פורטל:בוטניקה/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	העץ גינקגו דו אונתי הוא מאובן חי שנותר מין יחיד בימינו מתוך מחלקה שלמה של צמחים שהתקיימה לפני מאות מיליוני שנים וכיסתה חלקים נרחבים על פני היבשה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	פטריות אינן צמחים ואינן מבצעות פוטוסינתזה. שמרים גם הם פטריות.	עריכה | תבנית | שיחה
3	חיננית הבתה, הידועה גם כ"מרגנית" עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שמקורו (בדומה למילים מרגלית ומרגרינה) במילה היוונית לפנינה, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות ועלי הכותרת הלבנים שלו מתאימים במיוחד למשחק "הוא אוהב אותי... הוא לא אוהב אותי". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר, שבשמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, זכה גם הוא לתהילה ספרותית. הפרח הלבן ששמו נגזל נאלץ להסתפק במילה השנייה בשירו של קיפניס – חיננית.	עריכה | תבנית | שיחה
4	עגבנייה בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שקבע מכס על ירקות. ואולם, לא ברור היה אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שהחוק תקף לגביהם, והוויכוח בשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1893, במשפט ניקס נגד הידן, נפסק שהעגבנייה היא ירק, כבלשון הדיבור. זאת משום שכל קיומו של המונח "ירק" הוא בלשון הדיבור, ומבחינה בוטנית אין לו כל משמעות. אם היו מתייחסים למשמעות הבוטנית של המילים, חוק הממסה ירקות, לא היה ממסה דבר. זאת ועוד, המונח הבוטני "פרי", אינו מסווג קבוצה מסוימת של צמחים, כבלשון הדיבור, אלא מבחין בין חלק מסוים של צמח לחלקיו האחרים של אותו צמח. לכן, הקביעה ש"עגבנייה היא פרי", יכולה להתבסס רק על לשון הדיבור ולא על הבוטניקה. בוטנית, יש לעגבנייה פרי, שורש, זרעים, וחלקים נוספים, אך היא עצמה אינה פרי, ממש כשם שהיא אינה שורש.	עריכה | תבנית | שיחה
5	פירות הדר ההדרים הם סוג של עצים ירוקי-עד ובו עשרות מיני עצים. טעם פירותיהם נע בין מתוק לחמוץ, והם מכילים מיץ רב. במקור כללו ההדרים חמישה מינים בלבד: פומלו, אתרוג, קי ליים, מנדרינה ו-Citrus halimii, שנתגלה לאחרונה. כל שאר מיני ההדרים נוצרו באופן מלאכותי על ידי הרכבה או הכלאה של מינים שונים מהסוג. כך למשל הלימון נוצר מהרכבה של אתרוג וליים.	עריכה | תבנית | שיחה
6	עגבנייה כיום העגבנייה היא אחד הגידולים הנפוצים בחקלאות ומהווה מרכיב קולינרי חשוב במטבחים רבים, אך לא תמיד היה הדבר כך. העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה, ובתחילה הם התייחסו לעגבנייה בחשדנות, סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בה כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. במדינות אירופאיות שונות, למשל בצרפת, זכתה לכינוי העממי "תפוח אהבה", מאחר שסברו שהיא מעוררת חשק מיני. השם "עגבנייה" בעברית, שמקורו בשורש ע-ג-ב, המתקשר לאהבה ומיניות, ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס כהקבלה לכינויהּ "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק, שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן-יהודה, שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَندُورَة).	עריכה | תבנית | שיחה
7	פרי החרוב זרעי עץ החרוב נחשבו שקולים אחד לשני, ובעלי משקל זהה, דבר שהפך אותם כבר בתקופת המקרא למידת משקל זעירה, הקרויה גֵרָה. בתקופה מאוחרת יותר שימשו הזרעים למדידת משקלן של אבנים יקרות, והמקור של יחידת המשקל קרט, שערכה 200 מיליגרם, הוא בשמו של עץ החרוב ביוונית – קֵרַטוֹניה. כיום ידוע שמשקל זרעי החרוב איננו אחיד, ובדיקה במאזניים מדויקים העלתה שהוא נע בטווח של 0.1 עד 0.4 גרם.	עריכה | תבנית | שיחה
8	עגבניות שרי עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה, שאחת מגרסאותיו פותחה בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם בסופו של דבר, הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן).	עריכה | תבנית | שיחה
