פורטל:הממלכה המאוחדת/היסטוריה
הממלכה המאוחדת היא מדינה ריבונית הכוללת את אנגליה, סקוטלנד, ויילס (באי בריטניה הגדולה) ואת צפון אירלנד. בעבר, כלל שטח הממלכה את שטחו המלא של האי אירלנד. השלטון הבריטי על האי האירי נמשך כמאה שנים עד ההכרזה על עצמאות אירלנד ב-1921.
המבנה הנוכחי של המדינה החל להתגבש לאחר העברתו של חוק האיחוד הראשון, שאיחד את הפרלמנט האנגלי עם הפרלמנט הסקוטי, ויצר ישות מדינית אחת בשם ממלכת בריטניה הגדולה. לאחר חוק זה התקבל חוק נוסף בשם חוק האיחוד של 1800, שאיחד את ממלכת בריטניה הגדולה ואת ממלכת אירלנד, ויצר את הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.
לערך המלא • לקטגוריית ההיסטוריה של הממלכה המאוחדת
הרישום הראשון של בריטניה ותושביה נכתב בידי הנווט היווני פיתיאס, ששט לאורך חופי בריטניה בסביבות 325 לפני הספירה. עם זאת, תושבי האי עסקו במסחר ובקשרים תרבותיים עשירים עם שאר אירופה מאז התקופה הנאוליתית, בעיקר בייצוא בדיל.
הציידים והמלקטים של תקופת האבן פינו את הדרך לחקלאים וישובי קבע. תרבות מגלית מתקדמת נוצרה במערב אנגליה לפני כ-4,000 שנה. לאחר 1,500 שנים ירשו אותה שבטים קלטים שהיגרו ממערב אירופה, בעיקר מצרפת. שבטים אלו כמכלול נודעו כ"בריטונים", השם שניתן להם על ידי סוחרים פיניקים - עדות לאופן בו גם בימים מוקדמים אלו האי היה חלק מתרבות הסחר ביבשת אירופה.
הבריטונים היו בעלי השפעה במאורעות השונים ביבשת וחלק מהם התגייסו בתור שכירי חרב לצבאות הגאלים בימי מלחמת גאליה כנגד הרפובליקה הרומית בראשותו של יוליוס קיסר. במטרה להאדיר את שמו פלש יוליוס קיסר פעמיים לאי בשנת 55 לפנה"ס ובשנת 54 לפנה"ס, תוך כדי שהוא משתמש בתמיכה שהעניקו הבריטונים לגאלים כתירוץ משפטי נוח. בסופו של דבר, נוכח איתני הטבע וההתנגדות הבריטונית נסוג בחזרה לגאליה. הקיסר קלאודיוס עשה ניסיון שני לפלוש לבריטניה בשנת 43, הפעם ניסיון זה צלח ובריטניה הפכה לפרובינקיה רומית.
כל החלק הדרומי של האי (שגבולותיו זהים בערך לאלו של האזורים המזוהים כיום כאנגליה ויילס), הפך למושבה רומאית משגשגת.
לערכים מלאים - בריטניה הפרהיסטורית, בריטניה הרומאית.
מבחר ערכים - היסטוריה של אנגליה, פיקטים, קלטים בריטונים, בריטניה (דמות), אורדוביקים, בודיקיאה, מלחמת גאליה, פלישות יוליוס קיסר לבריטניה,
קסיוולאונוס, טרינובנטים, קאמולודונום, קומיוס, חומת אדריאנוס, חומת אנטונינוס, לונדיניום, איקני
המושבה ננטשה על ידי הרומאים במאה ה-5, כאשר האימפריה הנחלשת משכה את לגיונותיה כדי להגן על גבולות היבשת.
