פורטל:המורשת העולמית
אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות. האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה.
על מנת להיכלל ברשימת האתרים על המועמד להיות בעל ערך עולמי יוצא מהכלל ולעמוד לפחות באחד מעשרה הקריטריונים. אלו נחלקים לשתי קבוצות: שישה לאתרי תרבות וארבעה לאתרי טבע. אתר עשוי לשלב קריטריונים משתי הקבוצות ואז הוא מכונה "אתר מעורב". הניהול, ההגנה, האמינות והמצב התקין של האתרים נלקחים גם הם בחשבון, ומשנת 1992 נשקלים גם יחסי הגומלין בין האדם לבין הטבע באתרים.
עד כה אשררו 190 מדינות את האמנה. האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון ובסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית. בשנת 2023 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,157 אתרים ב-167 מדינות ורשויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 900 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 218 כאתרי טבע ויתר 39 האתרים משלבים את שני התחומים.
קוטמאקו הוא אזור במחוז קארה בצפון-מזרח טוגו לאורך גבולה עם בנין. האזור, הררי למחצה באופיו, והוא מיושב על ידי בני הבטמרימבה שתרבותם סובבת סביב בתי בוץ המכונים טקיינטה. לבתים אלה ערך אדריכלי ותרבותי והם היו לאחד מסמליה של טוגו. בתי בוץ נפוצים במערב אפריקה בצורות רבות המושפעות מהתרבות המקומית ומחומרי הבנייה הזמינים, אך בתי הטקיינטה בקוטמאקו נודעים בשל יופיים ובשל המבנה האדריכלי הייחודי שלהם. בתים אלה עשויים כחדרים בודדים הערוכים בצורת מעגל והם מוקפים בחומת בוץ המחברת ביניהם. החדרים, בדרך כלל עד שמונה בכל צבר, עגולים או אליפטיים, והחומה עצמה בנויה משכבות שיוצרות מבנה של פסים אופקיים. בדרך כלל ניצב חדר עגול נוסף במרכז המתחם. לחלק מהחדרים גג שטוח ולאחרים גג מחודד הבולט מעל לחומה החיצונית של המתחם, ובחדרים רבים יש שתי קומות. לחדרים הנפרדים תפקידים שונים, כמו מטבח, חדרי שינה, חדרי אכסון, או מחסני תבואה, והם מספקים מקלט גם לבעלי החיים של משק הבית. תמונות שצולמו מסוף המאה ה-19 מראות שבעבר נבנו מצבורי טקיינטה שבהם חדרים רבים מאלה שיש בטקיינטה כיום, ומספרם הגיע לעיתים ל-20.
| |
| דוברובניק היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי ראשון במעלה בדרום דלמטיה שבקרואטיה. העיר, שהייתה בעבר עיר-מדינה עצמאית ויריבתה של הרפובליקה של ונציה, חרתה על דגלה את הסיסמה "LIBERTAS" (חירות), וזכתה בכינוי "פנינת הים האדריאטי". |
על פי הגישה היהדות המסורתית, נובעת קדושתו של הכותל המערבי מסמיכותו להר הבית. למרות זאת, במלחמת ששת הימים, החשיבו חיילי חטיבה 55 את הכותל יותר מאשר את הר הבית, בשל הכיסופים ההיסטוריים דווקא אליו: הם פרצו לעיר העתיקה דרך שער האריות, נכנסו להר הבית, אבל השתהו עליו רק עד תום חיסול קני ההתנגדות בכיפת הסלע, המקום בו מקובל לזהות את מקום המקדש. מכאן המשיכו הצנחנים ישירות לכותל המערבי, ורק כשהגיעו לשם, פסקו מספר רגעים מהמולת הקרב, ונתנו פורקן לרגשותיהם.
אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוא אזור עשיר במאובנים מתחילת תור הקמבריון בנפת צ'נגג'יאנג שבמחוז יונאן בדרום-מערב סין. האתר נחשף ב-1984, כאשר נתגלו בו מאובנים בשכבת פצלים שתוארכו ל-530 למ"ש. הממצאים מדגימים היטב את תופעת הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.
באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים, ובסך הכול נתגלו בו בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), עובדה המאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20.
