פורטל:המורשת העולמית
אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.
על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.
עד כה אשררו 195 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2024 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,223 אתרים ב-168 מדינות ורשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 952 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 231 כאתרי טבע ויתר 40 האתרים משלבים את שני התחומים.
בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס שוכנת בעיר קונגוניאס במדינת מינאס ז'ראיס שבברזיל. הקמת הבזיליקה הייתה ביוזמתו של פליסיאנו מנדש, ששאף להקים בזיליקה דומה לבזיליקת בום ז'זוש דו מונטה בעיר הולדתו בראגה שבפורטוגל. בנייתה החלה ב-1773, לאחר מותו של מנדש, והיא נמשכה במהלך המאה ה-18 וה-19. הבזיליקה כוללת כנסייה בסגנון רוקוקו, שבחזיתה שש קפלות ובהן תיאורים מהפסיון של ישו. בצדם של שני גרמי המדרגות המוליכים לכנסייה, וכן ברחבה שבחזיתה, ניצבים "שנים-עשר פסלי הנביאים". הפסלים אינם של תרי עשר ואף לא של שנים עשר השליחים, אלא של שנים-עשר נביאים שנבחרו באקראי. הם פוסלו בין 1795 ל-1805 בידי הפסל אליג'אזיניו.
| |
פוגוסט קיז'י הוא אי בימת אונגה ברפובליקה של קרליה שבצפון-מערב רוסיה, והוא ידוע במיוחד במכלול האדריכלי שבו. סך הכל שוכנים במקום 87 מבנים, כולם מעץ, חלקם נבנו במקום וחלקם הועברו אליו ממקומות אחרים. הייחוד באתר הוא בעובדה שכל הבניינים נבנו ללא שימוש במסמרים או בברגים, ואפילו החיבורים עשויים מעץ. |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, על אף שבתאריך עברי זה לא אירע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון בשאלה איזה יום בשנה יוכל לסמל את תקופת שנות השואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס היהודי הלוחם, שנאבק בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם רק בשנת 2005. התאריך שנבחר הוא 27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום.
אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.
באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.
בישראל עשרה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:
- 1981 - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - צירופה של ירושלים לרשימת המורשת העולמית נעשה בהמלצת ירדן, וברשימת האתרים לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת העיר. העיר הוכרה כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותה ליהדות, לנצרות ולאסלאם, ובזכות 220 אתרים מונומנטאליים השוכנים בה. ירושלים מוגדרת מאז שנת 1982 כאתר מורשת עולמית בסיכון.
- 2001 - העיר העתיקה בעכו נבחרה כאתר מורשת עולמית בזכות היותה נושבת מאז התקופה הפיניקית, בשל המבנים הצלבניים שבה ובזכות המתאר העות'מאני השמור של העיר העתיקה.
- 2001 - מצדה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשל יופייה הטבעי ובשל חשיבותה ההיסטורית בתולדות עם ישראל.
- 2003 - העיר הלבנה של תל אביב הוקמה לפי תוכנית גדס בין שנות ה-30 לשנות ה-50. חשיבותה בריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית השוכנים במרכזה של העיר.
- 2005 - התלים המקראיים משמשים דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. התילים הם תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו.
- 2005 - דרך הבשמים הכוללת את הערים הנבטיות עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה וכן מספר מצודות וחאנים בנגב. אתרים אלה הם עדות לסחר הבשמים בין חצי האי ערב לים התיכון בין המאה ה-3 לפנה"ס למאה ה-2.
- 2008 - המקומות הבהאים הקדושים בחיפה והגליל המערבי הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותם העמוקה לדת הבהאית ולמסורת העלייה לרגל הנהוגה בה.
- 2012 - אתרי נחל מערות, ובהם מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי, הוכרזו כאתר מורשת עולמית, בשל כך שהם מייצגים חצי מיליון שנות התפתחות אנושית, ובכלל זה נמצאו בהם ממצאים בתחום הקבורה, אדריכלות האבן המוקדמת וממצאים הנוגעים למעבר מחברת ציידים-לקטים לחברה הנסמכת על חקלאות.
- 2014 - הגן הלאומי בית גוברין - מרשה הכולל את האתרים מרשה ובית גוברין, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בזכות עולם המערות התת-קרקעיות השוכן בהם, ואשר מייצגות אלפיים שנות שימוש. מערות אלה מהוות דוגמה יוצאת דופן להתיישבות אנושית ולשימושי קרקע מסורתיים.