בתקופה זו החלה פלישה של שבטים גרמאנים לאי הבריטי, שבטים אלו היו סכסונים, אנגלים, יוטים, פריסים ואולי פרנקים. ללא עזרת הצבא הרומאי, בריטניה הרומאית לא יכלה להתנגד למשך זמן רב לפלישות השבטים הגרמנים במאות ה-5 וה-6. השבטים הגרמנים הביאו עמם תרבות חדשה ואת שפתם ובכך דחפו את שלטון הבריטים-רומאים לעבר ויילס של ימינו והאזורים המערביים ביותר של אנגליה (בעיקר קורנוול וקאמבריה). חלק מהבריטונים חצו את תעלת למאנש לעבר צרפת, לאזור ברטאן של ימינו, ובכך נתנו לו את שמו ושפתו (ברטונית). אבל רבים מהבריטים-רומים נותרו באנגליה ונטמעו באזורים האנגלים החדשים. ממצאים ארכאולוגיים מעידים כי ממלכות אנגלו-סקסוניות הוקמו במזרח אנגליה, והאי ויט, בחלק המאוחר של המאה ה-5.
התנגדות בריטית-קלטית מאורגנת, שהונהגה לראשונה בידי אמברוסיוס אורליאנוס, ומאוחר יותר אולי בידי המלך ארתור הגיעה לשיאה בקרב מונס בדוניכוס. הקרב עזר בהדיפת הסכסונים, ואולי נתן השראה לסיפור המלך ארתור.
משהתבססו השבטים באי הבריטי, הקימו כמות נכבדת של ממלכות, שמאוחר יותר התאחדו ליצור שבע ממלכות ראשיות, שזכו לכינוי ההפטרכיה.
עם התפתחות התרבות, נוצרו מדינות אשר החלו להתאחד ביניהן. מעת לעת במשך תקופה זו אחד מהמלכים הצליח להשתלט על כל או רוב תושבי אנגליה, על כן קשה לזהות את הזמן המדויק, שבו אוחד האזור לממלכת אנגליה. במובן מסוים, אחדות אמיתית הושגה בתגובה לפלישות ויקינגים מדנמרק אשר כבשו את החלק המזרחי של אנגליה במאה ה-8. התואר "מלך אנגליה" ניתן לראשונה לאלפרד הגדול, שמלך בין השנים 871–879.
הממלכות באנגליה לא הצליחו להחזיק מעמד זמן רב בפני פלישות הוויקינגים, והאי נכבש ברובו על ידי הפולשים החדשים, כיבוש זה לא גרר אחריו השמדה ליושבי האי, אלא הממלכות הדניות חיו לצד ממלכות האנגלים, והאוכלוסייה הכובשת נטמעה בקרב יושבי האי, כמו כן נוצרו שושלות מלכים מעורבות דנים-סכסונים.
מבחר ערכים
ממלכות - ממלכת נורת'מבריה, ממלכת דיירה, ממלכת ברניקיה, ממלכת מזרח אנגליה, ממלכת מרסיה, ממלכת אסקס, ממלכת קנט, ממלכת סאסקס, הפטרכיה, ממלכת פוויס,
מלכים - אלפרד הגדול, מלכי קנט, קנוט הגדול, מלכי סאסקס, המלך ארתור, רודרי הגדול, מלכי אסקס, מלכי נורת'מבריה, מלכי מזרח אנגליה, מלכי מרסיה, שושלת איקלינגאס, שושלת ואפינגאס,
שונות - תקופת הוויקינגים, האנגלו-סכסונים, קלטים בריטונים, היסטוריה של אנגליה, הצבא הוויקינגי הגדול, הארכיבישוף מקנטרברי, גרגוריוס הראשון,
בשנת 1066 פלשו הנורמנים בהנהגת ויליאם הכובש לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה. שושלת המלוכה שיסד היא השושלת השולטת בבריטניה עד ימינו. השפה הצרפתית שבה השתמשו הנורמנים השפיעה על האנגלית של אותה תקופה, ויליאם היה בעל קרקעות בצרפת ועל כן היה כפוף ליחסים פיאודליים עם מלך צרפת מה שהוביל לחיכוכים בין המדינות במאות השנים הבאות.
