ויקיפדיה

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה

ארגון ישראלי

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה הוא ארגון וולונטרי מקצועי, שאינו מזוהה מפלגתית או מחנאית, ופועל תחת ארגון "בשער" אך בעל עצמאות רעיונית. בפורום חברים־ות מעל 150 מרצות ומרצים למשפטים מכל הפקולטות למשפטים בישראל.

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
תחום משפטים
מדינה ישראל
מקום פעילות ישראל
תקופת הפעילות 2023–הווה
https://www.lawprofsforum.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפורום מקדיש עצמו להגנה על ערכי הליבה של הדמוקרטיה הליברלית בישראל: שלטון החוק, הפרדת רשויות, אחריותיות ציבורית של נבחרי הציבור, בחירות הוגנות, והגנה על זכויות יסוד, ובהן חופש הביטוי והזכות לשוויון. בפעילותיו השונות הפורום מצביע על הצורך לבצר את המעמד, העצמאות והמקצועיות של הרשות השופטת, שומרי סף והשירות הציבורי בכללותו.

הפורום פרץ לזירה הציבורית עם ההכרזה על ״הרפורמה המשפטית״ בינואר 2023 והוא עוסק בהסברת משמעויותיה לקובעי מדיניות ולקהלים רחבים, כמו גם בניסיון להדוף את המתקפה הנמשכת על אופייה הדמוקרטי-ליברלי של המדינה.

הרכב הפורום

עריכה

בפורום חברים כ-150 מרצות ומרצים למשפטים שהם חברי סגל קבוע בכל הפקולטות למשפטים בישראל, בהם מרבית המומחים והמרצים בישראל למשפט ציבורי. את הפורום הובילה עד אוקטובר 2023 ד"ר רונית לוין-שנור מאוניברסיטת רייכמן, ומאוקטובר 2023 הוא הובל על ידי 3 יושבי ראש משותפים: פרופ' ברק מדינה, ד"ר מיטל פינטו ופרופ' יאיר שגיא.

חברי הפורום מונים מומחים במשפט חוקתי, מנהלי ותחומים אחרים של המשפט הציבורי. בין החברים המובילים בפורום שגם כתבו את ניירות העמדה המרכזיים ניתן למנות את ד"ר אורי אהרונסון, פרופ' איל בנבנישתי, פרופ' איתי בר־סימן־טוב, פרופ' תמר הוסטובסקי ברנדס, פרופ' דפנה הקר, פרופ' רות הלפרין-קדרי, פרופ' מרגית כהן, ד"ר דורין לוסטיג, פרופ' דנה פוגץ', פרופ' יניב רוזנאי, פרופ' איסי רוזן־צבי, פרופ' אמנון רייכמן, פרופ' אדם שנער.

פעילות ציבורית

עריכה

משה גורלי, הפרשן המשפטי של "כלכליסט", סבור שלפורום היה תפקיד חשוב בהנגשת הסכנות שבשינויים המשטריים, באמצעות סרטונים, הרצאות וחוות דעת.[1] כמו כן, הפורום עומד בקשר רציף עם ארגונים משפטיים מרכזיים הפועלים בארץ, ומספק עזרה מקצועית לפעולות משפטיות כמו עתירות, מיצוי הליכים ופניה לגורמי אכיפת החוק. הפורום אף פועל ברציפות עם ארגוני החברה האזרחית בישראל, כדי לספק את הידע הנדרש להמשך המאבק בהפיכה.

ניירות עמדה וגילויי דעת

עריכה

הפורום למעלה מ-60 ניירות עמדה. ניירות העמדה וגילויי הדעת שהפורום מפרסם באופן שוטף, כולם פרי מחקר מקצועי של טובי המומחים־ות בישראל, חושפים את משמעותם של מרכיבים שונים בהצעות ״הרפורמה המשפטית״ ובצעדים נוספים שמקדמות הממשלה והכנסת, החל בחקיקה המאיימת על עצמאות מערכת המשפט והעלולה להביא לפוליטיזציה שלה, דרך פיטורי בכירים־ות בשירות הציבורי וכלה בהחלטות שלטוניות ובחוקים שמטרתם להחליש את החברה האזרחית בישראל והמוסדות וארגונים, כארגוני עובדים ואוניברסיטאות, הפועלים בה. הפורום מפרסם תרגומים של תמציות ניירות העמדה בערבית,[2] אנגלית,[3] צרפתית,[4] ורוסית.[5]

פעילות בכנסת

עריכה

חברי הפורום השתתפו בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת שעסקו בשינויי המשטר המוצעים. מסמכי עמדה של הפורום שימשו כחומר רקע לדיונים וחברי הפורום התבטאו במהלך הדיונים.[6] כמו כן, הפורום נפגש עם אנשי ציבור, עם סיעות הבית משני צידי המתרס הפוליטי, ועם קובעי מדיניות, על מנת לקיים שיח מקצועי ומעמיק הנוגע לרפורמה, לסכנות שהיא מציבה.