- 2015 - בית שערים הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשל מעמדה כאתר הקבורה היהודי החשוב ביותר, לאחר ירושלים, לאחר מרד בר כוכבא.
נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.
ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.
בניו זילנד מספר אתרי מורשת עולמית טבעיים ופארקים לאומיים הערוכים בשלוש הכרזות של ארגון אונסק"ו.
הפארק הלאומי טונגרירו באי הצפוני כולל את הרי הגעש רואפהו, נגאורוהו וטונגרירו וכן את סביבתם. הוא הוכרז כפארק לאומי כבר בשנת 1887 והיה הפארק הלאומי הראשון שהוכרז בניו זילנד והרביעי בעולם. הפארק ממוקם בחלקו הצפון מזרחי של חבל מנוואטו-ונגנאוי, קילומטרים ספורים מדרום לאגם טאופו, ומקיף חלק ניכר מהרמה הגעשית שבמרכז האי הצפוני. בשטחו של הפארק ישנם מספר מוקדים בעלי משמעות דתית למאורים, רובם בפסגותיהם של הרי הגעש. על מנת למנוע פגיעה של המתיישבים הארופאים במקומות הקדושים להם העניקו המאורים שטח של 26.4 ק"מ רבוע בליבו של הפארק לכתר הבריטי ב-23 בספטמבר 1887 בתנאי שיוכרז כפארק לאומי. בהמשך הורחב שטחו של הפארק במספר שלבים.
טה ואהיפוונמו (במאורית - "המקום של אבן הירקן") הוא אתר מורשת עולמית מאז 1990 השוכן בחלקו הדרום מערבי של האי הדרומי של ניו זילנד. האזור משתרע לאורך חופי ים טסמן ברצועה לא רציפה שאורכה כ-450 ק"מ ורוחבה נע בין 40 ל-90 ק"מ, בין הים לבין הרי האלפים הדרומיים. בתחומו של טה ואהיפוונמו נכללים ארבעה פארקים לאומיים - פיורדלנד, אאורקי/הר קוק, הר אספירינג ווסטלנד טאי פוואטיני, שתי שמורות טבע, 16 שמורות למחקר מדעי, חמישה אזורים אקולוגיים וחמישה אזורי פיקוח נוספים. סך הכל משתרע האזור על פני 26,000 קמ"ר.
האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד הוא שם כולל לחמש קבוצות האיים הדרומיות ביותר השייכות לניו זילנד, והמוכרזות כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1998. שטחם הכולל של כל האיים הוא 764.58 קמ"ר והם שוכנים בין קווי הרוחב 47° ו-52° דרום. קבוצות האיים הם איי סנארס, איי באונטי, איי האנטיפודה, איי אוקלנד ואיי קמבל. האיים שוכנים על המדף היבשתי של רמת קמבל לאורך גבולה הדרומי של היבשת השקועה זילנדיה המקיפה את ניו זילנד. יבשת זו שקעה לאחר שנפרדה מאנטארקטיקה לפני 130 עד 85 מיליון שנה ומאוסטרליה לפני 85 עד 60 מיליוני שנים. האקלים באזור ימי, קריר ולח ומתאפיין ברוחות מערביות חזקות ובמיעוט שעות שמש. כל האיים שייכים לממשלת ניו זילנד ומוגדרים כשמורות טבע. חופיהם כפופים לתקנות פיקוח על הדייג, למעט מי הים סביב איי אוקלנד שמשמשים כאזור מוגן ליונקים ימיים. בתחומי האיים 233 מיני צמחים וסקולאריים, מהם שישה אנדמיים ושלושים מוגדרים כנדירים. מאפיין ייחודי לאיים הם עשבי הענק (Megaherb), פרחי בר רב-שנתיים גדולים, המתאפיינים בעלים ענקיים ובפריחה צבעונית במיוחד. האיים עשירים בעופות ימיים ובפינגווינים המקננים בשטחם, וכן במספר מינים של יונקים ימיים. לכל אתרי המורשת העולמית בניו זילנד.
