פורטל:גאולוגיה
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.
הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.
הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.
הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.
.gif)
בכותרות
התגלה מינרל ייחודי
במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.
מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.
ייחודו של המינרל
המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.
תיאור
נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.
שם
המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.
להרחבה:
- פרטים על המינרל החדש
- כתבה במגזין Popular Science
- דף המינרל באתר Mindat
- עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
- כתבה ב"טיים" של הודו
קישורים קבועים
עדכונים מקוונים
.jpg)
- 1948 – רעידת אדמה במגניטודה 7.3 התרחשה באשגאבט, טורקמניסטן, וגרמה למותם של כ-110,000 בני אדם – כשני שלישים מאוכלוסיית העיר.
- 1863 – נולד ולדימיר אוברוצ'ב – גאולוג וסופר רוסי. ספריו החשובים: "הגאולוגיה של סיביר" ו"תולדות המחקר הגאולוגי בסיביר".
- 1986 – רעידת אדמה במגניטודה 7.5 התרחשה בסן סלוודור, אל סלוודור, וגרמה למותם של כ-1,500 בני אדם.
- 1737 – רעידת אדמה במגניטודה לא ידועה התרחשה בכלכותה, הודו, וגרמה למותם של כ-300,000 בני אדם.
- 1792 – נולד נילס גוסטף נורדנשלד – מינרלוג פיני-שוודי שגילה את האלכסנדריט – מינרל הקרוי על שמו של הצאר אלכסנדר השני.
- 1989 – רעידת אדמה במגניטודה 7.1 התרחשה בלומה פריאטה, במחוז סנטה קרוז בקליפורניה, וגרמה למותם של 63 בני אדם, להתמוטטות גשר על כביש מהיר ולנזק לגשר שער הזהב בסן פרנסיסקו.
- 1802 – רעידת אדמה במגניטודה 7.9 התרחשה במחוז ורנצ'אה, נסיכות מולדובה, וגרמה למותם של כ-600 בני אדם.
| החודש בהיסטוריה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
השדה המגנטי של כדור הארץ הוא אחת התכונות הפיזיקליות המאפיינות את כוכב הלכת ארץ. לשדה המגנטי יש השפעה על מגוון תופעות באטמוספירה ובחלל הקרוב אליה. על פי ההשערה המקובלת, השדה המגנטי נוצר בגלעין החיצוני של כדור הארץ, ורק חלק קטן ממנו נמדד על פני השטח או בחלל. השדה המגנטי של כדור הארץ דומה לשדה של מגנט דו-קוטבי, שקוטב אחד שלו (קוטב דרום בעידן הנוכחי) נמצא באוקיינוס הקרח הצפוני, והשני ליד אנטארקטיקה (קוטב צפון בעידן הנוכחי). קטבים אלו נעים ממקומם באופן רציף, וקיימות עדויות פלאומגנטיות להיפוכי כיוון כאלה בהיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ.
השפעת השדה המגנטי של כדור הארץ מורגשת עד למרחק גדול בחלל, והשפעתו על רוח השמש מגדירה אזור הקרוי מגנטוספירה. לרוח השמש יש גם השפעה קטנה על מיקום הקטבים המגנטיים של כדור הארץ. קיום המגנטוספירה מגן על כדור הארץ מפני רוח השמש ומאפשר את קיום החיים על כדור הארץ.
מעריכים שהשדה המגנטי מסייע לבעלי חיים מסוימים, כמו עופות נודדים, לנווט את דרכם בעת הנדידה השנתית, ואילו האדם משתמש בשדה המגנטי של כדור הארץ לצורך ניווט באמצעות מצפן.
קו התלים הישראלי הוא כינוי לרצף של הרי געש כבויים ברמת הגולן, מהר רם בצפון ועד תל סאקי בדרום.
אף שלמילה תל משמעות אחרת, ואף שרוב הרי הגעש בקו נקראים "הרים", השם "קו התלים" הוא השם שהשתרש בנוגע לרצועת הרי געש זו.
קו התלים הוא חלק מרצף גאולוגי נוסף: הקשת הסורית, הנמתחת בצורת S ממצרים דרך מדבר סיני ושדרת ההר בישראל ופונה לכיוון דרום מזרח בסוריה.