חוגי בית

עריכה

חברי הפורום קיימו מאות חוגי בית ברחבי הארץ, שמטרתם לחשוף את הקהל הרחב למשמעויות ההפיכה המשטרית.[7][8] חוגי הבית עוסקים בנושאים הרלוונטיים העומדים על הפרק, מעצמאות מערכת המשפט ועד האפשרות הפוליטית להפוך את תוצאות ההפיכה בהמשך. חוגי הבית מתקיימים בהתנדבות מלאה של חברות וחברי הפורום.

אירועים לקהל הרחב

עריכה

הפורום עורך רבי-שיח בהשתתפות אקדמאים, חברי כנסת, ארגוני חברה אזרחית ומכוני מדיניות. בדיון בנושא "הליכים לכינון חוקה, מבט השוואתי ומקומי" בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה השתתפו, לצד חברי הפורום וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, חוקרים מאוניברסיטאות בארצות הברית.[9] בדיון בנושא "התהליך הראוי לכונן חוקה בישראל והמודל הרצוי להרכב הוועדה לבחירת שופטים" השתתפו, לצד חברי הפורום ואנשי אקדמיה אחרים, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת דורית ביניש, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ומנכ"לים ונציגים של ארגוני חברה אזרחית, ועורכי דין מהמגזר הפרטי.[10] הפורום מקיים הרצאות "מרחיבות את המעגל" בשותפות עם "בונות אלטרנטיבה".[11]

הפגנות

עריכה

הפורום פעיל בהפגנות המתנגדות להפיכה המשטרית, ובהפגנות התומכות בדרישה להחזיר את כלל החטופים והחטופות הביתה. חברי הפורום נואמים בהפגנות ברחבי הארץ ומייצג את קול המשפטנים.[12] כמו כן, הפורום מקיים דוכני הסברה לקהל המפגין, על מנת לעזור להעמיק את ההבנה ואת השיח סביב ההפיכה.

תקשורת

עריכה

חברי הפורום מפרסמים טורי דעה רבים בתקשורת הישראלית, מקיימים ראיונות בתקשורת הישראלית והבינלאומית, וכן מוזמנים להתארח כקול המקצועי-אקדמי בפודקאסטים אקטואליים. כמו כן, חברי הפורום מספקים ידע לטובת כתבות תחקיר מעמיקות.

אקדמיה

עריכה

מלבד היות חברי וחברות הפורום מרצות ומרצים בכלל הפקולטות בארץ, הפורום מקיים קשרים רציפים עם ארגונים סטודנטיאליים הפועלים למען הדמוקרטיה הישראלית ברחבי הקמפוסים בארץ וחבריו מגיעים להרצאות בפני תאים ומועדוני סטודנטים.

עמדות הפורום

עריכה

הרפורמה המשפטית בישראל

עריכה
  ערך מורחב – הרפורמה המשפטית בישראל (2023)

חברי הפורום רואים בשינויים המוצעים במערכת המשפט על ידי הממשלה ה-37 פגיעה קשה והרסנית בדמוקרטיה הישראלית: שליטה של הרוב הקואליציוני בבחירת שופטים לכל הערכאות השיפוטיות, דילול הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה ושריה והחלשה משמעותית של מנגנון הייעוץ המשפטי לממשלה כשומר סף, עלולים לדעת חברי הפורום לסלול את הדרך לשימוש בכוח שלטוני באופן פגום, שרירותי ומוטה, מבלי להתחשב כראוי בזכויות אדם או באינטרסים ציבוריים.

המרצים טוענים כי צעדים אלה יאפשרו לממשלה ולשריה לפעול בניגוד לחוק, ועשויים לעודד שחיתות שלטונית. שינויי החקיקה מקודמים בהליכים מואצים ופגומים החורגים באופן חסר תקדים ממסלולי חקיקה מקובלים, ומונעים דיון מקצועי וציבורי מעמיק בשינויים שעשויים להיות בלתי הפיכים. לדברי הפורום, אין בעולם אף מדינה דמוקרטית שמתקיים בה שילוב של כל ההסדרים המוצעים על ידי הקואליציה.[13] הפורום מדגיש כי את ערכם של שינויים מוצעים בשיטה יש לבחון לאור המכלול, שכן דמוקרטיה מושגת באמצעות מגוון אמצעים ומנגנונים.[14] המנגנון לבחירת שופטים: הפורום מתנגד לבחירת שופטים על ידי רוב קואליציוני, בטענה שהדבר יפגע בעצמאות בתי המשפט, וכן לבחירת שופטים בקולות פוליטיקאים בלבד. עמדת הפורום היא שככל ששיטת מינוי שופטים מערבת יותר שחקנים פוליטיים ופחות נציגים מקצועיים, כך מתגברת ההשפעה הפוליטית על פסקי הדין.[15][16]

