פורטל:בלשנות
בלשנים מחלקים את חקר השפה למספר תחומים נפרדים. החלוקה הזאת נובעת בחלקה ממסורת, ונועדה במידה רבה לאפשר התמחות של בלשנים בתחומים ממוקדים. חלוקות מסוימות משקפות בעיות אמיתיות במחקר הבלשני – למשל, הבלשנים מתקשים להסביר מדוע כללי יצירת המילים (מורפולוגיה) שונים במידה ניכרת מכללי יצירת משפטים (תחביר). לא כל הבלשנים מסכימים על החלוקות האלה.  |
 ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה. החלקים הארמיים שבתלמוד הבבלי כתובים בניב זה, ובשל כך גדולה ביותר השפעתו על העברית. גם חיבוריהם של גאוני בבל נכתבו בחלקם בניב זה, וכן תפילות ופיוטים כגון תפילת כל נדרי. בעברית ניתן למצוא מילים רבות השאולות מן הארמית הבבלית, כגון "מסקנה", "מיטלטלין", "גושפנקה", ועוד. גם ביטויים שלמים נכנסו לשפה העברית, וביניהם: "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא", "רחמנא ליצלן", "בוקי סריקי". לשונם של עורכי דין ושופטים עשירה במיוחד בביטויים מהארמית הבבלית. |
|
| דף ראשון מסידור התפילה שאושר על ידי הסנהדרין הגדולה של פריז, 1807, שהוקמה על ידי נפוליאון. |
המילה העברית פנס היא גלגול, דרך לשון חז"ל, של המילה היוונית ϕανός (PHANOS בלטינית). הגלגול בטורקית של המילה, "פנר", הוא שמו של הפנס הגדול של איסטנבול, ועל שמו נקראה גם השכונה היוונית פנר הסמוכה למגדלור. תושבי השכונה היוונים היו משכילים ועשירים ונהגו לקנות מהשער הנשגב את השלטון על מדינות אירופאיות הכפופות לאימפריה העות'מאנית. שליטים אלה נקראו פנרים או פנריוטים. גם מועדון הספורט של השכונה, פנרבחצ'ה, כולל בשמו את ה"פנר".
כל השפות שמוצגות כאן (חוץ מהשפות המתוכננות והנכחדות) מסודרות על פי מספר הדוברים באותה קבוצה מהגדול לקטן.
|
|
|
|
|
שעשועי לשון הם מגוון השימושים הנעשים בשפה לשם שעשוע, תוך ניצול סגולותיה של השפה - לערך המלא
|
|
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הבלשנות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".