הרי געש בקו התלים: הר רם • הר כרמים • הר ורדה • הר אודם • הר חרמונית • הר בראון • רכס הבוסטר • הר בנטל • הר אביטל • הר בני רסן • הר חוזק • הר שיפון • הר יוסיפון • הר פרס • גבעת אורחה • תל סאקי
בדפוס
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- יוסי מרט, זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)
ברשת
מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים
ספרים מקוונים:
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
- צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
- אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
- אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
- ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)
סדרות טלוויזיה
- ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
- ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
- ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת
הרצאות מקוונות
הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:
- פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
- ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
- ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
- פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
- פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
- פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
- הרצאות נוספות
סיור גאולוגי בכרמל
ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.
הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.
קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. תצורת טורוויפ • דנשיה הסינית • קמר מונומנט • ברדרבונגה • ברומו • אבן חול קוקונינו • חבורת ג'הול • תצורת ג'יופוטאנג • תצורת יישיין • מונוקלינה • קמר סן רפאל • אבן גיר קאיבאב • גרם המדרגות הגדול • כיבוש נהר • סאנגיאנג אפי • סחיפה לאחור • התחתרות לעומק • תצורת מואנקופי • אובינס • אגן ויטווטרסראנד • קונגלומרט שינארמפ • פרט (גאולוגיה) • תצורת צ'ינלה • פיקו (הר געש) • קלוד (הר געש) • סן מיגל (הר געש) • טרומאה • ויליאם ג'ייקוב הולנד • קמפן (גיל גאולוגי) • הים הפנימי המערבי • אבן חול נאוואחו • שולי יבשת • טרוורה
"פלי – זו יבשת, עץ – זה אי". זו כותרתו של מאמר הדן במדגסקר השוכנת לחופיה המזרחיים של יבשת אפריקה.
מדענים מתחומים שונים מתלבטים בשאלה מאחר שגם גאולוגים וגם ביולוגים אינם מצליחים לסווג את מדגסקר על-פי ההיסטוריה הטבעית שלה למודל ההתפתחותי המוכר של איזו מן הקטגוריות: אי או יבשת. אחת הסיבות לכך היא סלעים בני 3 מיליארד שנה, התואמים את התפתחות גרעיני היבשות הגדולות בעידן הפרקמבריון. סיבות נוספות הן אירועים טקטוניים בעבר של מדגסקר שחיברו והפרידו אותה משתי יבשות: אסיה ואפריקה, וכן התפתחות של מינים אנדמיים ב-90 מיליון השנים האחרונות והכחדה הדרגתית של חלק מהם שהחלה לפני כ-2,000 שנה.
אבן חול • אגט • אוליבין • אופאל • אזבסט • אלבסטר • אקטינוליט • בזלת • בליה • בנטוניט • בריל • גאוכימיה • גארנט • גייזר • גרניט • גתיט • דולומיט • דיוריט • האדן • האירוע המסיני • הכחדת קרטיקון-שלישון • העתק • הבקע הסורי-אפריקני • וולאסטוניט • זאוליט • זמן גאולוגי • חרסית • טוף • טיטניט • טנזניט • טקטוניקת הלוחות • יהלום • כלקדון • לוסיט • מכתשים בנגב • מערת נטיפים • נפט • סיליקט • סלע משקע • סקפוליט • סרפנטין • עין הנמר • פרידוט • צור • קבוצת הכלוריט • קוורץ • קרנליאן • קרקע • רוטיל • רעידת אדמה • העתק סן אנדראס • תיארוך רדיומטרי • תימרת מעטפת
מאגמה היא חומר סלעי מותך בעל טמפרטורה גבוהה מאוד הנמצא מתחת לקרום כדור הארץ. המאגמה חודרת לתחום המעטפת העליונה ויוצרת כיס מאגמטי, היוצר לחץ רב על הקרום בגלל הטמפרטורות הגבוהות מאוד. כאשר נוצר סדק בקרום, המאגמה עולה דרכו תוך כדי המסת הסלע העומד בדרכה והתמרת הסלעים הבאים איתה במגע.
כאשר המאגמה מתגבשת לכדי סלע מוצק לפני הגיעה אל פני הקרקע נוצרים סלעים פלוטוניים (סלעי תהום), על שם פלוטו אל השאול. בשל תהליך ההתקררות האיטי שבו נוצרים סלעים פלוטוניים, הם נוטים להכיל גבישים גדולים בעלי גוונים שונים.