מעמד היועץ המשפטי לממשלה בגיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים: הפורום טוען כי ההצעה שעמדה משפטית של היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי המשרדי לא תחייב את הדרג הפוליטי, שגויה ותאפשר לדרג הפוליטי לבצע מעשים לא חוקיים ללא כל ביקורת פנימית. לפי הפורום עבודת משרדי הממשלה תיתקל בקשיים כששרים יורו להתעלם מחוות דעת משפטית, וההצעה תגרום לנחיצות גדולה יותר של מעורבות שיפוטית.[17]

לגישת הפורום, כל רפורמה אפשרית צריכה לעמוד בדרישות מינימום שמהן אין לסגת. דרישות אלו כוללות:[18]

  • מנגנונים למניעת שליטה ישירה או עקיפה של הקואליציה בבחירת שופטים ולמניעת תלות פוליטית של השופטים, וייצוג לנשים ולערבים בוועדה לבחירת שופטים.
  • צמצום הסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד צריך להיות מותנה בקיומן של ערובות לכך שמבחינה מהותית חוקי יסוד יהיו כלליים וצופים פני עתיד, שיעסקו רק בסדרי משטר ובזכויות ויהיו מחויבים לעקרונות מגילת העצמאות, ושמבחינה צורנית יתקבלו בהסכמה רחבה.
  • השארת הסמכות לביקורת חוקתית בידי כל בתי המשפט, תוך הגבלת היכולת של ערכאות נמוכות לקבוע שחוק הוא בלתי חוקתי לעילות הקשורות בהליך שבו נעשתה הקביעה.
  • הגנה על זכויות אדם מפני פגיעה בלתי חוקתית.
  • ריסון פעילות הממשלה באמצעות עצמאות הייעוץ המשפטי, כפיפות הממשלה לעמדת היועץ המשפטי ביחס לדין, וביקורת שיפוטית על החלטות הרשות המבצעת.

ביטול עילת הסבירות: הפורום טוען שביטול עילת הסבירות עלולה לגרום לשחיתות אישית ומוסדית, ופוגעת בעקרון הפרדת הרשויות, באינטרס הציבורי ובהבטחת אמון הציבור ברשויות השלטון. לדברי הפורום, הדיוניים המשפטיים והאקדמיים בעניין עילת הסבירות אינם עוסקים בהצעה לבטל בחוק את תחולת העילה, אלא בפיתוח משפטי שלה, ופיתוח חקיקתי של המשפט המנהלי צריך להיעשות בחקיקה של נורמות החלות על המינהל, ולא בקביעת גבולות הסמכות של בית המשפט.[19] הפורום מבקר את התיקון לחוק יסוד: השפיטה שביטל את הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית על חקיקה בטענה שבחקיקת התיקון נפלו פגמים הליכיים ומהותיים קשים, המגיעים לכדי אי חוקתיות התיקון. מבחינה הליכית, התיקון התקבל מבלי שניתנה לחברי הכנסת הזדמנות לשמוע את מלולא הדעות העקרוניות כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת. מבחינה מהותית, התיקון מחליש משמעותית את סמכות הפיקוח של בית המשפט על הרשות המבצעת, ובכך מסכן את מימוש עקרונות היסוד ובעיקר את ההליך הדמוקרטי ואת השמירה על שלטון החוק. בשל כך, התיקון חורג מסמכותה המכוננת של הכנסת.[20]

ניתוח השוואתי של הסדרים חוקתיים במדינות שונות

עריכה

הפורום מתנגד לשאיבת השראה להסדרים מתוך מדינות אחרות,[21] כאשר זו נעשית בהתעלם מההקשר המלא של ההסדרים החוקתיים באותן המדינות. לדעתם מדובר ב-constitutional borrowing ובשקילות כוזבת, שכן המשווים מתמקדים בפרט אחד מתוך מכלול, מבלי להביא את הדברים בהקשרם.[22]