9	כשמזכירים את חמשת החושים נהוג לשייכם לבעלי חיים, אך למעשה אותם חושים קיימים גם בעולם הצומח. כידוע, צמחים מסוגלים לראות אור והם צומחים לקראתו בעזרת חלבונים קולטני אור. כמו כן צמחים מסוגלים לטעום את הקרקע ולשלוח שורשים לאזורים המזינים. אך לא רבים יודעים על החושים האחרים שקיימים בקרב צמחים: למשל, מימוזה ביישנית מכונה כך משום שכל מגע קל גורם לה לקפל את עליה ולהישאר כך כ-30 דקות עד שתחלוף הסכנה. נר-הלילה החופי הנפוץ בחופי ישראל נוהג להאזין בלילה למאביקים וברגע שהוא שומע את זמזום משק הכנפיים, הוא מתחיל לייצר צוף כגמול להאבקה. צמחים אחדים כגון צמח הטבק נוהגים בטבע לצמוח ליד לענה, וזאת כדי שיוכלו להריח את עליו הקצוצים כאשר אוכלי עשב נמצאים בסביבה ולאפשר לעצמם מספיק זמן כדי להתחיל לייצר רעלנים שיגנו עליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
10	קיווי (Actinidia chinensis) הוא פרי בסדרת האברשאים שמקורו בדרום סין, כפי שרומז שמו המדעי. בשנת 1904 הובאו זרעי הפרי לניו זילנד, שם הונבטו ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת 1959 הוחלט לייצא את הפרי לארצות הברית. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, בשל המלחמה הקרה, והמליצה על שיווקו בארצות הברית תחת המותג Melonette. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - קיווי (Kiwifruit), על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, הקיווי, אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.	עריכה | תבנית | שיחה
11	פרג אגסני מזנים שונים של פרח הפרג ניתן להפיק הן את תבלין הפרג, המשמש כתוספת למיני מאפה רבים, והן מספר סמים אסורים, בהם אופיום והרואין. גם כאשר הוא משמש כתבלין, הפרג מכיל כמויות קטנות של אופיאטים, שהם הרכיבים הפסיכו-אקטיביים שבסמים; כתוצאה מכך, בדיקות שתן מזהות לעיתים בטעות מי שאכל מזון מתובל בפרג כמי שהשתמש בסם אסור. כדי שאסירים בחופשה לא יוכלו לתרץ באכילת פרג תוצאות חיוביות בבדיקות סמים, הלשכה הפדרלית של בתי הסוהר בארצות הברית אוסרת עליהם לאכול מזון המכיל את תבלין הפרג.	עריכה | תבנית | שיחה
12	איור של חלקי החצב המצוי החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הבצל שלו סביב ט"ו באב, ויש הדורשים את שמו מהצירוף "חצי-אב". עם זאת, הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו. התלמוד מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים. בעבר השימוש בחצב לתיחום חלקות היה נפוץ, מפני שרעילותו הגנה על הצמח מפני בעלי חיים. וניסיון לגנבת שטח, באמצעות הסתת תוואי הבצלים, הייתה משאירה סימנים הניכרים על הגנב.	עריכה | תבנית | שיחה
13	בנוסף להיותו תוסף מזון חיוני לחיינו, ויטמין C נמצא בשימוש רחב כחומר משמר. ויטמין C הוא מסיס במים, ובזמן בישול רוב הירקות הוא מחלחל למי הבישול. הוויטמין אינו נהרס בהכרח, הוא עדיין קיים במי הבישול, לכן חשוב לשמרם בתבשיל. הטמפרטורה ומשך הבישול חשובים – זמן מוגזם בטמפרטורה גבוהה יכול לגרום להרס ויטמין C.	עריכה | תבנית | שיחה
14	איור מיטורונדיון אנדוסימביוזה היא צורה של סימביוזה בה מתקיים יצור אחד בתוך האחר. ההערכה היא שהמיטוכונדריון, שהוא אברון הנשימה החמצנית של האיקריוטי, היה במקורו חיידק דמוי ריקציה (טפיל) בתוך התא, ועבר תהיליך אבולוציוני עד למצב של באנדוסימביוזה. תאוריה זו נקראת התאוריה האנדוסימביוטית. אותה הערכה קיימת גם לגבי הכלורופלסט - אברון הפוטוסינתזה בתאי הצמחים. האברון, שבו הם הופכים פחמן דו-חמצני, מים ואור לסוכר וחמצן.	עריכה | תבנית | שיחה
