1947 - בתגובה לפעולת האצ"ל בהתקפה על מועדון קצינים בריטים בירושלים, "מועדון גולדשמידט", בה נהרגו 17 חיילים וקצינים בריטים, מטילים הבריטים "מצב צבאי" בצפון ירושלים, תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה. "המצב הצבאי" נמשך 16 ימים.
1947 - אוניית המעפילים "שבתי לוז'ינסקי" יוצאת לדרכה מאיטליה כשהיא נושאת 665 מעפילים. כשהגיעה הספינה לארץ, לחוף ניצנים, שם עלתה על שירטון, נעשה ניסיון לערבב את המעפילים עם בני היישוב שסייעו בהורדתם מהאונייה, על מנת למנוע את גירוש המעפילים. כל העצורים, מעפילים ובני היישוב, שנשאלו לזהותם, ענו "אני יהודי מארץ ישראל". הבריטים עצרו כ-700 איש, וביניהם כמה עשרות מבני היישוב, וגירשו אותם לקפריסין. על האירוע נכתב השיר המפורסם של חיים חפר, "שושנה שושנה".
1934 - לאחר חקירה מקדמית שנמשכה 8 חודשים, ובמהלכה נשמעו מאה וחמישים עדים, קובע שופט השלום בתל אביב כי יש ראיות לכאורה לאשמתם של אברהם סטבסקי, צבי רוזנבלט ואב"א אחימאיר ברציחתו של חיים ארלוזורוב וכי עליהם לעמוד בשל כך לדין.
1947 - אוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי" עולה על שירטון ליד חוף ניצנים. אנשי ההגנה והפלמ"ח מנסים במהירות להוריד את העולים מהאוניה אל החוף, ולהעבירם למקום מבטחים. כאשר מגיעים הבריטים מתערבבים העולים ובני הארץ זה בזה, ומשנעצרו ונשאלו לזהותם ענו כולם - "אני יהודי מארץ ישראל". כתוצאה מכך נשלחו כל המעורבים באירוע, מעפילים ואנשי היישוב, למאסר בקפריסין.
1937 - שלושה מתושבי יבנאל, משה זלמן בן-ששון (לונץ), יהודה אליוביץ, וגדליהו גלר, נרצחים בדרכם מבית גן ליבנאל, על שמם מוקם, שלושים יום לאחר מכן, מושב משמר השלושה.
1946 - י"א באדרתש"ו - אירוע העלייה לביריה. לאחר ניסיונם של רשויות המנדט הבריטי להוריד את היישוב הגלילי ביריה מן הקרקע, ולהכריז עליו כ"שטח צבאי", עולים אלפי בני נוער אל היישוב, ומקימים בו מחדש את "ביריה ב'". עוד בצהרי אותו היום עולים טנקים ושריוניות בריטים אל נקודת היישוב החדשה, עוצרים את המתיישבים, והורסים את הנטוע והבנוי. רק לאחר עלייה נוספת בלילה של ה-15 במרץ, והקמת "ביריה ג'" התרצו הבריטים והסכימו לאפשר נוכחות יהודית במקום.
1939 - אוניינת המעפילים "אטראטו" מגיעה ברביעית לחופי הארץ, והפעם על סיפונה 378 מעפילים.
1940 - אוניית המעפילים "דריאן 2" יוצאת מאיסטנבול כשעל סיפונה למעלה מ-700 מעפילים. בין המעפילים - אבא ברדיצ'ב.
1944 - קבוצה של ארבעה מצנחני היישוב, חנה סנש, אבא ברדיצ'ב, ראובן דפני ויונה רוזן צונחים בקרואטיה, ומצטרפים לקבוצת פרטיזנים מקומית. לאחר מכן חוצה סנש את הגבול להונגריה, נתפסת ומוצאת להורג על ידי הנאצים. אבא ברדיצ'ב הצליח לחזור מהמשימה, אך נתפס לאחר צניחה נוספת והוצא אף הוא להורג. יונה רוזן וראובן דפני שבו בשלום מהמלחמה.
1946 - העלייה לביריה: לאחר שהיישוב הגלילי ביריה הורד מהקרקע פעמיים על ידי הבריטים, עולים באישון לילה מאות בני נוער אל היישוב, ומקימים את "ביריה ג'". הפעם, לאחר משא ומתן אינטנסיבי בין שאול אביגור לבין הבריטים, מתירים הבריטים את המשך הנוכחות היהודית בביריה.
1946 - העלייה לביריה: לאחר פעמיים בהם הורד היישוב ביריה מעל הקרקע, ופעמיים בהם באו מאות מתיישבים ויישבו אותו מחדש, מסכימים הבריטים לנוכחות יהודית בביריה.
1947 - לוחם הלח"ימשה ברזני נידון למוות על ידי בית דין צבאי בריטי, לאחר שנמצא כשברשותו רימון יד. ברזני מעדיף להתאבד יחד עם לוחם האצ"למאיר פיינשטיין ובלבד שלא להיות מוצא להורג על ידי הבריטים.
1938 - ערבים מבצעים טבח בנוסעי מונית ליד צפת. חמישה יהודים נהרגו במתקפה ביניהם שתי נשים וילד. אירוע זה משמש כרקע למעשהו של שלמה בן-יוסף, ראשון עולי הגרדום, שירה על אוטובוס ערבי ב-21 באפריל, ונדון למוות.