הפורום טוען כי הצעדים המוצעים מנוגדים לחלוטין להמלצות של ועדת ונציה של מועצת אירופה, שישראל חברה בה, לפחות בשלושה היבטים: שיטות בחירת השופטים, הפרוצדורה לביצוע שינויים חוקתיים, וכיבוד עקרונות של שלטון החוק. לפי הטענה אם ההצעות יעברו, ישראל תעמוד לצד מדינות כגון פולין, הונגריה וטורקיה שלגביהן פורסמו חוות דעת שליליות מאוד מטעם הוועדה.[23]

אמצעים וכלים לבניית שינויים חוקתיים

עריכה

מתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה: לגישת הפורום, צמצום היקף הביקורת השיפוטית מצדיק את העצמתה של הכנסת, והכרעה בפרטי ההסדר צריכה להיעשות על ידי הכנסת ברוב גדול, הכולל את חברי אופוזיציה.[24][25][26]

  • יש לבחון מחדש כינון חוקה מלאה על יסוד חוקי היסוד הקיימים ובהתאם לרוח ההכרזה על הקמת המדינה במגילת העצמאות. עם זאת, המתווה מתייחס לפתרון זמני לשם מענה למשבר הנוכחי.[27]
  • הוועדה לבחירת שופטים צריכה להבטיח ייצוג לבית המשפט, לממשלה, לכנסת ולציבור. יש להבטיח ייצוג לנשים ולציבור הערבי בוועדה.
  • מוצע לקבוע כי נשיא בית המשפט העליון ייבחר בשיטת הסניוריטי.
  • יש לחוקק חוק יסוד: החקיקה, הקובע מגבלות פרוצדורליות ומהותיות, ברוח עקרונות היסוד שבהכרזה על הקמת המדינה, על חקיקת ותיקון חוקי יסוד.
  • יש לעגן את סמכות בתי המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה לאור חוקי היסוד.
  • יש לעגן את הזכות לשוויון בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהקים ועדה לקידום חוק יסוד: זכויות במשפט וחוק יסוד: זכויות חברתיות.
  • יש לעגן בחוק יסוד זכויות קיבוציות לציבור הערבי.
  • יש לעגן בחוק יסוד את עצמאותם של היועמ"שים ואת המעמד המחייב של חוות דעתם.[28]

סמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד: הפורום טוען כי כוחה של הכנסת מוגבל, וכי אם תחרוג מגבולות סמכותה ותפעל לביטול עצמאות הרשות השופטת ולמניעת ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד – לא יהיה תוקף לחקיקתה. שינוי כללי המשחק מחייב הסכמה לאומית רחבה, וכן שתוכנם של חוקי היסוד יעלה בקנה אחד עם עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית.[29]

התחולה בזמן של השינויים המשטריים: עמדת הפורום היא שההצעות לשינוי חוק יסוד: השפיטה מהוות שימוש לרעה בסמכות מכוננת עקב ניגוד העניינים המובהק שבו מצוי הרוב הקואליציוני, מכיוון שהצעות אלו משנות את ההגבלות על כוחו של הרוב. יש לכל הפחות לקבוע ששינויים כאלו ייכנסו לתוקף החל מהכנסת הבאה.[30]

ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד: עמדת הפורום היא שמעמדו של חוק כ"חוק יסוד" אינו מחסן אותו מביקורת שיפוטית. זאת, כיוון שהליך החקיקה של חוקי יסוד זהה לחלוטין לזה של חוקים רגילים.[31]

טענות להשלכות אפשרויות של השינויים המשטריים המוצעים

עריכה

נשים: הפורום טוען כי מכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, מסיגים את זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה. הפורום מצביע על כך שפגיעות שחלקן כבר בהליכי חקיקה וחלקן מתוכננות, באמצעות הפליה והחרפה של הדרת הנשים מהמרחב הציבורי הקיימת כבר היום.[32]

ילדים: הפורום מדגיש שלרשות השופטת יש חשיבות מיוחדת בפרשנותם של חוקים ובהגנה על זכויותיהם של ילדים וילדות. לטענת הפורום עלולה להתקיים פגיעה לקטינים המשתייכים לקבוצות מיעוט, ובכלל זה ילדים חסרי מעמד, ילדים וילדות להט"ב, וילדים וילדות להורים להט״ב. פגיעה במעמדו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו תוביל לפגיעה בזכויות קטינים. לפי הפורום ביטול עילת הסבירות תסכן במיוחד קטינים במצבי סיכון. פוליטיזציה של בחירת שופטים עלולה לפי הפורום לגרום למינויים לא מקצועיים לבתי המשפט לנוער ולענייני משפחה, שתי ערכאות מקצועיות ומתמחות. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים עלולה לדעת הפורום לפגע בזכויות שיש כיום לקטינים במסגרת הליכי גירושין[33]