האדריכלות המודרנית
לאדריכלות המודרנית ייצוג נכבד ברשימת המורשת העולמית. מבני הבאוהאוס בוויימאר, ובהם גלריות אמנות, מוזיאונים, התיאטרון הלאומי הגרמני ואוניברסיטת הבאוהאוס הוכרו כאתר מורשת עולמית. גם דסאו ידועה כאחת מערי הבאוהאוס החשובות בעולם. מכללת הבאוהאוס הועברה אל העיר ב-1926, לאחר שאולצה להיסגר בוויימאר. בנוסף לאתרי הבאוהאוס, עוד אתרים מודרניסטים רבים הוכרזו כאתרי מורשת עולמית, בעיקר באירופה וביבשת אמריקה ובישראל. שניים מהמבנים המודרניסטים החשובים הכלולים ברשימת המורשת העולמית הם בית ריטפלד שרדר שנבנה באוטרכט ב-1924 על ידי האדריכל ההולנדי חריט ריטפלד והוא אחת הדוגמה המוכרת והמוצלחת ביותר לאדריכלות דה סטייל, ווילה טוגנדהאט בברנו שבצ'כיה שנבנתה ב-1930 על ידי לודוויג מיס ון דר רוהה ונחשבת מופת לאדריכלות פונקציונליסטית ומינימליסטית.
מספר מתחמים ומרקמים אורבאניים שנבנו ברוח המודרניזם תרמו רבות למורשת העולמית וזכו להכרה כזו. העיר ברזיליה שתכננו לוסיו קוסטה ואוסקר נימאייר היא עיר שלמה שנבנתה ברוח המודרניזם ויישום תפישות אורבניות חדשניות שדווקא היום הן נושא שנוי מאוד במחלוקת. קריית האוניברסיטה של קראקס בוונצואלה גם היא דוגמה לאדריכלות המודרנית של אמריקה הדרומית ובה מצויים מבנים מודרניסטים המושלבים עם פסלים ויצירות אמנות במה שהגדיר מתכנן הקמפוס כ"סינתזה של האמנויות". קריית האוניברסיטה במקסיקו סיטי נבנתה בשנות החמישים על מצע לבה קרושה, והחליפה את בנייני האוניברסיטה הישנים שהיו פזורים במרכז העיר. קריית האוניברסיטה נועדה להיות מרחב פתוח. כיוון שחלק מהאתר היה משטחי סלע געשי, וחלקים אחרים היו צמחייה עבותה, יש בקריה מעט מאוד דרכים ישרות. הסלע הגעשי סולק כדי לפנות מקום לבניינים, ושימש לבניית השבילים והקירות החיצוניים. מבנה נוסף הוא בית האופרה של סידני שבנה ירן אוטזון המהווה את אחד הסמלים הבולטים ביותר לאקספרסיוניזם צורני באדריכלות.
העיר הלבנה של תל אביב היא אתר מורשת עולמית נוסף הנמצא בישראל. במרקם העירוני של העיר הלבנה כ-4000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. לתל אביב מבחינה זו חשיבות רבה למורשת העולמית כיישום מוצלח של עיר גנים מודרניסטית שצמחה בשנות ה-30 - תקופת השיא של התנועה המודרנית באדריכלות.
רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.
הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעיתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בעניינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעיתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בעניינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.
מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעיתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. עניינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.
הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פרטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן. המקרה השלישי היה ביטול ההכרזה של קתדרלת בגרטי בגאורגיה בשנת 2017, וזאת בשל עבודות שיפוץ מקיפות שנעשו במבנה, ואשר פגעו במקוריותו ובשלמותו האדריכלית.
ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האספה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:
- הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
- האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
- הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
- גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "המועצה הבינלאומית למוזיאונים" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). "האגודה הנורדית למורשת העולמית" (NWHS) נוסדה כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין המדינות הנורדיות ומושבו ברייקיאוויק, איסלנד. מטרתו העיקרית של המוסד שנוסד בשנת 2016 היא לסייע ולתמוך ביישום אמנת המורשת העולמית של אונסק"ו במדינות הנורדיות.
ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.
בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.
קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.- הרשימה המלאה הרשמית באתר אונסק"ו.
- World Heritage Periodicals - פרסומי מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו.
- אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו - עם מידע רב בעברית.
- קובץ kmz. ל-Google Earth - המכיל את כל אתרי המורשת העולמית - צפייה עם Google Maps.
- UNESCO World Heritage List - אתר המציע ניווט נוח בין אתרי המורשת העולמית, ומעניק מידע על כל אתר ואתר.
- Friends of World Heritage - אתר אגודת הידידים של המורשת העולמית.
- World Heritage Site - אתר המוקדש לרשמים פרטיים של מבקרים באתרי המורשת העולמית.
- הרשימה הטנטטיווית - מכאן יבחרו אתרי המורשת העולמית הבאים.
היסטוריה | אמנות | דת | אדריכלות | גאוגרפיה | גאולוגיה | בעלי חיים | בוטניקה | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
אתרי מורשת בישראל |
רוצים לעזור?
ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:
פורטל מומלץ |