בישראל עשרה אתרי מורשת עולמית, שהוכרזו כולם בשל ערכם התרבותי. ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו בישראל היא שמחליטה כל שנה אילו אתרים ישראלים יוגשו למועמדות להכרזה מתוך רשימת האתרים הטנטטיבית. אתרי המורשת העולמית בישראל נכון לשנת 2014:
- 1981 - העיר העתיקה בירושלים וחומותיה - צירופה של ירושלים לרשימת המורשת העולמית נעשה בהמלצת ירדן, וברשימת האתרים לא מצוינת המדינה שבתחומה או בשליטתה נמצאת העיר. העיר הוכרה כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותה ליהדות, לנצרות ולאסלאם, ובזכות 220 אתרים מונומנטאליים השוכנים בה. ירושלים מוגדרת מאז שנת 1982 כאתר מורשת עולמית בסיכון.
- 2001 - העיר העתיקה בעכו נבחרה כאתר מורשת עולמית בזכות היותה נושבת מאז התקופה הפיניקית, בשל המבנים הצלבניים שבה ובזכות המתאר העות'מאני השמור של העיר העתיקה.
- 2001 - מצדה הוכרה כאתר מורשת עולמית בשל יופייה הטבעי ובשל חשיבותה ההיסטורית בתולדות עם ישראל.
- 2003 - העיר הלבנה של תל אביב הוקמה לפי תוכנית גדס בין שנות ה-30 לשנות ה-50. חשיבותה בריכוז של מאות מבנים בסגנון האדריכלות הבינלאומית השוכנים במרכזה של העיר.
- 2005 - התלים המקראיים משמשים דוגמה להתיישבות בארץ ישראל מתקופת הברונזה ומתקופת הברזל. התילים הם תל באר שבע, תל חצור ותל מגידו.
- 2005 - דרך הבשמים הכוללת את הערים הנבטיות עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה וכן מספר מצודות וחאנים בנגב. אתרים אלה הם עדות לסחר הבשמים בין חצי האי ערב לים התיכון בין המאה ה-3 לפנה"ס למאה ה-2.
- 2008 - המקומות הבהאים הקדושים בחיפה והגליל המערבי הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשל חשיבותם העמוקה לדת הבהאית ולמסורת העלייה לרגל הנהוגה בה.
- 2012 - אתרי נחל מערות, ובהם מערת תנור, מערת גמל, מערת הנחל ומערת הגדי, הוכרזו כאתר מורשת עולמית, בשל כך שהם מייצגים חצי מיליון שנות התפתחות אנושית, ובכלל זה נמצאו בהם ממצאים בתחום הקבורה, אדריכלות האבן המוקדמת וממצאים הנוגעים למעבר מחברת ציידים-לקטים לחברה הנסמכת על חקלאות.
- 2014 - הגן הלאומי בית גוברין - מרשה הכולל את האתרים מרשה ובית גוברין, הוכרזו כאתר מורשת עולמית בזכות עולם המערות התת-קרקעיות השוכן בהם, ואשר מייצגות אלפיים שנות שימוש. מערות אלה מהוות דוגמה יוצאת דופן להתיישבות אנושית ולשימושי קרקע מסורתיים.
- 2015 - בית שערים הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשל מעמדה כאתר הקבורה היהודי החשוב ביותר, לאחר ירושלים, לאחר מרד בר כוכבא.
נכון לשנת 2016 אין בישראל אתרי מורשת עולמית שהוכרו בזכות ערכם הטבעי. שלוש הערים הגדולות כלולות ברשימת המורשת העולמית, והעיר עכו היא האתר היחיד בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות ברשימה.
ברשימת האתרים הטנטטיבית בישראל נכללו בשנת 2014 האתרים: הר ארבל - כולל קרני חיטין ומתחם נבי שועייב, בית שאן, קיסריה, דגניה א ונהלל, בתי כנסת מוקדמים בגליל, חורבת מנים, ארץ המכתשים בנגב, הכנרת ואתריה, כולל כורזים, כפר נחום ועין שבע (טבחה), המבצרים הצלבניים: מונפורט, כוכב הירדן, מבצר עתלית ואפולוניה, וכן בעכו ובקיסריה, הר כרכום, הרחבת ההכרזה על העיר העתיקה בירושלים כך שתקיף גם את הר ציון, מסעות ישו והשליחים בגליל, נתיבי נדידת הציפורים לאורך בקעת הירדן ועמק החולה, תמנע, המסגד הלבן ברמלה, תל דן ומקורות הירדן.
