פורטל:ביולוגיה

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

P biology.svg

ביולוגיה הוא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

Nobel2004chemistrylaurets-Ciehanover.jpg

אהרן צ'חנובר (נולד ב-1 באוקטובר 1947), ביוכימאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ביחד עם אברהם הרשקו ואירווין רוז, "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". חתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ג (2003). צ'חנובר חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2004.

עם סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לעתודה האקדמית, ולמד רפואה באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 קיבל תואר מוסמך למדעי הטבע, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור לרפואה. החל משנת 1973 ועד לשנת 1976 שירת כרופא בצה"ל, תחילה בשייטת ספינות הטילים, ואחר כך ביחידת המחקר והפיתוח של חיל הרפואה. עם סיום שירותו הצבאי הצטרף למחלקה לביוכימיה של הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, כתלמיד לתואר שלישי, ובשנת 1982 קיבל תואר דוקטור למדעים בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו. מחקר זה, שלו היה שותף גם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, הוא שזיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה, כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.

בשנת 1984, מונה לתפקיד מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, ובשנת 1987 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1992 עלה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 1994 עד 2000 היה מנהל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בשנת 2002 התמנה לפרופסור מחקר. עיקר מחקרו עוסק במנגנוני פירוק החלבונים בתא ובמעורבות של הליך זה בגרימת מחלות.


ציור של שקיעה בחוף שנעשה באמצעות חיידקים זוהרים פלואורסצנטית.

ציור של שקיעה בחוף שנעשה באמצעות חיידקים זוהרים פלואורסצנטית. שימוש בחלבונים פלואורסצנטים הפך בשנים האחרונות לאחת משיטות המחקר החשובות ביותר בתחום הביולוגיה המולקולרית. על גילוי ופיתוח השימוש בחלבונים אלו ניתן פרס נובל לכימיה לשנת 2008.

מבנה קנה הנשימה

קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס.



גוזל קאקאפו צעיר

קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר.

המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 86 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. בתקופה הפרה-היסטורית נדד האב הקדמון של הקאקאפו לאיי ניו זילנד, ושם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים בשני איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד: צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית.


מבעד למיקרוסקופ – מבט על תחום נבחר
Punnett square mendel flowers.svg

גנטיקה הוא המדע העוסק בתורשה ובמגוון הגנטי באורגניזמים. הגנטיקה מספקת כלים לחקירת תפקידי הגנים והיא מאפשרת לנו לבחון את השפעתן ההדדית כלל הגנים באורגניזם על תכונותיו. ברוב היצורים החומר התורשתי מצויות במולקולות ה-DNA ה"נארזות" בעת חלוקת התא לכרומוזומים. כיום, רוב המחקר בגנטיקה סובב סביב הניסיון להסביר את השפעתם של הגנוטיפ, כלומר מכלול הגנים המקודדים לתכונה מסוימת, על הפנוטיפ, כלומר ביטוי הגנים במציאות, כמו גם את השפעת הגנים על אוכלוסייה מסוימת של אורגניזמים ואת השונות ביניהם. אבי הגנטיקה המודרנית היה הנזיר הצ'כי גרגור מנדל, שביצע במאה ה-19 ניסוים באפוני גינה והראה כי קיימת חוקיות סטטיסטית בהורשת התכונות. למרות שלא כל התכונות מאופיינות בעקרון ההורשה המנדלי, עבודתו של מנדל הדגימה את החשיבות שביישום הסטטיסטיקה בחקר התורשה. מאז ועד היום משתמשים בתורתו של מנדל כבסיס למודלי תורשה בגנטיקה.

בתמונה: הרכבה בין שני צמחי אפונת גינה עם אללים שונים עבור אותו הגן, אחד המבטא פריחה סגולה (מסומן ב-B) ואחד המבטא פריחה לבנה (מסומן ב-b).



Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)