פלסטינים: לדברי הפורום, העברת האחריות והניהול של שטחי הגדה המערבית לידיים אזרחיות על פי הסכם חלוקת סמכויות בין שר הביטחון לשר הנוסף במשרד הביטחון מתאריך 23 בפברואר 2023 היא הכפפה מפורשת ופומבית של ניהול השטח לשיקולים לאומיים וחברתיים של המדינה, דבר שלטענתם עומד בניגוד מוחלט למשפט הבינלאומי. לפי הפורום ההסכם הוא צעד גלוי ורשמי שמעניק תוקף לטענות שישראל משתמשת בפרקטיקה של אפרטהייד, אשר אסורה במשפט הבינלאומי.[34]

עובדים: הפורום טוען שהשינויים המוצעים יפגעו בדיני העבודה הקיבוציים (הזכות לחופש ההתאגדות ולניהול משא ומתן קיבוצי, יישוב סכסוכי עבודה והזכות לשביתה) ובדיני העבודה האישיים, לרבות זכויות חוקתיות בעבודה, וקרנות הפנסיה של העובדים. הפורום טוען ששינויי החקיקה יפגעו במיוחד בשכבות החלשות, ובאוכלוסיות פגיעות. לפי הפורום, התלות של שופטים בפוליטיקאים תפגע ביכולתם של בתי הדין לעבודה להתמודד עם סכסוכי עבודה, עם בקשות לצווי מניעה נגד שביתות, ועוד.[35]

להט"ב: הפורום טוען כי שינוי החקיקה המתוכננים יאפשרו אפליה מטעמי דת שעלולים לבטל את ההגנות המשפטיות על הזכות של להט"ב לשוויון ולחירות במרחב הציבורי ולאוטונומיה. כמו כן הפורום חושש לפגיעה בהגנה מפני הפליה ומפגיעה בכבוד האדם בכל תחומי החיים המוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאמנות בינלאומיות. לפי הפורום, ביטול הביקורת השיפוטית האפקטיבית תאפשר פגיעה במשפחות להט"ביות. פגיעה בעצמאות בתי המשפט עתידה להשפיע חמורות במיוחד על זכויות נשים ועל הקשת הטרנסית, שכן זכויותיהם בתחומים מהותיים זכו להכרה והגנה באמצעות בתי המשפט. לטענת הפורום הגבלת פעילותם של ארגוני זכויות האדם תפגע במאבק למען שוויון זכויות ללהט"ב.[36]

מתדיינים ומתדיינות בבתי הדין הרבניים: הפורום טוען שכיוון שבתי הדין הרבניים סובלים מרבים מחוליי המשילות שהצעות הקואליציה מבקשות לכאורה לתקן, הם היו צריכים להיות במוקד התוכנית לשיפור הליכי השפיטה בישראל. לפי הפורום כוונתה של הקואליציה דווקא להרחיב את סמכות השיפוט של בתי הדין הרבניים מעוררת ספק בכנות כוונותיהם של יוזמי המהלכים לתקן את חוליי המערכת המשפטית האזרחית.[37]

נאשמים וקורבנות: הפורום טוען כי ביטול עילת הסבירות והיעדר עיגון מפורש של הזכות לשוויון עשויים לחשוף אוכלוסיות חלשות כמו אסירים, חשודים, נפגעי עבירה ואחרים לפגיעות קשות ללא כל ריסון. דוגמאות לכך הן קביעת עבירות חדשות או החמרת ענישה באופן שפוגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, וחקיקה שתאפשר שיטור ואכיפה פוגעניים וענישה דרקונית. אנשי הפורום מציינים כי בדמוקרטיות פופוליסטיות נעשה שימוש לרעה במשפט הפלילי, למשל הטלת מגבלות על ארגוני החברה האזרחית, הגבלת חופש הביטוי, ויצירת תשתית המעודדת שחיתות.[38]

מח״ש: הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה ("חוק מח"ש") עלולה לטענת הפורום להיות צעד ראשון בהתערבות של פוליטיקאים באכיפת הדין הפלילי במדינת ישראל. לפי הפורום, כל רכיב בהצעה בפני עצמו מביא לתוצאות הפוכות ממה שמוצג בדברי ההסבר כמטרתה של ההצעה. במקום להבטיח חקירות ותביעות בלתי מוטות, ההצעה מבטיחה מראש את הטיית פעולתה של מח"ש ומאפשרת השפעה פסולה על רשויות התביעה. מכלול רכיבי ההצעה מכרסם בעצמאות התביעה ומאפשר פוליטיזציה של מח"ש ופגיעה במאבק בשחיתות.[39]

