פתיחת התפריט הראשי
1
All-trans-Retinol2.svg

בנוסף להיותו תוסף מזון חיוני לחיינו, ויטמין C נמצא בשימוש רחב כחומר משמר. ויטמין C הוא מסיס במים, ובזמן בישול רוב הירקות הוא מחלחל למי הבישול. הוויטמין אינו נהרס בהכרח, הוא עדיין קיים במי הבישול, לכן חשוב לשמרם בתבשיל. הטמפרטורה ומשך הבישול חשובים - זמן מוגזם בטמפרטורה גבוהה יכול לגרום להרס ויטמין C.

עריכה | תבנית | שיחה
2
איור מיטורונדיון

אנדוסימביוזה היא צורה של סימביוזה בה מתקיים יצור אחד בתוך האחר. ההערכה היא שהמיטוכונדריון, שבמקורו הוא חיידק דמוי ריקציה (טפיל תוך תאי), החל את דרכו בתוך התא האיקריוטי באנדוסימביוזה. תאורייה זו נקראת התאוריה האנדוסימביוטית.

עריכה | תבנית | שיחה
3
Da Vinci Vitruve Luc Viatour.jpg

מספר התאים המרכיבים את גופו של אדם בוגר הינו כ-1013. מספר החיידקים השוכנים דרך קבע בגוף האדם (על-גבי העור ובתוך החללים הפנימיים) גדול פי 10, כלומר, 1014. הדבר אפשרי היות שתאי החיידקים (תאים פרוקריוטיים חסרי גרעין) קטנים בהרבה מתאי הגוף (תאים איקריוטיים בעלי גרעין): בממוצע גדול נפחו של תא איקריוטי פי 1,000 מזה של תא פרוקריוטי.

עריכה | תבנית | שיחה
4
מדוזה ממין זהובית ריסנית (Chrysaora quinquecirrha)

בדומה לבעלי חיים רבים מקבוצת הנבוביים, גם בתחתית גוף המדוזה מצוי קנה המורכב מזרועות ציד צורבות ובקצהו פתח המוביל אל חלל העיכול. פתח זה משמש הן כ"פה" שדרכו נכנס מזון, בדרך כלל פלנקטון, והן כ"פי הטבעת" שדרכו נפלטת הפסולת. בנוסף לכך, האיבר מוביל גם לאיברי הרבייה של המדוזה. תאי זרע, הנוצרים על ידי הזכר ונפלטים דרך הפתח, צפים במים אל עבר הפתח של הנקבה ומשם אל חלל העיכול שלה, שם נמצאים תאי הביצה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
בונובו, או שימפנזה ננסי, שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם

במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוף בונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפת לוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת (שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת) בעת שהיה גור.

עריכה | תבנית | שיחה
6
ערפד מצוי

ברוק של הערפד המצוי, מין של עטלף הניזון מדם, קיים אנזים המאפשר לו לפרק קרישי דם. אנזים זה שומר על זרימת דם בגוף הקורבן, ובכך עוזר לערפד למצוץ את הדם באופן רצוף. ייתכן שבעתיד יהיה לאנזים שימוש רפואי בפירוק קרישי דם במוח ומניעת שבץ מוחי. לא במקרה, שמו של האנזים הוא "דראקולין", על שם הערפד המיתולוגי מהספר דראקולה.

עריכה | תבנית | שיחה
7
זרעי הקיקיון המצוי שמקליפתם מפיקים ריצין

ריצין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי. רעילותו של ריצין, שמונע את ייצורם של חלבונים בריבוזומים של תאים איקריוטיים, גבוהה פי 6,000 מזו של ציאניד, והוא נחשב לאחד הרעלים החזקים בעולם. הק.ג.ב. השתמש בריצין לצורך לוחמה ביולוגית בתקופת המלחמה הקרה. בשנת 1978 הוא צייד את סוכני המשטרה החשאית הבולגרית שהגיעו ללונדון על מנת להתנקש בחייו של מתנגד המשטר גאורגי מרקוב בנשק מתוחכם. מרקוב המתין בתחנת אוטובוס ליד גשר ווטרלו. הסוכן הבולגרי התקרב אליו למרחק נגיעה וירה קליע זעיר שהכיל ריצין לתוך רגלו של מרקוב מתוך מטרייה שהותאמה לכך. בגופו של מרקוב, שמת תוך שלושה ימים, התגלה קליע פלטינה באורך 1.52 מילימטר ועקבות של רעל הריצין.