15	זרעי הקיקיון המצוי שמקליפתם מפיקים ריצין ריצין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי. רעילותו של ריצין, שמונע את ייצורם של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, והוא נחשב לאחד הרעלים החזקים בעולם. הק.ג.ב. השתמש בריצין לצורך לוחמה ביולוגית בתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1978 הוא צייד את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית שהגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של מתנגד המשטר גאורגי מרקוב בנשק מתוחכם. מרקוב המתין בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו. הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה וירה קליע זעיר שהכיל ריצין לתוך רגלו של מרקוב מתוך מטרייה שהותאמה לכך. בגופו של מרקוב, שמת תוך שלושה ימים, התגלה קליע פלטינה באורך 1.52 מילימטר ועקבות של רעל הריצין.	עריכה | תבנית | שיחה
16	שוקולד תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.	עריכה | תבנית | שיחה
17	מחזור החנקן חיוני לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ חיידקים רבים נמנים עם מחוללי המחלות הקשות והקטלניות ביותר, כגון כולרה, גחלת ודבר. יחד עם זאת, בעולם ללא חיידקים לא יהיו מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש ויוגורט המיוצרים על ידי חיידקים לקטיים בתהליך תסיסה. כמו כן, פעולת מערכת העיכול, המאוכלסת בחיידקי מעיים כגון אי קולי, תיפגע. אולם בעיה חמורה עוד יותר היא פגיעה במחזור החנקן. חיידקי קרקע מסוימים הם היצורים היחידים שמסוגלים לקשור חנקן אטמוספירי למימן, ובכך להפוך אותו לזמין עבור שאר היצורים החיים. חנקן קשור דרוש לסינתזה של כל חומצות האמינו המהוות את אבני הבניין של החלבונים. שורשי דגנים מקיימים סימביוזה עם חיידקים מפיקי תרכובות חנקן.	עריכה | תבנית | שיחה
18	אבוקדו חצוי היתרון ההישרדותי של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת אותם, מפיצה אותם בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם לא מתחרים אתו על משאבים וגם לא מתחרים עם אחיהם. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה. רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף יכולות לבלוע את הגרעין שלו (שהיה עוד יותר גדול לפני תרבות האבוקדו). אולם, עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה, ושם אין חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, מגתריומים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה. כעת עולה השאלה, הכיצד האבוקדו לא נכחד מיד אחריהן.	עריכה | תבנית | שיחה
19	חורשת מתושלח ביער הלאומי איניו בקליפורניה העץ הזקן ביותר בעולם גדל בשמורת ההרים הלבנים (בתמונה), שבקליפורניה, ושמו העץ מתושלח. הוא נקרא כך על שם מתושלח מהתנ"ך, גם משום שמתושלח התנ"כי היה זקן מופלג, וגם משום שלפי המקורות מתושלח תנכ"י התחיל את חייו בערך בזמן בו הבוטנאים גורסים כי העץ מתושלח נבט מזרעו – שנת 2832 לפני הספירה. למעשה, ייתכן שהזרע ממנו נבט נוצר שנים רבות קודם לכן, כך שקיים בעולמנו אורגניזם חי, שהתחיל את חייו לפני האיש מתושלח. יתרה מזאת, באותה שמורה נכרת בשנת 1964 עץ שהיה זקן ממתושלח בכשלוש מאות שנים. אגב, בשוודיה גדל עץ צעיר יחסית, שנוצר ברבייה וגטטיבית משורשי עץ זקנים פי שניים בערך ממתושלח (דהיינו עץ צעיר שחלק מהשורשים שלו זקנים פי שניים ממתושלח, והם שמשו בעבר עץ אחר, שנגדע).	עריכה | תבנית | שיחה
20	סלט פירות כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם, הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.	עריכה | תבנית | שיחה
21	דבורה ופרח ראובן לרר היה היהודי הראשון שגידל דבורים בארץ ישראל בעת החדשה. את כוורת הדבורים הראשונה הוא הקים בתקופת העלייה הראשונה ב"נחלת ראובן" שהפכה לימים לנס ציונה. נגד לרר הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו שטען כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום רב. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות ההליך המשפטי היו גבוהות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לצמח, אלא להפך, הן מאביקות את הפרחים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	גורי פילים אסייתיים הפרה והפיל, ניזונים שניהם מצמחים. בניגוד לפרה, שמעלה גירה, מעכלת את מזונה היטב ויכולה גם לעכל תאית, לפיל יש מערכת עיכול הרבה פחות יעילה. לכן צואתו של הפיל עשירה בסיבים תזונתיים, והיא משמשת כחומר גלם טוב לנייר ממוחזר, בסרי לנקה ובסומטרה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	פולי קופי לואק לפני ניקוי וקלייה אחד מסוגי הקפה היקרים בעולם הוא הקוֹפִּי לוּאָק (מאינדונזית: קוֹפִּי - קפה; לוּאָק - גחן דקלים אסייתי), קפה המיוצר מפולי קפה שעברו במערכת העיכול של גחן דקלים אסייתי וגחניים אחרים. לאחר שהגחן אוכל את פירות צמח הקפה, הם עוברים במערכת העיכול שלו פירוק פרוטאוליטי חלקי. דבר זה מאפשר מיצוי עתידי יעיל יותר של הקפה ואגב כך נמנע שלב הקלייה הממושך. לאחר כיום וחצי מפריש הגחן את הפולים בקבוצות בצואה כשחלקם עודם מחוברים לפירות. הפירות נאספים, נשטפים ביסודיות, מיובשים בשמש ועוברים תהליך קל בלבד של קלייה, על מנת לא לפגוע במגוון הטעמים ולמנוע את המרירות האופיינית שנובעת מתהליך הקלייה.	עריכה | תבנית | שיחה
24	נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003 נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת תהליך ארוך של הכלאות זני חיטה שונים מרחבי העולם, זני חיטה עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות הגידול הכוללות דישון והדברה במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970 פרס נובל לשלום.	עריכה | תבנית | שיחה
25	אהרן אהרנסון אהרן אהרנסון זכה לתהילת עולם לאחר שגילה את זן הבר המכונה אם החיטה. בפועל היה זה זן די נחות של החיטה, ולכן לכאורה קשה להבין מה היה מיוחד בגילוי זה. ובכן, ביות החיטה הביא אמנם לבידוד תכונות טובות שלה כגון גרעינים גדולים, עמידות לאורך זמן, צמידות לגבעול ועוד, אך במקביל סוננו בשוגג גם תכונות אחרות, כמו איכות תזונתית גבוהה יותר. גילויו של אהרונסון איפשר למעשה להתחיל מחדש את ביות החיטה, והפעם תוך הגדרה שונה של התכונות החשובות.	עריכה | תבנית | שיחה
26	אבשלום פיינברג ב-13 בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי, חברי ניל"י, מארץ ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, על מנת לחדש את הקשר עם הבריטים. על אף שהיו מחופשים לבדואים, הם התגלו באזור רפיח ופיינברג נהרג בחילופי יריות עם בדואים מקומיים וחיילים עות'מאנים. עצמותיו של פיינברג נמצאו כעבור 50 שנה בזכות עץ דקל שצמח על קברו. מקור העץ, כנראה, בפרי תמר שהיה בכליו של פיינברג.	עריכה | תבנית | שיחה
27	בקבקוק קוקה-קולה המשקה הפופולרי קוקה-קולה מכיל עלי צמח הקוקה, ממנו מפיקים את הסם קוקאין. עד שנת 1903 הכיל המשקה גם קוקאין, אך כיום הקוקאין ממוצה מהעלים לפני הוספתם למשקה.	עריכה | תבנית | שיחה
28	פלפל שחור בקונדיטוריה הצרפתית המסורתית משתמשים בפלפל שחור במתכונים ובמשקאות המבוססים על שוקולד על מנת להדגיש את טעמו של השוקולד.	עריכה | תבנית | שיחה
29	אגוזי ברזיל עץ האגוז הברזילאי הוא אחד העצים הגדולים ביער האמזונאס. מינון הקרינה הרדיואקטיבית הנפלטת מזרעיו, המכונים "אגוזי ברזיל", גבוהה פי אלף לערך ממינון הקרינה הנפלטת ממזונות אחרים, אך אינה מסוכנת או משמעותית ביחס לקרינה לה אנו נחשפים מהשמים ומהארץ. הזרעים מהווים מקור תזונתי טוב למגנזיום, לוויטמין B1 ובעיקר לסלניום.	עריכה | תבנית | שיחה
30	כיתוב תמונה הפתיתים הומצאו בישראל בשנת 1951 בתקופת הצנע על ידי חברת אסם לבקשת דוד בן-גוריון שרצה לפתח תחליף מבוסס חיטה לאורז, עקב מחסור באותה העת. לכן הפתיתים הראשונים עוצבו בצורת אורז ונקראו בלשון העם "אורז בן-גוריון". הפתיתים מיוצאים בקנה מידה גדול יחסית ונקראים מחוץ לישראל israeli couscous (קוסקוס ישראלי).	עריכה | תבנית | שיחה
31	פרי הקובו ישראל היא המדינה היחידה בעולם אשר מגדלים בה את הקקטוס Cereus peruvianus בצורה מסחרית עבור פריו. הפרי מיוצא מהארץ על ידי חברת אגרקסקו תחת השם המסחרי קוּבּוֹ.	עריכה | תבנית | שיחה
