פורטל:חוק ומשפט

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

פורטל חוק ומשפט


קטגוריות: חקיקהחוקיםחוקותשפיטהפסקי דיןמשפטניםמונחים משפטיים


מפת הפורטל: מבואערכים מומלציםמונחיםהמגזיןחדשותספריית משפטיםתחזוקה

P derecho.svg

משפטים הוא תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסיפלנארי בגלל אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדעי המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות", אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

ערכים מומלצים
בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

מושגים ועקרונות:
אחריות נכסיםאין הולכין בממון אחר הרובדרישה וחקירההמעמד המשפטי של יהודי רומניההמשפט בישראל
משפטנים:
מנחם אלון
חקיקה:
אל תשאל, אל תספרהחוק להגנת האומההחקיקה בישראלהכנסתחוק ההסדריםחוק הרשויות המקומיותחוק יסוד: נשיא המדינהחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
פסיקה:
בג"ץ בית הספר בעמנואלמשפט שלמהפס"ד ורד פריפס"ד ירוס-חקק נגד היועמ"שפרשת דרייפוס
פשיעה ואכיפה:
ג'ק המרטשמשטרת המנדטנשות ניחומיםפרשת הרצח בחולות תל נוףצבי רוזנבלט

אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי במשפט עברי, המתאר שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית בתחומים שונים. דוגמה קלאסית לאחריות נכסים היא בלוויית כסף, בה לעיתים ניתן לגבות את החוב מהנכסים שהיו שייכים ללווה בזמן שבוצעה ההלוואה אף אם הם כבר נמכרו לאחר, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסיו שעבוד כלפי החוב. המונח המקביל לשעבוד במשפט הכללי הוא "שעבוד צף", ששונה באופן מהותי מהמונח ההלכתי בכך שהוא חל רק על נכסי חברות ולא על נכסי יחידים.

סוג מסוים של אחריות נכסים הוא ה"אַפּוֹתֵּיקֵי", במסגרתו השעבוד שחל על נכסי החייב מתייחס לנכס מסוים אחד, שהחוב נגבה ממנו. המונח המקביל לשעבוד מסוג זה במשפט הכללי הוא שעבוד מסוג "בטוחה".


מושגי בסיס
מונחים עריכה

ענפי המשפט עריכה
טוען את הלשוניות...

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין, ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק.



המשפט האזרחי (נקרא גם המשפט הפרטי) הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין ישויות משפטיות פרטיות (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש, עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי. למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית.



משפט מסחרי, העונה גם לשם דיני סחר, הוא משפט החל על היחסים, זכויותיהם והתנהלותם של אנשים ועסקים העוסקים במסחר, סחורה, סחר ומכירות. כמו כן, משפט מסחרי עוסק בכל הנוגע בתחום החברות המסחריות, הקמת ופירוק חברה, הסכמי מייסדים, שותפויות ועוד.



משפט ציבורי הוא ענף משפטי שתכליתו הסדרת היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה. בענף זה כלולים המשפט החוקתי, המשפט המנהלי והמשפט הפלילי. זאת בניגוד למשפט הפרטי שהוא תחום של המשפט שתכליתו הסדרת מערכות היחסים בין יחידים או קבוצות ללא כל התערבות של המדינה.



משפט בין-לאומי הוא ענף משפטי העוסק בסוגיות משפטיות בהן מעורבים ישויות משפטיות (אנשים, תאגידים, מדינות) שמתקיימים בין מדינות, כלומר בין שיטות משפט שונות ורגולציות וחוקים שונים.



1
100%
#8E236B
#DEB887
שיטות המשפט עריכה
טוען את הלשוניות...

שיטות המשפט ברחבי העולם מתחלקות למשפחות של שיטות משפט, שהתפתחו במקביל לכיוונים שונים, ובגלל נסיבות היסטוריות בעלות מאפיינים שונים. לשיטות המשפט המשתייכות למשפחה מסוימת יש מאפיינים דומים, אך במדינות רבות יש ערבובים שונים בין שיטות המשפט, בהתאם למאפייני אותה מדינה. נהוג לחלק את שיטות המשפט למשפחות הבאות:

המשפט המקובלאנגלית: Common law) הוא שיטת המשפט המרכזית הנהוגה באנגליה ומדינות שהשתייכו בעבר לאימפריה הבריטית. נהוג לחלק את המשפחה הזו לשני מוקדים מרכזיים, הראשוני, שהוא המשפט האנגלי, והשני, שהוא המשפט האמריקאי. לעיתים שיטה זו נקראת "המשפט האנגלו-אמריקאי".