אקדמיה: הפורום מעריך שהאיומים הקיימים על החופש האקדמי בישראל יתעצמו ככל שיאושרו השינויים המשטריים. ללא רשות שופטת עצמאית וחזקה יהיו אנשי אקדמיה חשופים לגחמות פוליטיות, ושיקולים של מצוינות מחקרית ייסוגו בפני שיקולים פוליטיים. החירות של אנשי אקדמיה לחקור וללמד תיפגע, ועמה איכות המחקר וההוראה.[40]

התייחסות אקדמית לאופני פעולה אפשריים של שחקנים שונים

עריכה

השירות הציבורי בעת משבר חוקתי: בעת משבר חוקתי, כלומר כששתי רשויות שלטון שונות טוענות כי בסמכותן לקבוע הסדרי יסוד במדינה ומשרתי ציבור אינם יודעים למי לציית, ההחלטה למי לציית נגזרת בראיית הפורום משני שיקולים: זיהוי הגורם המוסמך לקבוע מהו הדין, והחובה להעניק שירות שווה ומיטבי לאזרחי המדינה. נוכח מאפייני הפעולה של הממשלה בתחום החוקתי, הפורום סבור כי על משרתי ציבור להישמע להוראות היועצת המשפטית לממשלה ולבג"ץ במקרים בהם פסיקתו נוגעות לפעולותיהם, אך קביעה זו עשויה להשתנות ככל שישתנו התנאים הקיימים ובראשם עצמאות הייעוץ המשפטי ובג"ץ.[41][42]

שביתה: הפסקת עבודה שעילתה היא התנגדות למהלכים שמקדמת הממשלה בכובעה השלטוני ולא כמעסיקה, היא שביתה פוליטית שאינה מוכרת כ"שביתה" על פי הדין בישראל. עם זאת, במקרים מסוימים עשויה הפסקת עבודה במחאה נגד המהלכים שמקדמת הממשלה להיות מוכרת כשביתה ואף להעניק הגנות לשובתים, למשל אם היא מכוונת כנגד צעדים (במקרה זה שינויי החקיקה) המשליכים במישרין על תנאי העבודה ויחסי העבודה.[43]

מתווה סער-לוין

עריכה

הפורום הביע דאגה רבה לנוכח מתווה סער-לוין– והוראות ההסדר שהתקבל בכנסת בעקבותיו. בנייר העמדה שפרסם הפורום[44] הוא התריע מפני הפוליטיזציה של כל דרגות השיפוט העלולה להיגרם בגין השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, תוך פגיעה במקצועיות השופטים שיבחרו לפיו לכל הערכאות. הפורום הזהיר במיוחד מפני מנגנון ה-דדלוק (״היציאה ממבוי סתום״) שנכלל בתיקון שהתקבל, בשל החשש שהפוליטיקאים חברי הוועדה יתומרצו להגיע אליו – ובכך לכפות את מינוי מועמדיהם – מבלי לנסות להגיע למינויים בהסכמה. לבסוף, הפורום גם ציין את הפגמים בהליך החקיקה של התיקון אותו ערכה הכנסת, שכן היה זה הליך מזורז שלא איפשר דיון ציבורי מעמיק, כראוי לתיקון חוקתי בעל חשיבות כה רבה.

מתווה הפורום

עריכה

זהו מתווה חוקתי-עקרוני מטעם הפורום.[45] המתווה נועד לשמר ולחזק את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית בישראל, תוך איזון בין הרשויות, הבטחת עצמאות מערכת המשפט, והגנה אפקטיבית על זכויות האדם.

במוקד המתווה עומדות מספר עמדות עקרוניות:

  • ועדה לבחירת שופטים מאוזנת ולא פוליטית: הפורום מציע הרכב שבו אין לאף צד – קואליציה, אופוזיציה או שופטים – שליטה מוחלטת, ומחייב הסכמה רחבה לכל מינוי. מינוי נשיא בית המשפט העליון ייעשה לפי עקרון הסניוריטי, תוך שמירה על עצמאות המערכת השיפוטית ומניעת פוליטיזציה.
  • הגבלות מהותיות על חקיקת חוקי יסוד: הפורום קורא להחלת מגבלות תוכניות וצורניות על חוקי יסוד, כך שלא ניתן יהיה לקבוע כל נושא כחוק יסוד ברוב רגיל וללא מגבלות על תוכנו. יש לעגן את חוקי היסוד בחוקה אמיתית שתעסוק רק בסדרי שלטון וזכויות יסוד, ותיכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה.
  • הגנה חסינה על זכויות האדם: המתווה מדגיש את הצורך בקיומו של מנגנון הגנה חוקתי על זכויות יסוד – ובראשן שוויון, חופש הביטוי והזכות לבחור ולהיבחר – שרוב קואליציוני פשוט או פסקת התגברות לא יוכלו לפגוע בהם.
  • ביקורת שיפוטית אפקטיבית: הפורום תומך בשמירה על סמכותו של בית המשפט העליון לפסול חוקים הסותרים את חוקי היסוד, כולל חוקי יסוד עצמם אם נחקקו תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת או אם הם פוגעים באופייה הדמוקרטי של המדינה.
  • שמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי: המתווה קובע כי חוות הדעת המשפטיות של היועצים המשפטיים יהיו מחייבות, וכי עילת הסבירות תשמר כעילת ביקורת מנהלית חיונית המגנה על הציבור מפני שרירות שלטונית.