32	הגוף החי מפיק אנרגיה ממזון על ידי חמצון של גלוקוז שהוא תוצר פרוק של אבות המזון. רוב סוגי המזונות תורמים אנרגיה לגוף האדם אך יש מאכלים שבאכילתם נצרכת אנרגיה יותר מערכם הקלורי, בשל תהליך העיכול המורכב שלהם. שורש סלרי הוא אחד מהמאכלים שלגביהם מקובל לחשוב שבאכילתם, המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 14 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אך בכל זאת, כמות זו מתווספת לגוף למרות המאמץ הנדרש לעיכול הירק.	עריכה | תבנית | שיחה
33	חותם ששימש את הטמפלרים לסמן תפוזים שגודלו בשרונה ובווילהלמה אשר נשלחו ליצוא המותג "תפוזי Jaffa", אחד מגאוות הייצוא הישראלי הקיים עד היום, התחיל בחברה לגידול וייצוא תפוזים של חברי תנועת הטמפלרים משרונה ווילהלמה באמצע המאה ה-19 אשר ייצאו את הסחורה מנמל יפו (Jaffa).	עריכה | תבנית | שיחה
34	צמח החובזה (חלמית) צמח החובזה (חלמית) עשה היסטוריה, כאשר במצור הערבי על ירושלים במהלך מלחמת העצמאות ב-1948, לא היה ליהודים בעיר מה לאכול, והם ניזונו מקציצות חובזה. רבים סוברים שמה ששימש למאכל הוא הפרות הקטנים של הצמח, אך את הקציצות עשו דווקא מהעלים הגדולים, שנקצצו דק ועורבבו עם מעט שמן ומלח. העשירים הוסיפו לתערובת גם ביצה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	קטע מתוך המשדר המקורי המראה את "קטיף הספגטי" בשווייץ ב-1 באפריל 1957, התוכנית "פנורמה" של הBBC שידרה כתבה על שיפור יבול הספגטי, בעקבות מזג אוויר נוח והיעלמותם של מזיקי הספגטי, והראתה בה את קטיפת הספגטי מעצי הספגטי. לאחר השידור מאות אנשים התקשרו למשרדי הBBC ושאלו איפה ניתן להשיג עצי ספגטי.	עריכה | תבנית | שיחה
36	צלחת ובה ממליגה ממליגה היא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס, אשר מוגש כדייסה מוצקה למדי. בעבר שימש מאכל זה גם כתחליף ללחם לעניים. ממליגה היא מאכל אופייני לרומניה שמתקשר איתה מיידית בתודעה. פחות ידוע שמאכל זה היה נהוג אצל הרומנים גם לפני גילוי אמריקה, בטרם הובא התירס לאירופה. הרומנים אכלו ממליגה עשויה מקמח דוחן, אך התירס דחק בהדרגה את הדוחן מהצלחות הרומניות.	עריכה | תבנית | שיחה
37	משקה אבסינת ולצדו כף אבסינת אבסינת הנו משקה חריף המכיל אחוז גבוה של אתנול ומתובל בתמציות צמחים, בהן צמח הלענה ממין לענת האבסינת. צבעו של המשקה ירוק, וטעמו מזכיר טעם של כמנון האניס. על-פי רוב גוונו של האבסינת ירקרק באופן טבעי, או כתוצאה מתוספת צבעי-מאכל, והוא זוכה תכופות לכינוי "הפיה הירוקה". על-פי המסורת, במהלך הכנת המשקה הוא נמזג לכוס עליה מונחת הכף המחורצת פרי תכנון מיוחד, ולאחר מכן מונחת על הכף קוביית סוכר שעליה נמזגים מים קרים מאוד.	עריכה | תבנית | שיחה
38	פרח הווניל החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר, ואחד מענפי הייצור המרכזיים שם הוא גידול הווניל. מדגסקר מגדלת כ-70% מתפוקת הווניל בעולם. כלכלת האי מדגסקר חוותה משבר כלכלי חריף בשנת 1985, משום שחברת קוקה-קולה העולמית ניסתה לשנות את טעם משקה הקוקה-קולה, ובין השאר, להחליף בו את תמצית הווניל הטבעית לחומר סינתטי בטעם דומה. המשבר חלף כשנכשל שיווקו של המשקה החדש, והתאגיד חזר למכור קוקה-קולה קלאסית.	עריכה | תבנית | שיחה
39	קפה מוקה עיר הנמל מוח'א, השוכנת בתימן לחופי ים סוף, הייתה מרכז סחר עולמי בקפה, בין המאות ה-15 וה-17. עד למאה ה-19, נמלהּ של העיר שימש כנמל המרכזי המשרת את הבירה צנעא. במוח'א התפתח זן מיוחד של צמח הקפה, זן המוֹקָה, שניחן בטעם קל המזכיר את טעם השוקולד. על שמה של העיר ועל שמו של הזן, נקרא המשקה מוֹקָה (mocha), שהוא משקה קפה, המעורב בחלב ובשוקולד או בקקאו.	עריכה | תבנית | שיחה
