פורטל:גאולוגיה
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.
הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.
הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.
הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.
.gif)
בכותרות
התגלה מינרל ייחודי
במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.
מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.
ייחודו של המינרל
המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.
תיאור
נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.
שם
המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.
להרחבה:
- פרטים על המינרל החדש
- כתבה במגזין Popular Science
- דף המינרל באתר Mindat
- עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
- כתבה ב"טיים" של הודו
קישורים קבועים
עדכונים מקוונים
- 1997 – סדרת רעידות אדמה שהתרחשה בצפון איראן במשך יומיים – העזה בהן במגניטודה 7.5 – גרמה למותם של כ-4,000 בני אדם.
- 2008 – רעידת האדמה במחוז סצ'ואן, סין, במגניטודה 7.9 – רעש האדמה החזק ביותר שפקד את סין מאז 1976 – ומוקדה בעיר צ'נגדו וגרמה למותם של יותר מ-60,000 בני אדם ולהרס של כ-70 אלף בתים.
- 1980 – הר סנט הלנס, שבישר במשך חודשיים על התפרצות קרובה באמצעות רעידות אדמה ופליטת אדים, מפתיע את הצופים בו בהתפרצות צדדית לאחר התמוטטות הלוע. הפתעה נוספת התגלמה בעוצמת ההתפרצות: 5 במדד התפרצות געשית.
- 526 – רעידת אדמה במגניטודה לא ידועה שהתרחשה באנטיוכיה, סוריה, גרמה למותם של כ-250,000 בני אדם.
- 1799 – נולדה מארי אנינג – חובבת טבע אנגליה, אוטודידקטית שהצליחה להתחקות אחר מאובני הדינוזאורים ותרמה רבות לידע על זוחלים קדומים אלה. בגיל 12 גילתה מאובן של בעל חיים שנראה כקרוקודיל ענק, ומאוחר יותר זוהה כאיכתיוזאור. עשר שנים לאחר מכן גילתה את הפלסיוזאור.
- 1912 – נולד עקיבא פרומן – גאולוג ישראלי.
- 2003 – רעידת אדמה במגניטודה 6.8 התרחשה באלג'יריה וגרמה למותם של כ-2,000 בני אדם.
- 1927 – רעידת אדמה במגניטודה 8.3 התרחשה בנאן-שאן, סין, וגרמה למותם של כ-200,000 בני אדם.
- 1960 – רעידת אדמה שהתרחשה בצ'ילה במגניטודה 9.5 – העוצמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי-פעם – גרמה למותם של כ-6,000 בני אדם וגרמה לאבדות בחופי האוקיינוס השקט בשל צונמי שפגע בהוואי והגיע אף עד חופי יפן.
- 1834 – רעידת אדמה במגניטודה לא ידועה שהתרחשה בישראל גרמה לנזקים בירושלים, בבית לחם ובמנזר מר סבא שבמדבר יהודה. גושי אספלט גדולים נצפו צפים בים המלח.
- 1995 – רעידת אדמה במגניטודה 7.6 התרחשה בנפטגורס, רוסיה, וגרמה למותם של כ-2,000 – כשני שלישים מאוכלוסיית העיירה.
- 1797 – נולד קרל פרידריך נאומן – מינרלוג וגאולוג גרמני.
- 1998 – רעידת אדמה במגניטודה 6.9 התרחשה באפגניסטן וגרמה למותם של כ- 4,700 בני אדם.
- 1935 – רעידת אדמה במגניטודה 7.5 התרחשה בקאוטו, הודו, וגרמה למותם של כ-50,000 בני אדם.
- 1970 – רעידת אדמה במגניטודה 7.7 התרחשה בצפון פרו וגרמה למותם של 66,794 בני אדם.
| החודש בהיסטוריה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
גלעין כדור הארץ – הנקרא גם "ליבת כדור הארץ" – הוא החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח. את הגלעין עוטפת מעטפת כדור הארץ וסביבה – הקרום.
קוטר הגלעין הוא כמחצית מקוטר כדור הארץ, ומסתו 32.4% ממסת כדור הארץ. חישוב הפרשים במהירות מעבר גלים סייסמיים מצביעה על צפיפות של 10-13 גרם לסמ"ק, המחייבת הימצאות יסודות מתכתיים כבדים בגלעין. יסודות אלה אחראים לקיום שדה מגנטי, הבונה את המגנטוספירה המגינה על כדור הארץ מפני רוח השמש ויוצרת את תופעת זוהר הקוטב.
מבדילים בין גלעין פנימי מוצק, לבין גלעין חיצוני נוזלי. מסת הגלעין הפנימי היא 1.7% ממסת כדור הארץ, לעומת מסת הגלעין החיצוני המהווה 30.7% מכלל מסת כדור הארץ. הגלעין הפנימי נשאר מוצק על אף הטמפרטורה הגבוהה השוררת בו – למעלה מ-6,000 מעלות צלזיוס – המתקיימת הודות ללחץ העצום המופעל עליו.