בסיכומו של דבר, מתווה המרצים מהווה ניסיון לנסח "חוקה מינימלית" שתגן על יסודות הדמוקרטיה, תוך שימור העקרונות עליהם מושתת הדמוקרטיה הישראלית – שלטון החוק, עצמאות הרשות השופטת, זכויות אדם, ואיזון בין הרשויות.

האפשרות לבטל את ההפיכה המשטרית בכנסת הבאה

עריכה

לנוכח התחושה הרווחת כי הכנסת הבאה (הכנסת ה-26) תוכל ״פשוט״ לבטל את מהלכי הקואליציה בכנסת ה-25, פרסם הפורום נייר עמדה מפורט[46] בו הובהר כי גם אם בהמשך תורכב קואליציה שתהיה מחויבת לערכי הדמוקרטיה ולשלטון החוק – גלגול הגלגל לאחור לא יהיה פשוט כלל. נייר העמדה מצביע על כך שגם ממשלה עתידית עם כוונות טובות עלולה להיתקל בקשיים מוסדיים, פוליטיים וחברתיים מהותיים בבואה לבטל את המהלכים שנעשו. בין החסמים: קיבוע מוסדי של שינויים אנטי-דמוקרטיים, הצורך להתמודד עם אתגרי השעה ועם המשברים שיצרה הקואליציה הקודמת, אינטרסים של בעלי כוח שהשינויים יטיבו עימם, והעדפת יציבות קואליציונית על פני תיקון מהותי. הפורום אף מזהיר מפני יוזמות קואליציוניות נוכחיות העלולות לפגוע בתקינות הליכי הבחירות, כך שממילא יקשה על החלפה השלטון בעתיד.

לפיכך, הפורום מדגיש כי אין להסתמך על האפשרות לתקן בעתיד את המהלכים האנטי-דמוקרטיים שקודמו בכנסת ה-25, אלא יש להיאבק כבר עתה נגדם כבר כעת.