העושר הטבעי של טנזניה מיוצג באתרי המורשת העולמית שבתחומה, הפארקים הלאומיים סרנגטי וקילימנג'רו, אזור השימור נגורונגורו ושמורת הצייד סלוס.
סרנגטי הוא הפארק הלאומי הגדול במדינה, והוא משתרע על פני שטח של 14,763 קמ"ר בצפון המדינה. הפארק מפורסם בשל "הנדידה הגדולה", שבמהלכה עדרים המונים למעלה ממיליון פרטים של גנו נעים במסלול מעגלי בין הפארק לבין שמורת מסאי מארה שבקניה. במהלך העונה הגשומה, בין דצמבר למאי, הם נמצאים באזור הדרומי של הפארק, בו יש כמה נחלים שיכולים להרוות את צמאונם. בעונה היבשה, הנחלים מידלדלים והצמחייה מתייבשת, ובחיפוש אחרי מקורות מזון ומים אחרים, הם נעים צפונה ומערבה. אף שהנדידה הגדולה מאופיינת בעיקר בעדרי הגנו, מי שמוביל אותה הם עדרי זברות, המונים כ-200,000 פרטים. בעלי חיים אלה ניחנו בזיכרון טוב משל הגנו, והם אלה שזוכרים את הדרך למקורות המזון והמים. בעקבות עדרי הגנו והזברות נודדים גם הטורפים הניזונים מהם.
קילימנג'רו הוא רכס ההרים הגבוה ביותר באפריקה, ופסגתו מגיעה לגובה של 5,895 מטרים. ההר הוא הר געש רדום, ואף שנראה כי התפרצות געשית של ההר איננה צפויה בזמן הקרוב, מדענים חוששים מהתרחשות התפרצות פתאומית. התפרצות ההר לא תועדה מעולם, אך מקומיים טוענים שהוא התפרץ לפני 170 שנים לערך. הקרחונים בראש ההר נוצרו במהלך עידן הקרח האחרון, אך במהלך מאה השנים האחרונות נמסו למעלה מ-80% מהם.
אזור השימור נגורונגורו הוא אזור שימור המשתרע על פני שטח של יותר מ-8,000 קמ"ר בצפון טנזניה, והוא ידוע במיוחד במכתש נגורונגורו. מכתש זה, שהוא הקלדרה השלמה הגדולה בעולם, נוצר עם קריסתו של הר געש לפני כ-2 מיליון שנים. עומקו 610 מטר ושטחו 260 קמ"ר. מורדותיו התלולים יוצרים מתחם סגור, ובעלי חיים כמעט שלא נכנסים ויוצאים ממנו. בשטחו הקטן יחסית של מכתש נגורונגורו חיים כ-25,000 בעלי חיים גדולים, וניתן למצוא בו את רוב בעלי החיים המאפיינים את מזרח אפריקה.
בטנזניה שוכנים מספר אתרי מורשת עולמית תרבותיים, ובהם העיר סטון טאון בירת האי זנזיבר, בה ניכרת השפעתם של כובשיה האירופים והערבים ושל הסוחרים ההודים שעברו בה. לאחר עצמאות זנזיבר אולצו רוב תושביה ההודים והערבים לעזוב אותה, אך השפעתם התרבותית, הארכיטקטונית והקולינרית עדיין ניכרת בעיר. קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה הן שתי ערים נטושות בדרום-מזרח המדינה, ובימי הזוהר שלהן הן היו מרכזים מסחריים חשובים במזרח אפריקה. שתי הערים נמצאות במצב של הזנחה קשה והן מוכרזות כאתרים בסיכון. לכל אתרי המורשת העולמית בטנזניה.