40	אקליפטוס בערבית, עץ האקליפטוס מכונה "שג'אראת אל כינא", דהיינו, עץ הכינין, בשל התפישה השגויה, לפיה תרופה מפורסמת הזו, להקלת תסמיני המלריה, מופקת מעצי אקליפטוס. במציאות, הכינין מופק מקליפת עץ הצ'ינצ'אה הדרום אמריקני, ולא מהאקליפטוס, שמוצאו מאוסטרליה. כינוי ערבי אחר לאקליפטוס הוא "שג'אראת אל יהוד", דהיינו, עץ היהודים. כינוי זה דווקא מוצדק, משום שבשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אכן נטעו הרבה עצי אקליפטוס סביב מושבותיהם. אם כי גם לכינוי זה יש קשר, הן למלריה והן לתפישה שגויה. נוטעי האקליפטוסים, כמו אנשי המדע בני תקופתם, ידעו שיש קשר בין ביצות לבין מלריה. אך הם חשבו, שסירחון הביצות הוא גורם המחלה, כפי שהשתקף בשם המחלה עצמו, שפירושו באיטלקית הוא "אוויר רע". נוטעי האקליפטוסים חשבו, שהעץ יטהר את האוויר וגם ייבש את הביצה. בסופו של דבר התברר, שלאקליפטוסים השפעה זניחה על ייבוש הביצות, וגורם המלריה הוא טפיל חד תאי (פרוטיסטי) מסוג פלסמודיום, המועבר בעקיצות יתושות האנופלס, המטילות ביצים בביצות.	עריכה | תבנית | שיחה
41	תרשים מחצית נגיף השפעת כשרונלד רייגן היה מושל מדינת קליפורניה, הוא צידד בתעשייניים שדרשו לייעד חלק משטח שמורת הטבע הפארק הלאומי סקוויה לחטיבת עצים. רייגן ספג ביקורת על טיעונו, "אם ראית עץ סקויה אחד, ראית את כולם", אף על פי שרייגן לא לגמרי טעה. השונות הביולוגית בין עצי הסקוויה באמת נמוכה ביחס לקבוצות הטקסונומיות הקרובות להם. זאת משום שרוב הרבייה שלהם אינה רבייה זוויגית (עם זכר ונקבה שמביאים צאצא משותף, שאינו זהה לאף אחד מהם), אלא רבייה לא-זוויגית, שבה יצור חי יוצר צאצא בעל חומר תורשתי זהה לחלוטין לשלו. בדרך כלל, הברירה הטבעית פועלת להגדלת השונות הביולוגית. רבייה זוויגית היא רק דרך אחת להעלות את השונות הביולוגית באוכלוסיות. ישנם חיידקים ונגיפים רבים שמשיגים מגוון ביולוגי גדול בעזרת דיוק נמוך בשכפול החומר התורשתי, מהלך רבייה לא-זוויגית. דהיינו, מנגנון שכפול שגורם למוטציות רבות. החיסרון של מנגנון כזה הוא שמרבית הצאצאים של יצורים אלו אינם מתפקדים. אבל המגוון הביולוגי העצום שנגיף השפעת (בתרשים) משיג כך, מאפשר לו להתרבות ולשגשג למרות מערכת החיסון הטבעית והמלאכותית של האדם.	עריכה | תבנית | שיחה
42	פטריות ארגוט ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כיום קיץ רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי. אלא שבשעות הבוקר המאוחרות החלו להגיע למרפאתה אנשים אחוזי הזיות. תחילה הצליח רופא לטפל בעצמו בפציינטים. אך בתוך כמה שעות כבר הצטברו שם 75 תושבים, שסבלו מהזיות חמורות: דוור שהיה משוכנע כי הוא מתכווץ, ילד שניסה לחנוק את אימו, אישה שכביכול חזתה בבניה נטחנים לנקניקיות, אדם שניפץ את רהיטיו בכדי לסלק חיות טרף שהזה, אנשים רבים שברחו מגורמים כמו מפלצות, להבות, חיות בר וחפצים שקמו לתחייה. תועד אף כלב, שלעס אבנים, עד ששיניו נשברו. בתוך שעות אחדות, כל בתי החולים הרגילים ובתי החולים לחולי נפש באזור התמלאו ביותר מ-300 מתושבי העיירה, שהתלוננו על כאבים שונים. כשבעה מהם נפטרו באותו יום. ההסבר, שנמצא לאירועי אותו יום הוא אכילת חיטה לא איכותית, שהייתה נגועה פטריות ארגוט.	עריכה | תבנית | שיחה
43	בוציץ סוככני – צמח מים שהוא המין היחיד בסוגו, בוציץ, ובמשפחתו, הבוציציים – הוא צמח בר נדיר ומוגן בארץ. לעומת זאת, בצפון אמריקה, לשם הובא בסוף המאה ה-19 כצמח נוי תרבותי, הוא הפך למטרד ונחשב לצמח פולש.	עריכה | תבנית | שיחה
44	מלבד מבצרים ומורשת תרבותית, הותירו אחריהם הצלבנים בארץ ישראל מספר מיני צמחים, שככל הנראה הובאו איתם מאירופה, וברבות הימים הפכו לצמחי בר. מהם לוע-ארי גדול, לענה שיחנית ("שיבא"), לוע-ארי סיצילי, וחגווית החומות.	עריכה | תבנית | שיחה
45	המשותף לדמשק, לבאר שבע, לביירות, לבית לחם, לקהיר ולאזרק הסמוכה לעמאן הוא היותן ערים חשובות במזרח התיכון, ומלבד זאת - כולם שמות מינים בסוג קדד, ממשפחת הפרפרניים, שלו נציגים רבים באזור זה. כמו כן, 8 מינים נוספים קרויים בשמות חבלי ארץ באזור, ו-6 קרויים על שמות בוטנאים שפעלו במזרח התיכון.	עריכה | תבנית | שיחה
46	פרי עץ הארגן זן מיוחד של עץ הארגן פותח בישראל, ומגדלים אותו בצורה מסחרית להפקת שמן בערבה, בנגב ובאזור אשקלון.	עריכה | תבנית | שיחה