עריכה | תבנית | שיחה
8
שוקולד

תאוברומין הוא אלקלואיד מריר שנמצא בצמח הקקאו, ובצמחים אחרים דוגמת ז'רבה מאטה, צמח התה, גוארנה, אגוז קולה וקפה, ובדומה לקפאין יש לו השפעה ממריצה על גוף האדם. החומר שנמצא בכמות גדולה יחסית בשוקולד מתפרק בכבד, אולם קצב הפירוק שלו בגופם של בעלי חיים מסוימים, כגון חתולים, כלבים וסוסים, הוא איטי. הצטברות החומר בגופם מסוכנת עד כדי כך שחפיסה אחת של שוקולד מריר עלולה להרוג כלב לוויה זעיר דוגמת צ'יוואווה או גור חתולים.

עריכה | תבנית | שיחה
9
מחזור החנקן חיוני לקיומם של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ

חיידקים רבים נמנים עם מחוללי המחלות הקשות והקטלניות ביותר, כגון כולרה, גחלת ודבר. יחד עם זאת, בעולם ללא חיידקים לא יהיו מלפפונים חמוצים, כרוב כבוש ויוגורט המיוצרים על ידי חיידקים לקטיים בתהליך תסיסה. כמו כן, פעולת מערכת העיכול, המאוכלסת בחיידקי מעיים כגון אי קולי, תיפגע. אולם בעיה חמורה עוד יותר היא פגיעה במחזור החנקן. חיידקי קרקע מסוימים הם היצורים היחידים שמסוגלים לקשור חנקן אטמוספירי למימן, ובכך להפוך אותו לזמין עבור שאר היצורים החיים. חנקן קשור דרוש לסינתזה של כל חומצות האמינו המהוות את אבני הבניין של החלבונים.

עריכה | תבנית | שיחה
10
מערכת העיכול

המזון שוהה במערכת העיכול בגוף האדם בין 16 ל־35 שעות עד לפליטתו. בקיבה הוא יכול לשהות בין 10 ל-30 דקות, במעי הדק הוא שוהה בין 3 ל־6 שעות, ובתריסריון והמעי הגס שוהה המזון בין 8 ל־24 שעות ומתגבש לפסולת בעזרת חיידקים.

עריכה | תבנית | שיחה
11
אלכסנדר פלמינג, מקבל את פרס נובל מידי מלך שוודיה, 1945

המעבדה של הרופא והמדען הסקוטי אלכסנדר פלמינג הייתה תמיד מבולגנת. יום אחד, לאחר שחזר מחופשה ארוכה, מצא פלמינג זיהום פטרייתי בכמה צלחות פטרי שבהן גידל חיידקי סטפילוקוקוס. הוא התבונן במיקרוסקופ והבחין שחיידקים לא גדלים סביב העובש. לאחר מחקר אינטנסיבי גילה פלמינג ב-1928 שהחומר הפעיל בפטריות אלה, הפניצילין, הורג חיידקים, והפניצילין הפך למרכיב מרכזי בחלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות. גילוי הפניצלין נחשב לאחת התגליות החשובות ברפואה בכל הזמנים ופלמינג זכה עליו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1945 ולתואר אצולה סר.

עריכה | תבנית | שיחה
12
הכבשה דולי

בניגוד למקובל לחשוב, בעל החיים הראשון אשר שובט מתא סומטי לא היה הכבשה דולי, אלא דווקא ראשני צפרדע אשר שובטו כבר בשנת 1952. הכבשה דולי, אשר שובטה בשנת 1996, הייתה היונק הראשון אשר שובט בהצלחה בשיטה זו. הכבשה נקראה דולי על שם השחקנית והזמרת שופעת החזה דולי פרטון, זאת מכיוון שהמטען הגנטי אשר שימש ליצירתה נלקח מתא עטין.

