פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/66

צלאח א-דין

צלאח א-דין. תרגום: "צדקת האמונה" (1137/81193). בספרות המערב הוא מוכר בשם סלדין. ייסד את השושלת האיובית במצרים וסוריה, שהייתה כורדית במוצאה. ידוע הן בעולם המוסלמי והן בנוצרי על מנהיגותו והצלחותיו הצבאיות, שרוככו באבירותו ובטבעו הרחמני בזמן מסעות הצלב.