47	גינקו דו אונתי העץ גינקו דו-אונתי הוא מין ייחודי של עצים, שמקורו בסין והוא בעל יכולת הסתגלות מצוינת ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך משמש עץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך החיים שלו רב ובסין ידוע על פריט שגילו כ־3,500 שנה. גינקגו דו אונתי הוא מאובן חי ונותר המין היחיד בימינו מתוך מחלקה שלמה של צמחים שהתקיימה לפני מאות מיליוני שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
48	דיזנגוף (מימין) וצ'רצ'יל בביקור רשמי בתל אביב 1921 ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד".	עריכה | תבנית | שיחה
49	"אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) הנחש מופיע לראשונה בתנ"ך בספר בראשית, פרק ג', בסיפור על גירוש אדם וחוה מגן עדן: ”וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהִים...” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק א'). הנחש מתואר כיצור ערמומי, המפתה את חוה לעבור על הציווי האלוהי, ולאכול מעץ הדעת. חווה אכן מתפתה, ומפתה גם את בן זוגה. בעקבות המעשה הנחש מאבד את רגליו, טועם בלשונו את הקרקע כל חייו, והופך להיות אויב האנושות: ”ויאמר ה' אלוהים אל הנחש: כי עשית זאת, ארור תהיה אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך.” (שם, פסוק י"ד) ”ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב.” (שם, פסוק ט"ו). ציור המתאר את חטא עץ הדעת עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בטבע. במקורות היהודיים והנוצריים ההסבר לכך הוא העונש שהושת על האנושות בעקבות החטא הקדמון, המוכר ביהדות כחטא עץ הדעת, כמסופר בספר בראשית: ”בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (ג', טז). גם המדע נדרש לשאלה זו, ותשובתו קשורה ביכולותיו השכליות של האדם, כולל פיתוח התפיסה המוסרית, שעל פי הדת הקנה פרי עץ הדעת. הפליאואנתרופולוגים טוענים כי מוח האדם אשר הכפיל את נפחו במהלך האבולוצית האדם והכפלת נפח קופסת הגולגולת של הולד ללא הרחבה מספקת בקוטר תעלת הלידה ובאגן דורשים צירי לידה חזקים ומכאיבים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים (כגון בהרדמה אפידורלית) אך בעבר נתפס שיכוך הכאבים על ידי זרמים בנצרות כניסיון להיפטר מעונש על החטא הקדמון. מיילדות ותומכות לידה שניסו להקל על הכאבים נשפטו מספר פעמים כמכשפות ולעיתים אף הוצאו להורג.	עריכה | תבנית | שיחה
50	ענף עץ אורן עץ האורן "מתושלח", נקרא על שמו של מתושלח מהתורה, שלפי התורה הוא היה האדם שחי הכי הרבה זמן – 969 שנים. העץ "מתושלח", הוא העץ העתיק ביותר בעולם, והוא הונבט בסמוך לשנה בה נולד מתושלח לפי המקרא.	עריכה | תבנית | שיחה
51	מטבע ממרד בר כוכבא על חלק ממטבעות בר כוכבא שהוטבעו בזמן מרד בר כוכבא, על ידי המִנהל הבר-כוכבאי, הוטבעו תבליטים של חפצי דת שונים. בין אלו הוטבעו גם תבליטים של ארבעת המינים. בתבליטים אלו ישנם באגודה של ארבעת המינים רק ערבה אחת והדס אחד, ולא שתי ערבות ושלושה הדסים כנהוג כיום. אחד ההסברים לשינוי הוא, ששיטה זו בארבע המינים היא שיטתו של רבי עקיבא, שהיה מראשי התומכים במרד בר כוכבא.	עריכה | תבנית | שיחה
52	תרגומי התנ"ך יצרו אתגרים לא מעטים, בין השאר בשל משחקי הלשון נופל על לשון בתנ"ך. לדוגמה: "כֹּה הִרְאַנִי אֲדֹנָי ה' וְהִנֵּה כְּלוּב קָיִץ. וַיֹּאמֶר מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ." (עמוס, ח', א'–ב') – הביטוי "כלוב קיץ", שמשמעותו "סל פירות" נועד ליצור משחק-מילים עם הפסוק "בא הקץ על עמי ישראל". ברוב התרגומים משחק-המילים אובד, וכך בעצם ניטל הטעם למשל, אולם בתרגום חדש לאנגלית נמצא לכך פתרון: This is what the Sovereign LORD showed me: a basket of ripe fruit. "What do you see, Amos?" he asked."A basket of ripe fruit," I answered. Then the LORD said to me, "The time is ripe for my people Israel; I will spare them no longer. כלומר: (...) "מה אתה רואה, עמוס?" (...) "סל פירות בשלים" (...) "בשלה השעה לעמי ישראל, לא אחוס עליהם עוד."	עריכה | תבנית | שיחה