רעש שביעית הוא כינוי לרעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה.
עדויות רבות לאסון ניתן למצוא בכתובים שונים – נוצריים, יהודיים ומוסלמיים – ובאתרים ארכאולוגיים רבים בירושלים, בבית שאן, בטבריה, בכפר נחום ובח'רבת אל-מפג'ר שליד יריחו. מעדויות אלה עולה תמונה קשה של הרס רב ואובדן חייהם של רבבות בני-אדם. חורבנה של טבריה בעקבות הרעש הביאה לקץ המפעל הארץ ישראלי המקורי בתחומי המדרש והפיוט.
לפי המקורות היהודיים, רעידת אדמה זו חלה בשנת שמיטה, ומכאן שמה. אולם, מאחר שכתבים שונים מאותה תקופה מתארכים את הרעש בדרכים שונות, קשה לקבוע באיזו שנה בדיוק אירע. עם זאת, הצלבת מידע מניחה את שנת 749 כשנה בה חל הרעש, או שחלו שני רעשים עזים בשנים 746-749.
בדפוס
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- יוסי מרט, זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)
ברשת
מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים
ספרים מקוונים:
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
- צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
- אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
- אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
- ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)
סדרות טלוויזיה
- ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
- ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
- ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת
הרצאות מקוונות
הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:
- פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
- ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
- ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
- פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
- פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
- פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
- הרצאות נוספות
סיור גאולוגי בכרמל
ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.
הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.
קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. תצורת טורוויפ • דנשיה הסינית • קמר מונומנט • ברדרבונגה • ברומו • אבן חול קוקונינו • חבורת ג'הול • תצורת ג'יופוטאנג • תצורת יישיין • מונוקלינה • קמר סן רפאל • אבן גיר קאיבאב • גרם המדרגות הגדול • כיבוש נהר • סאנגיאנג אפי • סחיפה לאחור • התחתרות לעומק • תצורת מואנקופי • אובינס • אגן ויטווטרסרנד • קונגלומרט שינארמפ • פרט (גאולוגיה) • תצורת צ'ינלה • פיקו (הר געש) • קלוד (הר געש) • סן מיגל (הר געש) • טרומאה • ויליאם ג'ייקוב הולנד • קמפן (גיל גאולוגי) • הים הפנימי המערבי • אבן חול נאוואחו • שולי יבשת • טרוורה
תהליכים גאולוגיים רבים משפיעים על האקלים העולמי. כך קרה כאשר רצף האיים הגעשיים של אמריקה המרכזית התחבר באמצעות משקעים ימיים וסגר את המיצר בין אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית לפני כ-2 מיליון שנה. סגירה זו חסמה את המעבר בין האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. זרם הגולף הוא תוצאה אחת של סגירה זו, וכן תופעות אקלימיות כאל ניניו ולה ניניה. תוצאה משוערת אחרת היא רצף של תקופות קרח, שהאחרונה בהן הסתיימה לפני כ-10,000 שנה.
אבן חול • אגט • אוליבין • אופאל • אזבסט • אלבסטר • אקטינוליט • בזלת • בליה • בנטוניט • בריל • גאוכימיה • גארנט • גייזר • גרניט • גתיט • דולומיט • דיוריט • האדן • האירוע המסיני • הכחדת קרטיקון-שלישון • העתק • הבקע הסורי-אפריקני • וולאסטוניט • זאוליט • זמן גאולוגי • חרסית • טוף • טיטניט • טנזניט • טקטוניקת הלוחות • יהלום • כלקדון • לוסיט • מכתשים בנגב • מערת נטיפים • נפט • סיליקט • סלע משקע • סקפוליט • סרפנטין • עין הנמר • פרידוט • צור • קבוצת הכלוריט • קוורץ • קרנליאן • קרקע • רוטיל • רעידת אדמה • העתק סן אנדראס • תיארוך רדיומטרי • תימרת מעטפת
קוורץ הוא המינרל השני הנפוץ ביותר בקרום כדור הארץ, והוא שייך לקבוצת המינרלים הסיליקטיים, שהם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים.
מאחר שקוורץ הוא אחד מן המינרלים הנפוצים ביותר, קיים מגוון מבלבל של שמות למינרל בצורותיו הרבות. האבחנה החשובה ביותר בין סוגי הקוורץ היא על פי גודל הגבישים: גבישים הנראים בעין בלתי־מזוינת, לרוב שקופים, וגבישים קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד ונוטים להיות שקופים למחצה עד אטומים. כלקדון הוא השם הקיבוצי לכל סוגי הקוורץ שיש להם גבישים תת-מיקרוסקופיים.