עריכה | תבנית | שיחה
13
תעלץ סואץ

מאז סיום חפירת תעלת סואץ בשנת 1869 מתקיים מעבר של בעלי חיים ימיים בין ים סוף לים התיכון. במעבר זה, שמכונה הגירה לספסית על שמו של פרדיננד דה לספס, המהנדס שיזם את חפירת התעלה, התנחלו בים התיכון כבר למעלה מ-300 מינים שמקורם בים האדום. ביניהם בולטת המדוזה הצורבת חוטית נודדת שמקשה על הרחצה בחופי מישור החוף של ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
14
דובוני מים

דובוני המים יכולים לשרוד בסביבות קיצוניות שיהרגו כמעט כל בעל חיים אחר. הם יכולים לשרוד בטמפרטורות הקרובות לאפס המוחלט (273- מעלות צלזיוס), בטמפרטורות גבוהות עד כדי 151 מעלות צלזיוס ובתנאי קרינה חזקה פי 1,000 מזו שתהרוג כל חיה אחרת. הם מסוגלים לשרוד כמעט עשר שנים ללא מים, ועמידים אפילו בפני הואקום בחלל.

עריכה | תבנית | שיחה
15
מי שתייה

במשק המים של גוף האדם נכללים לא רק מי שתייה, אלא גם מים שמיוצרים בתוך הגוף מחמצן ומימן. כ-200 מיליליטר מים, תוצר מטבולי של חמצון פחמימות במהלך הנשימה התאית, מתווספים בדרך זו לגוף מדי יום. אולם לא ניתן להסתפק במים המסונתזים על ידי הגוף, משום שיותר מ-700 מיליליטר מים אובדים באופן בלתי נשלט דרך הריאות בנשימה ודרך העור בפעפוע. מים נוספים יוצאים מהגוף כזיעה, כחלק מהצואה ובשתן, ולכן צריכת מים באמצעות שתיית נוזלים ואכילת מזון היא חיונית.

עריכה | תבנית | שיחה
16
שיער מעוצב בסגנון "אפרו"

שיער, ציפורניים והשכבה החיצונית של העור מורכבים בעיקר מהחלבון קרטין. בחלבון זה יש כמות גדולה של ציסטאין, חומצת אמינו המכילה קבוצה פונקציונלית בעלת אטום גופרית. בין אטומי גופרית ממולקולות ציסטאין שונות נוצרים קשרים קוולנטיים, כך שבעצם כמות הקרטין וצורת פיזורו בשערה הם המבדילים בין שיער חלק לשיער מתולתל. עיצוב שיער, המתבצע על ידי פירוק הקשרים בעזרת חומרים כימיים, וחיבורם מחדש בצורה שונה תוך כדי התסרוקת, מחזיק מעמד לזמן מוגבל בלבד, משום שהשיער ממשיך לצמוח על פי תכונותיו המקוריות.

עריכה | תבנית | שיחה
17
שריד עבר באוזן החיצונית

גוף האדם כולל מספר איברים מיותרים, כאלו שחלק מתפקודם או כולו אבד במהלך האבולוציה. ביניהם נמנים התוספתן, עצם העוקץ (עצם הזנב), שרירים היכולים להניע את האוזן ושריד לעפעף שלישי בעין. גם התנהגויות שונות התייתרו עם הזמן, למשל עור ברווז בעת דחק שאמור לזקור את השיער ולהפחיד את הגורם המאיים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
"כאב ראש", קריקטורה מ-1819

מספר איברים ואזורים בגוף אינם מעוצבבים על ידי סיבי עצב תחושתיים, ולכן לא ניתן לחוש כל כאב המגיע מהם. כאלו הם הסחוס במפרקים, נאדיות הריאה ומרבית הכבד. אך מפתיע מכל לגלות שגם המוח עצמו אינו מעוצבב ולכן אפילו חיתוך במוח החי לא יעורר כאב. מאידך, ניתן למצוא אזורים עשירים בעצבוב תחושתי ורגישים לכאב בסמוך לאחרונים, כגון הסמפונות וקרום הריאה, קרום הכבד וצינורות המרה, וכלי הדם במוח וקרומי המוח האחראים לחלק גדול מכאבי הראש.

