פורטל:גאולוגיה/גאולוגיה בישראל/ערכים

אוסף ערכים בנושא גאולוגיה בישראל

לעריכת הערכים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

מכתש רמון
מכתש רמון

מכתש רמון הוא מכתש אירוזי בנגב הישראלי, הגדול מסוגו בעולם. מכתש רמון הוא אחד מחמישה מכתשים בנגב, ומהווה תופעת טבע ונוף ייחודית. על קצה המכתש נמצאת העיירה מצפה רמון. אורכו של המכתש כ-40 ק"מ, רוחבו המרבי כ-9 ק"מ ועומקו היחסי כ-400 מטר.
במכתש – המוכר כ"פארק גאולוגי" – מגוון רחב של אתרי תיור ותופעות גאולוגיות:

  • מרכז מבקרים שהוקם על שפתו של המצוק הצפוני ומשקיף אל עבר המכתש. המצוק תלול מאוד, כמעט אנכי. בשכבתו העליונה סלעי גיר ודולומיט קשים, ובחלקו התחתון סלעי אבן חול צבעונית רכים.
  • ה"נגרייה" – מנסרות קוורציט שנוצרו מאבן חול שהותכה על ידי סלע מאגמטי לוהט שבקע ממעמקי האדמה.
  • קיר האמוניטים – אחד מני רבים באזור, המכיל שרידי מאובני אמוניטים.
  • נחלים – נחל ארדון, נחל נקרות, נחל רמון, נחל גוונים ואחרים.
  • מחצבות – במכתש נכרים חרסית, גבס, בנטוניט וחול.
המחצבה בשכונה ד' בבאר שבע שבה נמצא "חלון" גאולוגי לקניון
המחצבה בשכונה ד' בבאר שבע שבה נמצא "חלון" גאולוגי לקניון

קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שאורכו המשוער כ-100 ק"מ. שרידיו נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים.
הקניון נוצר בתקופת המיוקן והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני. ראשיתו מזרחית לדימונה, והעיר באר שבע יושבת בחלקה על אפיקו הקבור. אזור השפך שלו נמצא בין בארי לסעד. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים.

מבט אל ברכת רם, ברקע: הר חרמון
מבט אל ברכת רם, ברקע: הר חרמון

בריכת רם (נֶהֱגֶה לעיתים "בירכּ‏ת רם", לפי הערבית) היא אגם טבעי בהר רם, הר געש כבוי בצפון רמת הגולן והצפוני ביותר בקו התלים הישראלי, ונמצאת בסמיכות ליישובים הדרוזיים מסעדה ומג'דל שמס.
הדעות חלוקות באשר לדרך שבה נוצרה הבריכה – יש הרואים בה סוג של דולינה – חלל שנוצר כתוצאה מהמסה קרסטית של סלעי גיר, אולם כיום רווחת יותר התאוריה הרואה בה קלדרה – לוע של הר געש – שהתמלא במים או סוג של מאר.
בבריכה נמצאו צלמיות ארכאולוגיות חשובות ביותר. צלמית "ונוס מברכת רם" נחשבת לייצוג העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.

אדים עולים ממרחצאות חמת גדר
אדים עולים ממרחצאות חמת גדר

חמת גדרערבית: אל-חמה) היא אתר מרחצאות מרפא בעמק הירמוך, בדרום רמת הגולן. המים באתר נובעים מחמישה מעיינות: ארבעה מעיינות חמים עשירים במינרלים ומעיין מים מתוקים. נביעות אלה הן מעיינות העתק של הבקע הסורי-אפריקני. לדעת הגאולוג עמנואל מזור, המים הגיעו בחדירה קדומה מן הים התיכון לשולי בקעת הירדן ונספגו באקוויפרים.
למעיינות חמת גדר יוחסו סגולות של ריפוי מחלות עור. השימוש במרחצאות החל בתקופת המשנה, נמשך עד אמצע התקופה הערבית וחודש במאה העשרים. במקום נמצאו שרידים של מרחצאות מפוארים מהתקופה הרומית.

מבט אל הכנרת
מבט אל הכנרת

בקעת הירדן היא כינוי לאזור זרימתם של נהר הירדן ומקורותיו. הבקעה צרה בצפונה ומתרחבת ככל שמדרימים.

מאחר שבקעת הירדן היא חלק מן הבקע הסורי-אפריקני, היא נתונה בכל עת להשפעתם של כוחות מעצבים, בעיקר פעילות געשית, תזוזה של לוחות טקטוניים משני עבריה ורעידות אדמה.

הבקעה עברה כמה גלגולים ימיים ואגמיים מאז החלה להיווצר:

פארק הסלעים בגליל העליון הוא חלק משמורת הטבע הר סנה.
הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא בנוי משכבות סלעי גיר גדולים. המעניין בפארק הוא תופעת הקרסט שיצרה פסלים טבעיים בצורות שונות: עמודים, פטריות ומערות.
אזור הפארק שימש במשך שנים רבות מיזבלה מקומית והוא התגלה במקרה, נוקה ופותח על ידי החברה הממשלתית לתיירות.
הפארק נחלק לשלושה שבילי טיול:

  1. שביל הממותות – השביל המרשים ביותר בפארק ובו סלעים גדולים ומרשימים, חלקם ענקיים, המזכירים ראשים של ממותות.
  2. שביל היערון – נקרא על שמו של מכרסם קטן ממשפחת העכבריים הניזון מבלוטי האלון המצוי בשפע באזור. גם בקטע זה סלעים בעלי צורות מיוחדות.
  3. שביל הקטלב – עובר בחורש ים-תיכוני בו נמצאים 3 עצי קטלב ועצי אלון רבים.
הר אביטל
הר אביטל