53	מייקל קולינס ישראלים נוהגים בעת הטלת מטבע להכריז "עץ או פלי", למרות שעל מרבית מטבעות מדינת ישראל אין זכר לעץ, או ל"פלי" המסתורי. מקור המנהג הוא במטבעות המיל שהוטבעו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אשר בצדו האחד תמונת עץ, ובצדו השני צמד המילים "פלשתינה (א"י)".	עריכה | תבנית | שיחה
54	יורק בקר הספר, יעקב השקרן, המגולל בהומור רב את סיפורם העצוב של יהודי גטו לודז', עובד לשני סרטי קולנוע עטורי פרסים. האחד בגרמניה המזרחית ב-1974 והשני בארצות הברית ב-1999. למעשה, הסופר ותסריטאי, יורק בקר, התכוון מלכתחילה להוציא את היצירה כסרט, ולא כספר. האולפן החל ללהק שחקנים לצורך העניין, אך העבודה על הסרט הופסקה 1966, לאחר שמפלגת האיחוד הסוציאליסטי גינתה את תעשיית הקולנוע כחתרנית ופוגעת בקומוניזם. כמו כן, הבמאי המיועד, פרנק באייר, הוכנס לרשימה השחורה, ומיזמי קולנוע רבים בוטלו בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות, שגרם הצנזור באותה תקופה. רק בעקבות ביטול הפקת הסרט, החליט בקר להפוך את התסריט לספר. וזה יצא לאור ב-1969, הצליח, ופתח את הדלת לאישור הפקת הסרט בגרמניה המזרחית. במרכז עלילת הספר והסרטים עומדים מעשיו של הגיבור, יעקב חיים, שעוזר לתושבי הגטו להתגבר על הניתוק שהנאצים כופים עליהם מכל מידע, שיכול להגיע מהעולם שמחוץ לגטו. יעקב השקרן מספר, כאילו הוא מחזיק מקלט רדיו במרתפו ומפיץ חדשות כזב. דמות המספר נסתרת בסרטים. אך בספר היא מופיעה. הספר נפתח בתיאורו של המספר על מחסור, שמעיק עליו בגטו, הרבה יותר מהמחזור בחדשות והרבה יותר מהמחסור במזון. למספר עצוב לגור במקום בו כל הצמחיה מתה. מקום בלא שום עץ.	עריכה | תבנית | שיחה
55	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
56	פרח הרודודנדרון השימוש המתועד הקדום ביותר של לוחמה ביולוגית נגד בני אדם היה כנראה השימוש בדבש שמופק מאחד משני מינים של פרח בשם רודודנדרון. אכילה מדבש זה יכולה לגרום להזיות ושלשולים, ואף להביא למוות. בשני מקרים שונים בעת העתיקה, שבהם פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, שבו גדלו מינים אלה, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות קטלניות במקומות נוחים, הניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך הביאה לסיום הפלישה.	עריכה | תבנית | שיחה
57	חציל כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים.	עריכה | תבנית | שיחה
58	בטטה על פניו, הדמיון בין תפוח אדמה לבין בטטה, נראה רב מאוד, כמו מידת הדמיון בין תפוח עץ לבין אגס או מידת הדמיון בין תפוז ואשכולית. אולם, אין הדבר כך. התפוז והאשכולית הם מינים טקסונומיים, החולקים אותו סוג טקסונומי (הדרים). תפוח העץ והאגס מעט רחוקים יותר, מבחינה ביולוגית. הם חולקים אותה תת-משפחה טקסונומית (שזיפיים). ואילו תפוח האדמה והבטטה אפילו רחוקים יותר. הם חולקים אותה סדרה טקסונומית (סולנאים). בהקבלה ליונקים, מידת הקרבה בין התפוז לאשכולית היא כמו זו שבין הזאב לתן, אך מידת הדמיון בין תפוח האדמה לבטטה היא כמו זו שבין הזאב לאריה.	עריכה | תבנית | שיחה
59	פרח הגוויה בגן הבוטני-זואולוגי ווילהלמה שבשטוטגרט לוף ענק צמח המכיל בעת פריחתו רק פרח ענק. הפרח מגיע בממוצע לגובה של 1.8 מטר ולהיקף של מטר אחד. לאחר שהפרח נובל, צומחים מפקעת הצמח עלים, שגובה כל אחד מהם יכול להגיע לשלושה מטר. בטבע, אפשר למצוא את הלוף הענק רק ביערות הגשם של סומטרה, והוא בסכנת הכחדה עקב בירוא יערות. פריחתו הראשונה מחוץ לסומטרה הייתה בגן בוטני בלונדון ב-1889, ובין השנים 1990–2007 נרשמו רק 80 אירועים פריחה שלו בכל הגנים הבוטניים בעולם. הוא ידוע בכינויו הידוע בכינויו פרח הגווייה בשל ריחו החזק והגרוע, בעת פריחתו.	עריכה | תבנית | שיחה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה

בחזרה לפורטל