בשנת-1154 עלה לשלטון הנרי השני ויסד את שושלת פלטג'נט. תחת שלטונו נוצר ספר החוקים הכתוב הראשון. ספר החוקים שלו סיפק את הבסיס למשפט המקובל. ב-1215 כתוצאה מתביעת הברונים נתן המלך ג'ון מסמך זכויות, הידוע בשם המגנה כרטה מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט החוקתי האנגלי. ייחודו בכך שנקבעו בו חוקים שאף המלך מחויב אליהם.
תקופת שלטונו של המלך אדוארד הראשון התאפיינה בשינויים רבים אדוארד הרחיב את מערכת החוק והמשפט, ב-1277 כבש את ויילס, ב-1290 גירש יהודי אנגליה, ו-1296 כבש את סקוטלנד.
ב-1337 פרצה מלחמה בין צרפת לבריטניה מלחמה אשר נודעה בשם מלחמת מאה השנים, הסיבות למלחמה זו היו נחלות מלכי אנגליה בצרפת, ותביעת אדוארד השלישי לכס מלך צרפת, מלחמה זו נמשכה לסירוגין עד 1453, ובסיומה איבדו מלכי אנגליה את כל נחלותיהם בצרפת.
נכדו של אדוארד השלישי עלה לשלטון ב-1377 בהיותו בן עשר, בסוף ימיו עקב התנהגות רודנית פרץ כנגדו מרד שהונהג על ידי בן דודו הנרי מלנקסטר ב-1399 הודח מכס המלכות והנרי עלה לשלטון בתור הנרי הרביעי.
בין השנים 1455–1485 התחולל מאבק בין שושלות המלוכה באנגליה, מאבק זה נודע בשם מלחמות השושנים, שורשו היה בעובדה שמלך אנגליה הנרי השישי לקה במחלת נפש, ולא היה כשיר למלוך, וכן בטענה שמלכותו אינה מבוססת על זכות, אלא על תפיסת השלטון בכוח על ידי סבו הנרי הרביעי, המתנגדים למלך הונהגו על ידי ריצ'רד הדוכס מיורק, נכדו של אדמונד מלאנגלי, דוכס יורק ובנו של אדוארד השלישי. תומכי המלך הונהגו על ידי המלכה מרגרט מאנז'ו,
לערכים מלאים -, הכיבוש הנורמני של אנגליה, הנרי פלנטג'אט, אדוארד הראשון, מלחמת מאה השנים, מלחמת השושנים,
מבחר ערכים
1066–1215 - קרב הייסטינגס, ויליאם הכובש, האנרכיה, תומאס בקט, ריצ'רד לב ארי, ממלכת גוויניד', ל'ואלין הגדול, מלחמת הברונים הראשונה, דוויד' אפ גריפיד', המגנה כרטה, המלכים הנורמנים, בית פלנטג'נט, עץ משפחת המלוכה האנגלית, היסטוריה של אנגליה
1215–1377 - מסעי הצלב, גירוש יהודי אנגליה, סימון החמישי דה מונפור, חוזה פריז (1259), המוות השחור, אדוארד השלישי, נסיכות ויילס
1377–1485 - מרד האיכרים האנגלי, מלחמות השושנים, ריצ'רד השני, הנרי הרביעי, הנרי השישי, אדוארד הרביעי, אן נוויל, בית לנקסטר, בית יורק
הנרי טיודור (לימים הנרי השביעי), מייסד בית טיודור, סיים למעשה את המחלוקת ארוכת השנים בין בית יורק לבית לנקסטר, הנרי, אחרון הלנקסטרים, - שאביו היה אחיו למחצה הבלתי חוקי של הנרי השישי, וכן אמו הייתה נכדתו של ג'ון מגונט (וכך בעל טענה מסוימת לכתר, ככל צאצאיו של אדוארד השלישי), - זכה בתמיכת משפחתה של אלמנת המלך אדוארד הרביעי, וב-1485 פלש לאנגליה, בקרב ביניהם הובס ריצ'רד השלישי. לאחר הכתרתו למלך נשא לאישה את בתו של אדוארד הרביעי, אליזבת מיורק, ובכך איחד את בתי יורק ולנקסטר.
