשנת 1988.

בשנת 2001 בחרה חברת אינטל להתרכז במיומנותה העיקרית שהיא ייצור שבבי מחשב, והעבירה את הייצור של לוחות האם של מותג אינטל ליצרניות סיניות כגון פוקסקון. בנובמבר 2007 הודיעה פוקסקון על תוכניותיה להקים מפעל חדש בעלות של כחצי מיליארד דולר בחויז'ואו שבדרום סין.

במרץ 2012 הסכימה פוקסקון לרכוש 10 אחוז ממניות יצרנית האלקטרוניקה היפנית שארפ עבור 860 מיליון דולר, בנוסף לרכישת עד ל-50 אחוז ממסכי ה-LCD המיוצרים במפעליה של שארפ בסאקאי, יפן.

בשנת 2020 החברה החלה לייצר טלפון נוקיה 5.3.

שערוריות עריכה

בתקופה שבין ינואר ונובמבר 2010, גל התאבדויות התרחש במפעלי החברה, שבמהלכו ניסו להתאבד שמונה עשר עובדים, ונהרגו בסך הכל ארבעה עשר עובדים. גל ההתאבדויות משך תשומת לב בינלאומית, וגרר בחינה לעומק של תנאי ההעסקה במפעלי החברה ביוזמת החברות עבורן פוקסקון מייצרת, כגון אפל, דל ו-HP, וזאת לאור החשש של אלו האחרונות מההשלכות התקשורתיות האפשריות של האירוע ביחס אליהן. אף ששמה של פוקסקון נקשר פעמים רבות דווקא לשמה של חברת אפל, פוקסקון למעשה מספקת רכיבים אלקטרוניים עבור חברות רבות ושונות בתעשיית האלקטרוניקה, לרבות דל, HP, מוטורולה, נינטנדו, סוני ונוקיה.

ההתאבדויות הביאו גם לחיבורו של דו"ח ביקורת נוקב ביחס לפרקטיקות העבודה בפוקסקון על ידי 20 אוניברסיטאות מאזור סין רבתי, אשר תיארו את מפעלי החברה כמחנה עבודה. אמנם, יש מומחים שטוענים כי היחס לעובדים במפעלי פוקסקון הוא טוב לעומת מקומות עבודה אחרים בסביבתה, אך דוחות עדכניים לגבי תנאי ההעסקה במפעלים מעידים על פרקטיקות עבודה בעייתיות, כגון, יחס מפלה של עובדים טאיוונים לעמיתיהם הסינים, שעות עבודה מרובות, והיעדר יחסי עבודה הולמים ככלל.

התומכים בחברה, נוהגים לציין כי שיעור ההתאבדויות בפוקסקון הוא למעשה נמוך בהרבה משיעור ההתאבדויות באוכלוסיית סין הכללית שהוא מהגבוהים בעולם, ובנוסף שייתכן וההתאבדויות נבעו משינויים כלכליים חיצוניים לעבודה במפעלי החברה. שיעור ההתאבדויות בסין עומד בקירוב על 22.23 התאבדויות עבור 100,000 איש, בעוד שבשנת 2010, השנה החמורה ביותר מבחינת היקף ההתאבדויות של עובדי פוקסקון, התאבדו כאמור 14 איש מתוך סך הכל 450,000 עובדים במפעלי החברה בשנג'ן (יחס של 3.11 התאבדויות עבור 100,000 איש).

לעומת נתונים אלה, בשנת 2010 אירע במפעלי החברה בשנג'ן מקרה מוות נוסף שלא בגין התאבדות, והוא מותו של יאן לי, עובד בן 28, אשר נפטר מקוצר נשימה לאחר שנאלץ לעבוד במשמרת של 34 שעות ברציפות.^[1]