קישורים חיצוניים

עריכה

סיקור מסמכי הפורום בתקשורת

עריכה

שונות

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ משה גורלי, פתאום קם אדם, נוטל דגל, מצייר שלט ונוסע לקפלן: סיכום ביניים למחאה, באתר כלכליסט, 16 באפריל 2023
  2. ^ عربي, democracy
  3. ^ English, democracy
  4. ^ français, democracy
  5. ^ русский, democracy
  6. ^ פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה - ד"ר אורי אהרונסון בועדת חוקה, חוק ומשפט (23.1.23), נבדק ב-2023-08-11
  7. ^ המחאה ואני: מסע בין שלל יוזמות המחאה של הישראלים שהחליטו להתעורר, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2023
  8. ^   שני ליטמן, איך נראה ערב של דיונים על ההפיכה בין ימנים לשמאלנים במאחז בדרום הר חברון?, באתר הארץ, 22 במרץ 2023
  9. ^ דיון: הליכים לכינון חוקה | מבט השוואתי ומקומי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏2023-02-20
  10. ^ דיון: התהליך הראוי לכונן חוקה בישראל והמודל הרצוי להרכב הוועדה לבחירת שופטים, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏21 במרץ 2023
  11. ^ בונות אלטרנטיבה, באתר בונות אלטרנטיבה
  12. ^ פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה | עמוד הבית, באתר Forum for Democracy
  13. ^ תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5, באתר פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, ‏2023-01-19
  14. ^   חן מענית, משפטנים על הסיכום המסתמן: דומה למצב הקיים, להיזהר מפגיעה בזכויות יסוד, באתר הארץ, 18 במאי 2023
  15. ^ קרן וינשל, מחקרים מוכיחים: פוליטיזציה במינוי שופטים מורידה את איכותם המקצועית, באתר כלכליסט, 9 במרץ 2023
  16. ^ פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, מנגנונים למינוי שופטים – מבט השוואתי ואמפירי - נייר עמדה #33, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏20 במרץ 2023
  17. ^ נייר עמדה #01 גיבוש עמדה משפטית של הממשלה והשרים, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  18. ^ הקווים האדומים של הדמוקרטיה, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, עדכון 12 באפריל 2023
  19. ^ ההצעה לביטול תחולת עילת אי-הסבירות על החלטות הממשלה, השרים ונבחרי ציבור אחרים - #50, באתר פורום המרצים והמרצות למען הדמוקרטיה, ‏26 ביולי 2023
  20. ^   פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, החוק לביטול עילת הסבירות אינו חוקתי, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2023
  21. ^ ניירות עמדה, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  22. ^ תגובת הפורום לתוכנית בעניין מינוי שופטים על-ידי הקואליציה שפורסמה ביום 20.3.2023 - נייר עמדה #32, 20 במרץ 2023.
  23. ^ נייר עמדה #08 צעדי הממשלה ה-37 לשינוי המשטר לאור עמדות ועדת ונציה, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 4 בפברואר 2023
  24. ^   פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – ד"ר רונית לוין שנור באולפן Ynet, סרטון בערוץ "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה", באתר יוטיוב (אורך: 09:35)
  25. ^ משה גורלי, ביקורת מצד משפטנים: "ניסוח חוקה אינו יכול להתנהל כמו"מ פרלמנטרי כוחני", באתר כלכליסט, 3 במאי 2023
  26. ^ איך כן בונים חוקה, באתר democracy
  27. ^ שלמה טייטלבאום, תוכנית החלופה: אלה ההצעות המובילות לתיקון מדינת ישראל, באתר כלכליסט, 10 באוגוסט 2023
  28. ^ נייר עמדה #23 הצעה למתווה בנושא הביקורת השיפוטית וסמכויות הכנסת והממשלה
  29. ^ סמכות הכנסת לשנות חוקי יסוד - נייר עמדה #9, באתר פורום המרצות והמרצים למען הדמוקרטיה, ‏2023-02-06
  30. ^ נייר עמדה #10 מועד התחולה בזמן של השינויים המשטריים שעל הפרק, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 12 בפברואר 2023
  31. ^ יובל אראל, "140 משפטנים עונים לקואליציה: "המילים 'חוק יסוד' אינן מפתח קסמים שנועל כל דלת של ביקורת שיפוטית"", חדשות N12 מיום 7 באוגוסט 2023.
  32. ^ הפגיעה בזכויות נשים בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #11, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏2023-02-18
  33. ^ השפעת השינויים המשטריים המוצעים על זכויות ילדים - נייר עמדה #39, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏2023-04-08
  34. ^ נייר עמדה #24, משמעויות הסכם העברת המינהל האזרחי לידי השר במשרד הביטחון 5.3.2023
  35. ^ הפגיעה בזכויות העובדות והעובדים בעקבות השינויים המשטריים בישראל, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה
  36. ^ הפגיעה בזכויות להט״בים.ות בעקבות השינויים המשטריים - נייר עמדה #37, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏2023-03-26
  37. ^ נייר עמדה #29 בתי הדין הרבניים בעקבות השינויים המשטריים, 15 במארס 2023
  38. ^ נייר עמדה #21 השלכות ההפיכה המשטרית על המשפט הפלילי ורשויות אכיפת החוק 2.3.2023
  39. ^ תגובה להצעה לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים) - נייר עמדה #17, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏2023-02-22
  40. ^ נייר עמדה #22 החופש האקדמי והאיומים עליו בעקבות ההפיכה המשטרית המוצעת (וכן מדריך מעשי למרצים) 3.3.2023
  41. ^ שיחה מקומית, איך על משרתי ציבור לנהוג בעת משבר חוקתי, באתר שיחה מקומית, ‏21 במרץ 2023
  42. ^ פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, נייר עמדה #25 שירות ציבורי במשבר חוקתי – עקרונות ושיקולים 9.3.2023
  43. ^ מתי מותרת שביתה כנגד החלטת הריבון, באתר פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, ‏2023-03-23
  44. ^ law professors forum, הערות לנוסח חדש להצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 101), התשפ"ג-2023 – הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באתר Forum for Democracy, ‏2025-03-02
  45. ^ The Israeli Law Professors' Forum for Democracy, מתווים וקווים אדומים, באתר Forum for Democracy, ‏2023-03-14
  46. ^ law professors forum, "אין מה לדאוג?" על האפשרות לבטל את ההפיכה המשטרית בכנסת הבאה, באתר Forum for Democracy, ‏2025-03-25
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורום_המרצות_והמרצים_למשפטים_למען_הדמוקרטיה&oldid=40897066"