פורטל:גאולוגיה
גאולוגיה היא אחד ממדעי הטבע, מדעי בתחום מדעי כדור הארץ.
הגאולוגיה חוקרת את הגאוספירה – כדור הארץ המוצק: את תכונותיה, את תהליך וזמן היווצרותה, את מרכיביה השונים, את התהליכים הדינמיים המתרחשים בה (כגון רעידות אדמה, תנועת הלוחות, התפרצויות געשיות והתרוממות רכסי הרים) ואת השפעתם על יצירת הנוף המגוון שאנו רואים.
הגאולוג חוקר באמצעות קרקעות, סלעים, מינרלים ומאובנים את התפתחות כדור הארץ, את השינויים שהתרחשו בו לאורך העידנים השונים ואת אוצרות הטבע הטמונים בו.
הגאולוגיה מורכבת מתחומי מחקר רבים ומגוונים המפרקים את כדור הארץ ותכונותיו למרכיבים השונים, מספקים הסברים לתופעות ותצפיות, ושבים ומאחדים את המידע לתמונה שלמה.
.gif)
בכותרות
התגלה מינרל ייחודי
במהלך סקר גאולוגי סמוך לאגם קוואן בדרום-מערב אוסטרליה התגלה מינרל יוצא דופן.
מתוך עשרות מינרלים חדשים המתגלים בכל שנה כבר התגלו בעבר מינרלים לא ידועים באזורי הספר של מערב אוסטרליה.
הפעם התגלה המינרל על סלע געשי בתוך מצע קוורצי.
ייחודו של המינרל
המינרל החדש מכיל סטרונציום, סידן, כרום, גופרית, פחמן, חמצן ומימן – שילוב יוצא דופן של יסודות.
מינרל כזה, שאינו קשור לקבוצות מינרלים ידועות – נדיר במיוחד.
תיאור
נמצאו גבישים זעירים ושקופים בוורוד כהה, בסגול ובירוק במבנה פסאודו קובייתי.
גודלם של הגבישים כחצי מילימטר.
קשיות בסולם מוס: 1.5 עד 2, כלומר: רך ופריך בדומה לגבס.
למינרל ברק זגוגי וצבע שרטוט ורוד.
עדיין לא ברור אם יכולים להיות לו שימושים מסחריים.
שם
המינרל החדש נקרא פוטניסיט (Putnisite), על שמם של אנדרו וכריסטין פוטניס – מינרלוגים מקומיים המכהנים כמרצים למינרלוגיה בגרמניה. שם זה טרם אושר על ידי האגודה הבינלאומית למינרלוגיה.
להרחבה:
- פרטים על המינרל החדש
- כתבה במגזין Popular Science
- דף המינרל באתר Mindat
- עוד על המינרל באתר Mineralogical Magazine
- כתבה ב"טיים" של הודו
קישורים קבועים
עדכונים מקוונים
- 1755 – רעידת האדמה בליסבון, פורטוגל, במגניטודה 8.0, גרמה למותם של יותר מ-60,000 בני אדם.
- 1880 – נולד אלפרד וגנר – מדען גרמני רב-תחומי שהתפרסם בזכות התאוריה שפיתח על נדידת היבשות.
- 1940 – רעידת האדמה בוורנצ'אה, רומניה, במגניטודה 7.4 גרמה לפגיעות רבות בנפש: מספר ההרוגים הוערך בכ-1,000 והפצועים בכ-4,000. מספר ההרוגים בבוקרשט היה כ-200 עד 300. מספרים מדויקים לא דווחו, הן בגלל הצנזורה שהייתה נהוגה ברומניה באותה תקופה והן בגלל נסיבות פוליטיות.
- 1795 – נולד ארמן לוי – מינרלוג צרפתי שעיקר פרסומו בשיטת הכתיב שהציע לתיאור מרחבי של גבישים.
- 1797 – נולד צ'ארלס לייל –גאולוג סקוטי, מחבר הספר "עקרונות הגאולוגיה" בו פרסם ממצאים התומכים בעקרון האחידות.
- 1963 – האי הגעשי סירטסיי פרץ מהים בהתפרצות שהחלה מספר ימים קודם לכן ונמשכה עד ל-5 ביוני 1967.
- 1941 – נולד צבי בן-אברהם – פרופסור מן המניין בחוג לגאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב וחתן פרס ישראל לשנת 2003. כיהן כנשיא החברה הגאולוגית הישראלית.
- 1832 – נולד אדולף אריק נורדנשלד – גאולוג, מינרלוג וחוקר ארצות ממוצא פיני-שוודי.
- 1667 – רעידת אדמה במגניטודה לא ידועה התרחשה בקאקסו ושמאקה, איטליה, וגרמה למותם של כ-80,000 בני אדם.