1941 - האונייה "דריאן 2" מגיעה לחופי הארץ. האונייה נרכשה ב-1940 על מנת לחלץ מעפילים שנתקעו בנמל קלאדובו-שאבץ שביוגוסלביה. מטעמים שונים החליטה הנהגת היישוב לייעדה לצרכים אחרים. לבסוף הגיעה האונייה לחופי הארץ, כשעל סיפונה למעלה מ-700 מעפילים (ביניהם אבא ברדיצ'ב, מצנחני היישוב). המעפילים נאספו בנמלים שונים ברומניה, ופליטי קלאדובו שאבץ נותרו מאחור. מעפילי דריאן 2 נתפסו על ידי הבריטים, ונשלחו למחנה המעצר בעתלית, אך פליטי קלאדובו-שאבץ נותרו ביוגוסלביה, ורובם נספו בשואה. אנדרטת ההעפלה במחנה המעצר בעתלית מנציחה גם את נספי קלאדובו-שאבץ.
1935 - גשם כבד יורד על חגיגות העדלאידע בתל אביב, אך הדבר אינו עוצר את החוגגים, הממשיכים בתהלוכה עד לסיומה.
1940 - בתשובה לשאילתא בפרלמנט הבריטי משיב שר המושבות, מלקולם מקדונלד, כי ביחידה הארץ ישראלית שהוקמה, ונשלחה במסגרת חיל המשלוח הבריטי לצרפת, משרתים 1,709 יהודים ו-382 ערבים.
1939 - אוניית המעפילים "אגיוס ניקולאוס 1" יוצאת מרומניה כשעל סיפונה 700 מעפילים. לאחר תלאות ארוכות בים, במסגרתן נהרג מעפיל מירי הבריטים, הגיעו המעפילים לארץ בסופו של דבר.
1944 - בתל אביב מתכנסת ישיבת היסוד של מכון התקנים, שנקרא בראשיתו מכון התקנים הארץ-ישראלי, וכיום "מכון התקנים הישראלי".
1923 - ממשלות בריטניה וצרפת מאשרות את מסקנות המודדים ניוקומב ופולה, ומתוות באופן סופי את קו הגבול שבין אזור המנדט הבריטי בארץ ישראל ואזור המנדט הצרפתי בלבנון ובסוריה.
1944 בבורמה נהרג בהתרסקות מטוס צבאי צ'ארלס אורד וינגייט, קצין צבא בריטי, אוהד הציונות, שכונה "הידיד" והיה בעל תפקיד חשוב בהתפתחות הכוח הצבאי העברי בארץ ישראל.
1937 - אוריאל הלפרין מפרסם בעיתון "הירדן" שיר בשם "תורה" עליו הוא חותם לראשונה בשם יונתן רטוש.
1946 - "ליל וינגייט", בלילה שבין ה-24 וה-25 במרץ נערך ניסיון להוריד אל החוף את מעפילי האונייה "צ'ארלס אורד וינגייט", מבלי שיגורשו על ידי הבריטים, כוחות ההגנה והפלמ"ח מבצעים חסימות ברחבי תל אביב, על מנת למנוע מהבריטים להגיע אל החוף בו אמורים היו לרדת המעפילים. החסימות מביאות לאירועי ירי רבים, באחד מהם נהרגת לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד. עם כל זאת, נכשלה הפעולה. משחתות בריטיות מקיפות את האונייה, ומביאות אותה לנמל חיפה. המעפילים נעצרים ונשלחים אל מחנה המעצר בעתלית.
1920 - בוועידה המתקיימת בפראג מתאחדות תנועות הפועל הצעיר וצעירי ציון ליצירת "ההתאחדות העולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'". איחוד נוסף של מפלגות אלו ב-1930 עם תנועת אחדות העבודה מביא ליצירת מפא"י, מפלגת השלטון הדומיננטית ביישוב, ובמדינת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה.
1947 - נפתח משפטו של לוחם האצ"למאיר פיינשטיין בשל חלקו במתקפה על תחנת הרכבת בירושלים. פיינשטיין מצהיר: "אינני מכיר בחוקיות בית המשפט ולא אשתתף בדיונים. תשובתי להאשמות תינתן בהצהרה שאקרא". לאחר מכן אינו מגיב עוד ויושב כשהוא קורא כרך של כתבי ז'בוטינסקי. פיינשטיין נדון למוות, אך בטרם הוצא גזר הדין לפועל התאבד יחד עם לוחם הלח"ימשה ברזני בפיצוץ רימון יד.
* 1930 - ועדת שו מפרסמת את מסקנותיה. ביניהן הצבת הגבלות ליהודים בענייני עליה והתיישבות והפסקת רכישת הקרקעות.
1947 - הלח"י מפוצץ את בתי הזיקוק בחיפה. הפיצוץ מכסה את העיר למשך שעות ארוכות בענן של עשן סמיך.
1947 - הבריטים תופסים את מעפילי הספינה "מולדת", למעלה מ-1,500 איש, ומעבירים אותם לקפריסין. המעפילים מראים התנגדות פאסיבית, ומאבקם זוכה להד חיובי בתקשורת העולמית.