ייחודיותו של המשפט המקובל הוא בעקרונות של עצמאות מערכת המשפט, ועקרון התקדים המחייב, שמעניק לרשות השופטת סמכויות חקיקה לא סטטוטוריות, כלומר, שלא על ידי החלטת פרלמנט. במדינות המשפט המקובל, לבתי משפט מסוימים יש סמכות לקיים ביקורת שיפוטית, לבטל חוקים ואף לחוקק אותם.


המשפט הקונטיננטליאנגלית: Civil law, המשפט האזרחי), הוא שיטת משפט שבסיסה במשפט הרומי, ובעיקר מבוסס על קובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, ואשר פורש ופותח במהלך ימי הביניים, עם שינויים נוספים במהלך אביב העמים. המשפט הקונטיננטלי התפשט בעיקר למדינות אירופה ומדינות שהיו תחת שלטונן במהלך ההיסטוריה.

מאפיין מרכזי של המשפט הקונטיננטלי הוא קודיפיקציה של המשפט, כלומר ריכוז החוקים בקודקס מפורש ונגיש, השואף לשלול את שיקול דעתו של המוסד השופט, ובדרך זו להבטיח את שלטון החוק.


ספר תורה

משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות העבריים השונים החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.

המשפט העברי נידון בתורה שבכתב לראשונה בספר שמות בפרשת משפטים, שם מובאים רוב דיני הממונות המוזכרים בתורה בכלל, דיני עבדים, דיני רוצח וכן הוראות המתייחסות לשופטים. פרשה נוספת המהווה מקור חשוב לדיני המשפט העברי היא פרשת שופטים שבספר דברים. בפרשה זו לא נידונים דיני ממונות אך מובאת בה החובה להקים מערכת משפט הוגנת וכן נתבארו בפרשה דיני זקן ממרא, דיני עדות (הלכה) ודינים נוספים העוסקים ברצח.

אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן המשפט המקובל ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:

בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".
כיתוב אללה

השָׁרִיעָהערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה. השריעה מקבילה באופיה ובמטרתה להלכה ביהדות. ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים: מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית, כאשר ארבעתם נחשבים אורתודוקסים במידה שווה. על פי התפיסה האסלאמית, השריעה היא הדת כולה, הדת אשר אללה בחר לעבדיו על מנת להוציאם מהחושך אל האור, ואשר באמצעותה הוא הנחה אותם בנוגע לדברים שעליהם לעשות ולדברים אשר מהם עליהם להימנע, ודרכה הוא הבהיר להם את המותר ואת האסור.

האסלאם, בדומה ליהדות ולדתות-הלכה (דתות אורתופרקטיות) אחרות, אינו מבחין, עקרונית, בין הפולחן הדתי לבין חיי היומיום. לפיכך, השריעה עוסקת לא רק בטקסים דתיים או בפעולות שבין אדם לחברו אלא גם בכללים לביצוע פעולות אישיות (אכילה, רחצה וכיוצא באלה). כמו כן עוסקת השריעה בהיבטים רבים, חילוניים לכאורה, של החיים: פוליטיקה, כלכלה, בנקאות אסלאמית, דיני עבודה, חוזים ועוד. אחת המטרות לחקיקה, להגשים את מטרת טובת כלל הציבור והרחקת האדם מהרוע והשחיתות בחיי היומיום ובעולם הבא. בהתגשם זה, בשמירת חמשת הגדולים, והם: שמירת הנפש, שמירת הערווה והצאצאים, שמירת הדעת, שמירת הכסף, ושמירת הדת.

מאמצע המאה ה-19 חוקקו במדינות מוסלמיות חוקים חילוניים בתחומים שונים כמו בתחום המסחרי והפלילי, אך לא חוקקו חוקים בענייני אישות. בתחום המסחרי והפלילי נתקבלו ספרי חוק מערביים ונחקקו חוקים חדשים בהשראה מערבית, לדוגמה, ספר החוקים העות'מאני "המג'לה".