עריכה | תבנית | שיחה
19
מבנה קנה הנשימה

קנה הנשימה מתפצל לשני סמפונות המתפצלים בשנית ובשלישית, שוב ושוב, כעשרים ואף עשרים וחמש פעמים עד שהם מסתיימים בנאדיות הריאה. הגדילה המעריכית במספרם מסתכמת בכשלוש מאות מיליון נאדיות ששטח הפנים המשותף שלהן, בו נעשה חילוף גזים עם האוויר, משתווה בגודלו למגרש טניס.

עריכה | תבנית | שיחה
20
קן תנין

בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי מין, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס יוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.

עריכה | תבנית | שיחה
21
יליד הרי האנדים

מעת שאדם מתחיל לשהות באוויר דליל בחמצן, גופו מסתגל בהדרגה לתנאים החדשים. במהלך ההתאקלמות מופרש ההורמון אריתרופויאטין המגביר את ייצור תאי הדם האדומים, גדל איוורור הריאות, גדל נפח הדם וריכוז ההמוגלובין בדם ומשתפרת יכולת העברת החמצן מהאוויר לנימים בריאות. אולם התועלת מהתאקלמות, ארוכה ככל שתהיה, אינה משתווה ליכולתם של ילידים תושבי הרים גבוהים. שינויי התאקלמות בגופם מתחילים מלידתם ובמהלך התפתחותם, ונראה שחלקם אף טבועים בגנוטיפ שלהם. כך למשל נפח ריאותיהם גדול יותר, קומתם נמוכה יותר, חלקו הימני של ליבם גדול יותר והעברת החמצן לתאי גופם יעילה יותר. במדידת יכולת העבודה של שריריהם בגובה של כ-5,200 מטרים, נמצא כי היא קרובה לנורמלית בעוד שזו של ילידי מקומות נמוכים שהתאקלמו במשך חודשיים עומדת על כ-70 אחוזים בלבד מיכולת נורמלית.

עריכה | תבנית | שיחה
22
אבעבועות שחורות

אבעבועות שחורות היא מחלה נגיפית שקטלה מאות מיליוני בני אדם במהלך ההיסטוריה. היא גם המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה להדביר, וזאת עקב מסע חיסון כלל-עולמי שנערך על ידי ארגון הבריאות של האו"ם במחצית השנייה של המאה ה-20. כיום נותרו נגיפי אבעבועות שחורות רק בשתי מעבדות מחקר, ויש הדורשים להשמידם מחשש שהם ישמשו כנשק ביולוגי קטלני. החיסון למחלה, שהתגלה ב-1796 על ידי רופא כפרי בריטי, אדוארד ג'נר, פותח מסרום של בקר. בשל העובדה שהחיסון הראשון בעולם נעשה על ידי נגיפים הגורמים לאבעבועות הפרות, חיסון נקרא Vaccination באנגלית, על שם המילה הלטינית Vacca (פרה).

עריכה | תבנית | שיחה
23
אברוני מיטוכונדריון

הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאמנו וחציו מאבינו, אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברון הנשימה התאי, והוא מורש לנו מאמנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידק סימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי.

עריכה | תבנית | שיחה
24
מקס פון פטנקופר

החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.

עריכה | תבנית | שיחה
25
קן תנין

בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי מין, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס יוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.

עריכה | תבנית | שיחה
26
ריטה לוי-מונטלצ'יני בגיל 98

בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר הייתה לוי-מונטלצ'יני רווקה מבחירה, שהקדישה את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה, אחרי שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד כרופאה נוירולוגית בשל יהדותה. את הביצים המופרות לקחה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי, הישג שזיכה אותה בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכה פרס נובל אחר ונפטרה בשנת 2012 בגיל 103.

עריכה | תבנית | שיחה
27
DNA

מבנה ה-DNA, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל היצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת DNA באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "תצלום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שלמד את הצילום, הצליח ווטסון עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בגילוי מבנה ה-DNA, וכשפרסמו את עבודתם הצניעו את חלקה של פרנקלין בתגלית. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה ב־1962.

עריכה | תבנית | שיחה
28
רצף DNA.

DNA היא חומצת גרעין המהווה את החומר התורשתי בתאיהם של כל היצורים החיים. אורכו הכולל של כל ה-DNA המצוי בתא גוף אחד של האדם מגיע ל-1.8 מטרים. ה-DNA בתא מלופף סביב חלבונים הקרויים היסטונים, אשר מאפשרים דחיסה צפופה ויעילה ביותר.