סמואל אלפורט היה פטרולוג אנגלי, מחלוצי הפטרולוגיה המיקרוסקופית. אף שעסק במסחר במשך שנים רבות, פנה אלפורט ללימודי גאולוגיה. כאשר התגורר במשך תקופה קצרה בבאהיה שבברזיל החל לערוך תצפיות גאולוגיות. ב-1860 החל לכתוב בהוצאה לאור של החברה הגאולוגית של לונדון, ואחד ממאמריו הראשונים – "On the Discovery of some Fossil Remains near Bahia in South America" – עסק בשרידי מאובנים בבאהיה.
אלפורט עסק בעיקר במחקר חלוצי בפטרולוגיה מיקרוסקופית, במיוחד התמחה בהכנת שקפים דקיקים מסלעים. הוא חקר סלעים במקומות רבים, ובעיקר את הבזלות של דרום סטפורדשייר, את סלעי הדיוריט של ווריקשייר וזכוכית געשית באי הסקוטי ארן. את תוצאות מחקריו פרסם ברבעון החברה הגאולוגית בשנים 1869–1879.
ב-1880 התמנה אלפורט לספרן הראשון של מייסון קולג' – היום האוניברסיטה של ברמינגהם – וכיהן גם כאוצר הראשון של מוזיאון לאפוורת לגאולוגיה. הוא בנה אוסף גאולוגי נרחב, אותו החל להציג בשנת 1881 במוזיאון. האוסף כלל מינרלים, אלמוגים מלוטשים מהדבון ובעיקר דגימות סלעים ושקפים גאולוגיים מהמוקדמים ביותר.
בתמונות: שקפים של דיוריט וגברו.
דִּבְרֵי עָמוֹס אֲשֶׁר הָיָה בַנֹּקְדִים מִתְּקוֹעַ אֲשֶׁר חָזָה עַל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ:
— עמוס א', א'
אתה חוצה שישה מסלולים בכביש המהיר, רק כדי לראות אם המחשוף בצד השני של הכביש מכיל אותם סלעים כמו זה שחנית לצדו 
| גאולוגיה ימית | חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם |
| גאולוגיה מבנית | יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ |
| גאוכימיה | חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים |
| גאומורפולוגיה | תהליכי עיצוב הנוף |
| גאופיזיקה | מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות |
| סייסמולוגיה | רעידות אדמה |
| וולקנולוגיה | הרי געש |
| טקטוניקה | תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ |
| מינרלוגיה | חקר מינרלים והגדרתם |
| סטרטיגרפיה | תורת השכבות וסידורן |
| פדולוגיה | חקר קרקעות |
| פטרולוגיה | היווצרות וסיווג סלעים |
| פלאונטולוגיה | תורת המאובנים |
גאולוגיה • גאולוגיה - מונחים • אבק • אדמה • אורוגנזה • אין סיטו • באר ארטזית • בוץ • גאודזיה • חצץ • טקטיט • יסוד קורט • עקרון האחידות • פטינה • צונמי • רגוליט • רליקט
(ערכים נוספים)
וולקנולוגיה • דיאטרם • הר געש • התפרצות געשית • התפרצות פריאטית • זרם פירוקלסטי • לבה • מאר • נקודה חמה • קלדרה • קשת איים • טבעת האש • תימרת מעטפת
(ערכים נוספים)
מינרלוגיה • מינרל • זיהוי מינרלים • סולם מוס • פלאוכרואיזם • פסאודומורפיזם • קשיות • קריסטלוגרפיה • גביש • מבנה גבישי • צורות של גבישים • מינרלי אינדקס • גמולוגיה • אבן חן • אסטריזם • תופעת עין החתול • תכליל • אבני החושן
(ערכים נוספים)
פטרולוגיה • סלע • סלעי יסוד • סלעי משקע • סלעים מותמרים • סדימנטולוגיה • חול • חול מזמר • גאודה • מונולית • זיהוי סלעים • מחזור הסלעים • מסת אם • סביבת היווצרות • קסנולית • שורת בואן
(ערכים נוספים)
ולדימיר אוברוצ'ב • אלפרד וגנר • זאב בנימין בגין • יעקב בן-תור • פרנסואה ארנסט מאלאר • עמנואל מזור • ניקולאוס סטנו • עקיבא פלכסר • סטיבן ג'יי גולד • מארי אנינג • גדעון מנטל • פרידריך מוס • קרל פרידריך נאומן • אדולף אריק נורדנשלד • יבגראף פיודורוב • אנדריה מוהורוביצ'יץ' • צ'ארלס לייל • צ'ארלס ריכטר
(ערכים נוספים)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל כימיה | פורטל פיזיקה | פורטל גאוגרפיה | פורטל מדעי החלל | פורטל ביולוגיה | פורטל בוטניקה | פורטל המורשת העולמית |
- בקרו בדף המשימות
- כתיבה של ערכים חסרים – ראו את רשימת הערכים המבוקשים
- שכתוב, עריכה, שיפור והרחבה של ערכים קיימים – ראו כאן
מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ |  |