פורטל:ביולוגיה

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

ביולוגיה הוא ענף של המדע, העוסק בהרכבו של עולם החי, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם ובין סביבתם.

המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

אפרים קציר (קצ'לסקי) (16 במאי 191630 במאי 2009), נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, וביופיזיקאי; חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, זוכה פרס ישראל ופרס ויצמן. הוא נולד ב-16 במאי 1916 בעיר קייב שבאוקראינה. בשנת 1922 היגרה משפחתו לפולין ובשנת 1925 עלתה ארצה. בשנת 1933 סיים את הגימנסיה העברית בשכונת רחביה שבירושלים. למד ביוכימיה באוניברסיטה העברית ובשנת 1941 קיבל תואר דוקטור בהדרכת מכס פרנקל. ב-1939 סיים את קורס הקצינים הראשון של "ההגנה", היה אחראי על הצד המדעי במחלקת המחקר של הארגון. במאי 1948 מונה למפקד חיל המדע (חמ"ד) של צה"ל. בשנת 1949 הצטרף למכון ויצמן למדע שם הקים את המחלקה לביופיזיקה ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיא ב-1973. הוא התגורר ופעל במכון ויצמן עד יום מותו.

בשנים 19661969 כיהן קציר כמדען הראשי במשרד הביטחון. באפריל 1973 נבחר על ידי הכנסת לתפקיד נשיא המדינה, והחל לכהן בתפקיד ב-24 במאי באותה שנה.

עבודתו המדעית זכתה להערכה רבה. בשנת 1950 זכה בפרס ויצמן למדע של עיריית ת"א. בשנת 1959 קיבל במשותף עם תלמידו מיכאל סלע את פרס ישראל למדעי החיים. נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 1960. ב-1961 הוענק לו פרס רוטשילד, ובשנת 1966 היה הישראלי הראשון שנבחר כחבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. כן קיבל תוארי כבוד מאגודות מדעיות ומאוניברסיטאות שונות בעולם. ב-1977 נבחר לחבר חוץ בחברה המלכותית הבריטית. משנת 1991 הוא חבר כבוד באקדמיה הרומנית על תרומתו בפיתוח של אנזימים מקובעים זכה קציר ב-1985 בפרס יפן.

הדמיון הפיזי (בצורת המקור והממדים) וההתנהגותי (אופן התעופה והתזונה) הרב בין הקוליברי הנראה למעלה והצופית הנראית למטה מקורו באבולוציה מתכנסת

סלט פירות
סלט פירות

כאשר בני אדם אינם אוכלים כלל פירות וירקות למשך תקופה ארוכה, הם לא מקבלים ויטמין סי במזונם, וכתוצאה מזה חולים במחלת הצפדינה. אולם כל מי שגידל כלב או חתול יודע, שתפריטן של חיות אלו מצומצם מתפריטו של האדם, הן אינן אוכלות כלל פירות וירקות, ולמרות זאת, בריאותן תקינה. זאת משום, שכמרבית החולייתנים, לכלבים ולחתולים יש בכבד חלבון בשם GULO, שמייצר ויטמין סי. יתרה מזאת, בחומר התורשתי של האדם יש אזור, שרצף הקודונים בו דומה מאוד לרצף הקודונים, שבגן, המקודד לGULO. אולם בגנום האדם, אזור זה אינו מקודד לשום דבר. אחד מאבותיו הקדמונים של האדם עבר מוטציה, שהוציאה את הגן הזה מכלל פעולה. דהיינו, הפכה אותו לפסאודוגן. מאז אנו חייבים לאכול פירות וירקות.

תרשים המדגים השתלת לב.

השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20. בטכנולוגיה זו מוחלפים איברים, חלקי איברים או רקמות שהגיעו לאי-ספיקה סופנית באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים.

האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו (כמו בהשתלת רקמות), מאדם (חי או מת) לאדם אחר, או ממין אחד למין אחר (קסנוטרנספלנטציה). איברים מושתלים יכולים להיות מלאכותיים או טבעיים, שלמים או חלקי איברים (כמו שסתומים, רקמות וכדומה).

מבעד למיקרוסקופ – מבט על תחום נבחר

ביואינפורמטיקה עוסקת בחקר המידע הביולוגי באמצעות מחשב. זהו ענף המדע העוסק בניתוח, ארגון והבנה של המידע השאוב מניסויים ביולוגים. הביואינפורמטיקה מיישמת כלים מתחום מדעי המחשב, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ותורת המידע לשם עיבוד מידע ביולוגי רחב היקף. כלים אלה כוללים מודלים מתמטיים, אלגוריתמים ותוכניות מחשב, שמתאפיינים בהתמודדות עם מאגרי מידע גדולים, בעיות בסיבוכיות גבוהה, וחיפוש אחר תבניות. בין הנושאים בהם עוסקת הביואינפורמטיקה: ניתוח רצפי DNA וב-RNA המקודדים ליצירת חלבונים, ניתוח ומידול תלת־ממדי של מולקולות ביולוגיות מורכבות וסימולציה של תהליכים ביולוגיים באמצעות תוכנת מחשב. תחום מדעי זה החל פורח בשנים האחרונות, הן בזכות זמינותם של מאגרי מידע ביולוגיים הולכים וגדלים שנוצרו בעיקר בזכות פרויקט הגנום, והן בזכות פיתוחים טכנולוגיים בתחום חומרת המחשב, בתחום האלגוריתמים ובתחום מסדי הנתונים המאפשרים התמודדות ראויה עם אתגרים אלו.
בתמונה: מפה של כרומוזום X האנושי. חקירת גנום האדם וניתוחו היא אחת מההישגים הגדולים ביותר של הביואינפורמטיקה.

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!

מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)