קתדרלות גותיות
לא מעט אתרי מורשת עולמית הם קתדרלות (כנסייה ובה קתדרה - מושב הבישוף). הקתדרלה הייתה בדרך כלל כנסייה גדולה ומפוארת, שעיצובה ובנייתה נגזרו מהתאולוגיה הנוצרית ומהאסתטיקה הדתית. לקתדרלות רבות חשיבות היסטורית רבה, בין בזכות ערכן האדיכלי, בין בהיותן אתר צליינות ובין בזכות היותן מקום קבורה למלכים, קדושים או לאישים חשובים. על כן, לא מפתיע שבאתרי המורשת העולמית נכללו קתדרלות - עדות למורשת התרבותית האירופאית של ימי הביניים.
בולטות במיוחד בקרב הקתדרלות הן אלה שנבנו בסגנון הגותי - סגנון הבנייה ששלט באירופה בימי הביניים המאוחרים, החל מאמצע המאה ה-12. הסגנון הגותי התפתח כאדריכלות כנסיות בצרפת ומאוחר יותר התפשט לכל רחבי היבשת, ובפרט לאנגליה, גרמניה, ספרד ולארצות השפלה. הוא יושם גם במבני ציבור וממשל (כגון בתי עירייה), טירות, מגדלים וכדומה. הקתדרלות הגותיות היוו מיזמי בנייה גרנדיוזיים בהיקף שלא נראה כמותו מאז העת העתיקה אשר נמשכו לרוב על פני עשרות ואף מאות שנים. הגותיקה שמה דגש על אור ופרופורציות הרמוניות לצד שאיפה לגובה.
בניית הקתדרלה הגותית הייתה מעשה מרכבה ארוך ומסובך שדרש מאות בעלי מלאכה מיומנים: החל מרב-בנאי שהיה אחראי על תכנון ובניית המבנה, עבור בבנאים, סתתי אבן וחוצבים, וכלה בזגגי חלונות ויטראז' ופסלים שיצרו מאות פסלים ותגליפי אבן עבור הקתדרלה. הקתדרלה הגותית הייתה עיר בזעיר אנפין, ומבחינה תאולוגית היא הייתה מעין בבואה עלי אדמות של ירושלים, השמיימית כפי שדימיינו אותה אנשי ימי הביניים. הקתדרלה לא הייתה רק יצירה אמנותית ואדריכלית, אלא בעיקר יצירה דתית.
הקתדרלה הראשונה שהוכרזה כאתר מורשת עולמית הייתה קתדרלת אאכן בגרמניה. היא הוכללה ברשימה בשנת 1978 הודות לבית המקהלה הגותי המרשים שלה, ובזכות היותה קתדרלה עתיקת יומין בה קבור קרל הגדול. הקתדרלה הגותית הטהורה הראשונה שנכללה ברשימה הייתה קתדרלת שארטר שהוכרזה בשנת 1979. קתדרלה זו שנבנתה בסגנון גותי בשל (High Gothic) בשנים 1194-1260, היא קתדרלה גדולה ומפוארת הבולטת בשני צריחיה למרחוק מעל גגות העיר שארטר שבצרפת.
אחריה הוכרזו קתדרלת אמיין (1981) - הגדולה בקתדרלות צרפת; קתדרלת בורגוס (1984) - קתדרלה ספרדית בעלת תחרת אבן עדינה ומורכבת ובה קבור אל סיד; קתדרלת סביליה (1987) - הקתדרלה הגדולה בעולם; קתדרלת קנטרברי (1988); קתדרלת ריימס (1991) - בה הוכתרו מלכי צרפת; קתדרלת בורז' (1992); קתדרלת קלן (1996) - אחת הקתדרלות הגדולות בעולם שהושלמה בתחייה הגותית בגרמניה; וקתדרלת טורנה (2000) הבנויה מחציתה בסגנון רומנסקי וחציה בסגנון גותי.
בנוסף, המרכזים העתיקים של מספר ערים באירופה ואשר במרכזן ניצבות קתדרלות גותיות, נוספו לרשימת המורשת העולמית. בין אלה נמנות קתדרלת נוטרדאם דה פארי (1991), קתדרלת שטרסבורג (1988) וקתדרלת רגנסבורג (2006).
רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית שמנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית הן בישיבותיה השנתיות והן כעניין שבשגרה. אתרים אלה זוכים לתשומת לב רבה, וועדת המורשת העולמית נעזרת בגופים מקצועיים ובמדינות בהן שוכנים האתרים כדי להעריך את מידת הסיכון הנשקפת להם, לנסח כללים ודרכי פעולה לשינוי המצב ולאכוף אותם. כאשר מצב הסיכון חולף, מתבטלת גם הכרזתו של המקום כאתר בסיכון.