עריכה | תבנית | שיחה
29
תאי דם אדומים

תאי דם אדומים נושאים חמצן אל תאי הגוף השונים באמצעות חלבון הקרוי המוגלובין. אצל יונקים, החמצן, שמשמש להפקת אנרגיה בתהליך הזרחון החמצוני במיטוכונדריה של התא, אינו נצרך על ידי תאי הדם האדומים עצמם, משום שבהתבגרותם הם מאבדים את גרעין התא ואת המיטוכונדריה, ומפיקים אנרגיה על ידי תסיסה של גלוקוז ויצירת חומצה לקטית.

עריכה | תבנית | שיחה
30
שמרים יבשים

למרות שהמונחים "מחלה תורשתית" ו-"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. דהיינו, לא כל הפגמים האלה עוברים מדור לדור. תסמונת רט, למשל, היא תסמונות מולדת וגנטית אך לא תורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא הזרע בטרם הגיעו אל הביצית. דהיינו, אין שום דבר מיוחד בגנים של הוריו של מי שסובל תסמונת רט. לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימלית המאפשרת יחסי מין. מעבר לזאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.

עריכה | תבנית | שיחה
31
Salamandra larva head.jpg

ראשני הסלמנדרה המצויה המושרצים בבריכות עונתיות, חייבים לסיים את התפתחותם ולבצע מטמורפוזה בטרם הבריכה תתייבש, אחרת ימותו. כדי להתמודד עם חוסר הוודאות לגבי מועד התייבשות הבריכה, הם ניחנו בגמישות התפתחותית רבה המאפשרת להם לקלוט מידע אודות מצבה של הבריכה ולעדכן את קצב התפתחותם בהתאם. לדוגמה, כאשר ראשנים מתייבשים למוות בבריכה שאיבדה את מימיה, ולאחר מכן אותה בריכה מוצפת בשנית במי גשמים, הראשנים הבאים שיושרצו לתוכה מסוגלים לחוש בנוכחותם של קודמיהם לאחר ששרידיהם התפרקו לחלוטין במים. חישה זאת מתאפשרת כנראה באמצעות שינוי בהרכב הכימי של רקמות הראשנים המיובשים, והשתחררות חומרים אלה למים. "ריח מוות" זה גורם לראשנים החשים בו להאיץ את קצב התפתחותם כדי להימנע מגורל דומה בבית גידול שכפי הנראה אינו מסוגל לקיימם לאורך זמן.

עריכה | תבנית | שיחה
32
Cast of a Homo Floresiensis skull found in Liang Bua, Flores, Indonesia. The individual lived between 13000 and 95000 years before present.

שמו המדעי של האדם בן זמננו הוא הומו סאפיאנס (Homo sapiens). לשם זה אין קשר להומוסקסואליות. "הומו" בלטינית, פירושו "אדם" ו"ספיינס", פירושו "חושב" או "תבוני". אחד המינים הנכחדים, הדומה לנו מבחינה אנטומית, הוא ההוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס (Homo floresiensis). "פלורסיינסיס", פירושו מהאי פלורס – שם נמצאו שרידיו. החוקרים שגילו אותו רצו לקרוא לו "סנדאנתרופוס פלורסיאנוס" (Sundanthropus floresianus), דהיינו, אנוש מאזור איי סונדה, מהאי פלורס. אך שם זה נפסל בביקורת העמיתים, על טיוטת המאמר המדעי, המדווח על התגלית. נימוקי הפסילה היו, שהממצא שייך בבירור לסוג האדם, ולכן המילה הראשונה בשמו חייבת להיות "הומו". אולם המילה השנייה, "פלורסיאנוס", לא מוצלחת, כי ניתן לתרגם אותה כ"פי טבעת פרחוני".