1
100%
#8E236B
#DEB887
המגזין
פלייסהולדר עריכה
P derecho.svg
הידעת? עריכה

אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר שנרצח עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי לא הייתה התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית, כיוון שניסיון החקיקה התקבל רק אחרי 11 שנים בבית הנבחרים, בשנת 2009, אף על פי שבית המשפט האמריקאי לא הגדיר את רצח שפרד כפשע שנאה, הוא נחשב כיום לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.

תמונה נבחרת עריכה
Magna Carta King John signing the Magna Carta reluctantly by Michael, Arthur C (d 1945).jpg
המלך ג'ון חותם בחוסר רצון על המגנה כרטה, ציור שמן

המגנה כרטה היא כתב הזכויות שהעניק מלך אנגליה לברוניו ב-15 ביוני 1215, בעקבות איומם לצאת במרד גלוי נגדו אם לא יגדיל את זכויותיהם וסמכויותיהם. מסמך זה הגביל את סמכויות הכתר ונחשב לראשית המשפט החוקתי האנגלי ולציון דרך מרכזי בתולדות הדמוקרטיה.

ציטוט נבחר עריכה
חדשות
ויקירשומות - ערכים חדשים בפורטל עריכה

מרץ: ג'ון ניוטון מיטשלויליאם בארט סקסביגריפין בלבנג'מין סיווילטיויליאם פרנץ' סמית'ספרי נופוסבית משפט קהילתיאדווין מיסבוב גרהאםג'יימס וילסון (פוליטיקאי ושופט)חואקין קסטרוסמואל צ'ייסבושרוד וושינגטוןאלפרד מורחופש הביטוי בישראלמשה סטרוגנוסולם יעקב (ציור)
פברואר: בית המשפט! (סדרה)בואי נדבר רצחג'יימס קלארק מק'ריינולדסתומאס ואט גרגוריהארי מיקאיה דוהרטיג'ון גריבלדי סרג'נטויליאם דוויט מיטשלפרנק מרפימרדכי לבנון (בלינקי)פרנסיס בידלג' הווארד מק'גראת'ג'יימס פטריק מק'גרנריעבריינות מיןהרברט בראונל, הבןניקולס קצנבך
ינואר 2021: ג'ון אוסוףדרכון ישראליNCIS (סדרת טלוויזיה)הוריישו ספאפורדג'ון קריטנדןיו סווינטון ליגריג'ון נלסון (עורך דין)נתן קליפורדהחוק נגד תעמולה גאהג'פרי רוזןהליך ההדחה של דונלד טראמפ (2021)דוד באואניסאם קוטסהרוורדי ג'ונסוןכיילב קאשינגסעיף 377אדוארד בייטסהרצל שבירוג'יימס ספידהנרי סטנברידרכון ירוקאבנעזר רוקווד הואראיימוס טפן אקרמןג'ורג' הנרי ויליאמסחוק בריידיאדוארדס פיירפונטצ'ארלס דיוונסויין מקווייבנג'מין האריס ברוסטראוגוסטוס היל גרלנדויליאם הנרי הריסון מילרג'דסון הרמוןג'וזף מק'קנהג'ון ויליאם גריגסאכיפת החוקג'ורג' וודוורד ויקרשאם
דצמבר: פורום משתתפים פורטלינירה טנדןניסים ואטוריחוויאר ביסרהמארק לויןחוקת אוסטרליההפלה בכפייהחוק רכישת הכסף של שרמןג'ניפר גרנהולםהפטנט של סילבסטרהשבעה משיקגוLawguideאלכסנדר פון באךויליאם פינקניז'אן-ז'אק-רז'יס דה קמבאסרסחוק לפיצוי נפגעי גזזתעונש מוות בארצות הבריתפרשת מותו של אהוביה סנדקאימוץ ילד על ידי הורה שניג'ון מקפרסון בריןבנג'מין פרנקלין באטלרהריגת עמרן אבו חמדיההנרי דילוורת' גילפיןפליקס גראנדי
נובמבר: אנה יווריינובההפושעים המבוקשים ביותר בעולםעיר של פחד: ניו יורק נגד המאפיהג'ון ברקינרידג' (תובע כללי)לוי לינקולן האבצ'ארלס לי (התובע הכללי)ויליאם ברדפורד (התובע הכללי)הארלן סטוןאדוארד דאגלס וייטמלוויל פולרמוריסון וייטאוליבר אלזוורת'
אוקטובר: עע"ם 9135/03 המועצה להשכלה גבוהה נ' הוצאת עיתון הארץבתוך בתי הסוהר הקשים בעולםפרנק היצ'קוקהיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענותויליאם ליין וילסוןוילסון ביסלדונלד דיקינסוןויליאם פרימן וילאסטימותי האו