- 1980 – רעידת אדמה במגניטודה לא ידועה התרחשה בדרום איטליה וגרמה למותם של כ-4,800 בני אדם.
| החודש בהיסטוריה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
כדור הארץ הוא כדור אליפטי פחוס קטבים (גאואיד), עם קוטר ממוצע של 12,742 ק"מ בקירוב. היקפו סביב קו המשווה הוא 40,075.016 ק"מ, ואילו סביב קוי האורך צפון-דרום הוא 40,007.86 ק"מ. 29.2% מפני כדור הארץ הם יבשה והשאר אוקיינוסים וימים.
הטמפרטורה המשוערת במרכז כדור הארץ היא יותר מ-6,000 מעלות צלזיוס, והיא נובעת מאנרגיה כבידתית ומדעיכה רדיואקטיבית.
צפיפותו של כדור הארץ שונה בחלקיו השונים, והיא נמדדת באמצעות גלים סייסמיים: ככל שהחומר מוצק יותר, כן גוברת מהירות הגלים.
חמת גדר (בערבית: אל-חמה) היא אתר מרחצאות מרפא בעמק הירמוך, בדרום רמת הגולן. המים באתר נובעים מחמישה מעיינות: ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים ומעיין מים מתוקים. נביעות אלה הן מעיינות העתק של הבקע הסורי-אפריקני. לדעת הגאולוג עמנואל מזור, המים הגיעו בחדירה קדומה מן הים התיכון לשולי בקעת הירדן ונספגו באקוויפרים.
למעיינות חמת גדר יוחסו סגולות של ריפוי מחלות עור. השימוש במרחצאות החל בתקופת המשנה, נמשך עד אמצע התקופה הערבית וחודש במאה העשרים. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.
בדפוס
- עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
- יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- יוסי מרט, זמן עמוק וגאולוגיה דינמית, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עקיבא פלכסר, שיחות על הגאולוגיה של ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור
- עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
- ג"ה הרבאו ועמנואל מזור, סולם הזמן הגאולוגי, האוניברסיטה הפתוחה
- נחמה שפרן ועמנואל מזור (עורכים), נדבכים בגאולוגיה של ישראל, האוניברסיטה הפתוחה
- Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3 (set)
ברשת
מתוך אתר פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה:
מבוא למדע כדור-הארץ • צפונות כדור-הארץ • נדבכים בגאולוגיה של ארץ-ישראל • גאולוגיה של הכרמל • אוקיינוגרפיה • יישומי הגאולוגיה והוראתה בישראל • מיקרוסקופיה של מינרלים וסלעים • מיקרוסקופיה של סלעים מותמרים • נושאים נוספים במדעי הטבע והחיים
ספרים מקוונים:
- שלמה שובאל, צפונות כדור הארץ, האוניברסיטה הפתוחה (דורש הרשמה לאתר) ובגוגל ספרים
- צ'ארלס לייל, עקרונות הגאולוגיה, 1830, כרכים 1-3 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, מוצא המינים באמצעות ברירה טבעית, מהדורה ראשונה, 1859 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, איים געשיים, 1844 (אנגלית)
- צ'ארלס דרווין, תצפיות גאולוגיות על אמריקה הדרומית, 1846 (אנגלית)
- אלמוני, שרידים מן ההיסטוריה הטבעית של הבריאה, 1884 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תקציר תאוריה של הארץ, 1785 (אנגלית)
- ג'יימס האטון, תאוריה של הארץ: חלק 1 וחלק 2, בפרויקט גוטנברג
- אלפרד הרקר, ההיסטוריה הטבעית של סלעי יסוד, 1909 (אנגלית)
- ויליאם ב' סקוט, מבוא לגאולוגיה, מהדורה שנייה, 1921 (אנגלית)
סדרות טלוויזיה
- ערוץ ההיסטוריה – כיצד נוצר כדור הארץ
- ערוץ 8 – הכוחות האדירים של כדור הארץ • מסע מופלא אל לב האדמה
- ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק – חקר כדור הארץ • זעזועים בכדור הארץ • איתני טבע קטלניים • אדמה זועמת
הרצאות מקוונות
הרצאות וידאו שהועלו ל-YouTube מטעם האוניברסיטה העברית:
- פרופ' אמוץ עגנון, רעידות אדמה: היכן, מדוע, מתי?
- ד"ר ארי מטמון, קצבי הבליה של כדור הארץ
- ד"ר נח ברוש, התנגשויות קוסמיות
- פרופ' יוסף הלר, דרווין – חקר הטבע בימיו
- פרופ' מרדכי שטיין, ים המלח: רשם ארוך ימים של האקלים בלבנט ובמדבר הסהרה
- פרופ' עודד נבון, יהלומים – חלון אל מעבה כדור הארץ
- הרצאות נוספות
סיור גאולוגי בכרמל
ביום שישי, ה־5 בנובמבר 2010, נערך סיור גאולוגי בכרמל במסגרת מיזם אלף מילים.