עריכה | תבנית | שיחה
33
פני דבורה

בספרי ילדים מופיעים איורים של חרקים עם פנים אנושיות. הקורא המבוגר מבין שזו האנשה. אולם רק מעט מהקוראים הבוגרים יודעים עד כמה האנשה זו מרחיקת לכת. עיניי החרקים תופסות אחוז נכבד משטח פניהם ואין בהם אישונים שיכולים לזוז – אילו עיניים מורכבות, והן מורכבות ממעין פסיפס של מאות או אלפי עיניים קטנות וחסרות תנועה. בפיהם של החרקים אין שיניים. חלק מהחרקים נוגסים ולועסים בעזרת גפי פה – מעין זרועות קטנות המעוגנות מחוץ לשפתיהם. לחרקים אין לשונות בפיהם והם חשים בטעם בעזרת קולטנים המצויים במקומות אחרים בגופם, כגון בקצות רגליהם. גם איבר השמיעה של החרקים אינו מצוי בראשם. אצל החגב, ישנן אוזניים בפרק העליון של רגליו הקדמיות. כמו כן, חרקים אין בכלל אף. איברי ההרחה שלהם הם המחושים, הניצבים כמו אנטנות על מצחם, ויש להם שישה נחיריי נשימה בצדי בטנם.

עריכה | תבנית | שיחה
34
צילום כלב באור תת-אדום

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני תלוי במדוכים - תאי קליטת אור היום בעין. למרבית הפרימטים, כולל האדם, יש שלושה סוגי מדוכים: סוג אחד רגיש בעיקר לאור אדום, שני לירוק ושלישי לכחול. לכן, עבור מרביתנו, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכול הצבעים שאנו רואים בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי יסוד". לעומת זאת, למרבית היונקים יש רק שני סוגי מדוכים והם רואים עולם פחות צבעוני, ולמרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים והן רואות עולם צבעוני יותר. לבד ממספר סוגי המדוכים, חשובים גם אורכי גלי האור, שכול אחד מהם רגיש אליו. החרקים רואים על הפרחים סימני על סגול, שאנו לא מבחינים בהם, משום שסוג המדוך שאצלנו רגיש בעיקר לאור כחול, רגיש אצלם לאור באורך גל קצר יותר. אופן דומה, יש נחשים שחשים באור תת אדום, שאנו לא רואים. אך חישה זו לא נעשית בעזרת העייניים, אלא בעזרת חיישנים המצויים בגומות משני צידי הפה. נחשים אלו חשים באור תת-אדום, שאותו משדר כל גוף, בעל חום של יותר מ-30 מעלות צלזיוס. כך, עכבר בולט להם כמו נורה. אילו המדוכים שלנו היו רגישים לאור כזה, העיניים שלנו היו מסנוורת את עצמן. אולם, למרבה הפתעה, קיימים בטבע בעלי חיים, שכן רואים תת-אדום והם אפילו בעלי דם חם. ערפד יכול לצנן את חום גופו, להביט בסביבתו בתת-אדום, לאתר כלי דם מרכזי ביונק גדול, להתחמם מחדש, להתנפל על קורבנו, ולהקיז מדמו.

עריכה | תבנית | שיחה
35
Haliaeetus leucocephalus4 (softeis).jpg

חל בלבול רב בין הנשר לעיט. ה"נשר" שעל סמל ארצות הברית הוא למעשה עיט (מסוג עיטם לבן ראש, Bald Eagle). בסרט הנשרים פשטו עם שחר, לא מדובר בנשרים אלא עיטים. על בקבוקי הבירה נשר מצוירים עיט וגם בהחלפת הסמל האחרונה, לא תוקנה השגיאה ומוצג עיט. ובכן: עיט (Eagle) הוא עוף דורס. העט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה אדירה בטופריו. נשר (Vulture) הוא עוף גדול הזולל נבלות. מאחר שהוא תוחב את ראשו אל כרסיהן הנפוחים של הנבלות, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.