אלפרד לותר וגנר (1880–1930) היה מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות.
בתחילת דרכו המדעית עסק במטאורולוגיה, אולם תוך כדי חיפוש בספרייה שם לב להופעת מאובנים זהים בשכבות גאולוגיות המופרדות כיום על ידי אוקיינוסים. וגנר לא קיבל את ההסבר המקובל בזמנו כי קיומם של גשרים יבשתיים קדומים בין היבשות איפשרו מעבר של בעלי חיים וצמחייה בין יבשות שמקומן קבוע. הוא האמין כי היבשות עצמן נפרדו מיבשת על ענקית ונסחפו הרחק זו מזו לפני 180 מיליון שנה.
בניסיון להסביר את המכניזם של נדידת היבשות נשען וגנר על הסברה כי כוחות צנטריפוגליים הם אלה שהניעו את היבשות הכבדות לכיוון קו המשווה. אף כי הסתמך על ראיות מדעיות, התבררה סברה זו של וגנר כשגויה.
עם זאת, התפתחויות מדעיות בגאולוגיה שחלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הובילו לתחייה מהירה של תאוריית נדידת היבשות ותולדתה המיידית – טקטוניקת הלוחות. כתוצאה מכך הוכר אלפרד וגנר כאב המייסד של אחת מן המהפכות המדעיות החשובות במאה ה-20.
_0389.jpg)
| גאולוגיה ימית | חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם |
| גאולוגיה מבנית | יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ |
| גאוכימיה | חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים |
| גאומורפולוגיה | תהליכי עיצוב הנוף |
| גאופיזיקה | מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות |
| סייסמולוגיה | רעידות אדמה |
| וולקנולוגיה | הרי געש |
| טקטוניקה | תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ |
| מינרלוגיה | חקר מינרלים והגדרתם |
| סטרטיגרפיה | תורת השכבות וסידורן |
| פדולוגיה | חקר קרקעות |
| פטרולוגיה | היווצרות וסיווג סלעים |
| פלאונטולוגיה | תורת המאובנים |
גאולוגיה • גאולוגיה - מונחים • אבק • אדמה • אורוגנזה • אין סיטו • באר ארטזית • בוץ • גאודזיה • חצץ • טקטיט • יסוד קורט • עקרון האחידות • פטינה • צונמי • רגוליט • רליקט
(ערכים נוספים)
וולקנולוגיה • דיאטרם • הר געש • התפרצות געשית • התפרצות פריאטית • זרם פירוקלסטי • לבה • מאר • נקודה חמה • קלדרה • קשת איים • טבעת האש • תימרת מעטפת
(ערכים נוספים)
מינרלוגיה • מינרל • זיהוי מינרלים • סולם מוס • פלאוכרואיזם • פסאודומורפיזם • קשיות • קריסטלוגרפיה • גביש • מבנה גבישי • צורות של גבישים • מינרלי אינדקס • גמולוגיה • אבן חן • אסטריזם • תופעת עין החתול • תכליל • אבני החושן
(ערכים נוספים)
פטרולוגיה • סלע • סלעי יסוד • סלעי משקע • סלעים מותמרים • סדימנטולוגיה • חול • חול מזמר • גאודה • מונולית • זיהוי סלעים • מחזור הסלעים • מסת אם • סביבת היווצרות • קסנולית • שורת בואן
(ערכים נוספים)
ולדימיר אוברוצ'ב • אלפרד וגנר • זאב בנימין בגין • יעקב בן-תור • פרנסואה ארנסט מאלאר • עמנואל מזור • ניקולאוס סטנו • עקיבא פלכסר • סטיבן ג'יי גולד • מארי אנינג • גדעון מנטל • פרידריך מוס • קרל פרידריך נאומן • אדולף אריק נורדנשלד • יבגראף פיודורוב • אנדריה מוהורוביצ'יץ' • צ'ארלס לייל • צ'ארלס ריכטר
(ערכים נוספים)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל כימיה | פורטל פיזיקה | פורטל גאוגרפיה | פורטל מדעי החלל | פורטל ביולוגיה | פורטל בוטניקה | פורטל המורשת העולמית |
- בקרו בדף המשימות
- כתיבה של ערכים חסרים – ראו את רשימת הערכים המבוקשים
- שכתוב, עריכה, שיפור והרחבה של ערכים קיימים – ראו כאן
מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ |  |