הסיור התחיל בכרם מהר"ל. תחנות נוספות: הר הגעש של כרם מהר"ל, נחל מערות, צנירי נחל אורן, מחצבות קדומים ומחצבת נשר.
קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. תצורת טורוויפ • דנשיה הסינית • קמר מונומנט • ברדרבונגה • ברומו • אבן חול קוקונינו • חבורת ג'הול • תצורת ג'יופוטאנג • תצורת יישיין • מונוקלינה • קמר סן רפאל • אבן גיר קאיבאב • גרם המדרגות הגדול • כיבוש נהר • סאנגיאנג אפי • סחיפה לאחור • התחתרות לעומק • תצורת מואנקופי • אובינס • אגן ויטווטרסרנד • קונגלומרט שינארמפ • פרט (גאולוגיה) • תצורת צ'ינלה • פיקו (הר געש) • קלוד (הר געש) • סן מיגל (הר געש) • טרומאה • ויליאם ג'ייקוב הולנד • קמפן (גיל גאולוגי) • הים הפנימי המערבי • אבן חול נאוואחו • שולי יבשת • טרוורה
לכמה מסוגי המינרלים יש מבני גביש מורכבים מאוד. כך למשל למינרלים לוסיט, אנלציט ולכמה מסוגי הגארנט יש מבנה בצורת פאון בעל 24 פאות זהות, שצורתן דלתון הקרוי איקוסיטטרהדרון. למינרל קלציט, המרכיב העיקרי בסלעי הגיר ו"האבן" אותה אנו פוגשים בתחתית הקומקום והסותמת את צינורות המים החמים, יש מבנה פשוט של מעוינון, אבל הוא מצוי בטבע גם כסקלנוהדרון, פאון בעל 12 פאות.
אבן חול • אגט • אוליבין • אופאל • אזבסט • אלבסטר • אקטינוליט • בזלת • בליה • בנטוניט • בריל • גאוכימיה • גארנט • גייזר • גרניט • גתיט • דולומיט • דיוריט • האדן • האירוע המסיני • הכחדת קרטיקון-שלישון • העתק • הבקע הסורי-אפריקני • וולאסטוניט • זאוליט • זמן גאולוגי • חרסית • טוף • טיטניט • טנזניט • טקטוניקת הלוחות • יהלום • כלקדון • לוסיט • מכתשים בנגב • מערת נטיפים • נפט • סיליקט • סלע משקע • סקפוליט • סרפנטין • עין הנמר • פרידוט • צור • קבוצת הכלוריט • קוורץ • קרנליאן • קרקע • רוטיל • רעידת אדמה • העתק סן אנדראס • תיארוך רדיומטרי • תימרת מעטפת
מכתש אירוזי הוא מכתש שנוצר כתוצאה מפעולת כוחות סחיפה – בעיקר זרימה של מי משקעים על שכבות הסלע. בעולם כולו קיימים רק שבעה מכתשים כאלה, והם נמצאים בנגב ובסיני. לאור זאת השם הגאולוגי המדעי למכתש מסוג זה הוא עברי – Makhtesh.
התאוריה המודרנית טוענת כי גידוע נרחב בתקופת האיאוקן שחק את ראשי הקמרים בנגב וחשף את שכבות החול הרכות. בשלב זה נפתח ממזרח השבר הסורי אפריקני, שהעתקי המשנה שלו גרמו להטיית הקמרים ולסחיפה נרחבת של החול מתוכם. בגלל דרך היווצרות המכתשים ניתן לראות על צלע המכתש שכבות סלע רבות ושונות שמקורן בתקופות גאולוגיות קדומות.