עריכה | תבנית | שיחה
36
Ball's Pyramid North.jpg

פירמידת בול הוא אי קטן בגובה האי 562 מטרים ורוחבו כ-200 מטרים בלבד, באוקיינוס השקט. ב-2001 נחת בו צוות של אנטומולוגים ולהפתעתו גילה אוכלוסייה של Dryococelus australis, חרק מסדרת המקלונאים. החרק זה כביכול נכחד בשנות ה-20. דהיינו, הוא הוגדר על ידי ה-IUCN כמין שהוכחד. האוכלוסייה שנתגלתה הייתה קטנה ביותר, רק 24 פרטים בשטח של שישה מטרים על 30 מטרים, מתחת לשיח Melaleuca בודד בגובה של 100 מטרים מקו החוף. השיח גדל בחרך בסלע שלתוך פעפעו מים מבעד לסדקים בסלע שמסביב. לחות זו קיימה צמחייה שופעת באופן יחסי ובמשך הזמן נוצרה שכבת רקבובית בעובי של כמה מטרים. בשנת 2003 חזר צוות מחקר משירות הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של ניו סאות' ויילס לפירמידת בול ואסף שני זוגות של זכר ונקבה בגיל הפריון, זוג אחד נשלח למגדל פרטי בסידני והשני לגן החיות של מלבורן. לאחר כמה קשיים ראשונים הם החלו להתרבות בשביה. המטרה הסופית היא ליצור אוכלוסייה מספיק גדולה על מנת לשחררם בחזרה באי הלורד האו הסמוך לפירמידת בול.

עריכה | תבנית | שיחה
37
אבוקדו חצוי

היתרון ההישרדותי של צמח עם פרי מאכל על פני צמח עם פרי בלתי אכיל הוא, שזרעי פרי המאכל מופצים למרחקים גדולים. זאת משום שהחיה שאוכלת אותם, מפיצה אותם בצואתה, כשהיא כבר רחוקה מאוד מצמח האם. בעזרת מנגנון הפצה זה, צאצאי צמח האם לא מתחרים אתו על משאבים וגם לא מתחרים עם אחיהם. אולם, בעניין מנגנון זה, האבוקדו מציב חידה. רק חיות בגודל של פיל, היפופוטם או קרנף יכולות לבלוע את הגרעין שלו (שהיו עוד יותר גדולים לפני תרבות האבוקדו). אולם, עד תחילת המאה ה-20, האבוקדו גדל רק במרכז אמריקה, ושם אין חיות בגודל כזה. המדענים משערים כי לאבוקדו הייתה הסתגלות אבולוציונית ליחסי גומלין עם ממותות, מגתריומים וחיות בגודל דומה, שנכחדו בסוף תקופת הקרח האחרונה. כעת עולה השאלה, הכיצד האבוקדו לא נכחד מיד אחריהן.

עריכה | תבנית | שיחה
38
Snowytreecricket.JPG

חוק דוֹלְבֶּר הוא נוסחה, הקובעת את הקשר שבין תדירות צרצור הצרצר לבין טמפרטורת האוויר. הנוסחה נתגלתה על ידי הפיזיקאי האמריקאי עמוס דולבר (Dolbear) בשנת 1897. היא מאפשרת לחשב את הטמפרטורה לפי מספר הצרצורים של צרצר בדקה: אם הוא מספר הצרצורים בדקה ו- היא הטמפרטורה במעלות צלזיוס, אז מתקיים הקשר:

.

לפי דולובר, הצרצרים שחקר צרצרו בקצב התואם את הנוסחה אך דולבר לא ציין במחקרו את שם המין. ההשערה היא שמדובר בצרשיח מהמין Oecanthus fultoni. יש מעט שוני בין מיני הצרצריים בקצב צרצורם, המאפשר תקשורת ייחודית לכל מין, אולם החוק מתאר קירוב סביר של כמעלת צלזיוס את רוב מיני הצרצרים.

עריכה | תבנית | שיחה
39
זיווג בין שתי חיפושיות פרת משה רבנו

כשחושבים על תהליך הרבייה בעולם החי, מתכוונים לרוב לזיווג בין זכר ונקבה, אך למעשה עולם הטבע מגוון הרבה יותר. דגים מסוימים השייכים לסדרת הדקראים, הם דיכוגמיים. כלומר הם מסוגלים לשנות את המגדר שלהם מזכר לנקבה בהתאם לצורך. חלזונות הם הרמפרודיטים - הם בעלי אברי מין זכריים ונקביים יחדיו, ומסוגלים להפרות אחד את השני בו זמנית. ישנם בעלי חיים המתקיימים רביית בתולים. דהיינו, במינים אלו יש רק נקבות, והנקבה זקוקה לזכר כדי להתרבות. היא מייצרת צאצאים משובטים של עצמה. אצל הדבוראים, אם ביציות הנקבה מופרות בידי זכר, כל הצאצאים הן נקבות ואם אין הפריה, מתפתחים רק זכרים. ישנם גם חד-תאיים מסוימים, כגון הפרוטוזואון טטרהימנה, שהם בעלי שבעה מגדרים (לא רק שניים - זכר ונקבה). הם יכולים להתרבות ב-21 קומבינציות שונות.