שלושת המלכים הבולטים בשושלת (הנרי השביעי, הנרי השמיני ואליזבת הראשונה) סייעו במידה ניכרת להפיכתה של אנגליה ממדינה אירופאית ממוצעת בימי הביניים למדינה מרכזית בתקופת הרנסאנס. בימיו של הנרי השמיני התנתקה הממלכה מרומא, המלך הפך לראש הכנסייה האנגליקנית והחלה סדרת מלחמות דת ממושכות, אשר נסתיימו סופית עם האמנציפציה הקתולית ב - 1829.
בתקופת שלטונה של אליזבת פרחה הספרות השירה והתיאטרון האנגלי. הרפורמציה הפרוטסטנטית החלה להתבסס. ואנגליה החלה בכיבוש שטחים מעבר לים. היריבה הגדולה ביותר של אנגליה באותה התקופה הייתה ספרד, ושתי המדינות לחמו ביניהן גם באירופה וגם במושבות באמריקה, במה שהתפתח לבסוף למלחמת אנגליה-ספרד. בשנת 1588 המלך הספרדי פליפה השני ניסה לפלוש לאנגליה בעזרת הצי העצום והמפורסם שלו, אולם נחל כישלון גדול. אנגליה יצאה מהמלחמה הזו כמדינה החזקה באירופה.
מבחר ערכים -הנרי השביעי, קרב בוסוורת, הנרי השמיני, אליזבת הראשונה, הרפורמציה, תומאס מור, פרנסיס וולסינגהם, מלחמת אנגליה-ספרד (1585–1604),הארמדה הספרדית, פרנסיס דרייק, אן בוליין, הכנסייה האנגליקנית, ויליאם ססיל, ג'יין גריי, אדוארד סימור, דוכס סומרסט, העידן האליזבתני, מרי הראשונה, ויליאם שייקספיר, מושבת רואנוק, וולטר ראלי, הרנסאנס האנגלי
חי: 810 - 858
מלך: 843 - 858
ההיסטוריה המתועדת של חבל ארץ זה מתחילה למעשה רק עם הגעתה של האימפריה הרומית לבריטניה, במאה הראשונה לספירה. הרומאים אשר התבססו בדרום האי, בעיקר באנגליה של ימינו, התקשו להשלים את כיבושה של בריטניה עקב מאבקים בלתי פוסקים עם אוכלוסיית סקוטלנד. ידועים במיוחד עבור הרומאים היו הפיקטים - אוסף של שבטים סקוטיים אשר הרבו להילחם בלגיונות הרומאיים. עקב הקיפאון בהתקדמות רומא, החלה האימפריה הרומית בונה בשנת 122 לספירה את חומת אדריאנוס - חומה אשר תחמה את גבולה הצפוני ביותר של האימפריה. בכך, ויתרו הרומאים על כיבושה של סקוטלנד, וזו נהנתה מחירות מעול שלטון זר גם במאות השנים הבאות.
האוכלוסייה הסקוטית הייתה שבטית במיוחד, כאשר גם בראשית ימי הביניים לא כללה ישויות מדיניות משמעותיות. בין המאות השישית והשביעית לספירה, התקיימה בחופיה המערביים של סקוטלנד ובצפון מזרח אירלנד ממלכת דאל ריאטה, אשר היוותה התאגדות של שלושה שבטים שונים באזורים אלו. במאה השביעית הגיעה לראשונה גם הנצרות לסקוטלנד, אשר הופצה באזור על ידי מסיונרים אירים. בתקופה זו סבלה סקוטלנד מפיצול רב וממאבקים פנימיים. פיצול זה הגיע לסופו רק עם התגברות הפלישות הוויקינגיות ממזרח והתבססות האנגלו-סכסים מדרום, דבר אשר הביא לזניחת המאבקים הפנימיים בסקוטלנד לטובת איחוד מדיני במסגרת ממלכת סקוטלנד, אשר הוקמה בשנת 843 לספירה.