.jpg)
ויליאם סמית היה מודד וגאולוג אנגלי נודע, בעיקר בשל מחקריו בסטרטיגרפיה, קביעת גילן של שכבות סלע ויצירת היסוד לבניית לוח הזמנים הגאולוגי. סמית נודע בהיסטוריה של הגאולוגיה בין היתר כמי שהבדיל ורשם את סדר השכבות בסטרטיגרפיה האנגלית – ובכך ביטא את עקרון הסופרפוזיציה הגורס כי לשכבות יש סדר היווצרות, והראה כי הן עשויות להתאפיין באמצעות מאובנים. הוא ערך מיפוי מקיף באנגליה ובסקוטלנד ויצר את המפה הגאולוגית הכלל-ארצית הראשונה מסוגה. תרומותיו גרמו לרבים לכנותו "אבי הגאולוגיה האנגלית", והכינוי "סטרטה" (strata – שכבה) דבק בו. על-פי גודלם וסוגם של המאובנים הגדיר סמית 3 עידנים גאולוגיים חשובים:
- עידן הפלאוזואיקון – עידן בעלי החיים הקדומים
- עידן המזוזואיקון – עידן בעלי החיים התיכוניים
- עידן הקנוזואיקון – עידן בעלי החיים החדשים
סמית חינך בדרכו שלו דור חדש של גאולוגים, שכל אחד מהם הרים תרומה חשובה לגאולוגיה המודרנית של בריטניה. אחד מהם הוא ג'ון פיליפס – אחיינו של סמית, שערך את רשימות דודו והוציאן לאור ב-1844. פיליפס היה לאחד הגאולוגים והפלאונטולוגים המובילים באנגליה של המאה ה-19, ולזכותו נזקפת קביעת מרבית יחידות הזמן הגאולוגי הנמצאות בשימוש עד היום.
וְלַגֹּדְרִים, וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן, וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב, לְחַזֵּק אֶת-בֶּדֶק בֵּית-יְהוָה; וּלְכֹל אֲשֶׁר-יֵצֵא עַל-הַבַּיִת, לְחָזְקָה:
— מלכים ב' י"ב, י"ג
לקחת הלוואה כדי לרכוש עותק מודפס של "עקרונות הגאולוגיה" לצ'ארלס לייל 
| גאולוגיה ימית | חקר האוקיינוסים, תשתיתם, רכסיהם והמשקעים הנוצרים בהם |
| גאולוגיה מבנית | יחסי המבנה של הסלעים בקרום כדור הארץ |
| גאוכימיה | חקר הרכבו הכימי של כדור הארץ והתהליכים שיצרו בו חומרים שונים |
| גאומורפולוגיה | תהליכי עיצוב הנוף |
| גאופיזיקה | מבנה כדור הארץ ותכונותיו הפיזיקליות |
| סייסמולוגיה | רעידות אדמה |
| וולקנולוגיה | הרי געש |
| טקטוניקה | תנועת הלוחות בקרום כדור הארץ |
| מינרלוגיה | חקר מינרלים והגדרתם |
| סטרטיגרפיה | תורת השכבות וסידורן |
| פדולוגיה | חקר קרקעות |
| פטרולוגיה | היווצרות וסיווג סלעים |
| פלאונטולוגיה | תורת המאובנים |
גאולוגיה • גאולוגיה - מונחים • אבק • אדמה • אורוגנזה • אין סיטו • באר ארטזית • בוץ • גאודזיה • חצץ • טקטיט • יסוד קורט • עקרון האחידות • פטינה • צונמי • רגוליט • רליקט
(ערכים נוספים)
וולקנולוגיה • דיאטרם • הר געש • התפרצות געשית • התפרצות פריאטית • זרם פירוקלסטי • לבה • מאר • נקודה חמה • קלדרה • קשת איים • טבעת האש • תימרת מעטפת
(ערכים נוספים)
מינרלוגיה • מינרל • זיהוי מינרלים • סולם מוס • פלאוכרואיזם • פסאודומורפיזם • קשיות • קריסטלוגרפיה • גביש • מבנה גבישי • צורות של גבישים • מינרלי אינדקס • גמולוגיה • אבן חן • אסטריזם • תופעת עין החתול • תכליל • אבני החושן
(ערכים נוספים)
פטרולוגיה • סלע • סלעי יסוד • סלעי משקע • סלעים מותמרים • סדימנטולוגיה • חול • חול מזמר • גאודה • מונולית • זיהוי סלעים • מחזור הסלעים • מסת אם • סביבת היווצרות • קסנולית • שורת בואן
(ערכים נוספים)
ולדימיר אוברוצ'ב • אלפרד וגנר • זאב בנימין בגין • יעקב בן-תור • פרנסואה ארנסט מאלאר • עמנואל מזור • ניקולאוס סטנו • עקיבא פלכסר • סטיבן ג'יי גולד • מארי אנינג • גדעון מנטל • פרידריך מוס • קרל פרידריך נאומן • אדולף אריק נורדנשלד • יבגראף פיודורוב • אנדריה מוהורוביצ'יץ' • צ'ארלס לייל • צ'ארלס ריכטר
(ערכים נוספים)
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל כימיה | פורטל פיזיקה | פורטל גאוגרפיה | פורטל מדעי החלל | פורטל ביולוגיה | פורטל בוטניקה | פורטל המורשת העולמית |
- בקרו בדף המשימות
- כתיבה של ערכים חסרים – ראו את רשימת הערכים המבוקשים
- שכתוב, עריכה, שיפור והרחבה של ערכים קיימים – ראו כאן
מצאו ערכים לשיפור בנושא גאולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ |  |