קו התלים הישראלי הוא כינוי לרצף של הרי געש כבויים ברמת הגולן, מהר רם בצפון ועד תל סאקי בדרום.
אף שלמילה תל משמעות אחרת, ואף שרוב הרי הגעש בקו נקראים "הרים", השם "קו התלים" הוא השם שהשתרש בנוגע לרצועת הרי געש זו.
קו התלים הוא חלק מרצף גאולוגי נוסף: הקשת הסורית, הנמתחת בצורת S ממצרים דרך מדבר סיני ושדרת ההר בישראל ופונה לכיוון דרום מזרח בסוריה.
הרי געש בקו התלים: הר רםהר כרמיםהר ורדההר אודםהר חרמוניתהר בראוןרכס הבוסטרהר בנטלהר אביטלהר בני רסןהר חוזקהר שיפוןהר יוסיפוןהר פרסגבעת אורחהתל סאקי

ה"פטריה" בתמנע
ה"פטריה" בתמנע

בקעת תמנע היא "חלון גאולוגי" בשוליים המערביים של דרום הערבה, שבו חושפים סלעים רבים ומגוונים מתקופות גאולוגיות שונות את ההיסטוריה הדינמית של צפון השילד הערבו-נובי.
אחד מן המאפיינים הייחודיים של בקעת תמנע הוא מחשופי הנחושת, שהיוו אבן שואבת לכורים בני תרבויות שונות, החל מן התקופה הנאוליתית וכלה בעידן המודרני. אלה הותירו בבקעה לא רק אלפי פירי כרייה, אלא גם שרידים ארכאולוגיים לתרבויות העשירות מהן באו.
אבני החול האדומות, שראשית השקעתן בתור הקמבריון, יצרו בה מופעים מרהיבים של תהליכי בליה, בהם עמודי שלמה והפטריה, המהווים מוקד משיכה תיירותי.

חורבות בית שאן
חורבות בית שאן

רעש שביעית הוא כינוי לרעידת אדמה קשה שפגעה בארץ ישראל וסביבתה באמצע המאה השמינית לספירה.
עדויות רבות לאסון ניתן למצוא בכתובים שונים – נוצריים, יהודיים ומוסלמיים – ובאתרים ארכאולוגיים רבים בירושלים, בבית שאן, בטבריה, בכפר נחום ובח'רבת אל-מפג'ר שליד יריחו. מעדויות אלה עולה תמונה קשה של הרס רב ואובדן חייהם של רבבות בני-אדם. חורבנה של טבריה בעקבות הרעש הביאה לקץ המפעל הארץ ישראלי המקורי בתחומי המדרש והפיוט.
לפי המקורות היהודיים, רעידת אדמה זו חלה בשנת שמיטה, ומכאן שמה. אולם, מאחר שכתבים שונים מאותה תקופה מתארכים את הרעש בדרכים שונות, קשה לקבוע באיזו שנה בדיוק אירע. עם זאת, הצלבת מידע מניחה את שנת 749 כשנה בה חל הרעש, או שחלו שני רעשים עזים בשנים 746-749.

נחל ומערות בהר הכרמל
נחל ומערות בהר הכרמל

רכס הכרמל טומן בחובו הפתעות גאולוגיות לא מעטות, תוצאות של פעילות טקטונית וגעשית בעבר ובהווה ושהייה מתחת לים רדוד ועמוק לסירוגין. סימנים לתהליכים אלה ניכרים עד היום בהרי הגעש התת-ימיים הקדומים וסלעי הטוף בכרם מהר"ל, בהר אלון ובשפיה, ובהעתק החוצה את העיר חיפה – חלק ממערכת העתקים הפעילה גם בימינו.
הכרמל הוא קמר חריג בנוף הישראלי בשל כיוונו – מדרום-מזרח לצפון-מערב, בניגוד לרוב הקמרים בישראל שכיוונם מדרום-מערב לצפון-מזרח או לצפון-דרום. הכרמל עשיר גם בנופים קרסטים: מערות שבחלקן הן מערות נטיפים, טרשונים ואף בולענים. במתלול מעל המערות מצוי המחשוף היפה והשלם ביותר בארץ של שונית מאובנת המכילה שרידי רודיסטים, צדפות חרוטיות באורך 10-30 ס"מ בעלות מכסה קטן.
ריבוי המערות העניק לכרמל את הכינוי "הר אלף המערות".

הקשת הסורית
הקשת הסורית

הקשת הסורית היא מערכת של קמטים העוברת ממצרים ומדבר סיני דרך שדרת ההר בישראל לאזור תדמור בסוריה. בישראל משתרעים קמטי הקשת הסורית לאורכה, מן הנגב דרך הרי יהודה, השומרון, הכרמל, מזרח הגליל ועד רמת הגולן.
הקשת הסורית נוצרה והתפתחה בעקבות תהליכים טקטוניים וגאולוגיים החל מסוף הטורון ועד האאוקן והנאוגן – שכמה מהם עדיין פעילים ועתידים לגרום לסגירתו של הים התיכון ולהיווצרות של רכס הרים במקומו.
קיים דמיון בין קמטי הקשת השונים במבנה המוארך שלהם, הנובע ממתיחתם. דמיון נוסף מתבטא במבנה המונוקלינה – קמט הכפוף לכיוון אחד בו צלע אחת תלולה והצלע הנגדית מתונה. בקמרים בהם נוצרו המכתשים בנגב הצלע התלולה היא הדרומית-מזרחית, ואילו המתונה – צפונית-מערבית.

פורטל:גאולוגיה/גאולוגיה בישראל/12