הסיבות להכללתו של אתר מסוים בסיכון הן מגוונות. לעיתים מדובר במלחמה או בפעילות אנושית אחרת הפוגעת בערכו התרבותי או הטבעי של אתר, כמו בעניינם של מנזר ויסוקי דצ'אני ושלושת אתרי ימי הביניים האחרים בקוסובו, ולעיתים מדובר בהזנחה גרידא כמו בעניינה של העיר ההיסטורית קילווה קיסיוואני בטנזניה (שהוצאה מרשימת הסיכון ב-2014), או העיר זביד בתימן. פגעי טבע כמו סופות, הצפות ורעידות אדמה, כמו זו שארעה בעיר בם באיראן בשנת 2003, עשויים לגרום גם הם להתדרדרות מצבו של אתר מורשת עולמית ולהביא להוספתו אל רשימת האתרים בסיכון.
מדינות שאשררו את "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" עשויות לפנות אל ועדת המורשת העולמית ולבקש את הכללתו של אתר השוכן בתחומן ברשימת האתרים בסיכון, וזאת כדי לזכות בסיוע כספי ומקצועי לשיפור מצבו. כך לדוגמה פנתה סנגל אל ועדת המורשת העולמית וביקשה להכריז על הפארק הלאומי ניוקולו-קובה כעל אתר בסיכון. לעיתים המדינה עצמה בה שוכן האתר גורמת לנזק לאתר, וייתכן שהמקרה הידוע ביותר הוא הפיצוץ היזום של פסלי בודהה בבמיאן באפגניסטן בידי שלטון הטליבאן בשנת 2001. עניינה של העיר העתיקה בירושלים חריג גם הוא. העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1981 לבקשת ירדן, ושנה לאחר מכן הוכללה ברשימת האתרים בסיכון.
הן בם והן פסלי בודהה בבמיאן הם דוגמאות למצב בו ההכרזה על המקום כאתר מורשת עולמית ארעה לאחר שהנזק כבר נגרם, ועל כן הם הוספו לרשימת האתרים בסיכון מייד עם ההכרזה. לפי הכללים, במקרים קיצוניים ביותר ניתן לבטל את ההכרזה, אך פעולה זו בוצעה שלוש פעמים בלבד. בפעם הראשונה בוטלה ההכרזה של מקלט הראם הלבן בעומאן בשנת 2007, לאחר שהמדינה החליטה באופן חד-צדדי לצמצם את שטח השמורה ב-90% ואוכלוסיית הראמים התדלדלה מ-450 ל-65 פרטים בלבד. הפעם השנייה הייתה בשנת 2009 כאשר הוסרה ההכרזה של עמק האלבה בדרזדן בגלל הקמת גשר על נהר אלבה ממזרח למרכזה של דרזדן. המקרה השלישי היה ביטול ההכרזה של קתדרלת בגרטי בגאורגיה בשנת 2017, וזאת בשל עבודות שיפוץ מקיפות שנעשו במבנה, ואשר פגעו במקוריותו ובשלמותו האדריכלית.
ארגון אונסק"ו הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות. זוהי סוכנות מקצועית שנוסדה ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתה המוצהרת היא, לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום שיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות. כאשר הוסכם על נוסחה של האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית, היא אומצה על ידי האספה הכללית של אונסק"ו ב-1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. ועדת המורשת העולמית מורכבת מנציגי 21 מדינות הנבחרות למשך תקופה של עד שש שנים, והיא נעזרת לשם פעולתה בשלושה גופים מייעצים עיקריים ובמספר גופים נוספים:
- הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים (International Council on Monuments and Sites או ICOMOS) הוא ארגון מקצועי הפועל לשימור ולהגנת אתרי המורשת העולמית ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1965, הוא שוכן בפריז והוא מספק ייעוץ לוועדת המורשת העולמית בענייני תרבות. בארגון חברים כ-7,500 חברים שכולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, הם אנשי מקצוע בתחום האדריכלות, הארכאולוגיה, אדריכלות נוף, תכנון ערים, הנדסה, אמנות היסטורית וכדומה.
- האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (International Union for the Conservation of Nature and Nature Resources או IUCN) הוא ארגון בינלאומי המוקדש לשימור משאבי הטבע, והוא מוכר בעיקר בזכות הכנת רשימת המינים בסכנת הכחדה וסיווג אזורים מוגנים. האיגוד נוסד ב-1948 והמטה שלו שוכן בשווייץ. בארגון חברות 82 מדינות, 111 סוכנויות ממשלתיות, מעל ל-800 ארגונים שאינם ממשלתיים ומומחים ומדענים ממדינות שונות העולם. האיגוד מייעץ לוועדת המורשת העולמית בנושאי טבע.
- הגוף השלישי הוא המרכז הבינלאומי לחקר שימור ושיחזור אתרי תרבות (International Centre for the Study of the Preservation and Restoration of Cultural Property או ICCROM). זהו גוף בין-ממשלתי המעניק לוועדת המורשת העולמית הדרכה ואימון מקצועיים בתחומי השימור והשחזור.
- גופים מיעצים נוספים כוללים את "ארגון ערי המורשת העולמית" (OWHC), "המועצה הבינלאומית למוזיאונים" (ICOM) ו"המרכז העולמי לניטור השימור" (WCMC). "האגודה הנורדית למורשת העולמית" (NWHS) נוסדה כתוצאה משיתוף פעולה בין אונסק"ו לבין המדינות הנורדיות ומושבו ברייקיאוויק, איסלנד. מטרתו העיקרית של המוסד שנוסד בשנת 2016 היא לסייע ולתמוך ביישום אמנת המורשת העולמית של אונסק"ו במדינות הנורדיות.
ב-1992 הוקם מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו המופקד על ארגון הישיבות השנתיות ועל מתן ייעוץ שוטף למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים. עוד מארגן המרכז סיוע טכני לפי בקשה ועוסק בתיאום הפעולות והדיווחים בענינם של אתרים הנמצאים בסיכון. בנוסף מארגן המוסד סמינרים וסדנאות, ומפתח חומר הדרכה, והוא מופקד גם על ניהולה של קרן המורשת העולמית.
בעצרת הכללית משתתפות כל המדינות החברות באמנה, והיא מתכנסת אחת לשנתיים ובוחרת את ועדת המורשת העולמית, בוחנת את מאזני קרן מורשת העולם ומכריעה וקובעת בענייני מדיניות.
קרן המורשת העולמית ממומנת, בין היתר, על ידי תרומות של המדינות החברות באמנה ושל גורמים אחרים וממכירת דברי דפוס אודות המורשת העולמית. תקציבה עומד על כארבעה מיליוני דולרים בשנה, והוא מיועד למימון בקשות סיוע של המדינות החברות באמנה, הזקוקות לכך. הכספים מוקצים בהתאם לדחיפות הבקשות ולחומרת הסיכונים הנשקפים לאתרים. מימון מוענק למדינות גם לצורכי הדרכה והכשרה, לצורכי חינוך וקידום מודעות ולצרכים נוספים.
- הרשימה המלאה הרשמית באתר אונסק"ו.
- World Heritage Periodicals - פרסומי מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו.
- אתר הוועד הישראלי לאונסק"ו - עם מידע רב בעברית.
- קובץ kmz. ל-Google Earth - המכיל את כל אתרי המורשת העולמית - צפייה עם Google Maps.
- UNESCO World Heritage List - אתר המציע ניווט נוח בין אתרי המורשת העולמית, ומעניק מידע על כל אתר ואתר.
- Friends of World Heritage - אתר אגודת הידידים של המורשת העולמית.
- World Heritage Site - אתר המוקדש לרשמים פרטיים של מבקרים באתרי המורשת העולמית.
- הרשימה הטנטטיווית - מכאן יבחרו אתרי המורשת העולמית הבאים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| היסטוריה | אמנות | דת | אדריכלות | גאוגרפיה | גאולוגיה | בעלי חיים | בוטניקה | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
אתרי מורשת בישראל |
רוצים לעזור?
ערכי מורשת עולמית חסרים בעמוד התפעולי של מיזם המורשת העולמית או ערכים לשיפור ברשימה שלהלן:
| פורטל מומלץ |  |