ב-1296 נכבשה סקוטלנד על ידי אדוארד הראשון, מלך אנגליה, וב-1297 פרץ מרד שהובל על ידי ויליאם ואלאס, ב-1314 שוחררה סקוטלנד.
ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד הוכתר בשנת 1603 כמלך על אנגליה. איחוד זה היה חלקי בלבד, איחוד אישי (personal union). על-אף שחלקו אותו ראש מדינה, סקוטלנד ואנגליה המשיכו להתקיים כשתי מדינות נפרדות אשר לכל אחת פרלמנט וממשל משלה.
שלושה ניסיונות פוליטיים נעשו (בשנים 1606, 1667 ו-1689) במטרה לאחד את שתי המדינות לפי חוק. אלו היו הפעולות הראשונות שמאחוריהן עמדו התנועות הפוליטיות של שתי המדינות, על-אף שסיבותיהן היו שונות. מבחינת האנגלים, מטרת האיחוד הייתה להתוות קו ירושה פרוטסטנטי לכס המלכות.
מבחר ערכים - המלכים הפיקטים, בית אלפין, בית דאנקלד, בית מוריי, בית ברוס, בית באליול, בית סטיוארט, קולומבה, דאל ריאטה, ממלכת סקוטלנד, ויליאם ואלאס, מרי מלכת הסקוטים,
ההיסטוריה של אירלנד בימי הביניים המוקדמים מתחילה בשנת 431 עם חדירתה של הנצרות לאי (באמצעות פטריק הקדוש), נמשכת בכיבוש חלקי האי על ידי הוויקינגים (שהקימו את ממלכת דבלין), ומסתיימת עם ראשית המעורבות האנגלית באי בשנת 1171 (בימי מלכותו של הנרי השני, מלך אנגליה, אשר ניצל את הכיבוש האנגלו-נורמני של שטחים באירלנד על ידי בני בריתו של מלך לנסטר המודח דיארמייט מאק מורכאדה. דיארמייט קיבל קודם את אישורו של הנרי, לגייס בני ברית ושכירי חרב מאנגליה, למאבקו להשבת הכתר של לנסטר).
בהתפשטות האנגלו-נורמנית באירלנד המתחילה בשנת 1171, המשכה במרידה האירית בראשות הסקוטי אדוארד ברוס בשנת 1315, והיא נמשכת בצלו של הכיבוש האנגלי, עד לעלייתו לשלטון של מלך אנגליה הנרי השמיני, והסכסוך הדתי שנלווה אליה, באמצע המאה ה-1
מבחר ערכים -
לאחר מותה של אליזבת הראשונה ללא יורש עלה לכס המלכות ג'יימס הראשון בן נין להנרי השביעי, טען לזכות אלוהית לשלטון ומלך בצורה אבסולוטית ובהתעלמות מהפרלמנט, בזמן שלטונו של בנו הוביל אופן שלטון זה למלחמה בין תומכי הפרלמנט לתומכי המלוכה, שנודעו בהתאמה כ"עגולי הראש" ו"אבירים" (Roundheads, על שום התספורת הקצרה שרווחה ביניהם, ו-Cavaliers). המלחמה התחוללה מ-1642 ועד 1651. המלחמות הראשונות (1642 - 1649) היו בין תומכי המלך צ'ארלס ה-1 לבין תומכי הפרלמנט הארוך. ב-1649 צ'ארלס הראשון הוצא להורג. מבחינה חוקתית, המלחמות קיבעו את הרעיון שמלכים בריטיים אינם יכולים למשול ללא הסכמת הפרלמנט, אם כי רעיון זה קיבל חיזוק סופי רק במהפכה המהוללת שבסוף המאה.
מנהיג כוחות הפרלמנט אוליבר קרומוול הקים מועצה אך שלט בה יותר ויותר למעשה, תוך דחיקת הפרלמנט עד פיזורו וכינון אספה-מטעם, ולבסוף להלכה מעת מינויו ללורד המגן ב-1653. הוא הכפיף לקהיליה עוד קודם את אירלנד וסקוטלנד במסעות מלחמה ממושכים. בתקופתו הורשו היהודים לחזור לבריטניה, לראשונה מאז ימי אדוארד הראשון, 350 שנה קודם לכן.
בשנת 1660 הושב שלטון המלוכה באנגליה על ידי צ'ארלס השני, למלך לא היו ילדים חוקיים שיכולים היו להמשיך את שושלת המלוכה הפרוטסטנטית, ועל פי חוקי אנגליה היה היורש אחיו, ג'יימס, דוכס יורק, אשר היה קתולי, ג'יימס עלה לשלטון והחל במסע לחיזוק מעמדם של הקתולים. ב-10 ביוני 1688 ילדה אשתו של ג'יימס בן. בן זה, (אשר יהיה ידוע בשם "הטוען לכתר הזקן") הגדיש את הסאה. מי שסבר שהמלוכה הקתולית ימיה כימי חייו הטבעיים של ג'יימס, ראה עתה למול עיניו שושלת קתולית שולטת בממלכת אנגליה לנצח.
ב-5 בנובמבר 1688 נחת על חופה של אנגליה חתנו של המלך, ויליאם מאוראנז' ועמו כארבעה עשר אלף איש, פרוטסטנטים מכל רחבי היבשת.
סדרה של מרידות בצבא ובצי הראתה לג'יימס כי אין לו כל סיכוי להחזיק בכס המלוכה. עם שהתברר כי הדוכס ממרלבורו, מפקד הצבא, עמד בסוד הקשר שהביא את ויליאם לארץ, נפלה רוחו של ג'יימס והוא נמלט לצרפת. הפרלמנט התכנס והכריז כי עזיבתו של ג'יימס שקולה לוויתור על הכס, והזמין את בתו של ג'יימס, מרי, ואת בעלה ויליאם, לשלוט באנגליה. ב-5 באפריל 1689 הומלכו ויליאם מאורנג' ואשתו מרי לויליאם ה-3 ומרי ה-2 מלכי בריטניה, לאחר מכן הם אישרו את חוק הזכויות, המצמצם את סמכויותיו של הכתר, בין השאר בהגבלה על הטלת מיסים ללא אישור הפרלמנט.
לערכים מלאים - מלחמת האזרחים האנגלית, הרסטורציה האנגלית, המהפכה המהוללת,
מבחר ערכים
אישים - אוליבר קרומוול, צ'ארלס הראשון, צ'ארלס השני, ג'יימס הראשון, ג'יימס השני, מנשה בן ישראל, מרי השנייה, ויליאם השלישי, אן, הטוען לכתר הזקן, הדוכס ממרלבורו, ריצ'רד קרומוול, לואי ה-14
שונות - נצרות פרוטסטנטית, מלחמות הולנד-אנגליה, פרסביטריאניזם, חוק הזכויות 1689, מלחמת תשע השנים, מלחמת הירושה הספרדית, בית סטיוארט, פוריטניות, לורד פרוטקטור, הפרלמנט של בריטניה, חוקי האיחוד של 1707, השרפה הגדולה של לונדון, מזימת אבק השרפה.svg)
המלכה אן מתה בשנת 1714, ללא יורש: בן דודה ג'ורג' הראשון מבית הנובר הומלך תחתיה, ובזאת החלה תקופת המלוכה של בית הנובר באנגליה.
המאה ה-19 הביאה לשיגשוג בממלכה המאוחדת. מספר גורמים תרמו לכך: שלטון יציב בראשות המלכה ויקטוריה ששלטה בין השנים 1837 עד 1901, קידמה טכנולוגית שסייעה להציב את בריטניה בראש המהפכה התעשייתית ושליטה צבאית שסייעה להשתלטות על קולוניות רבות ועשירות (הודו, אוסטרליה, ניו זילנד, קניה, דרום אפריקה ועוד).
בשנת 1879 פתחה בריטניה בעימות נגד שבט הזולו שהתפתח לכדי מלחמה עקובה מדם הידועה בתור מלחמת הזולו. במהלך מלחמה זו, ספגו הבריטים את אחת המפלות הקשות מידיהם של ילידים החמושים בחניתות בקרב איסאנדלוואנה.
שליטתה של בריטניה באימפריה שהייתה נתונה למרותה התרופפה במהלך התקופה שבין מלחמות העולם. הלאומיות הפכה לכוח פוליטי משמעותי בחלקים אחרים של האימפריה, ובייחוד בהודו ומצרים.
בין 1867 ו-1910 העניקה הממלכה המאוחדת מעמד של דומיניון לאוסטרליה, קנדה וניו זילנד (משמעות המעמד היא עצמאות כמעט מלאה, אבל עדיין חלק מהאימפריה).
מבחר ערכים
אישים - גורג' הראשון, גורג' השני, גורג' השלישי, גורג' הרביעי, ויליאם הרביעי, אדוארד אוגוסטוס, המלכה ויקטוריה, גלדסטון, ד'יזראלי, רוברט פיל, דייוויד יום, אדם סמית', ג'ון לוק, ג'ורג' סטיבנסון, ג'ון סטיוארט מיל, צ'ארלס דרווין, אייזיק ניוטון, ג'רמי בנת'ם, נלסון, צ'ארלס דיקנס, לורד פלמרסטון, צ'ארלס סטיוארט פרנל
מושבות - ארצות הברית - מלחמת העצמאות של ארצות הברית, מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, לקטגוריות ארצות הברית - השלטון הבריטי, מלחמת העצמאות, המהפכה האמריקנית. הודו - חברת הודו המזרחית הבריטית, הודו הבריטית, המרד ההודי הגדול, קטגוריה:הודו הבריטית עוד- חברת דרום אפריקה הבריטית, ססיל רודס, מלחמת הבורים, מלחמות הקרקעות של ניו זילנד, הסכם ואיטנגי, היסטוריה של אוסטרליה.
שונות - המהפכה הצרפתית, האימפריה הבריטית, המהפכה התעשייתית, התקופה הוויקטוריאנית, מפלגת הלייבור, מלחמת קרים, חוק ההסדר 1701, הנאורות הסקוטית,
בראשית המאה ה-20 הוקמה מפלגת הלייבור הבריטית (נוסדה ב-1900). הלייבור לא השיגה הישגים משמעותיים עד לבחירות הכלליות של 1922, וחוק הדיור (1919) שלו אפשר להקים בנייני דירות להשכרה במחירים סבירים שאפשרו לאנשים שגרו בשכונות העוני הוויקטוריאניות לעבור לאזורים טובים יותר. חוק ייצוג האנשים (1918) נתן לנשים את זכות ההצבעה, וב-1928 כל אזרחי הממלכה יכלו להצביע.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הממלכה המאוחדת בתקופה זו היה פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1918 היו בצבא כחמישה מיליון אנשים וגודלו של חיל האוויר המלכותי (שנוצר מאיחוד בין שירות האוויר המלכותי וגדודי התעופה המלכותיים) היה שווה לזה של הצבא כולו שלפני המלחמה. שלושת מיליון ההרוגים הבריטיים בתקופת המלחמה כונו "הדור האבוד", וגרמו לצלקות עמוקות בחברה הבריטית.
לאחר שגשוג קצר ימים שהתרחש לאחר תום המלחמה החל השפל הגדול שהורגש ברחבי העולם. האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר היו צפון אנגליה וויילס, שם האמיר שיעור האבטלה עד לכ-70%. השביתה הכללית בבריטניה פרצה ב-1926 בתמיכת הכורים.
מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1939, וביולי 1940 נפתח הקרב על בריטניה. ב-5 בספטמבר הוציא אדולף היטלר פקודת מבצע הקוראת להפצצות רצופות של כל הערים הבריטיות ביום ובלילה. ההחלטה להתחיל להפציץ מטרות אזרחיות היטיבה עם חיל האוויר המלכותי ואפשרה את שיקום יכולת הלחימה שלו.
בשלהי מלחמת העולם השנייה הצליחה מפלגת הלייבור, בראשותו של קלמנט אטלי, לנצח בבחירות הכלליות. מצע המפלגה היה צדק חברתי ומדיניות שמאלנית,
בחלוף שנות ה-50 איבדה הממלכה המאוחדת את מעמדה כמעצמת על. מצב זה הוביל לנסיגה מרוב המושבות עד 1970. אולם, שנות ה-50 ושנות ה-60 היו שנות שגשוג באופן יחסי לתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, ובמהלכן החלה מודרניזציה ברחבי בריטניה. בשנות ה-70 ושנות ה-80 בריטניה החלה להשתלב בקהילה הכלכלית האירופאית, שביתת הכורים הגדולה (1984 – 1985) חיסלה את תעשיית כריית הפחם בממלכה, בעקבות גילוי מקורות של גז טבעי בים הצפוני.
בתקופה זו ה-IRA החל להיאבק על נושא צפון אירלנד גם בבריטניה הגדולה עצמה, ופתח במסע טרור על האי. לאחר קשיים בשנות ה-70 וה-80, ונקודת השפל ביום רביעי השחור (1992), תחת ממשלתו של ג'ון מייג'ור, החלה בשלהי שנות ה-90 מגמה של צמיחה כלכלית מתמשכת שנכון להיום נמשכת כבר 15 שנים. הסכם יום שישי הטוב הביא לתחילת הסוף של העימות בצפון אירלנד בעיני רבים; מאז המאורע הזה, כמעט ולא הייתה אלימות חמושה הקשורה לאזור.
למרות שקיעת האימפריה הבריטית לאחר 1945, המשיכה בריטניה להיות מוקד תרבות עולמי גם לאורך המאה העשרים וראשית המאה ה-21. בשנת 1999 החל הפרלמנט בתהליך שבו ניתנו סמכויות אוטונומיות לממלכות שמרכיבות את הממלכה המאוחדת. במסגרת זו כוננו מחדש הפרלמנטים של סקוטלנד, ווילס וצפון אירלנד. גם השפות של האזורים הללו "הוחזרו לחיים" והחלו לשמש בבתי הספר, וזאת במקביל לאנגלית.
מבחר ערכים
אישים - ג'ורג' החמישי, ג'ורג' השישי, לויד ג'ורג', וינסטון צ'רצ'יל, נוויל צ'מברלין, ארתור בלפור, מרגרט תאצ'ר, אליזבת השנייה, אנתוני אידן, קלמנט אטלי, ברטרנד ראסל, ברנרד לו מונטגומרי
מאורעות - הממלכה המאוחדת במלחמת העולם הראשונה, קרב שרטון דוגר (1915), קרב יוטלנד, קרב מפרץ הלגולנד, מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, הקרב על בריטניה, המלחמה האנגלו-עיראקית, המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945), צ'ינדיטים, המנדט, משטרת המנדט, פרשת הסרג'נטים, יום ראשון העקוב מדם, מלחמת פוקלנד
| 54 - 55 לפנה"ס |
|
|---|---|
| 43 |
|
| 597 |
|
| 793 |
|
| 865 |
|
| 871 |
|
| 1016 |
|
| 1066 |
|
| 1215 | |
| 1337–1453 |
|
| 1455–1485 |
|
| 1509-1547 |
|
| 1603 |
|
| 1642–1651 |
|
| 1661 |
|
| 1688–1689 |
|
| 1689 |
|
| 1714 |
|
| 1760 בערך |
|
| 1775–1783 |
|
| 1832 |
|
| 1838 |
|
| 1837–1901 | |
| 1857 |
|
| 1868 |
|
| 1900 |
|
| 1914 | |
| 1939–1945 |
|