ספריית משפטים
חקיקה עריכה
חוקי יסוד: חוק יסוד: הכנסת · חוק יסוד: נשיא המדינה · חוק יסוד: מקרקעי ישראל · חוק יסוד: הממשלה · חוק יסוד: משק המדינה · חוק יסוד: הצבא · חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל · חוק יסוד: השפיטה · חוק יסוד: מבקר המדינה · חוק יסוד: חופש העיסוק · חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוקים בעלי עניין: חוק השבות - חוק זכויות התלמיד - חוק חינוך ממלכתי - דבר המלך במועצה - חוק יסודות המשפט - חוק בתי המשפט - חוק ביטוח בריאות ממלכתי - חוקי שמות - חוק רמת הגולן - חוק ההסדרים - חוק קנזס נברסקה - חוק הרחם החופשי - חוק הזהב - חוק איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר - חוק הדיור הציבורי - חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה - חוק מרשם האוכלוסין - חוק הרבנות הראשית לישראל

ויקיפד"י - שפיטה ופסיקה עריכה
טוען את הלשוניות...

פסק-דיןראשי תיבות: פס"ד) הוא טקסט בו כתובה הכרעתו של השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין, בסוגיה שהובאה לפניו. פסקי דין יכולים להוות תקדים בנסיבות מסוימות, ולכן יש חשיבות לפומביותם ולפרסומם. מכלול פסקי הדין נקרא פסיקה, והוא מפורסם במספר קבצים, על פי הערכאה והעניין, ועם התפתחות המחשוב גם במאגרי מידע משפטיים.


אזכור פסק דין היא שיטת מתן זיהוי ייחודי לפסקי דין בישראל. מבנה האזכור קבוע ומורכב מ-4 חלקים:

זיהוי ההליך - שמות הצדדים - מקום הפרסום - שנת הפרסום

  1. זיהוי ההליך - ראשי תיבות המייצגות את סוג ההליך המשפטי (ראו טבלה)
  2. שמות הצדדים - צד א' נ' (נגד) צד ב', מייצג את יוזם ההליך (תובע/עותר/מערער) נגד המשיב/נאשם
  3. מקום הפרסום - הוצאת הפרסום של פסק הדין
  4. שנת הפרסום - השנה בה פורסם פסק הדין, לועזית.
טבלת זיהוי ההליך
ר"ת פירוש משמעות
א"ב אישור בחירות הליך של אישור בחירות
בג"ץ בית המשפט הגבוה לצדק עתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה
ד"נ דיון נוסף סמכות של בית המשפט העליון, קיום דיון נוסף בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון
דנ"א דיון נוסף אזרחי דיון נוסף בנושא עתירה אזרחית בה כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
דנג"ץ דיון נוסף בג"ץ דיון נוסף במקרה של עתירה המוגשת נגד רשויות המדינה וגופים אחרים
דנ"פ דיון נוסף פלילי דיון נוסף בנושא של הליך פלילי בו כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
ע"א ערעור אזרחי עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בעתירה אזרחית
ע"ב ערעור בחירות עתירת ערעור על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לאסור או לאשר התמודדות של מתמודד או מפלגה בבחירות לכנסת
עמ"מ ערעור מעצר מינהלי ערעור לבית המשפט העליון על החטלת מעצר מנהלי שאושרה על ידי שר הביטחון
ע"פ ערעור פלילי עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בהליך פלילי
ת"פ תביעה פלילית הליך פלילי

1
100%
#8E236B
#DEB887
תחזוקת הפורטל
קדימה, לעבודה! עריכה

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים לחוק ומשפט שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת ערך אם לא מתייחסים אליו?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
ויקיפדיה   אזהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.