עריכה | תבנית | שיחה
40
Roof rat-(rattus rattus).jpg

דעת הקהל רואה כיום בעין יפה את השימוש בהדברה ביולוגית על פני חומרי הדברה כימיים. זאת משום שהאחרונים קנו להם שם של חומרים, שמגיעים עם הפרות והירקות אל בית הצרכן ומזיקים לבריאותו. אולם הדברה ביולוגית אינה חידוש מהמאה העשרים ואחת. הרופא והבקטריולוג פרידריך לפלר השתמש בחיידקים כאמצעי להדברה ביולוגית עוד ב-1892. הוא השתמש בחיידק הגורם למחלת הסלמונלוזיס בעכברים, כדי להדביר מכרסמים וכך שיקם את התוצרת החקלאית בתסליה, שביוון. בתוך חודש הוא צמצם מאוד את אוכלוסיית המכרסמים שם. אולם למרות שיעורי ההצלחה הגבוהים הוחלט להפסיק את מבצע ההדברה, שכן התברר, שהחיידק עלול לגרום לסלמונלוזיס בבני האדם.

עריכה | תבנית | שיחה
41
סכמת שחבור חליפי

באורגניזמים בעלי תאים ממודרים, בין אם הם רב תאיים, כמו האדם או חד תאיים, כמו השמרים, יש הרבה מקום לחומר תורשתי בתוך גרעין התא. לכן, לצד הגנים, המקודדים את המידע התורשתי, בחומר התורשתי, נמצאים גם גנים שיצאו מכלל פעולה, וכבר אינם מקודדים דבר בעל משמעות. מצויים שם גם רצפים חסרי משמעות, שמתרבים בשל תקלה, כמו רצף ה Alu, ורצפים חסרי משמעות נוספים, שהמדענים מכנים DNA זבל. לעומת זאת, בחיידקים יש מעט מקום לחומר תורשתי, וכמעט כל החומר התורשתי שלהם, אם לא ממש כולו, מוקדש לקידוד גנים נחוצים ושמישים. בחומר התורשתי שלהם יש גם שיטות מתוחכמות לחיסכון במקום, כגון שחבור חליפי. בשיטה מקודד מידע ליצירת חלבונים שונים, על אותו מקטע DNA. אצל נגיפים יש אפילו פחות מקום לחומר תורשתי. אחת משיטות החיסכון במקום אצלם היא ייצור חלבונים, המורכבים מתת יחידות רבות וזהות. כך הגן צריך לקודד רק לתת יחידה של החלבון ולא לחלבון שלם.

עריכה | תבנית | שיחה
42
חורשת מתושלח ביער הלאומי איניו בקליפורניה

העץ הזקן ביותר בעולם גדל בשמורת ההרים הלבנים (בתמונה), שבקליפורניה, ושמו העץ מתושלח. הוא נקרא כך על שם מתושלח מהתנ"ך, גם משום שמתושלח התנ"כי היה זקן מופלג, וגם משום שלפי המקורות מתושלח תנכ"י התחיל את חייו בערך בזמן בו הבוטנאים גורסים כי העץ מתושלח נבט מזרעושנת 2832 לפני הספירה. למעשה, ייתכן שהזרע ממנו נבט נוצר שנים רבות קודם לכן, כך שקיים בעולמנו אורגניזם חי, שהתחיל את חייו לפני האיש מתושלח. יתרה מזאת, באותה שמורה נכרת בשנת 1964 עץ שהיה זקן ממתושלח בכשלוש מאות שנים. אגב, בשוודיה גדל עץ צעיר יחסית, שנוצר ברבייה וגטטיבית משורשי עץ זקנים פי שניים בערך ממתושלח (דהיינו עץ צעיר שחלק מהשורשים שלו זקנים פי שניים ממתושלח, והם שמשו בעבר עץ אחר, שנגדע).

עריכה | תבנית | שיחה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה